• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

ימים קשים לנשיא ולאומה

הדבר האחרון שאובמה זקוק לו עתה זה וטו אמריקאי – מצבו הפוליטי גרוע ומצבה החברתי והכלכלי של החברה האמריקאית לא היה כה גרוע מזה שנים. אבל אוהלים לא יוקמו כאן
יוסי דהאן

אני קורא שנתניהו הצהיר שהוא מגיע לאו"ם "על מנת לומר להם את האמת", קשה לחשוב על צמד מוזר ועוין יותר מהצמד נתניהו והאמת. בינתיים כאן בניו יורק, הדבר האחרון שהנשיא אובמה זקוק לו זו התסבוכת המזרח-תיכונית. הטלת וטו על בקשת הפלסטינים למדינה לא תשפר במיוחד את מצבה של ארצות הברית בעולם הערבי. אני כבר שומע את הדי ההתלהבות מהאנגלית של נתניהו בנאומו השבוע, אבל כאן אפילו אוהדי ישראל מובהקים התייאשו ממנו וחדלו להאמין לו.

הבחירות הבאות לנשיאות ארצות הברית יתקיימו בעוד כ-14 חודשים ושיעור התמיכה באובמה בקרב הבוחרים האמריקאים הולך ומצטמק, המצב הכלכלי עגום ומספר האמריקאים המובטלים הולך וגדל. פרסום נתוני העוני השבוע לא מצביע על כך שעומד לחול שיפור במצבם של מיליוני אמריקאים בעתיד הקרוב. בארה"ב חיים כיום 46.2 מיליון עניים (קו העוני עבור משפחה בעלת ארבע נפשות הוא 22,314 דולר לשנה), והאוכלוסייה הזו כוללת 2.6 מיליון עניים חדשים שנוספו השנה. שיעור העוני מגיע ל-15.1% – הגבוה ביותר בארצות הברית מאז 1993. בניתוח קצת יותר מפורט מתגלה שאם לא כוללים את אוכלוסיית הילדים והקשישים ומתייחסים רק לאוכלוסייה בגיל העבודה, זו שבין הגילאים 18-64, התמונה אפילו עגומה יותר.

שיעור העניים בקרב קבוצה זו גדול יותר משיעורם בשנת 1964, השנה שבה הכריז הנשיא לינדון ג'ונסון על "מלחמה בעוני". שלושה מתוך אלה הנמצאים מתחת לקו העוני עובדים, כך שהטענה של המחנה הרפובליקני שהמובטלים הם בטלנים – חסרת בסיס. חצי מהעניים מועסקים במשרה מליאה, רבע במשרה חלקית ורק רבע מן העניים חסרי תעסוקה. לאוכלוסיית העניים מצטרפים יותר ויותר משפחות מהמעמד הבינוני, ומומחים מכנים את העשור האחרון בארצות הברית העשור האבוד. זה גם מתאפיין בפער הולך ומתרחב בין אלה הנמצאים בתחתית הסולם לבין אלה הנמצאים בקצהו העליון: הכנסת העשירון התחתון ירדה ב-2.3% בין 2009 ל-2010 והיא קטנה יותר ב-7% מהכנסתם בשנת 1999; הקיצוצים בתכניות הרווחה בתקציבי הערים והמדינות בארצות הברית לא עומדים לשפר את מצבם.

פעולת מחאה בוול סטריט, אתמול:

Created with flickr slideshow.

המשבר הכלכלי והמיתון לא מכים את כולם באופן שווה: בקרב השחורים שיעור העוני הגיע ל-27%, בקרב ההיספנים ל-26%, בקרב אמריקאים ממוצא אסיאתי שיעור העוני הוא 12.1%. המיתוס האמריקאי לפיו עבודה קשה היא הדרך להצלחה מופרך עבור חלק לא קטן מהאמריקאים. אפרופו המחנה הרפובליקני, אלה רק הופכים פנטייים ומטורללים יותר. בסקר שנערך באחרונה הגדירו את עצמם שלושת-רבעי מהמצביעים הרפובליקנים כשמרנים ורק רבע הגדירו עצמם כמתונים, "מסיבת התה" השתלטה לחלוטין על המפלגה.

בעימות שנערך השבוע בין המועמדים לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית, התגאה מושל טקסס ריק פרי, המועמד המוביל, שמדינתו האהובה הוציאה להורג מעל 200 בני אדם. הקהל פרץ בתשואות רמות. הקהל גם פרץ בתשואות כאשר המועמד הליברטריאן הימני, רון פול, אמר שלדעתו יש להניח לחולה שמגיע לבית חולים ואינו מבוטח למות. על פי ההיגיון המעוות הזה, מדובר בפטרנליזם מצידה של המדינה לכפות על אנשים ביטוח רפואי אבל אין שום בעיה להוציאם להורג, גם כאשר מתברר שחלק מהנדונים למוות נמצאו בדיעבד זכאים.

