רחוק מעין הציבור

חשבתי שהוא מת, צעקתי "תזמינו אמבולנס" אבל אף אחד לא התייחס. עדותו של הפעיל טל קינג מהאירועים האחרונים בענאתא/ענתות
טל קינג

השטח החשוף שנראה בסרטון הווידיאו שלמעלה היה פעם מטעי זיתים. אבל כבר ארבע שנים שמתנחלים מענתות שבצפון מזרח ירושלים שורפים את עציו של בעל הקרקע החוקי, יאסין עבד אל-סלאם אל-רבעי מהכפר ענאתא, ונוהגים באלימות קשה כלפיו וכלפי אשתו אימן, יהודייה ממוצא רוסי. המתנחלים אף חיללו את קברו של סבו של יאסין, שייח מכובד, הנמצא בשטח. יאסין, איש שוחר שלום, מגיש כבר ארבע שנים תלונות במשטרת מעלה אדומים ומתעד את המעשים – אך דבר לא נחקר או מגיע לבית המשפט.

בייאושו, פנה יאסין דרך האינטרנט ודרך מכרים לחפש עזרה מבחוץ. אנחנו, קבוצת פעילים מכמה ארגונים, החלטנו לבדוק את השטח באופן עצמאי לאחר שסיפורו נגע ללבנו. באנו כדי לפגוש את האיש שארבע שנים נלחם נגד התנחלות שלמה ונגד החוק לבדו, כנגד כל הסיכויים. המטרה היתה לשבת איתו בשטח שלו, להרים דגל פלסטין, לשמוע ממנו מה המצב ותוך כדי אוכל ושתיית קפה ותה לחשוב מה אפשר לעשות. וגם, כמובן, לנטוע כמה עצים באופן סמלי.

קצת על ענתות: ההתנחלות שהוקמה ב-1982 יושבת על מאות דונמים של אדמות פלסטיניות פרטיות הרשומות בטאבו אך בעליהן הפלסטינים אינם יכולים להגיע אליהן. מדובר בהתנחלות חילונית ימנית קיצונית של אנשי ויוצאי צבא ומשטרה. החוק איתם, ורחוק מעין הציבור הם עושים מה שהם רוצים ומשתוללים ללא רסן. כבר שנים שהם מתעללים בתושבי ענאתא, שהרימו ידיים מזמן – חוץ מיאסין, שבעיני הוא גיבור (כאן ניתן לצפות בכתבה של "הערוץ האדום" עליו).

בטח שלא חיפשנו צרות. היינו עשרה פעילים ופעילות עצמאיים בגילאים שונים. עצרנו במאפייה בענאתא לקנות אוכל, ויצאנו לשטח. כשהגענו, ראינו חורבות והריסות ומערה שרופה, אז התחלנו בכמה תיקונים. באיזשהו שלב הנחנו את הציוד החקלאי, ובעודנו מחכים לשתילים שהיו בדרכם עם קרוב משפחה של יאסין, תוך כדי שאנחנו אוכלים וצוחקים, ראינו את רכבו של רכז הביטחון של ההתנחלות מסייר הרחק על הכביש. באותו רגע קיבל יאסין שיחה לנייד – רכז הביטחון איים עליו שאם לא נזוז משם ונוריד את הדגל "הוא ישלח את האנשים שלו בנו" (שיחת הטלפון מוקלטת). לאחר מכן מגיעות לכביש כשבע ניידות משטרה וצבא שעמדו שם כחצי שעה, ולא הרבה זמן לאחר מכן גם כלי רכב אזרחיים. הם יוצאים מהמכוניות ומדברים ביניהם.

ואז בבת אחת עוזבות כל הניידות את המקום חוץ מניידת אחת של משטרה ואחת של מג"ב, ותוך דקות מגיעות לשם עוד עשרות מכוניות אזרחיות שמהם יוצאים עשרות בני אדם. הם יצאו כגוש אחד לעברינו, כאשר בראשם צועדים קצין צבא וקצין מג"ב. אלה לא עשו דבר כדי לעצור את מה שיקרה לאחר מכן.

