• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

על הבעיה המוסרית בפינוי התנחלויות

כולנו כובשים וציונים בעל כורחנו, גם השמאלנים. לכן הפנטזיה שחזרה לקווי 67' תוך פינוי תושבים יהודים היא פתרון מוסרי לסכסוך – שגויה מיסודה. דיון משמאל

א. איזהו חכם?

"קבל את האמת ממי שאמרהּ" (הרמב"ם)

"איזהו חכם הלומד מכול אדם" (בן זומא, מסכת אבות ד')

רגע, רגע, רגע. אל תקדימו להתעצבן עליי לפני שקראתם. אל תניחו שאני "מנסה להתחנף לימין", או למשוך קוראים, או לעורר פרובוקציות, או שאני מפספס את המשמעות המנשלת של ההתנחלויות. אם יש משהו שצריך להבהיר מיד כנקודת מוצא, הוא שההתנחלויות הן מפעל לאקסקלוסיביות, עליונות ונישול, שמטרתו לקדם שליטה ודומיננטית של קולקטיב אחד על פני אחר, למנוע מהפלסטינים זכויות וגישה לקרקע ולמשאביה; אשר פועל תכופות באלימות, תוך פגיעה בזכויות הפרט (כולל של הישראלים); ואשר דוחה את הקניין וההיסטוריה של אחרים. במובן הזה הן מייצרות מלחמה כל הזמן, והן פסולות לגמרי.

מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך, וכל הרוצה בשלום ובשוויון צריך להתנגד להקמתן והרחבתן הָאִדָּנָא. מי יודע, אולי אלמלא ההתנחלויות ניתן היה לחלק את הארץ ולחיות יחד על בסיס הצעות הערבים והעולם (מאז הסכם לונדון, דרך הצעות אש"ף של 1988, ועד היום – כולל מסמך האסירים והיוזמה הסעודית/הערבית).

עד כאן נקודת המוצא שלי לכל הדיון שלהלן. עכשיו שהתנקיתי מספק ספקא, וברור שאין לי עיוורון לבעיה הפוליטית, המדינית, הכלכלית, החוקתית, הצבאית והמלחמתית של הברדק שמתרחש מעבר ל"קו הירוק", אפשר להמשיך?

 

"קו ירוק עם עיניים ירוקות" (1987) מאת דוד ריב, אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות

ב. שבין אדם למקומו

סימן השאלה שאני רוצה להציב ביום-הכיפורים הזה הוא על הפוקוס הגיאוגרפי וההיסטורי ששמים על ההתנחלויות (ו/או "הקו הירוק") בשתי שאלות: 1. האם השטחים הכבושים וההתנחלויות הם המקור העיקרי ליצירת/ליבוי הסכסוך (או שמא מגמת-הנישול/ייהוד בכלל, לא רק בשטחי 67'); 2. האם פינוי ההתנחלויות יביא ליותר צדק.

השאלה הראשונה היא פשוטה יחסית. מגמת ההתיישבות והנישול איננה מוגבלת לא בזמן ולא במרחב לשטחי 67'. ולכן, מקור הסכסוך הוא לא (רק) ההתנחלויות, אלא מגמת ההתיישבות המשתלטת והאלימה שהחלה עוד לפני קוּם המדינה (אז כונו "מושבות" או קולוניות), ואשר נמשכת עד היום, משני עברי הקו הירוק. או במילותיה של אמונה אלון (ידיעות אחרונות, 1998):

אם גאולת קרקעות מידי ערבים היא עושק, כי אז יש למדינת ישראל בעיה רצינית עם עצם קיומה. אם הגבלת החכרת קרקעות ליהודים בלבד היא מעשה גזעני, כי אז התנועה הציונית היא אכן תנועה גזענית. מדינת ישראל יושבת על אדמות שלפחות רבע מהן נלקח מערבים בכוח הזרוע או באמצעות חוקים גזעניים.

כבר בתקופת "המנדט" התאמצה הציונות להגדיל את שיעור היהודים בארץ, וכן את סך השטחים בבעלות ובנוכחות יהודית, מפני שלדעתם זה ייצר לגיטימיות לריבונות בהמשך. למרות הבעיה הלוגית הגלומה בהנחה הזאת (הלוא אם תושב צרפת קונה נדל"ן או גר בו, זה לא הופך את הנכס לריבונות צרפתית), התברר בדיעבד שהם צדקו: לאחר מעשה הכיר האו"ם בזכות היישוב היהודי בא"י להפוך למדינה בשטחיו, ואף הקצה לה שטח גדול בהרבה ממה שהיה בבעלות ובנוכחות יהודית גם יחד. הטכניקה הזאת ניצחה שוב, כאשר ישראל תפסה במלחמת העצמאות שטחים גדולים משמעותית ממה שהוקצה לה על ידי הקהילה הבינלאומית, ובכל זאת האחרונה הכירה בהם.

