דיסלייק למס הכנסה שלילי

הממשלה מחבבת אותו (רמז: הוא יותר זול מרשת ביטחון סוציאלי), כי הוא יכול להציל אותה – ולא את מי שבאמת זקוקים לגלגל הצלה. פרק 12 ולפני אחרון בסדרת מאמרים מיוחדת על פירמידת השכר ושוק העבודה בישראל
שלמה סבירסקי

כיוון שהתייחסנו לשכר מינימום, מן הראוי להתייחס גם לקרוב משפחה שלו, מס ההכנסה השלילי, שזוכה לפופולאריות רבה בקרב מקבלי החלטות בישראל. שניהם – שכר מינימום ומס הכנסה שלילי – יובאו לכאן מארצות הברית. שניהם מיועדים לכסות על ערוות שוק העבודה "החופשי" – עובדות ועובדים ששכרם כה נמוך עד שהוא דן אותם לעוני. מס הכנסה שלילי הוא גם קרוב משפחה של הפטור ממס לבעלי שכר נמוך; למראית עין הוא אף נדיב ממנו, שכן במסגרת מס הכנסה שלילי, בעלי שכר נמוך לא זו בלבד שלא משלמים מס – הם מקבלים מרשויות המס מענק.

הראשון שהציע הנהגת מס הכנסה שלילי ב-1962 היה מילטון פרידמן, הכלכלן הימני-שמרני האמריקני שראה בזה תחליף למערך הקצבאות של מדינת הרווחה (שבארה"ב היא ממילא לא נדיבה במיוחד). הרעיון הונהג בסופו של דבר ב-1975 על-ידי הנשיא הרפובליקני ג'ראלד פורד. הנשיאים הרפובליקניים רונלד רייגן וג'ורג' בוש הרחיבו אותו, ובד בבד צמצמו את מערך הקצבאות. הנשיא הדמוקרטי ביל קלינטון הרחיב אותו עוד יותר, הרחבה שגרמה לכך שמס הכנסה שלילי הפך לקצבה הגדולה ביותר המשולמת בארצות הברית. עתה התהפכו היוצרות: הדמוקרטים החלו לתמוך במס הכנסה שלילי, כיוון שהפך למקור סיוע מרכזי לעניים, בעוד שהרפובליקנים הפכו לאויביו בטענה שהוא נדיב מדי ועל כן הפך חלק מן הבעיה במקום שיהווה חלק מהפתרון.

בישראל אין שום צורך במס הכנסה שלילי, שכן במסגרת הקצבה של הבטחת הכנסה שמשלם המוסד לביטוח לאומי קיימת אפשרות להעניק לעובדים בעלי שכר נמוך קצבה חודשית הנקראת "השלמת הכנסה". אלא שקצבת הבטחת הכנסה עמדה במוקד המתקפה של הימין הכלכלי הישראלי על מדינת הרווחה, שהתחוללה בשנות האינתיפאדה השנייה. תחת הסיסמה "בטלנים, לכו לעבוד", תקפו ראשי המדינה את הזכאים לקצבת הבטחת הכנסה. במקום להילחם בשכר הנמוך, הם בחרו להילחם במקבליו.

כך קרה שב-2006 הכריז ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, על תקציב "חברתי" ובו מס הכנסה שלילי. מס הכנסה שלילי זכה לתמיכה רחבה בקרב מה שקרוי קברניטי המשק, ובראשם סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, הגורס שמדיניות הרווחה בישראל נדיבה מדי וקרובה לזו הנהוגה בארצות אירופה המערבית; לדעתו, עליה להיות קרובה הרבה יותר לזו הנהוגה בארצות הברית.

ממשלה המורידה את תחולת העוני ב-4% תדע להפוך זאת לספין מחריש אוזניים. תכליתו של מס הכנסה שלילי, אם כן, אינה להילחם בעוני אלא להילחם בדו"ח העוני

מה מחבב את מס הכנסה שלילי על מקבלי ההחלטות? עלותו הנמוכה. באותן ארצות בהן הוא קיים, הוא זול יותר מרשת ביטחון סוציאלי מן הסוג הקיים בישראל; כיוון שכך, ראשי המשק שלנו מניחים כי בטווח הארוך, הוא יצמצם את ההוצאה התקציבית הכוללת לרווחה.

ובכן, מהו מס הכנסה שלילי? זהו זיכוי מס המשולם בפועל: עובדים ששכרם נמוך מקבלים משלטונות המס תשלום בכסף. גובה התשלום נקבע בהתאם למספר קריטריונים, כפי שניתן לראות בציטוט שלהלן. הקצבה אינה ניתנת אחת לחודש, בצמוד למשכורת, אלא רק לאחר תום שנת העבודה, במספר תשלומים ובכפוף להגשת דו"ח הכנסה שנתי.

