מרחב של צדק חברתי

תקציר דו"ח הביניים של צוות דיור, תחבורה, קרקעות ותכנון
צוותי ספיבק-יונה

פינוי משפחה מביתה, 20.09.11. צילום: קרן מנור / activestills.org

כללי – שינוי תפישה

לא מספיק "להגדיל את ההיצע". עיצוב המרחב הוא אחד הגורמים המרכזיים ביותר לצמצום או הגדלת פערים חברתיים לאורך זמן, לשוויון ולנגישות. תכנון מרחבי המתעלם מאורחות החיים והצרכים של התושבים ומשאיפה לשוויון סופו שיגרום לנזקים חברתיים חמורים. כיום, במקרים רבים משאבי הקרקע והכסף הציבורי מושקעים בצורה לא אחראית ולא נכונה ועלולים להגביר את הקיטוב המרחבי. כך שבמרחב, לא די לדבר על גודל תקציבי הפיתוח אלא גם על האופן בו הם יושקעו ועל החלוקה של משאבי הקרקע. אחד השינויים המרכזיים הוא להשקיע את עיקר המאמץ בחיזוק ובחידוש הערים הקיימות ועיבוין, גם במרכז וגם בפריפריה, תוך מתן פתרונות שונים לאוכלוסיות מגוונות, במקום השקעה בהקמת עוד ועוד שכונות וישובים הומוגניים בשטחים פתוחים, שפוגעים ומחלישים את השאר, דורשים עוד ועוד השקעות בתשתיות חדשות, וגורמים לפגיעה סביבתית.

השוק לא "עושה את שלו". המחשבה שכוחות השוק יכולים, עם מעט דחיפה מצד הממשלה, לממש את הזכות לדיור ולנגישות לא הוכיחה את עצמה, בלשון המעטה. ההיפך הוא הנכון. כוחות השוק בלבד אינם עונים על צרכי הדיור, מובילים לבזבוז משאבים, למרחב מקוטב ומעמיקים את הזנחת המעמד הבינוני-נמוך ואת הפריפריה החברתית והגיאוגרפית. המשך הפרטת הקרקעות למרבה במחיר, הרפורמה המקודמת בחוק התכנון והבניה והליכי תכנון מהירים דוגמת חוק ועדות הדיור הלאומיות (וד"לים) יחריפו את הבעיה ולא יפתרו אותה. כדי להשיג צדק חברתי בתחומי המרחב חייבת להיות מעורבות של השלטון המרכזי, השלטון המקומי, בשיתוף פעולה עם החברה האזרחית והמגזר הפרטי, וכן מחויבות הבאה לידי ביטוי בחקיקה. מעורבות השלטון צריכה להתבטא בהכוונה, קביעת מדיניות חברתית, יוזמה, רגולציה, פיקוח ואכיפה ולא רק בתקצוב ובהפרטה.

ההעדפות משתנות אך נותרות ללא מענה. השיח שעולה מן המחאה, ובעיקר מן המעמד הבינוני והצעירים, מסמן על שינוי אפשרי בהעדפות ובשאיפות. המוחים הללו מדגישים את העדפותיהם למגורים בעיר, ליד אנשים שונים מהם, בעלות דיור סבירה, בקרבה למוסדות חינוך ולמקומות תעסוקה ובילוי, ומבלי לבזבז זמן יקר בנסיעות ארוכות. זהו רצון לאיכות חיים עירונית: חירות תנועה, נגישות להזדמנויות, פתיחות לאחר ולשונה. היצע הדיור מחוץ לכמה ערים מרכזיות אינו עונה על פי רוב על השינוי בהעדפה. ייתכן ובדומה למקומות אחרים בעולם המפותח, עולה כאן ביקוש לסוג חדש של סביבת מגורים, שטרם קיבל מענה ראוי מטעם רשויות התכנון והדיור. לא די בחיבור לרכבת כדי להפוך ישובים שוממים או מוזנחים לאלטרנטיבה עירונית חדשה.

קבלת החלטות צריכה להיות דמוקרטית ומבוזרת יותר. יש לקבל החלטות מרחביות לאחר שקילת ההשלכות החברתיות שלהן (לצד הכלכליות והסביבתיות), ובמוסדות שיש בהם ייצוג הולם לכל חלקי החברה. יש צורך לתת לרשויות המקומיות סמכויות, כלים ותקציבים כדי להיות מעורבים יותר בדיור ובתחבורה. תיקונים משמעותיים של תחומי השיפוט בישראל, דרושים כדי ליצור הוגנות במקורות המימון של השלטון המקומי, ולהגדיל הכנסות של רשויות דלות במשאבים. הביזור יגביר את הדמוקרטיות ואת השתתפות הציבור בהליכי תכנון המרחב. ביזור סמכויות עדיין יחייב את מעורבות משרדי הממשלה הרלוונטיים בתכנון חוצה רשויות ובפיקוח, אשר יבטיח כי ברשויות המקומיות אין אפליה או אי סדרים.

אין פתרון אחד לכל דבר. כל אחד זקוק לדיור ונגישות לתעסוקה ולשירותים, אך הדרכים להספקת הזכויות הבסיסיות הללו שונות ממקום למקום ומקבוצת אוכלוסיה אחת לרעותה. לכן יש צורך בביזור סמכויות וגיוון הכלים. לא ניתן לפתור כל דבר באמצעות פתרונות אחידים, שמונחתים מלמעלה למטה באופן ריכוזי. האוכלוסייה הערבית, למשל, משוועת להשקעה בתשתיות בישובים הקיימים, לשינוי והתאמה של שיטות השיווק של קרקעות מדינה בישובים, ולפתיחת מגוון רחב של פתרונות למגורים בתוך ומחוץ לישובים הקיימים, ולפתרונות נוספים.

