יישום פירושו כליה

המדיניות האגרסיבית של ממשלת ישראל לצמצום מרחב המחייה של הבדואים בנגב, הביאה אותם לתחתית הסולם הסוציו-אקונומי בכל פרמטר אפשרי. תוכנית פראוור ההרסנית רק תחמיר את המצב
עטייה אלעאסם ויעקב מנור

המחאות על יוקר המחייה והדיור הפכו במהרה למחאה כוללת בדרישה לצדק חברתי ולשינוי השיטה החברתית-כלכלית, ובתביעה להחזיר את המדינה שהופקעה על ידי בעלי ההון והפוליטיקאים, לציבור; רוב עצום בציבור הישראלי הביע את הזדהותו באמצעות השתתפות בהפגנות ענק ברחבי הארץ. ברצוננו להאיר עוול מתמשך נוסף הדורש תיקון.

רבים בקהילה הבדואית למודת הסבל ומצוקת הדיור ארוכת שנים, מזדהים ותומכים במחאה. עם אישורה ביום ראשון שעבר של תוכנית פראוור – על פיה ייעקרו לפחות 30,000 בני אדם מאדמותיהם – כאן המקום והזמן להציג בפני הציבור את האמת על מצבה של הקהילה הבדואית, ואת חזונם של ערבים ויהודים לעתיד שוויוני ומשתף לכל תושבי הנגב והארץ בכלל.

היסטוריה, דמוגרפיה וקרקע. הבדואים הם האוכלוסייה הילידית של הנגב, ועד 1948 התגוררו באזור והתפרנסו על אדמתם בעבודת חקלאות וצאן. הקהילה מונה כיום מעל 192,000 בני אדם, מחציתם מתגוררים ביישובים עירוניים ומחציתם בכפרים רובם בלתי-מוכרים וחסרי תשתיות מוניציפליות כמו מים, חשמל, חינוך, בריאות וכו'. על אף שהבדואים מהווים 31.2% מנפת הנגב, הם מתגוררים על שטח של כ-392,000 דונם בלבד – כ-3% מתוך שטחו הכולל של הנגב, שהינו 13 מיליון דונם.

בשנות החמישים עקרה המדינה את רוב הקהילה הבדואית שהתגוררה במרכז ובמערב הנגב למזרחו, בעוד שאת מערבו הפורה יותר הועידה להתיישבות יהודית. לאחר שסולקו מאדמתם, הוכרזו חלק מהן כפנויות והבעלות עליהן הועברה למדינה. עד 48', הבעלות על הקרקע נקבעה מעצם ההימצאות של השבטים במשך מאות שנים על אדמתם. משום שהדבר אינו נהוג, הקרקע לא נרשמה בספרי האחוזה אך בעלותם של הבדואים הוכרה על ידי העותמנים והבריטים.

ייהוד הנגב וצמצום המרחב הבדואי. ממשלות ישראל מנהלות מדיניות אגרסיבית של צמצום מרחב המחייה של הבדואים, ולעומת האוכלוסייה היהודית משקיעה משאבים מועטים ביותר באוכלוסייה זו. בשנות השבעים והשמונים, רוב הבדואים, מחוסרי ובעלי קרקע, רוכזו ביישובים עירוניים. הממשלות כפו צורת התיישבות זו על הקהילה הבדואית מבלי להתחשב בצרכיהם בתרבותם ובאורח חייהם, והתוצאות: אבטלה, הזנחה, שירותי חינוך ובריאות לקויים ותשתיות קורסות. המדיניות כלפי הכפרים הבלתי-מוכרים זהה, ובמרכזה עומדות תוכניות לרכז את רוב הבדואים בעיירות הקיימות ובעוד כמה המתוכננות להיבנות.

בונים מחדש את אל-עראקיב, ינואר 2011. הממשלה עוסקת ללא ליאות בהשחרת פניה של הקהילה. צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס

הסנקציות הננקטות כדי לאלצם להסכים לתוכנית הן מניעת שירותים מוניציפליים, הריסת בתים, השמדת יבולים, מניעת מים זורמים, מניעת מרעה וגירושים מהכפרים. כדי להקל על ביצוע הנישול והגזל, הממשלה עוסקת ללא ליאות בהשחרת פניה של הקהילה וגם מוצאת לה לא מעט סייענים עושי דברה בתקשורת.

התביעות הצודקות של הקהילה הבדואית בנגב. הקהילה הבדואית בנגב היא אולי הקבוצה הכי מודרת ומופלית בישראל. בכל פרמטר שנבחן היא נמצאת בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי. במקום תוכנית פראוור – איוולת שתמיט אסון על הנגב ועל תושביו, ערבים ויהודים, יש לחתור לשוויון אזרחי לכל אזרחי המדינה; להכרה מלאה בתביעות הבעלות על מקרקעין בנגב וזכות להתיישבות במגוון רחב של צורות יישוב; להכרה בכפרים הלא-מוכרים וחיבורם לתשתיות ושירותים מוניציפאליים; להקצאת קרקעות ומשאבים של המדינה ללא אפליה בין יהודים לערבים, תוך תכנון המרחב לטובת כל האזרחים המתגוררים בישראל ונקיטת מדיניות של העדפה מתקנת כלפי כל האוכלוסיות המוחלשות בנגב.

אנו מקווים שהשר בני בגין, הממונה על יישום התוכנית, יפקח את עיני הממשלה הסומות.

בואו להפגין מחר מול קריית הממשלה בתל אביב נגד תוכנית פראוור. לפרטים

הכותבים חברים ב"הכרה עכשיו" ו"פורום הכרה"

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.