 שלי-שלי, שלך-שלי. צילום: activestills.org

מכאן, שיישוב השטחים-הכבושים ביהודים גם אחרי המלחמה והגירוש של 67' לא היה משום יוצא דופן היסטורי. נהפוך הוא, עוד מטרם קוּם המדינה ולאחריו, שוב ושוב נהגה התנועה הציונית לפי הכלל "שלי-שלי, שלך-שלי" והמשיכה להחזיק וליישב שטחים נוספים, כל אשר יעלה המזלג, בגדה המערבית וברצועת עזה, בחצי האי סיני המצרי, ברמת הגולן הסורית ואף בדרום לבנון. ההתיישבות היהודית התפתחה כמעט בכול שטח שבו הצליחה ישראל לשלוט צבאית, כמעט תמיד על חשבון אחרים, ולפעמים זה אפילו הצליח בסוף להתקבע ולהתנרמל.

כך או כך, "מפעל ההתנחלויות" – שתפס את עיקר התאוצה שלו בחצי השני של שנות השבעים (עם המהפך בישראל), ועוד יותר מאז תחילת שנות התשעים – איננו שונה ממפעל ה"ייהוד" בתוך ישראל גופא, ומהווה חלק מההתיישבות הציונית שהחלה הרבה קודם ונמשכת עד היום, כאמור, בכל הארץ.

דיירי מעלה-אדומים, אריאל ושכונת גילה בירושלים אם כך, אינם שונים מדי מדיירי גדרה, חדרה, ראשון לציון אשקלון, תל אביב, גליל-ים וכפר סבא, להוציא אולי ההטבות שלהן הם זכאים. מאי נפקא מנה? כולם ישובים יהודיים, השוכנים על קרקע שמקצתה נרכשה ורובה הגדול הופקע בכוח החוק והנשק, מפלסטינים (לעיתים באמצעות הגדרתן כקרקעות מדינה). בשני צידי "הקו הירוק": עוברתו שמות המקומות עם או בלי צידוק; נהרסו (ונהרסים) מבנים, ונבנו (ונבנים) יישובים שמטרתם הגבלת זכות הילידים להתפתח, לבית וקניין; יש גירוש אקטיבי ומונעים אפשרויות שיבה ונישואין; נכנסו יהודים לבתי זרים, חלקם פליטים ועניים; ועושים רווח מקרקע גנובה ומשאביה. אז אמנם יש ל"קו הירוק" משמעות בינלאומית, פוליטית, חוקית והיסטורית, אבל לא מוסרית, והוא בוודאי לא מצליח לחפוף את המציאות החברתית והכלכלית הנוכחית, שבה שתי הקהילות פזורות בשני עבריו.

 

ג. איזהו אדם?

תשובתי לשאלה השנייה היא מטען נפיץ הרבה יותר הדורש עבודת חבלנות זהירה כדי לפרקו: האם פינוי התנחלויות נקי מבעיות מוסריות, ו/או הוא הרע במיעוטו, ו/או יביא יחסית יותר "צדק" – ולכך אשיב: לא, משלושה טעמים (לפחות).

ראשית, פינוי התנחלויות פירושו פירוק קהילות, הפקעת רכוש והעברה כפויה של בני אדם. כמי שתומך בזכויות אדם, אינני מקבל ש"המטרה מקדשת את האמצעים", אלא, כמו שקבעו אילנות דתיים גבוהים, האמצעים צריכים להיות כשרים בפני עצמם. אם זקוקים למטרה כדי להכשירם, הרי שהאמצעים פסולים, וזה לא משנה אם מדובר בפינוי אוכלוסיות, בענישה קולקטיבית, בשלילת זכויות, בירי לא מבחין או במעצרים מינהליים (חלק וודאי הבחינו שהקפדתי בעבר להרחיב על כך שההשפעות השליליות של האלימות המשטרתית, או ההגבלות על חופש הביטוי והעיתונות, או בנושאים אחרים – לא פוסחות גם על הימין). הכיבוש והמצור לא מוצדקים על ידי המטרה, וכך גם לא בניית מאחזים, ואין סיבה שהעברת-אוכלוסיות חפות מפשע תוצדק בשם התכלית המדינית בק"ן טעמים.

אי אפשר לטעון לצדק מוסרי בזכות השיבה ולהכרה בעקירה שהתרחשה ב-48', בלי להכיר בכך שמדובר גם כאן בנישול. ונישול הוא פסול מעיקרו. המשמעות עבור הפרט והקהילה היא הרסנית, ופירושה עקירה ופליטות. בואו נפסיק לכבס את העברת האוכלוסיות הכפויה המוצעת במושגים כמו "פינוי" (אם כי המושג "גירוש" פחות מתאים לכאן), וזה בכלל לא משנה אם הוא עם פיצוי או בלי, של הקוזאק או של הנגזל. איך שלא מסתכלים על זה, הפרטים הדרים שם כיום – וביחוד אלו שנולדו שם – יחוו ניתוק מחיי היום-יום, מהעבודה, מההיכרות עם המקום, ומרוב הדברים שמגדירים את השגרה והביטחון של האדם.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עדי בן יעקב

    כי אם בעניני מוסר עיסקנן אז נשאל השאלה מה דינו של עם בחר במלחמה והפסיד במיוחד שנזכרים בתוכניות שלו לפתרון הסכסוך. במלחמת העולם השניה נאלצו לעזוב ואו אבדו את ביתם יותר ממאה מליון אנשים. רק הפלשתינאים דורשים היום לתקן את העוול הזה שנעשה להם שעה שהם היו אלו שבחרו במלחמה וקיוו שהם יוכלו להרוג ולגרש את כל היהודים. יש שיגידו שהכי מוסרי בתנאים הללו זה להרוג אותם ולגרש את השאר.
    הבעיה היא החיים שלנו עכשיו ולא מה היה אז. וכמו כל חברה אנחנו גילנו ונגלה שאפרטהיד ניצול זה לא רק לא מוסרי ולא צודק זה גם מאד לא יעיל.
    אז במקום לעסוק בעוולות העבר ובגלל שאתה צודק שאין לגרש מתנחלים בדיוק כפי שאין לגרש היום ערבים וכיוון שכנראה אין פתרון כי בעצם גם היום הם רוצים ומתכננים לגרש את כולם (מה שזאכי עבאס קורא בוידיאו הזה "הפתרון הגדול" ) הפתרון הסביר היחידי שנותר הוא פשוט לתת להם את כל הזכויות שיש לנו. פשוט וקל גם אפשר לעשות את זה בצורה חד צדדית לחלוטין. כל מה שצריך זה להפסיק לחשוב בצורה גזענית ולהתחיס לערבים כבני אדם.

    זה לא אומר למשל שצריך להכיר באסון שלהם כי הם אחראים לאסונם ואין לי טיפה אמטיפיה אליהם בעניין הזה ואם הם מוכנים על זה להרג אני מוכן להרוג אותם אם צריך. אבל זכויות מלאות (כן גם זכות הצבעה אבל הרבה יותר ממש לתת להם שוויון זוכיות מלא עם העדפה מתקנת) מיד עכשיו וללא היסוס. ואת זה גם אפשר לעשות בצורה חד צדדית לחלוטין.

  2. יואב פלד

    הטיעון המוסרי בבסיס הניסיון הזה לטהר את שרץ ההתנחלויות הוא: למה שנתקן את העוול המתמשך מאז 67, כאשר עשינו כבר עוול עוד יותר נורא ב- 48? ובהמשך: מה פשעו אלה שהתנחלו רק מכיוון שרצו לשפר את איכות חייהם? וודאי וודאי אלה שנולדו בהתנחלויות. במילים אחרות, עושק וגזל הם לגיטימיים אם הם נעשים מסיבות כלכליות גרידא ואם מצליחים להחזיק מעמד עד הדור השני (ג'רמי וולדרון לעניים).
    יחד עם זאת, ההיגיון המוסרי של קליין אמנם עקום לחלוטין, אבל המסקנה הפוליטית נכונה: אין שום דרך לפנות את ההתנחלויות. מכיוון שכך, אין גם שום סיכוי לפתרון של חלוקת הארץ לשתי מדינות. לכן יש להכיר בעובדה שיש רק מדינה אחת בין הים לירדן, ואז נותרו שתי אופציות: המשך המצב הנוכחי, שהוא גרוע מאפרטהייד אבל בהחלט נסבל מבחינת מדינת ישראל ומרבית הישראלים היהודים, או הענקת אזרחות לכל תושבי המדינה האחת הזאת, שמשמעותה קץ המדינה היהודית. זאת הבחירה המוסרית והפוליטית שעומדת בפנינו.

