מהפכה קדושה

אי של צופרים בשמים לוהטים,
לואי רוקד ואלס עם מרי,
המלקלקים בקיר נצמדים אל היסודות הנמסים ברחש לבן, מסופק, קפוא
באש הקדושה. ממשלות נופלות כמו ערמונים על מדרכות השאנז אליזה כמו
פירות השקמה חסרי השם הנופלים על האוהלים
כמו עטלפים שלא מפחדים יותר
לחרבן גם על בנייני גנדי
(גם לעטלפים אין פתרון, אבל יש להם אומץ).

כן, זה ואלס שנמשך בקצב הטרנס
האקדח מושתל למערכה השניה
ויאגו מזדחל לאורך הבמה כנציג מנוון של אגודת סטודנטים עתיקה ומקובעת
המבקש לחנוק את מיוצגיו בחדרי חדרים של משרדים בירושלים המזרחית
הקדושה גם היא, כמעט כמו שהיא
כבושה

וזה לא יקרה, הרחוב
אמיתי מהחיים,
דוהר בזעם מבוקע משריפות ושכירות אל מעבר לשדות הטייקונים, הפורחים
כמו ההרדופים (בשכונה שבא גדלתי היינו
אוכלים ומקיעים הרדופים
כשעברנו ליד משרד ראש הממשלה
כשגדלתי, שם עצרו אותי מאבטחי השב"כ בגלל ש
אמא שלי מזרחיה
וגדלה בדירת שלושה חדרים עם שני אחיה
זה הפך את ההשתנות האלה בגן הורדים
להשתנות מחאה בפני עצמן).
מכל מקום הם
יפים וקטלניים. כן,
אלפי ספינקסים בוערים עפים לשמים
מלאכים עוזבים את הכינים שבין נוצותיהם וצועדים על הרגליים
עם סיגריה מעושנת מטיח אלוהים שרב
בשרב

זה רעש מאוהב
זה רעם המהפכות הזולגות כמו חלבון זרחני מתועש,
דרכים משוברות אוהלים עמוסות סכום חד פעמי זול
שעתיד לזהם את הים ואת האוויר אבל גם עובדי הזבל
שובתים היום, גם אנשים אמיתיים
שומעים את ההד המתקרב של
המלחמה

כי זה עוד יבוא
הסכו"ם הזה יתפרץ כמו בום על קולי
וכמו החלונות בעזה הוא יכול רק לשבור
את מפקדיו
לדרוש דום מתוח.
אם יש זמן להתגייס זה עכשיו
לצבא שמורכב מצבעים
ושאלו הם מפקדיו

ואני רואה את סתיו,
היא זוהרת
יש לה אש בשיער, יש לה מילים
היא ברואה ובוראה, היא דוהרת
בין אשפה, אוהלים ובדלים
היא מבריאה מציאות אחרת,
ויש לה מאמינים
אני

מאמינות,
גם בחומה יש פרצה
גם לקבצן יש כתר
וצריך להנות. זה בסדר.
וצריך לשנות וצריך להוביל וצריך
לצאת מהעדר
לכבוש את העדר
להפסיק ולכבוש

הי סתיו,
את נותנת בראש (אם מותר לדבר היום כבר
בשפה עממית, לצעוק בלי לגבש ניסוחים
ויש הֶבְדֵּלְדַק בין רשלנות והאמת שבאי יציבות
בְּדַלאָק,
זאת אהבה מטורפת, הם עוד יבואו
ואת לא תברחי, בעיניים שלך
יותר עוצמה
מאלף שוטרים רכובים.

שיר של חגי קלעי מופיע ב"שירון האוהלים", שיושק מחר (שבת 01.10, 20:30) ב"בית העם", שד' רוטשילד 69