• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

ארבע מלים מיותרות

"ליידי גלובס" טישטשו את כוחה של דפני ליף בסנסציה זולה. ובכלל, ראוי לשאול על רשימת "50 המשפיעות" – כיצד יכולות לדור בכפיפה אחת יו"ריות הבנקים ומנהיגות המחאה, כאילו קורצו מאותו חומר, ואיפה בדיוק עיתונאיות כמו קרן נויבך או פעילות חברתיות?
הדס צור

גיליון ספטמבר של "ליידי גלובס" הכתיר את 50 הנשים המשפיעות. דפני ליף, במקום הראשון, זכתה לתמונת שער מסוגננת כשבמרכז פניה העוצמתיות. אך כל כוחה נגדע בכותרת סנסציונית, נודפת ניחוחות ריאליטי: "על האובדן, הבדידות, האונס, הנפילה", ובפונט מוקטן "ועל המחאה החברתית". עורכות הגיליון (ורד רמון-ריבלין וסגניותיה) ניסו להצניע את מעשה המחאה ולחשוף את האדם, האשה, במחיר עשיית רדוקציה לכל מכאוביה בארבע מילים.

אין בכך חדש, כמובן. כך מתנהלת עיתונות. אך לאחר קריאת הכתבה, הכותרת צורמת עוד יותר: האונס מוזכר במשפט שולי בלבד. כמובן שזו חוויה בעלת משמעות וסקופ בלעדי – אך אין זה עומד במרכז הכתבה. נראה שהמרואיינת לא רצתה להעמיק בנושא, אך מי שכתבו וערכו את הכתבה התנתקו ממנה ומכאבה רגע לאחר הראיון, והפכו אותה לפלקט, לסקופ, לסחורה. אולי משום שדפני ליף כל כך לא משחקת את המשחק של התקשורת, איננה תאבת פרסום ולא מקווה לזכות בתוכנית בערוץ 24 או בחיים של סמי סלב, ההתנהגות של התקשורת כלפיה כה צורמת. מה שעשה שרון גל ב"לילה כלכלי" לא הפליא אותי, אך מעיתון "ליידי גלובס", דווקא משום שהוא מבקש לשים נשים במרכז ומשום שבחר בה לאשת השנה, הייתי מצפה להתייחסות אנושית יותר.

שער "ליידי גלובס". צילום: בלוג התקשורת ולווט אנדרגראונד

אין זה הדבר היחיד הפסול בהתנהלות של "ליידי גלובס". רשימת הנשים המשפיעות, למעט מספר עלי תאנה, היא למעשה רשימת שיאניות השכר במשק או אלה המחזיקות בעמדות כוח: יו"ר תנובה, שגם עומדת בראש קרן השקעות, מנהלת החטיבה העסקית של בנק לאומי, מנהלת החטיבה העסקית של בנק דיסקונט, סגנית יו"ר קבוצת עזריאלי, יו"ר שיכון ובינוי ועוד ועוד מנכ"ליות/סגניות/נשות בנקים ונדל"ן. אין ספק שהן בכירות, אך יש לציין שגברים בעמדות אלה לא היו נכנסים בהכרח לרשימת "חמישים הגברים המשפיעים".

המשפיעות. על מה הן משפיעות? האם השפעתן חיוביות? לו נקראה הרשימה "הנשים המשפיעות במשק", אולי עוד היה בזה היגיון כלשהו, אך "ליידי גלובס" שתלו מדי פעם חוקרת מוח ואף התעטרו באמנית המצליחה סיגלית לנדאו. הם אפילו הכניסו את ביניש, יחימוביץ' וכוריאוגרפית מצליחה להתהדר בה. אבל לי חסרה קרן נויבך, שמשדרת תוכנית מושמעת ביותר בוקר-בוקר, נושאת אג'נדה ברורה ולא נרתעת משאלות קשות ומאמירה נוקבת. כמו כן בולטות בהיעדרן גאולה אבן, אבירמה גולן, מירב מיכאלי, מרב ארלוזורוב, במבי שלג – ואלו הן רק עיתונאיות. חסרו לי גם אקדמאיות פמיניסטיות ששינו חוקים, שכתבו הגות, שפיתחו את החשיבה, נשים מהאקדמיה בכלל בתחומים רחבים, נשים פעילות חברתית, נשים מתחום החינוך שחוללו שינוי, נשים ממועצות מקומיות שהשפיעו על קהילתן, סופרות.