מפה, התחילו המתנחלים לקלל, להכות באבנים, באלות ובמוטות ברזל. ניסינו לתעד, אבל הם גנבו ושברו לנו את רוב המצלמות. יאסין נזרק לאחור וראשו נחבט בסלע בחוזקה. הוא שכב כמה דקות ללא תזוזה עם הראש מדמם כשאשתו תופסת לו את הראש ומנסה למנוע מהדם לזרום החוצה. עשינו טבעת הגנה מסביבו על מנת שהמתנחלים צמאי הדם לא יגיעו אליו, בשלב הזה חשבתי שהוא מת, צעקתי "תזמינו אמבולנס", אבל אף אחד לא התייחס.

מירי, אחת הפעילות (שראיון עמה ניתן לקרוא פה, באתר "במחשבה שנייה"), ראתה איך חוטפים מעידו את מצלמת הווידאו הפרטית שלו ומכים אותו. לידה עמד הקצין שראה גם הוא הכל ודיבר בטלפון, מירי צעקה לו "הם גנבו לו את המצלמה ומכים אותו". התשובה הקרירה של הקצין היתה: "את מפריעה לי בשיחה". אני עמדתי שם וניסיתי לחסום את המתפרעים מלהגיע ליאסין, אז הגיע שוטר במדים והרחיק אותי מהמקום בטענה שהוא שומר עלי. אף אחד מהם לא שמר על יאסין, אף אחד מהמתפרעים לא הורחק מהמקום ולא נעצר, שלושה מאיתנו נעצרו בהאשמות שווא ושוחררו בשעות הערב. שלושה פונו לבית החולים, ביניהם יאסין שפונה עם גולגולת פתוחה ואשתו ששברו לה מקל של מטאטא על הראש ולאחר מכן הטרידו אותה מינית. המתנחלים רדפו אחרינו במכוניות עד לכניסה למערב ירושלים – אבל השוטרים שליוו אותנו החוצה לא חשבו שצריך לעשות עם זה משהו. באירוע השתתפו ילדים ובני נוער מכל הגילאים, צעירים, מבוגרים ואנשים ונשים בני שישים פלוס.

לאחר שברחנו משם, התארגנו פעילי סולידריות, תעאיוש ואנרכיסטים נגד הגדר להפגנת מחאה נגד האלימות ואזלת ידם של כוחות הביטחון מחוץ לשערי ענתות. "המתנו מחוץ לשער ההתנחלות אך סירבו להכניס אותנו בדרך לחלקה", סיפר אסף שרון, פעיל סולידריות שייח' ג'ראח, לוואלה. "אז הגיע רכז הביטחון השוטף של הההתנחלות, שאיים עלינו ואמר שאם באנו לחפש צרות אנחנו נמצא אותן. הוא גם אמר לשוטר שהיה שם שאם לא נלך, הוא ידאג שכל ההתנחלות תהיה בחוץ. תוך עשרים דקות הם היו כמאה איש ואנחנו כמה עשרות. כעבור כמה דקות, בהוראת הרבש"צ, השער נפתח והם פשוט הסתערו עלינו באגרופים ובמכות, וכל זאת מתחת לעיני השוטרים שבחרו דווקא לעצור אותנו. לא ראיתי לינץ' כזה בחיי".

שרון המשיך וסיפר: "התחננו לשוטרים שישלחו עוד ניידות אבל כלום לא קרה, ובמקום זה עצרו פעילים שלנו. חטפנו מכות רצח באירוע החמור ביותר שאני אי פעם נתקלתי בו".

הכותב הוא פעיל סולידריות שייח' ג'ראח ותעאיוש

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מביא דברים בשם אומרם

    כי האדם עץ השדה
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

  2. נתן (הנביא)

    ראוי לזכור ולהזכיר לפוגרומיסטים העוקרים ושורפים עצי זית, את משל כבשת הרש (שמואל ב, פרק יב'), שבו מוכיח נתן הנביא את דוד המלך על פרשת אוריה החיתי.