פשוט? ממש לא. הנה קטע מדו"ח של בנק ישראל המתאר את אופן החישוב של גובה התשלום של מס הכנסה שלילי:

הזכאות למענק מה"ש [מס הכנסה שלילי] היא אישית – כל אחד מבני הזוג זכאי למענק אם עמד בקריטריונים הנדרשים – והיא מחושבת כפונקציה של מספר מאפיינים של העובד: מקום מגוריו, הכנסתו, מספר ילדיו, גילו ועוד. מתן המענק מותנה, בין היתר, בהכנסה חודשית ממוצעת של העובד (בשנת 2007) מעל 1,810 שקל אך מתחת ל-5,970 שקל אם יש לו 3 ילדים (בני פחות מ-19) ומעלה, ומתחת ל-5,450 שקל אם יש לו ילד אחד או שניים, ואם אין לו ילדים – אם מלאו לו 55 שנים. המענק משולם לכל אחד מבני הזוג בגין הכנסתו, אך הוא עשוי לפחות ואף להתבטל אם סך ההכנסות של משק הבית, על פי החישוב המפורט להלן, עולות על 13,000 שקל.

אם צלחתם בכבוד את המשימה הזאת, מחכה לכם משימה נוספת: פענוח מועד התשלום של מס הכנסה שלילי. הנה ציטוט נוסף מן הדו"ח של בנק ישראל:

מענק מה"ש משולם ישירות לחשבון הבנק של הזכאי. אף שהזכאות לתשלום היא שנתית, התשלום עצמו מחולק לתשלומים שווים כלהלן:

אם הבקשה הוגשה עד סוף חודש מארס בשנה שלאחר שנת המס שבגינה משולם המענק – ארבעה תשלומים: מה-15 ביולי בשנת המס שלאחר זו שבגינה משולם המענק ובכל שלושה חודשים עד ל-15 באפריל בשנה שלאחר מכן.

אם הבקשה הוגשה באיחור, בין תחילת אפריל לסוף חודש יוני – שלושה תשלומים: ב-15 באוקטובר בשנה שלאחר זו שבגינה משולם המענק וב-15 בינואר וב-15 באפריל בשנה שלאחר מכן.

אם הבקשה הוגשה מתחילת יולי ועד סוף ספטמבר – שני תשלומים שווים: ב-15 בינואר וב-15 באפריל בשנת המס שלאחר מכן. (16)

בסופו של דבר, התוספת החודשית הממוצעת שקיבל/ה עובד/ת הזכאי/ת למס הכנסה שלילי עמדה בסוף השנה הראשונה להפעלתה על 213 שקל, בממוצע. באותם אזורים שבהם הונהג מס הכנסה שלילי, שיעור המשפחות העניות ירד ב-4%. הדו"ח של בנק ישראל ציין כי אותן משפחות "נחלצו ממעגל העוני". יעני, פתחו בקבוק שמפניה והזמינו חבילת תיור ללונדון.

מס הכנסה שלילי אינו יכול להוציא טובע מן המים אל היבשה; הוא מסוגל רק להעלות את אפו מעל לקו המים. לעומת זאת, יש בכוחו לחלץ ממשלה מטביעה: ממשלה המורידה את תחולת העוני ב-4% תדע להפוך זאת לספין מחריש אוזניים. תכליתו של מס הכנסה שלילי, אם כן, אינה להילחם בעוני אלא להילחם בדו"ח העוני.

מבחינת "קברניטי המשק", מס הכנסה שלילי ניחן במעלות רבות:

ראשית, הוא לא פוגע במעסיקים; למעשה, אפשר אף לטעון כי הוא מסייע להם שכן הוא מאפשר להוריד שכר ולפחות לא להעלותו, בידיעה שקופת המדינה היא שתשלים להם את התלוש באמצעות מס הכנסה שלילי;

שנית, קבלת התשלום מותנית בהגשת טופס 106 על-ידי המעסיק, מה שהופך את העובד/ת תלוי במעסיק למימוש זכותו. מעסיקים רבים, ובייחוד הקטנים שבהם, שבקרבם נפוצה התופעה של שכר נמוך, אינם מנהלים מערכת תשלומים תקינה. התוצאה הצפויה – שיעור מיצוי נמוך של מס הכנסה שלילי. המיצוי הנמוך נובע גם מהתנהגות העובדים/ות: הללו נדרשים להיות מודעים לקיומו של החוק, לדאוג לקבל את תלושי השכר, להגיש תביעה לרשויות המס ולוודא שהמעסיק יעשה את המוטל עליו. כל אלה תנאים שלא רבים יכולים לעמוד בהם. על פי דו"ח בנק ישראל, שיעור המיצוי בשנה הראשונה עמד על פחות מ-40%.