משאבי המרחב והטבע הם של כלל הציבור. תהליכי ההפרטה שהתחולל בישראל בעשורים האחרונים העבירו בצורה מפלה, בלתי מבוקרת ובלתי שקופה משאבים נרחבים מכלל הציבור לקבוצות קטנות וליחידים. משאבים אלו צריכים לשמש מקור משמעותי לקידום צדק חברתי ומרחבי, וניתן לעשות זאת אם יוקצו וינוהלו באחריות ובשקיפות ציבורית. יש לדרוש תמורה נאותה עבור השימוש במשאבי המרחב והטבע שלנו או להשתמש בהם ישירות לטובת צרכי הציבור, וכמובן לשמור על האינטרס הציבורי במתן זכויות  שימוש בהם. הכנסות ממשאבים אלו יש להפנות לציבור לפי עקרונות של שוויון וצדק חלוקתי.

נושאים ספציפיים

דיור. עיגון הזכות לדיור כחלק מחוק יסוד: זכויות חברתיות. הזכות לדיור בחוק יסוד כזה תנוסח באופן הבא או באופן דומה לו: "לכל אדם זכות לדיור נאות ובר השגה, בסביבה בה נגישות לשירותים ולתשתיות, לכל אדם זכות לחזקת מגורים מוגנת. אין לפנות אדם מביתו או להרוס את ביתו באופן שרירותי. לכל אדם זכות לבחור את מקום מגוריו ללא הפליה. לכל אדם זכות לשוויון בנגישות לדיור"; שימוש במגוון כלים להבטחת הזכות לדיור בר השגה, בבעלות ובשכירות, הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש, לרבות שמירה והגדלת מאגר של דיור מוזל למכירה ולהשכרה, ובכלל זה דיור ציבורי. שינויים מהותיים באופן שבו מסייעת המדינה לזכאים ברכישת ושכירת דירה ובתקציב לכך; אימוץ חוק דיור מכיל, שיבטיח תמהיל חברתי באמצעות כלים שונים, גם באזורי ביקוש וגם בפריפריה; עיגון בחוק של איסור ההפליה בדיור וביטול חוק ועדות הקבלה; תוכנית לאומית להתחדשות עירונית בכלל ובפרט בערי פריפריה ובישובי האוכלוסייה הערבית; בחינה מחדש של הליכי הפרטה בתחום הדיור וביזור סמכויות לרשויות המקומיות; והסדרה בחקיקה של תנאי השכירות.

תחבורה. מהשקעה בניידות להשקעה בנגישות, לרבות בחינת שיקולי נגישות בתחבורה ציבורית בקביעת אזורי מגורים, תעסוקה ומסחר; שינוי סדרי העדיפויות והשקעה בעידוד תחבורה ציבורית, הליכה ברגל ונסיעה באופניים; פיתוח מואץ של  התחבורה הציבורית הפנים עירונית והמטרופולינית; הקמת איגודי ערים לתחבורה.

קרקע. עצירת הפרטת הקרקעות במתכונתה הנוכחית; הקצאת קרקעות לפי צרכי הפיתוח של הערים והישובים בהם מתגוררת האוכלוסייה הערבית; חלוקה חדשה וצודקת של שטחי שיפוט תוך הנהגת ניהול משותף של אזורי תעשייה ומסחר למועצות האזוריות ולרשויות המקומיות השכנות; הסרת ההתנגדות להכרה ובנייה בכפרים בדווים הקיימים בנגב, תוך הסדרה תכנונית הולמת; שינוי תנאי המכרזים ומזעור הספקולציה בקרקעות ציבוריות; שינוי הרכב מועצת מקרקעי ישראל כך שתכלול נציגי ציבור מקבוצות מגוונות; בחינה מחדש של צרכי הקרקע של מערכת הביטחון, בעיקר באזורי הפיתוח; העברת תגמולים הוגנים לציבור עבור ניהול פרטי של משאבי הטבע ושמירתם ככול האפשר כרכוש הציבור.

תכנון. תפנית בתפישה: מהתמקדות בפיזור אוכלוסיה ופרבור, המוביל לנגיסה בשטחים הפתוחים והרס הנוף הפתוח והטבע להשקעה בישובים ושכונות והתמקדות בבניית קהילות. נדרש שדרוג הישובים הקיימים באמצעות ניצול מקסימאלי של המרחב הבנוי הקיים ושילוב של מגורים עם מסחר, תעסוקה ופנאי סביב נגישות ברגל ובתחבורה ציבורית באמצעות השקעות ציבוריות מקדימות. ביטול חוק ועדות הדיור הלאומיות (הוד"לים); השקעה בחיזוק מערכת התכנון בתקנים והכשרות; מתן מסלול מהיר לתוכניות מגורים בתוך ערים הכוללות רכיב משמעותי של דיור בר השגה, ולתוכניות מגורים בישובי האוכלוסייה הערבית. יש להשתית את התכנון המרחבי על עקרונות וכללים פומביים הניתנים לדיון ולבקרה ציבוריים, לצקת תוכן ממשי במעורבות הציבור בהליכי התכנון, לעגן בחקיקה מנגנונים ליידוע בהיר ונגיש על תוכניות ולאפשר מעורבות תושבים וקהילות בתכנון הנוגע לשכונותיהם ועריהם, לשאוף לייצוג הולם במוסדות התכנון. יש לעצור קידום הרפורמה בחוק התכנון והבניה עד להטמעת כל ההמלצות לשינוי בהצעת החוק.

לקריאת הדו"ח המלא

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.