• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מעבר לריכוזיות

כשוועדת הריכוזיות דנה בחיבור בין הון ושלטון, היא עושה זאת כדי לעורר בחזרה את הערך הליברלי של תחרות במשק. אבל מה עם יוקר המחייה וזכויות עובדים?
מתי שמואלוף

תנועת המחאה הארצית יכולה לזקוף לעצמה כבר כעת הישג נכבד ביותר: הממשלה החלה לדון ברצינות בשאלת הריכוזיות. סוף-סוף עזבנו את השאלה האם בכלל קיימת ריכוזיות בישראל או לא (כפי שניסו לטעון לוביסטים, עיתונאים ומלחכי פינכה רבים) – ועדת הריכוזיות מוכיחה כי ישנה בעיה ולכן אנו חייבים למצוא לה פתרונות.

המלצות הביניים של הוועדה פורסמו ברבים. לכאורה, הן מצליחות לתקוע יתד במקום שכבר זמן רב היה זקוק לניעור ולתיקון. אך כשנבדוק אותן לעומק נגלה כי הן מעלות שאלות רבות. למשל, הקביעה כי תאגיד פיננסי משמעותי הינו תאגיד שמנהל נכסים מעל 50 מיליארד שקל, ושתאגיד ריאלי משמעותי הינו כזה שפדיון המכירות שלו הינו מעל 8 מיליארד שקל; מדוע נקבעו דווקא סכומים אלו? בדיוק הגדרות משפטיות מסוג זה יעמדו בפני מתקפה ציבורית לא פשוטה, שתאתגר את הקווים שנתפרו במיוחד לדו"ח.

מעטות החברות שמנהלות מחזור מכירות של 8 מיליארד שקל. איני חושב במונחים של קונספירציה או קשרים בין הון לשלטון, אך ההחלטה הזאת מעלה תהיות מדוע לא הורידו את הרף. יש לא מעט חברות חזקות ומושחתות שעושות שימוש קלוקל בגופים פיננסיים. חברות אלו לא יעמדו למבחן על פי דו"ח הריכוזיות, וכך הסכנות שעומדות בפנינו כציבור חוסך או צורך – יישארו בעינן.

צילום: cc by-ranigraff

חברי ועדת ספיבק-יונה מבקרים את ההמלצות, וטוענים כי תהיה להן השפעה קטנה על יוקר המחייה. הם אף רואים בעיה בנושא ריכוזיות ענפית וריכוזיות בתחום הפנסיה ולא רואים שיפור בקשר לבעית המחירים. כבר היום בעלי ההון הגדולים כמו בן דב ודנקנר חייבים כספים לאג"חים של קרנות הפנסיה ולא ברור איך יחזירו את חובם. הבנקים, ששמו לב לסיכונים ולחוב הגדל של בעלי ההון, דרשו ערבויות גדולות וקיבלו. אך חברות הפנסיה לא עשו כן, אלא סמכו על השם והיוקרה של בעלי ההון. הציבור לא מודע לכך שחלק גדול מכספי הפנסיה שלו מושקע בתאגידים שאינם מחויבים להחזיר את הסכומים. נצטרך לחכות ולראות ביום מן הימים אם המדינה תתערב, וכיצד, לטובת הציבור.

שימור התחרותיות הוא המטרה של ועדת הריכוזיות, אבל חייבים לשאול איפה המקום של זכויות העובדים ויוקר המחייה בתוך כל זה. ועדת ספיבק-יונה לא רואה את הקשר בין המלצות ועדת הריכוזיות לבין ההשפעה על יוקר המחייה, משום שהריכוזיות נוצרה עקב ההפרטה המאסיבית של נכסי הציבור לגופים פרטיים. ספיבק-יונה רואה בהפרטה של נכסי ציבור גורם לירידה בעבודה מאורגנת ובאובדן זכויות עובדים – דברים שפגעו ברמת החיים של המעמד הנמוך והבינוני.

אבל כשוועדת הריכוזיות דנה בנושא החיבור הארור בין הון ושלטון, היא עושה זאת כדי לעורר בחזרה את הערך הליברלי של תחרות במשק. ובתחרות, שוב לא יישמרו זכויות העובדים. לכן, עידוד תחרות הוא נושא חשוב, אך שאלות של זכויות עובדים או תקציב הממשלה הם הנושאים שיכולים להביא לשינוי מיידי בתוך כיסו של האזרח הקטן. אי אפשר להפריד ריכוזיות מזכויות עובדים ומרמת חיים. מרגע שעושים הפרדה כזאת, משאירים את העובדים והאזרחים כלואים בעיסקת חבילה שלא תקל על חיי המעמד הנמוך והבינוני. כי לעובדי קבלן לא אכפת אם הם מופרטים לבעל הון שיחסיו עם השלטון מושחתים, או לחברה הפועלת בהגינות אל מול השלטון וזכתה במכרז בצדק רב.

כנראה שיעניין אותך גם: