• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

שתי מדינות לאום

ביום שנגדיר עצמנו כמדינת לאום של העם היהודי, נהיה מחויבים למצוא פתרון אמיתי וטריטוריאלי לאלו המבקשים הגדרת לאום פלסטיני. תגובה למאמרו של ד"ר יובל אילון, "חוק יסוד האפרטהייד"
ניסן זאבי

לאורך השנים, ידענו תמיד בלשכת דיכטר לקבל דברי ביקורת ולנסות להפיק מהם את המירב. לצערי הרב, זהו אינו המקרה במאמרו של ד"ר יובל אילון: "חוק יסוד האפרטהייד" (העוקץ, 01.09), המתייחס להצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. מעבר לביקורת על תוכן הצעת החוק, נראה כי הכותב לא קרא אותה במלואו. אחת המטרות המוצהרות של חוק זה הוא לקדם מציאות של שתי מדינות לאום. כיצד? פשוט מאוד, ביום שנגדיר עצמנו כמדינת לאום של העם היהודי, נהיה מחויבים למצוא פתרון אמיתי וטריטוריאלי לאלו המבקשים הגדרת לאום פלסטיני. ישראל אינה יכולה להתקיים כמדינה דו-לאומית, ופה נמצא המפתח לפתרון מדיני – בין אם ירצו אנשי הימין ובין אם לא.

מתנחלים מפגינים נגד מדינה פלסטינית בצומת חווארה, 20.09.11. צילום: אורן זיו / activestills.org

הצעת החוק מביאה לפתחם של אנשי הימין את השאלה המכרעת מכל: האם נקבע עצמנו כמדינה מספחת או כמדינה יהודית. ברור לכולנו כי שתי השאיפות הללו של הימין הקיצוני אינן יכולות להתקיים בכפיפה אחת. טענה זו מבוססת על סעיף מרכזי וקריטי בהצעת החוק, אשר משום מה זכתה להתעלמות מצידו של ד"ר אילון; סעיף 6 של הצעת החוק קובע: "המדינה תעודד התיישבות יהודית בתחומיה" – המילה "תחומיה" לפי כל הגדרה משפטית וחוקתית כיום בישראל, מתייחסת לגבולות 67' (הקו הירוק).  סעיף שכזה אינו משאיר מקום לפרשנות.

הסעיף המרכזי בהצעת החוק שעליו בנה ד"ר אילון את טיעוניו, הוא "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על-פי מורשתו התרבותית וההיסטורית". ניתן לראות כי במכוון בחרנו שלא לציין את המישור הדתי וכך למעשה סעיף שכזה משקף בתוכו קונצנזוס ציוני רחב – ממגילת העצמאות ועד אמנת כנרת. לצערי, הורגלנו לבחון הצעות חוק דרך עין פופוליסטית בלי באמת להעמיק לתוכנם המדיני והפוליטי. נחיצותו של חוק היסוד מקבלת משנה תוקף בזמנים בהם יש המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארצו. לדוגמה, החלטת ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל לקראת ועידת אנאפוליס ששללה את האפשרות כי ראשי הרשות הפלסטינית יכירו במדינה ישראלית כמדינה יהודית, אפילו תמורת הכרה במדינה פלסטינית; או הטענה המובאת במסמך החזון של ערביי ישראל כי "ישראל היא תולדה של פעולה קולוניאליסטית אותה יזמו האליטות היהודיות-ציוניות באירופה ובמערב".

נחיצותו של חוק יסוד הקובע את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי מתחדדת היום יותר מתמיד, בעקבות דרישתו של ראש הממשלה מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינת העם היהודי, כתנאי סף מקדים למו"מ. אבו מאזן, ובכירים נוספים כמו נביל שעת', קבעו כבר יותר מפעם אחת כי לא יכירו בישראל כמדינת העם היהודי. ואתם יודעים מה? אין לי בעיה עם זה. נראה לי מופרך לדרוש מהצד שני שיכיר בנו כמדינת העם היהודי כאשר אנחנו עדיין לא הכרנו בעצמנו ככאלה.

למי שעדיין לא הבין ומעדיף מתוך יצר פבלובי לפתח תסריטי אימה בעקבות הצעת החוק, אומר זאת בפשטות: הכרה עצמית בנו כמדינת הלאום של העם היהודי תייתר את תנאי הסף של רה"מ לכניסה למו"מ מדיני, ותעמיד אותו מול ציבור מדינתנו שלו תוך נימוק מדוע הוא מסרב להיכנס למו"מ מדיני.

טור פובליציסטי רשאי לעצב את טיעוניו למען חידוד המסר או הבנייתו, אך פה נראה כי הכותב לא השכיל להפנים את המשמעויות הנלוות של הסעיפים השונים, אשר בסופו של דבר מקדמים את מציאות של שתי מדינות לאום, זו לצד זו. לכאשר נכיר אנו בעצמנו כמדינת העם היהודי בהגדרת חוק יסוד, תישמט הקרקע תחת תנאי הסף של רה"מ להיכנס למו"מ.

הכותב הוא הדובר של ח"כ אבי דיכטר

כנראה שיעניין אותך גם: