אל מעבר לדעה הקדומה

good vibrations בניידת פלסטינית, תובנות על קורת גג בנגב ואסוציאציה לז'אק פרוור בלוד – מסע בספטמבר, חלק רביעי
יובל בן-עמי

הרשימה הקודמת הסתיימה בתמונה דרמטית משהו, אחלוק אותה שוב.

1.

המעצר ליד חברון. בשל שוטטות אסורה

אלה הם השוטרים הפלסטינים שליוו את טינה הגרמנייה ואותי אל רכבם בגבעות שממערב לדורא, פרבר של חברון, רגעים ספורים אחרי שזכינו לטפס לצריח המסגד שלה ולחוות רגע של התעלות. למען האמת, נעצרנו בעדינות רבה והכעס שניכר בפני השוטר השמאלי הוא רק על כך שצילמתי. מראה עיניים חפוז יכול להתל.

טינה ואני נעצרנו על שוטטות. התהלכות של ישראלים בשטח A אסורה על פי החוק. מאחר ופג תוקף תעודת העיתונאי שלי, לא העליתי בדעתי לשלוף אותה והלכתי כמו בובהל׳ה למעצר.

2.

בניידת. אתה בעד או נגד המהלך הפלסטיני באו״ם?

נחמה אחת היתה בכך שטינה היא מאיירת גאונית, וזה בעצם עיסוקה בחיים. כך, למרות שלא ניתן לנו לצלם, נותר תיעוד ויזואלי של הרגעים ההם, החל בנסיעה אל תחנת המשטרה של דורא.

שימו לב למלים ״Good Vibrations״ שכתבה טינה מעל לראשי השוטרים שבמושב הקדמי. אלה התפזרו בניידת אחרי שנתתי את התשובה הנכונה לשאלה: ״אתה בעד או נגד המהלך הפלסטיני באו״ם?״ וליוו אותנו עד לתחנה.

3.

בתחנה. הועברנו לידי צה״ל על פי הנהלים

זה היה יום של הרעלת קפאין. הפלסטינים חילקו לנו וופלות מגעילות למדי, שפתו תה והטביעו אותנו בקפה. הם הפתיעו אותנו לטובה בכל מלבד בדבר אחד: רצוננו להשתחרר לצד כביש 60 ולהמשיך בדרכנו לא כובד, הועברנו לידי צה״ל על פי הנהלים.

חבר בעל קשרים בצבא התערב לטובתנו וצימצם את הנהלים, אבל התערבותו גרמה גם לנזק. השמועה הגיעה עד לאוזני קרובי משפחה שיצאו מגדרם מרוב חרדה. מקולם הבנתי עד כמה עמוק אי-האמון אותו חשים ישראלים כלפי פלסטינים בספטמבר 2011. חברון היא מבחינתנו עיר שורצת סכנות אפלות. שום רושם של התהלכות במרחב שיש בו חוק ויש בו ביטחון לא יתקן את זה.

4.

בנגב. שמים אוהל איפה שבא להם

למחרת אישרה ממשלת ישראל את הוצאתה לפועל של תוכנית פראוור, במסגרתה יעקרו 30,000 בדואים ממקום מושבם בנגב. היה ברור שעם כל רצוני לאזן את חוויית דורא עם רשמים מלמשל רעננה, אין ברירה אלא לצאת דרומה.

בדרך הצצתי למאהל באר שבע שנראה חי ובועט למדי. שלוש נשים ישבו סביב שולחן במרכזו, שלושתן חסרות בית על פי הגדרתן. כששמעו שבאתי לבקר את הבדואים מלא פיהן ביקורת. "הבדואי בונים בתים בלי אישורים, בלי מינהל מקרקעי ישראל, בלי כלום", אמרה דיירת המאהל מרטין. "מה הם חושבים? שכל אחד יכול לשים אוהל איפה שבא לו?"

זו היתה אמירה מוזרה להפליא מפיה של מי ששמה אוהל איפה שבא לה, אבל איך אפשר לשפוט אנשים במרחב הישראלי חסר הרחמים. באר שבע משליכה את אנשיה לרחוב, ערי הפחונים נראות מקרוב רע בדיוק כמו שהן נראות מרחוק. והשמש קופחת על הכל בלי להרפות, בלי לוותר.

5.

בפחון של עודה ונוף. לא מרד - התעקשות

עודה ואשתו נוף נתנו לי טרמפ מדרום-מזרח לכלא אלה והזמינו אותי ללגום קפה מחוץ לפחון בו הם מתגוררים עם שבעת ילדיהם. בני הזוג האלה, נצר לשבט אל-עזזמה, נמנים על עשרות-האלפים המועמדים לפינוי. נוף אמנם אינה משתתפת בשיחה אלא מאזינה בשקט בשוליים, אבל מדברי בעלה אני לומד שהם חלוקים. אם יבוא הפינוי, היא תעדיף לציית לו, הוא – להתמרד.