  3. אלון לקח

    ההתנחלויות כולן, ללא יוצא מן הכלל, מהוות פשע מלחמה והפרה בוטה של אמנת ז'נווה הרביעית מ-1949 שישראל אישררה ב-1950. המתנחלים, בעצם התנחלותם, הם פושעי מלחמה. יתר על כן, חלק ניכר מההתנחלויות השתלט על אדמות פרטיות השייכות לפלסטינים – וזה פשע פלילי. על כך יש להוסיף את ההתנהגות המחפירה של המתנחבלים – ההתעללות המתמדת באוכלוסיה הפלסטינית הכבושה. אין איפוא שום בעיה מוסרית בהסרת הכתם המוסרי הזה. אדרבה, הבעיה המוסרית הנוקבת היא באי-הסרתו ובהשלמה שבשתיקה עם המשך קיומו. ההתרחשויות האחרונות – ההסלמה בפעולותיהן של כנופיות "תג מחיר" והתקפותיהן הטרוריסטיות על יעדים צבאיים – מדגישה את הכורח הדחוף לבער את הנגע בטרם הגולם הנפשע יקום על יוצרו וישתלט עליו לחלוטין.

  4. עמית

    פסקת הסיום של מאמר זה אומרת – הכול בולשיט אנחנו ניצחנו, אנחנו החזקים וזו נקודת המוצא להמשך הדיון…
    אז לא!
    נכון שהציונות היא כיבוש.
    אבל גם בכיבוש ישנה פשרה המייצגת את הפן המוסרי שבסיום הסכסוך.
    לסכסוך זה ישנם שני פתרונות:
    א. פרוק כל ההתנחלויות – גם בירושלים – וחזרה מוחלטת לקווי 67 תוך הקמתה של מדינה פלסטינית. ואוז פרוק ההתנחלויות יהיה מעשה קשה, אבל מוסרי. זה יחחיב כמובן את יישובם של עניי מדינת ישראל – היהודים והערבים.
    ב. מדינה דו לאומית תוך ביטול מלא של המושג מדינה יהודית והכרזה על הקמת מדינה חדשה, בין הנהר לים, ושמה מגינת ישרפלסטין, בה יחולק השלטון בין הקבוצה האתנית היהודית לקבוצה האתנית הפלסטינית. במקרה כזה זה יהיה הפתרון המוסרי, אבל אז נצטרך להחזיר/למסור לפלסטינים שטחים נרחבים ברחבי המדינה.
    וכל אחד שיבחר את המוסר המתאים לו…

  5. לא ציוני

    "ש משהו שצריך להבהיר מיד כנקודת מוצא, הוא שההתנחלויות הן מפעל לאקסקלוסיביות, עליונות ונישול, שמטרתו לקדם שליטה ודומיננטית של קולקטיב אחד על פני אחר, למנוע מהפלסטינים זכויות וגישה לקרקע ולמשאביה… עכשיו שהתנקיתי מספק ספקא, וברור שאין לי עיוורון לבעיה הפוליטית, המדינית, הכלכלית, החוקתית, הצבאית והמלחמתית של הברדק שמתרחש מעבר ל"קו הירוק", אפשר להמשיך?"

    באותה מידה גם הממשלה מודיעה כל שני וחמישי שהיא בעצם בעד פתרון של שתי מדינות. השאלה היא האם פלסטינים, בעלי הקרקעות, שמנהלים מאבקים בבלעין ובמקומות אחרים נגד גזל הקרקעות שלהם, יראו בך שותף על סמך הדברים האלו. מה בדיוק ההבדל המעשי בין להגיד שגזל האדמות הזה הוא מוצדק לבין להגיד 'נו נו נו, לא יפה, אבל בשביל להיות מוסריים ועקביים לגמרי צריך לקבל את זה?' איך בדיוק העמדה הסופר מוסרית הזאת עומדת ביחס למאבקים קונקרטיים של תושבים שרוצים לקבל בחזרה את האדמות שלהם? מה היא תורמת להם?

    מעבר לזה, אפשר כמובן להגדיר כל מי שלא מתנגד לעקירה מוחלטת של כל משפחה יהודית שהיגרה לפה במאה השנים האחרונות כציוני, אבל זאת הגדרה קצת קיצונית. במבט לעתיד, לא ציוני הוא כל מי שמדמיין משטר אחר שלא יתמקד בהעברת משאבים מערבים ליהודים, אלא יתחיל להתייחס לכל תושבי הארץ הזאת בצורה שיוויונית.