האג'נדה של "ליידי גלובס" היא של פמיניזם ליברלי: אנחנו שוות ויכולות להגיע לעמדות כוח, בדיוק כמוכם הגברים. לכן כל מי שמשדרת עוצמה, עושר, מעמד ואסרטיביות היא בחזקת הצלחה – הלוא היא נראית כמעט כמוהם. לא סתם הסטיילינג של כל המצולמות הינו ברוח הזו. גם את דפני ליף, סתיו שפיר ועוד שלוש נשים שהנהיגו את המחאה תלשו מסביבתן הטבעית וחנטו בשמלות וגרביונים, החליקו בפן את שערן והרימו אותן על נעלי עקב.

נשים רבות מרשימת החמישים שוות שיחה, ראיון או מחשבה כגון כיצד הגיעו למעמדן, מה הן עושות בעמדת כוח זו, מהי השפעתן, כיצד הן מנהלות את סביבת עבודתן, כיצד מתנהגות לנשים אחרות, באיזו אג'נדה כלכלית הן מחזיקות; לא מספיק לומר "חמישים הנשים המשפיעות", אלא במה ולאיזה כיוון. היה מעניין לבחון את מערכת הקשרים ביניהן לבין אנשי הון אחרים, לא על מנת להטיל דופי בכישרונן אלא לבחון את התמונה המשתקפת: מי מגיעה להיות שיאנית שכר, מהם התנאים, הכישורים ומסלול החיים הדרוש לכך. אך "גלובס" ו"ליידי גלובס" שותפים להערצת הכוח והכסף, להילולה סביב עגל הזהב, ובתוך חגיגה שכזאת אין מקום לשאלות שכאלה.

50 המשפיעות 2011. הילולה סביב עגל הזהב

אם כך, כיצד יכולות לדור בכפיפה אחת נשות הבנקים ומנהיגות המחאה, כולן באותו איפור כשברקע אותה תפאורה, כאילו קורצו מאותו חומר, כאילו כולן חותרות לאותה מטרה ומשפיעות באותה צורה. נשות הבנקים, יושבות ראש הקרנות הגדולות וחברות כגון תנובה שותפות למערכת שמגדילה את פערי השכר ואיתם הפערים החברתיים, מרוויחות מניצול ומתפרנסת על גבם של אותם המוחים שדפני ליף עוררה והוציאה לרחובות.

האירוניה לא נעלמה מעיניה של העורכת הראשית, שמתארת איך העולם משתנה באופן לא צפוי. לפני שנה אשת השנה היתה מנכ"לית תנובה המבטיחה, זו שעכשיו עומדת מול קיתונות של ביקורת וחרמות. אך העורכת מדברת על כך כאילו לה ולעיתונה אין יד בדבר: לא הם בחרו בה בשנה שעברה מבלי לשאול מהי האג'נדה שלה וכיצד היא משפיעה על נשים אחרות, למשל אמהות מכלל האוכלוסייה שקונות את מוצריה. העורכת גם לא רואה כיצד רשימתה השנה נותנת יד לאותה צביעות שמנסה לטשטש את המאבק שמנהיגה דפני ליף על ידי העלאת סיפורה האישי, "האונס, האובדן, הבדידות".

הנטייה של "ליידי גלובס", תרבות הריאליטי והחדשות או הסמי-חדשות התבטאה גם בראיונו של שרון גל. הסאבטקסט שעלה מתשובתה של דפני ליף לשאלה על שירותה הצבאי, היה "התעוררו פה אלפים ויצאו לרחובות, המחאה הזאת גדולה יותר ממני ואתה מתעקש להתעסק בעברי?" התשובה היא כן. ל"ליידי גלובס" קל להתמקד באישי  ולא בתכני המחאה או באני מאמין של דפני ליף. כך אפשר להחליק על דפי הכרומו היישר ממנה לשרי אריסון ומשם לגליה מאור וחברותיהן.

הכתובת היא סטודנטית לקולנוע, מגדר ועיתונות

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. סשה ליף

    היא, שידעה להשתיק את שרון גל, ידעה טוב שזו תהיה הכותרת. כשם שידעה לשהתיק כתב ששאל שאלה שלא מצאה חן בעיניה, כך חזקה עליה שהנושא עלה מתוך מודעות מלאה למשמעותו.
    כמו כן, היא וודאי ידעה שזו תהיה הכותרת. בכתבות כאלו אין מקום לטעויות, ודפני, למרות הזמן הקצר באור הזרקורים, צברה נסיון משמעותי, היא וכל צוות יועצי התקשורת והדוברים המלווים אותה.
    האמת חייבת להיאמר, דפני ליף כל כך כל כך משחקת את המשחק של התקשורת (באותו ערב של פרסום הכתבה למשל, היא הופיעה באולפן ליגת האלופות. אני חושבת שרק בערוץ ההודי היא עדיין לא התארחה, אבל יכול להיות שאני טועה).