    זכרו נא פרחחים, פוחחים ופוחזים: "ואת הכבשה ישלם ארבעתיים"

    סדרת האסונות שהמעשה גרר: מות בנה של בת-שבע, אונס תמר בידי אמנון, רצח אמנון בידי אבשלום ומרד אבשלום בדוד ומותו.

  3. שלמה

    לאיזה תחתיות המדינה הזאת הגיעה, ומתי העולם כבר יעצור את ההשתוללות הזאת: של נתניהו, של ליברמן, של ברק, של מופז, של ליבני, של המתנחלים, של הצבא, של המשטרה ושל המוני מכרסמי הסושי בתל אביב ובחיפה, בירושלים ובראשון לציון, שרואים ושומעים ולא עושים דבר. או לחלופין – שלא רוצים לראות ולא רוצים לשמוע.

  4. נפתלי אור-נר

    אם היו פוגרומיסטים אלו פועלים שלא לרצון הממשלה הייתה זו משתלטת עליהם זה מכבר

  5. אחד העם 15

    ובכן הנביא ישעיהו ליבוביץ ראה את הנולד לפני כולם. האם יש דרך לעצור התפלץ הנולדומתפתח? אין לנו ישעיהו שיינבא.מכל מקום טייקוני הגז יכולים לחכך כפיים בסיפוק התחזית היא שהביקוש יעלה מאוד.

  6. עדינה

    לראות ולבכות!!! מה קורה איתכם אנשים לאן הגעתם עם כל הכעס השנאה והאלימות , מאיפה כל זה מגיע? ואהבת לרעך כמןך!!!! גם אם הוא לא מאמין כמוך, בני אדם הם עדיין בני אדם . הכל בגלל האלוהים הדת והאמונה ? אז מי צריך אותם ? הכל בגלל דגל? אז מי צריך את הדגל המקולל הזה? הכל בשביל אדמה? מי צריך את האדמה המקוללת הזו. איפה הכבוד לבני אדם ? מה בסהכ כולם רוצים? לחיות בכבוד. אלו הם לא האחים ולא העם שלי. עדיף להיות יתום ולחיות בקרבת חיות באמת ולא בני אדם טורפים וצמאי דם . ליבי עם האנשים שלא היו יכולים להגן על עצמם ואן מי שיגן עליהם כי הם נתקעו לצערם תחת ממשל שוטה אלים וצמא לדם.
    כל הכבוד לפעילים , שהיו שם והגנו בגופם , ושנותנים עדיין תקווה להאמין שיש עוד אנשים טובים ושפויים במדינה הזו.

  7. נתן.

    כי אחרת בפעם הבאה זה יסתיים גם באבידות בנפש.

    אני יודע שהרעיון של לימוד קרב מגע לצרכי הגנה עצמית נראה זר ומוזר לאנשים שבאים בשם האהבה והשלום אבל במיקרים מסוימים זה יכול להציל חיים וגם לאפשר להימלט בצורה יותר טובה.

    אני לא מציע להפוך את העימותים האלה לקרבות רחוב , ברור שזה לא המסר וזו לא המטרה,אבל לצרכי הרתעה וגם קצת ביטחון עצמי אין סיבה שגם פעילי השלום לא יקחו כמה קורסים בהגנה עצמית כי אין ברירה.

  8. אמא מודאגת

    לפני שאתם מגיעים להביע ולתמוך במר ריפעי אל תגידו לא ידענו !!!
    בגזר הדין האחרון של רפאעי נאמר, כי “הנאשם בתיק זה, יאסין רפאעי, הורשע בתום שמיעת ראיות בעבירה של אינוס ובעבירות של מעשים מגונים. כעולה מהכרעת הדין, נהג הנאשם בדרכי עורמה כלפי המתלוננות – תיירות צעירות שהגיעו זה עתה ארצה. לחובתו של הנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות מיניות מאותו סוג, ולמעשה באותן נסיבות ממש”.