  6. אבי

    כל הטיעונים של מתנחלי הימין על השוויון במעמד כביכול בין אריאל לתל אביב הוא דמגוגי מיסודו ונועד להכשיר את השרץ של מפעל ההתנחלויות בגדה המערבית וברמת הגולן. עד לתחילת מפעל ההתנחלויות מה שמכונה "תיק 48" היה סגור,פחות או יותר, למעט דיון על פיצוי פליטי 48.הדרישה של ביבי להכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית והכרה בזכותם של המתנחלים להמשיך לגור במקום מושבם, פותח את כל התיק שהיה סגור ומחזיר אותנו לדיון על אופיה של המדינה וזוכתם של כל תושבי הארץ בין הירדן לים. במצב זה אנחנו נגיע מהר מאד למדינה דו לאומית עם כל השלכותיה הלאומיות,החברתיות והמוסריות, במצב של קונפליקט בלתי פתור וצד אחד שולט בכח הנשק.

  7. חנן

    כל כך הרבה מלל על דברים שכבר נלעסו עד זרא מזמן.אז באמת בשיא הקיצור..
    בין בני אדם כפרטים אין בדיוק צדק מוחלט בשום תחום קל וחומר לגבי מספר אנשים וכאשר עולים לרמת ה"עם והמדינה" אך טיפשי לנסות ולחשוב. מאידך ניתן,רצוי ואולי אף הכרחי ללכת בדרך ההתחשבות בזולת וההבנה שבאופן הבסיסי ביותר "כולנו שווים".לפיכך ה"קו הירוק"
    אם של השמאלני או של התבוסתן או סתם של המציאות ההיסטורית שאומות העולם קיבלו הינה קו ההשלמה וההתחשבות המאפשר לנו איכשהו "ללכת עם המוסר ולהרגיש בלי נישול מוחלט" של האומה והפרטים הפלסטינאים.להזכירך שגם הם בעבר הגיעו לכאן מבחוץ

  8. אלי

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%98%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A1
    אפשר להתעלם מההיסטוריה. וכבר אמרו כי מי שמתעלם מהעבר – אין לו עתיד.
    מאחר ואיננו לומדים את העבר אין פלא שאנו מצדיקים את הפלשטינאים "המסכנים". כיצד הם הגיעו לכאן – זו הבעיה שמתעלמים ממנה חוגים מסוימים.
    מה קורה כאשר הערבים רוצים לנשל עם שהיה במקום מסוים, ראינו בסודאן!!!
    האם כאן היה מקרה שונה? זה דורש מחקר היסטורי שבנסיבות הפוליטיות עכשיו אינו אפשרי.
    אני מחכה לזמן שבו ידרשו מהערבים ומאיתנו אותו דבר…
    אם דורשים מאיתנו להתעלם מהעבר ההיסטורי – שכלל זה יחול גם עליהם.

  9. נפתלי אור-נר

    הקמת המדינה הינה תוצאה של מאבק בין שתי תנועות לאומיות. במסגרתה בוצעו מעשי עוולה לא מעטים אשר מהם הנהנה העיקרית הייתה ישראל. העולם הכיר, דה-פקטו, בגבולות 67'.
    ההתנחלויות לא הוקמו ע"מ לבסס את קיומנו כמדינה אלא עניינם הוא הרחבתה. לכל מעשי העוולה הנעשים במסגרת זו – ואין חולק שנעשים מעשים איומים עד כדי רצח ערבים – אין כל הצדקה מוסרית.
    לכן, כל המתגורר בשטחים נושא באחריות אישית לתוצאותיה של ההתנחלות. פינויו, ואף גירושו, מההתנחלות, ומהגזל הכרך בכך, הינו בהחלט מעשה מוסרי,גם אם מדובר בצדק יחסי ולא מוחלט.

  10. דוב

    המאמר הז מלא כשלים לוגיים ומוסריים
    הכותב מניח שאם נעשה עוול מראשית הפעולה הציונית בפלסטין הרי שהמשכו הוא בבחינת אותו דבר ואפשר לגזור גזירה שווה על שניהם. זה שורש הכשל במאמר הזה מהאכסיומה הכושלת הזאת ממשיך הכותב וגוזר את כשליו בהמשך.

    ובכן הציונות מתחילתה היא תנועה קולוניאלית שבאה לפתור בעייה שהיתה קיימת לגבי יהודים ממזרח ארופה שההגירה היתה הכרח קיומי לגביהם ושערי ארצות ההגירה המערביות ננעלו לפניהם. הפתרון הציוני הגם שמכיל נישול ואי צדק היה לו בסיס של הכרח לגבי אותם מהגרים שבכורח, מה שאין כך לגבי מתנחלי 67 שהם שודדים פרופר.