  2. עמית

    ליידי גלובס = לאשה שמרוויחה פי עשר מהשכר הממוצע לנשים.

  3. בלהבלהבלה

    כמו כל דבר אחר שמוגדר "ליברלי" (לדוגמה, סוציאליזם), גם הפמיניזם הפך את חברבורותיו בסמיכות לליברליות והתוצאה שוביניסטית קפיטליסטית עמוסת סטראוטיפים וצילומים בעדשה מרוחה.

  4. ויקטור פרנקאל

    קשה לי עם העניין הזה של (האקציות והסלקציות), מי בפנים ומי בחוץ, למה ומדוע? מי נעדר גלורי ומי חסר ממון? מי לא פרודוקטיבי ומי דפקטיבי?

    הרשימה היחידה שבא לי להרכיב היא רשימת 100 האנשים הכי עניים בישראל.

    נ.ב. מה פירוש משפיעות? על מי ועל מה?

    האם יש קשר למשל, (רק כמשל), בין גליה מאור לתופעת ליקויי המאורות?

  5. פרידמנית

    כשמסתכלים על התמונה, רואים כמה "חריגות" עם כיסוי ראש (חרדית? מוסלמית?) וכל השאר:
    פמיניזם ליברלי אכן. מאוד לבן

  6. יצחק יצחקי (הלמ"ס)

    כולל: ויזואליזצייה, רזוצלייה פוציזייה ואקס-פוזיצייה, פוזה, שטוזה, נברוזה, מספר איזכורים וסיכום יתרת עו"ש.

  7. נושנוש

    חזק ביותר!

  8. צחי

    בואו נאמר את האמת: באתר הזה, ובכל עם ישראל, מסתובבים לפחות מיליון דפני-ליף-בעיני-עצמם. אופס! איך הילדה הצפונבונית/ אשכנתוזית/ כפר שמריהו/ בלה-בלה-בלה הזו לקחה לנו את התהילה! אלוהים, למה היא ולא אנחנו? אני הייתי צריכ/ה להיות שם! אני לוחם הצדק האמיתי-באמת-לאמיתה! אני הייתי צריך לדבר עם טרכטנברג ולהצעיד מיליונים לכיכרות! איתי זה היה נראה לגמרי אחרת! בבקשה: די לקנאה. היא איננה עושה טוב לעור הפנים. ובהקשר רציני יותר: דפני ליף היא האדם ששינה יותר מכל אחד אחר את חיינו כאן בשנים האחרונות. עדיף להצטרף, ולא לנסות לזנב בה בשלל טיעונים קלוש. שנה טובה!

  9. יואש

    צאי מהמשבצת המתחנפת לנשים העשירות/מקושרות/מחותנות נכון/מרוויחות טוב וחפשי את הנשים המבטיחות/המאירות/החכמות/היצירתיות בישראל .הנשים שאף פעם לא הכרת ולא בחרת הן המענינות, החשובות ולהן יש סיכוי לשנות את ישראל לטובה ולא כאוביקטים מיניים.
    נסי ותיהני!שנה טובה!

  10. שקד

    חשוב חשוב (האם נשלח למערכת ליידי גלובס?), וטוב שמישהי כתבה על זה כי צריך להזכיר לעיתונים (כולם והטוענים לפמיניזם בפרט) מה תפקידם המתחייב מכוחם ומעמדם.

  11. עפרה

    נא לתקן – קיתונות ולא קיטונות.

  12. יוסף המזנב

    וזה מאד ברור. רואים אותה בכל חור במדיה-וגם בין החורים- בעיתון המודפס, בריכולים באינטרנט, במגזינים, תכניות רדיו, טלביזיה, מוספי סוף השבוע. אין היא מצניעה את עצמה,היו בטוחים בכך. ואני בטוח גם שהיא תנצל היטב את החשיפה כדי לקדם את עצמה-הצעות יגיעו אליה מכל עבר, אליה ואל סתיו שפיר. כבר הגיעו,כנראה-אך עדיין אולי מוקדם מדי עבורה להתנפל על הזדמנויות.