    לאור כל זאת הוסיף וקבע בית המשפט, כי “עינינו הרואות, איפוא, כי הנאשם הינו עבריין מין מועד השב ומבצע עבירות מיניות, לרבות מעשי אינוס, ואינו חדל ממעשיו אלה. הרי נראה שהוא סובל ממצב נפשי רעוע ואינו מתנהג כאחד האדם. ..הוא אף נמצא בכלא בבידוד מוחלט ובעבר ביצע ניסיון התאבדות. נסיבות המקרה שבפני נראות לי יוצאות דופן בחומרתן ובשפלותן, גם בהתיחס לעברייני מין “רגילים” הנשפטים מידי יום בבית משפט זה, וזאת הן נוכח נסיבות ביצוע המעשים עצמם והן בשים לב לעברו המוכתם של הנאשם. מצערת מאוד העובדה, כי הנאשם לא הפיק כלל את הלקח הראוי מהעונשים הקלים למדי שהוטלו עליו ע”י בתי-המשפט בעבר, והוא שב וחזר לסורו והמשיך לפתות תיירות תמימות על לא עוול בכפן, כמימים ימימה”.

    “סבורני, כי בית המשפט אינו רשאי ליטול על אחריותו את האפשרות שהנאשם ימשיך להתהלך חופשי מחוץ לסורג ובריח בעתיד הקרוב או הרחוק הנראה לעין. דעתי היא, כי הנאשם הינו חסר תקנה בכל הנוגע לביצוע חוזר ונשנה של עבירות מין שכאלה, לרבות מעשי אינוס, ומחובתו הראשונית והעליונה של בית המשפט, היא כאמור להבטיח את שלום הציבור ובטחונו, על ידי כליאתו מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה ביותר”, הוסיף השופט

  9. ותחשבו על זה

    גזר הדין האחרון של רפאעי נאמר, כי "הנאשם בתיק זה, יאסין רפאעי, הורשע בתום שמיעת ראיות בעבירה של אינוס ובעבירות של מעשים מגונים. כעולה מהכרעת הדין, נהג הנאשם בדרכי עורמה כלפי המתלוננות – תיירות צעירות שהגיעו זה עתה ארצה. לחובתו של הנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות מיניות מאותו סוג, ולמעשה באותן נסיבות ממש".

    לאור כל זאת הוסיף וקבע בית המשפט, כי "עינינו הרואות, איפוא, כי הנאשם הינו עבריין מין מועד השב ומבצע עבירות מיניות, לרבות מעשי אינוס, ואינו חדל ממעשיו אלה. הרי נראה שהוא סובל ממצב נפשי רעוע ואינו מתנהג כאחד האדם. ..הוא אף נמצא בכלא בבידוד מוחלט ובעבר ביצע ניסיון התאבדות. נסיבות המקרה שבפני נראות לי יוצאות דופן בחומרתן ובשפלותן, גם בהתיחס לעברייני מין "רגילים" הנשפטים מידי יום בבית משפט זה, וזאת הן נוכח נסיבות ביצוע המעשים עצמם והן בשים לב לעברו המוכתם של הנאשם. מצערת מאוד העובדה, כי הנאשם לא הפיק כלל את הלקח הראוי מהעונשים הקלים למדי שהוטלו עליו ע"י בתי-המשפט בעבר, והוא שב וחזר לסורו והמשיך לפתות תיירות תמימות על לא עוול בכפן, כמימים ימימה".

    "סבורני, כי בית המשפט אינו רשאי ליטול על אחריותו את האפשרות שהנאשם ימשיך להתהלך חופשי מחוץ לסורג ובריח בעתיד הקרוב או הרחוק הנראה לעין. דעתי היא, כי הנאשם הינו חסר תקנה בכל הנוגע לביצוע חוזר ונשנה של עבירות מין שכאלה, לרבות מעשי אינוס, ומחובתו הראשונית והעליונה של בית המשפט, היא כאמור להבטיח את שלום הציבור ובטחונו, על ידי כליאתו מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה ביותר", הוסיף השופט