    הפינוי של התנחלויות 67 אינו מתבקש אפילו מטעמים מוסריים אלא מטעמים פוליטיים כדי למצוא פתרון לסכסוך על בסיס שתי מדיניות.
    אינני חסיד של הפתרון הזה מאחר שאין בו פתרון לבעייה הפלסטינית העיקרית – בעיית הפליטים ולבעייה היותר עקרונית היותה של מדינת ישראל מדיגה בעלת אידיאולוגיה ופרקטיקה קולוניאלית.
    אלא שפתרון אחר לא נראה עכשיו אפשרי בעין לכן פתרון זמני עכשיו שמקובל גם על על כל העם הפלסטיני (כפתרון זמני) עדיף על המשך הכיבוש ופינוי ההתנחלויות הוא הכרחי (וגם צודק) למיצוי הפתרון הזה

  11. אייל

    תודה לכל המגיבים.

    מי שמטהרים את השרץ הם אלו שמתעלמים מכך שגם מי שמתגוררים בתוך "הקו הירוק" הם תוצר התנחלותי. לא רק ההתנחלויות הוקמו בלי צורך לבסס את קיום המדינה, אלא גם הישובים בתוך הארץ והיהוד והנישול הנמשכים בתוכה כיום. זה בוודאי לא עושה את ההתנחלות מחוץ לקו הירוק כשרה, אבל זה מערער את הכשרות של הנעשה בתוך הקו הירוק, ואז נשאלת השאלה למה שרק תושבי מעלה אדומים או הגבעה-הצרפתית ישלמו את מחיר תיקון העוולות.

    אמנת ז'נווה איננה רלוונטית לדיון מוסרי. הטרור היהודי והנישול המכוון של פלסטינים, אשר מתבצעים במרץ גם בתוך הקו הירוק, בעיקר ב"ערים מעורבות" – אינם מוסריים או חוגיים גם כן. גם הריסות בתים בואדי עארה ומניעת הזכות לבית וקרקע אינן עולות בקנה אחד עם זכויות האדם והחוק הבינ"ל.

    השותפות שלי עם פלסטינים ויהודים שרוצים לחיות בשלום, ביטחון ושוויון, איננה מוגבלת לפלסטינים שגרים בגדה המערבית ועזה, אלא בכול מקום בארץ. אני מגביל את האפשרויות לפינוי יהודים רק שם. אם מחר תוקם גדר מנשלת בתוך הקו הירוק, ההתנגדות שלי אליה לא תהייה שונה. מבחינה מוסרית, פינוי מעלה אדומים ופינוי אזור אינם שונים.

    אשר להגדרת הציוני- כל אחד יגדיר מה שהוא רוצה, אבל להתכחש לציוני שבנו זאת בחירה של עיוורון חלקי.

  12. טל

    ואם אתם גרים ביפו, אתם חלק מהג'נטריפיקציה (יתכן ולא יהיו לערבים-ישראלים דירות לשכור כיון שאתם שם? או שהמחירים יעלו? שאלו את עצמכם זאת).

  13. אלי משולם

    1. למען הדיוק ההסטורי מדינת ישראל קמה מתוך לגיטימציה בינלאומית שנתנה במסגרת החלטה 181 המדברת על שתי מדינות דמוקרטיות יהודית וערבית בארץ ישראל המערבית. תאור הפעולה הציונית במאמר של עוד עז ועוד דונם הוא נכון אבל מעולם לא ניתנה לגיטימציה בינלאומית להתפשטותה של ישראל אל מעבר לקו הירוק.

    2. יש שתי אפשרויות לפתרון הסכסכוך הארץ ישראלי. האחד בחלוקת הארץ לשתי מדינות על בסיס העקרון הלאומי(חלוק על בסיס קוי אורך). ופתרון שני הוא מדינה אחת בה יחיו יהודים וערבים על בסיס הרעיון האזרחי(חלוקה על בסיס קוי רוחב וראו לעניין זה את הצעתו של מירון בנבנישתי).

    3. המאמר דנן הוא המאמר המשכנע ביותר המנומק ביותר שקראתי בזמן האחרון בזכות פתרון המדינה האחת.

  14. עדי בן יעקב

    בהחלט יכולה ותהיה פה מדינה אחת שתהה הבית הלאומי של העם היהודי עם אופי יהודי עם קבוצה גדולה של ערבים. אין שום סתירה בין השנים.