לא מדובר במרד אלים, פשוט בהתעקשות. "אני יכול לגור מתחת לעץ", אמר עודה, "נמתח כמה פלסטיקים מהענפים. אפשר אפילו לעבור ככה חורף. אין ברירה, הבנאדם בוחר עץ, בוחר נקודה, וזה הבית. אי אפשר להזיז אותו".

כמו שהפתיעה אמירתה של מרטין דרת האוהלים בגנות דרי אוהלים, כך מפתיעה האמירה הזאת כשהיא באה מפי מי שאמור להיות נווד. מצד שני – היא מובנת לחלוטין.

6.

מדרום למשכנות אל עזזמה. כאילו אנחנו באיי הפסחא

מדרום למשכנות אל עזזמה, ליד הכניסה לרמת חובב, ניצב הפסל הזה. צילמתי אותו בעזרת הטיימר והוא מובא כאן בלי שום הקשר חברתי או פוליטי, פשוט כי כיף לגלות שאנחנו חיים באי הפסחא.

7.

״בית העם״ בשד' רוטשילד. להתמקד בטוב

היום בו פגשתי במרטין, עודה ונוף כלל עוד לא מעט הרפתקאות דרומיות, בהן נסיעה למעבר הגבול ניצנה עם נהג אוטובוס לאומני שטפל על אמו של מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, מיני האשמות מיניות בוטות. אבל ספטמבר נכנס להילוך גבוה וכבר קשה להתעכב על הפרטים ולהקדיש תשומת לב לכל ביטוי של חוסר סובלנות בשטח. אין ברירה אלא להתגלגל עם ההתרחשות ולנסות עד כמה שאפשר להתמקד בטוב. למחרת, למשל, פתחו פעילים את ״בית העם״ בבניין נטוש בשדרות רוטשילד.

8.

מרכז קליטה ישן בלוד. כמה בריקאדות / בשביל שישה סרדינים אומללים

יום אחרי כן ניסו דרי מאהל לוד לפרוץ למרכז הקליטה הישן שבעיר, ולאכלס את שמונים דירותיו השוממות. מראה היס"מניקים החוסמים את כניסתם העלה בדעתי את שירו של ז׳אק פרוור על האיש הרעב המביט בחלון הראווה של מעדנייה. "ומעבר לשמשות האלה / הממרחים, הבקבוקים, השימורים… / דגים מתים עליהם מגנה הפחית / פחית עליה מגן החלון / חלון עליו מגנים השוטרים / שוטרים עליהם מגן הפחד / כמה בריקאדות / בשביל שישה סרדינים אומללים".

9.

סוזן באכסניית פאוזי אזאר בנצרת. מרחב של אנשים טובים שלא מתייצבים פנים אל מול פנים

למחרת התכנסו נשים משני צידי מחסום קלנדיה להפגין תמיכה במדינה הפלסטינית. אני נסעתי לנצרת לעקוב אחרי התפתחות מיזם הסולידאריות של יהושע סובול, שהוזכר בפרק הקודם של המסע ושבא להתארח במרכז התרבות בעיר. שם, באכסניית פאוזי אזאר המקסימה, פגשתי את סוזן.

סוזן, ספרית מסן דייגו, הגיעה ארצה כדי לצפות בהופעתו של שדר הרדיו השמרן גלן בק. שעתיים לפני האירוע היא מעדה וקרסולה נפגע, את הלילה ההוא נאלצה להעביר בבית חולים ובשבועות שנותרו למסעה התנועעה מעט מאוד. היא בחרה להעביר את ימי השתקמותה בנצרת בזכות היותה עירו של ישו הנוצרי. האוכלוסייה המקומית העכשווית, לדבריה, מושכת אותה הרבה פחות.

שוחחתי עם סוזן על נשיא ארצה (שהוא מוסלמי יותר מאשר נוצרי, לדבריה, ומפקיר את ישראל), ועל האיסלאם העולמי (שפניו מועדות למלחמת קודש), רק כשמוצו הנושאים הללו התחלנו לדבר על האהבה ופתאום גיליתי שאני משוחח עם אחת הדמויות המרגשות, המתוקות והחכמות שפגשתי מעודי.

האם יש נחמה בכך שהן השוטרים הפלסטינים שביצעו את המעצר בדורא והן סוזן המתעבת אותם, כולם אנשים פשוט נדירים בלבביותם? אולי דווקא זאת הטרגדיה שלנו. אנחנו חיים במרחב מלא אנשים טובים שפשוט מסרבים להתייצב אלה אל אלה פנים אל מול פנים, אלא במסגרת אירועים כמו פינוי פחונים.

לפרקים הקודמים בסדרה:

חלק שלישי – אל מעבר לצריח המסגד

חלק שני – אל מעבר לבית של סבתא

חלק ראשון – אל מעבר לחומת הברושים


בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.