שלישית, הוא טוב לפוליטיקאים, כי הוא מאפשר להם להכריז על "מלחמה בעוני"; רביעית, הוא לא עולה הרבה: ב-2009, כשהוא הונהג בארבעה מוקדים בארץ, הוא עלה כ-74 מיליון שקל; ובנק ישראל העריך כי גם בפריסה ארצית לא יעלה תקציבו על 203 מיליון שקל;

חמישית, עלותו בפועל תהיה נמוכה אף יותר, הודות ליכולתן של ממשלות אצלנו למרוח את יישומה של כל תכנית: הבטיחו להחיל את מס הכנסה שלילי בכל הארץ? אז הבטיחו, אבל כדברי לוי אשכול, הם הרי לא הבטיחו לקיים. חוץ מזה הם שיקרו "קצת": הם אמרו שהחלת מס הכנסה שלילי בכל הארץ תעלה 2 מיליארד שקל, בעוד שבנק ישראל העריך, כאמור, כי זה יעלה 203 מיליון. שישית, מס הכנסה שלילי מעניק לממשלה מנגנון המאפשר לה ויסות פוליטי של ההטבות: הציבור שותק? נוציא כמה שפחות; הציבור מוחה? נגדיל קצת את מס הכנסה שלילי.

מכל הסיבות הללו, ממשלת ישראל אוהבת את מס הכנסה שלילי. והיא תציע, קרוב לוודאי, את הרחבתו עתה, לנוכח המחאה החברתית המתפשטת. זה כמובן יגרום רק לקיבוע פירמידת השכר הקיימת, לא לשינויה.

לפרקים הקודמים בסדרה:

פרק 11 – מינימום שכר ושכר מינימום

פרק 10 – מעסיק וטוב לו

פרק 9 – עניין למיעוט נבחר

פרק 8 – כל הדרך אל הבנק

פרק 7 – מעבר לצדק חלוקתי

פרק 6 – הכסף החדש

פרק 5 – קורפורטיזם של קריצת עין

פרק 4 – ברוכים השבים לימי הביניים

פרק 3 – העסקה המשולשת

פרק 2 – הכסף לא מתגלגל ברחובות

פרק 1 – עוברים לקדמת הרכבת

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יוסי לוי

    עוד במרץ 2006 פירסמתי רשימה שניתחה את תמיכת התאחדות התעשיינים בהנהגת מס הכנסה שלילי כאלטרנטיבה להעלאת שכר המינימום. ניתוח הנתונים שפרסמו התעשיינים הראה כי הם צופים להרוויח מהנהגת התכנית בעזרת הורדת שכר, כפי ששלמה סבירסקי הסביר כאן. המספרים שם אמנם מנופחים, כפי שהתברר לאחר מספר שנים, אך הניתוח העקרוני עדיין נכון. לינק: http://www.sci-princess.info/archives/210

    טענה זו אושרה באופן אמפירי במחקרו של פרופ' ג. רוטשטיין מאוניברסיטת פרינסטון, שפורסם באמצע 2009. לינק: http://www.sci-princess.info/archives/756

  2. נחמן

    אשמח להשוואה מתומצתת בין מס הכנסה שלילי להבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי, בעיקר מבחינת "קברניטי המשק" שציינת בסוף. הבנתי רק את עניין "יתרון" חוסר המודעות בציבור, הבטחת הכנסה כולם מכירים.
    האם הבטחת הכנסה לא גורמת לכך שהמעסיק רואה עצמו פטור מלהעלות משכורות כי המדינה כבר תשלים את הפער?
    האם יש הבדלים ביניהם מבחינת הדרישות לטפסי 106 ובכלל התנהלות מסודרת של המעסיק?
    האם יותר קל לשחק עם הסכומים והמועדים של מענק ההכנסה לעומת הבטחת ההכנסה?

  3. סמולן

    כלומר, הבנו שמס הכנסה שלילי עולה מעט. הבנו שיש מחלוקת של סדר גודל בקשר לעלות הזו. לא הבנו למה הוא רע – אולי כי לא כתוב ? – ולמה מס הכנסה שלילי "אינו יכול להוציא טובע מן המים אל היבשה". לא הבנו מה רע בדו"ח העוני – אם הוא דוח שבנוי נכון, עקרונית עבודה על פי המדדים שהוא מציב היא דבר טוב, לא ?

    המצב מסתבך עוד יותר: בארצות הברית הנערצה הדמוקרטים תומכים במס הכנסה שלילי ואילו הרפובליקנים מתנגדים, כי כתוב. האם התמיכה הדמוקרטית משקפת דבר-מה שלילי ? ובארץ, התרגלנו לקרוא על הארגומנטציה של האוצר כמניפולטיבית מחד ומסמנת את ההיפך ממה שצריך מאידך. כלומר, אם האוצר מגזים כלפי מעלה – פי עשר ! – בעלות מס הכנסה שלילי, המשמעות היא שהאוצר מתנגד לו. זה טוב או רע לחברתיים ?

    חבל. שרשרת המאמרים הזו התחילה נפלא.