  15. דמוקרט

    הכותב צודק כמעט בכל דבריו. אבל ברח מזכרונו שהפלסטינים מעבר לקו הירוק היו שמחים אם היו זכאים לזכויות של הפלסטינים בשטחי 48 (גם כשלוקחים בחשבון את האפליה הגזענית שאלה האחרונים סובלים ממנה). קוראים לזה אפרטהייד, ומשום מה המילה הזאת לא הופיעה כאן, אולי כי היא מקלקלת מעט את ההשוואה שמנסה הכותב לעשות.
    אבל עקרונית הדברים הם נכונים, רק שאת הדיון הזה על השארת ההתנחלויות צריך הכותב לעשות מול הפלסטינים. בניגוד לדברי קליין, הדרישה הכה עקשנית לעקירת המתנחלים והאבחנה בינם לבין תושבי באר שבע (ביר סבע) ופתח תקווה (מיר) לא נובעת מארגונים כמו שלום עכשיו אלא מפי הפלסטינים עצמם. כשרוב הפלסטינים יגיעו למסקנה שאבד הכלח על פתרון שתי המדינות ועל האבחנה בין ההתנחלויות הציוניות משני עברי הקו הירוק, אפשר יהיה להטיף להשארת יצהר וקרית ארבע במקומן. עד אז, יש בקריאה הזו מימד של פריווילגיה של ציוני.

  16. עידית

    אתה מצטט את אמונה אלון, אשר מיטיבה לנסח את הצדקת הימין להמשך ההתנחלויות והכיבוש: הציונות מראשיתה נישלה ערבים ופעלה באופן גזעני, הכיבוש וההתנחלויות הנם המשך של המדיניות הזו.בהמשך אתה גם מגיע לאותה מסקנה כמו של אלון: אין לנו ברירה אלא להמשיך לפעול בגזענות בוטה ולרמוס את זכויותיהם ואת כבודם האנושי של שכנינו לנצח נצחים. האמנם?האם הכרה בעוול שנעשה בשם הקמת המדינה גוזרת עלינו את המשך אותה מדיניות גזענית ומנשלת כאילו היינו עבדים-סריסים של ההיסטוריה? אמונה אלון סבורה בתוקף שכן, אני, לעומת זאת, לא קניתי את סיפור חוסר האונים הנצחי שלנו.
    ובאשר למתנחלים, האידיאולוגים והכלכליים כאחד: אם פינויים בכוח הזרוע אינה מתקבלת על הדעת מבחינה מוסרית, אז אין בעיה. יש להציע להם לעזוב מרצון תמורת פיצוי הולם. מי שעדיין רוצה להישאר, מוזמן לעשות זאת, בצירוף איחולינו הכנים, תחת ריבונות פלשתינית.

  17. הלל הצעיר

    אסתרא בלגינא קיש קיש קריא

  18. גורי לוין

    חרף כל המאמץ הפאתטי להרעיף עלינו ציטוטים לעייפה ולהישמע "רחב אופקים" ו"משכיל" – הנך קליין ותישאר קליין.

  19. רמי יובל

    כי אתה כותב רהוט ומשכיל, אבל שמאלן אתה לא. שמאלן אוטנטי, ולאו דווקא מלומד גדול בתאוריה, מגיב בצער ובזעם מול תופעה של גזל ודיכוי של הזולת. לכן השמאל בישראל מתקומם לא רק על תופעת הכיבוש הנוראה והמבישה אלא גם על תופעת הדיכוי בתוככי ישראל של ישראלים יהודים וערבים כאחד, ולאחרונה של "זרים" גמורים. איטואיציה זו נעדרת ממאמרך. ומה שמעצבן הוא ההשמטה של עובדות משפטיות מכוננות ובעיקר התוקף ההסכמי של הקו הירוק, העושה את ההתנחלויות בתוככי ישראל לחוקיות מכל בחינה ואת אלו שפרצו אותו, גם ב"ירושלים" וגם בגדה המערבית (וברצועת עזה ובסיני ובגולן ולא היה חסר להם הרבה כדי שיתחילו להתנחל גם בדרום לבנון) ללא חוקיות ועברייניות מבחינת משפט העמים. איך אפשר לכתוב מאמר כל כך ארוך ומאוסמך ולעבור לסדר היום על עובדה מכרעת זו? הרי ישבו נציגי ממלכת ירדן ונציגי ישראל ברודוס ומתחו קו גבול וחתמו עליו? נכון, המלך עבדאללה אינו נציגם של הפלסטינים, אבל האם הם לא קיבלו החלטה ב- 1988 המכירה בכיבושי ישראל ובזכותה לגבול הקו הירוק? אז זה לא מתאים לך? אתה רוצה ללמד את האפיפיור איך להתפלל לשילוש הקדוש?נכון, גם ההתיישבות בעמק חפר בשנות השלושים היתה ברוטלית וכרוכה בגירוש אריסים וההתיישבות בגליל ההררי אחרי קום המדינה היתה על אדמות שהופקעו מ"נפקדים" והכל כאן "פצע וחבורה ומכה טריה, לא זורו וכו'", נכון. אבל זה אומר שצריך להמשיך בדרך הנוראה הזו המשחיתה אותנו ואת בנינו ולתת קושן גם לתושבי קרית 4 וחברון ועלי ויצהר ושאר החוליגנים היוצאים מדי לילה לעבודתם? לא. צריך לשים קץ לעוולץ צריך לעצור את גלגל התנופה הכבד והדורסני. לטפל בפצועיו ולקבור את מתיו אבל לעצור את השתוללותו. הסדר שישאיר את רוב המתנחלים בבתיהם ויפנה כמה רבבות ויקצה למדינת פלסטין שטחים שווי גודל וערך לרבות מעבר בין שני חלקי מדינתן וכו' וכמובן פיצוי ממשי על הרכוש והפליטות והחזרתם של מספר מוגבל של פליטים לבתיהם, הסדר כזה הוא המוסרי ולא מאמרים מתוחכמים של לאומן ימני שאינו מודע למהותו.