אתמול גם נעשה ניסיון להקים את עיר האוהלים האמריקאית. כמה מאות פעילים התארגנו באמצעות הרשתות החברתיות כאשר מטרתם להתנחל בכמה רחובות באזור וול סטריט בניו יורק ולמחות נגד העושק והניצול של תעשיית הפיננסים. המשטרה נערכה בכוחות מוגברים מאד למחאה הזאת – היא אסרה על כניסה לאזורים אלו, עצרה מספר מפגינים ומחצה את המחאה. הדיווחים בחדשות על המחאה שודרו בין תחזית מזג האוויר לניצחון קבוצת הבייסבול המקומית. אמריקה היא מקדש חופש הביטוי כל עוד הוא אינו פוגע בזכות הקניין, בסטטוס-קוו ובבעלי הפריבילגיות, וכך הסתיימה מחאת האוהלים האמריקאית.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שושנה גבאי

    "כתבינו בארצות הברית" של עיתון 'הארץ' נגיד, היו מצטלמים עם ג'ורג' בוש ל"ראיון". כאילו זה חשוב מה אמרו לו ומה אמר להם. מה שחשוב זאת התמונה של הכתב על הכורסא בבית הלבן ומולו הנשיא ג'ורג' בוש. התמונה הזאת ממוסגרת ותלויה כעת, ללא ספק, במרכז הסלון של "כתבינו בארצות הברית". מזכרת לנכדים.

  2. גרי קופר ("בצהריי היום")

    אכן, רק נתניהו חסר עכשיו לאובמה על הראש.
    לו רק היה ניתן לשנות מציאות ולהייטיב עם הבריות באמצעות מנפולציות רטוריות, אנגלית מהוקצעת, נאומים שמשוייפים אלף פעם והפרד ומשול בשני הבתים – הרי שבנימין היה איש בשורה.

    ובכל זאת הוא איש בשורה: פעם אחר פעם מתחוור שהעדר הבשורה היא היא בשורתו.שמחת עניים או תוגת מיואשים, ככה וככה, כל הדרכים הולכות ונחסמות.
    האשראי האמריקאי שלנו נשחק.

    שאלוהים יברך את אובמה ויעניק לו עוז רוח ותעצומות נפש להתמודד עם הקונץ-יונר שלנו מחד, והכנופייה הפסיכו-פתולוגית – הרפובליקנית מאידך.

    מילה על הפרדוכס הרפובליקני: האנשים הללו משוכנעים שלא צריך בעצם מדינה ושאין לה שום תפקיד בחייו של האזרח, אז לשם מה הם מתמודדים על הנהגתה. לדידם די בכמה סוסים ואקדחים ויאללה כל הדרך חזרה למערב הפרוע

    פרנק סינטרה שר: i did it my way..

    נתניהו הלך בדרכו והדרך מתחוורת כחסרת מוצא ואסונית. דומה שבשלה השעה להסבה מקצועית. מורה לאנגלית למשל נראה לי תעסוקה הולמת עבורו.

  3. "האם הנודדת" (דורותיאה לאנג)

    המספרים שיוסי מביא מטרידים.
    קיים בסיס איתן להניח שהצמד ברק אובמה ובן שלום ברננקי, מבינים זה מכבר, שאין עוד מנוס מהרחבה ניכרת של מעורבות פדרלית במשק, לרבות הגדלת השירות הציבורי וייזום פרוייקטים ציבוריים במתכונת רוזוולט-יאנית.

    אלא שהרפובליקנים לא נותנים להם לזוז ולא מאפשרים לעבוד. ריק (כשמו כן הוא),פרי (רקוב), האשים את ברננקי בבגידה והתיר למעשה את דמו. רון פול סבור שעוני זה עוון שיש למות בגינו.
    בוכמן והאקדוחנית השנייה, פיילין מאלסקה, הן גם, איך לומר זאת, לא בדיוק שם נרדף לביקורת התבונה הטהורה. בקיצור, "קן הקוקייה" נראה כמו פרינסטון ליד הגלריה המנהיגותית שמציגה המפלגה הרפובליקנית (ואלה חבריו של נתניהו). הצרה שיש להם רוב מובהק בקונגרס ויציאה למלחמה או להבדיל אישור תקציב מחייב אישרור של הקונגרס.

    מאידך, יש לקוות ולהאמין שלא אלמנה אמריקה ולנשיא בנדנו, מיגוון כלים.

  4. פריץ היקה(הצפונבוני)

    זה השם שההיסטוריון גיבון נתן לספרו על סופה של האימפריה הרומית וזה מה שרואים בארה"ב של היום. גם אצלם וגם אצלנו קנאים הזויים משתלטים על הזירה הציבורית ואת אלה שסובלים משמרנים הרפובליקאים שם והמתנחלים ןתןמכיהם כאן הם מצליחם לשכנע להצביע בעדם ע"י דמגוגיה של ,,חיי משפחה, נגד הפלות כי זה רצח (אבל לפגוע בגל רפואי של מרפאות לתכנון ילודה ,זה בסדר) ואצלנו ""פדס יחלק את ירושלים".וגם שם וגם אצלנו מוציאים למלחמות בתעמולת שקר. וזה נקרא : ערכיהין המשותפים של ישראל וארה"ב.