  20. פריץ היקה(הצפונבוני)

    בהסכם של דה גול עם הפלנ להענקת עצמאות לאלג'ריה הוסכם לתת למתנחלים ה צרפחים ( ההתנחלות החלה130שנה קודם לכן) 3 אפשרויות: 1) להשאר באלג'ריה כאזרחים אלג'ריים.2) להשאר באלג'ריה כתושבי קבע עם אזרחות צרפתית וכמובן תחת החוק האלג'רי. 3) לחזור לצרפת. עם סיוע של ממשלת צרפת. למעט בודדים (שהזדהו מקודם עם המאבק האלג'רי כולם בחרו לחזור לצרפת.

  21. אורית

    חבל שאתם קופצים לשלול לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. לידיעתכם, מהיכרות, לאייל יש קרדיט לא מועט בפעילות חברתית ופוליטית לשלום ושוויון, גם כבלוגר, גם פעיל שטח, גם כמרצה בחברה האזרחית ואפילו בעולם. אני ממש לא בטוחה שאתם יותר שמאלנים ממנו, וזאת לא רמה של דיון. עם כל הכבוד.

  22. סמולן

    אדלג על אי-ההסכמות על מנת לפנות זמן למחיאת כפיים. מזמן לא הודגמה המחויבות של אחד העם לניתוח לב פתוח בלי הרדמה כמו בפוסט הזה. יש משהו אחד שאיכשהו נשמט פה: אם הולדתו של יהודי בארץ ישראל הופכת אותו לסוג של בעל זכות, מה קורה בהולדתו של הנין לפליט הפלסטיני המקורי ? האם זכויות הפליטות עוברות במידה שווה לצאצאים, או מתפזרות ביניהן ? כי אם הן לא נשמרות במידה עזה מאד בכל הצאצאים, הרי שיש כאן משהו שעשוי לטעון אפילו נגד "זכות השיבה", ר"ל.

  23. עזרא

    אי אפשר להכשיר גניבה ופשע על ידי זה שהפושע רק צריך לחכות מספיק זמן. זכות שממשיכים לדרוש אותה לא פוקעת. מהטקסט התרשמתי שהכותב תומך בזכות השיבה.

    ובכלל, מה שמאלני בך?

  24. אלי אמינוב

    מכיון שהצלחת להוכיח כל כך יפה כי בפלסטין,הוקמה מדינת אפרטהייד יהודית היה סביר שתמשיך מכאן ותציע להממש את זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים, לממן את שובם בבנית דירות והקצאת אדמות לבניה זו תוך ביטול מדינת האפרטהייד היהודית והקמת מדינה חילונית דמוקרטית בכל שטח פלסטין ההסטורית. אולם נראה לי שהשמאל הציוני ואתה בתוכו נמנעים מלהאבק למען פתרון זה. להקמת מדינה בה כלל האזרחים מהוה את הלאום הריבוני שיכולים להיות בו קהילות שונות על בסיס שויוני לחלוטין הוא הפתרון ההסטורי היחיד לסכסוך שיצרה ההתנחלות הקולוניאלית הנקראת ציונות. שנה טובה

  25. דיר יאסין (כפר שאול)

    מאמר מאתגר, מנומק, מגביה עוף את הכותב ואת קוראיו ומאיר עיניים.

    מספר הערות (בשעת לילה מאוחרת שהעיניים נעשות מעט כבדות):

    ראשית, כנראה שקצת מתסכל לכתוב כמה דורות אחריי הרצל ומיצויו הטרגי את השאלה היהודית. כלומר, את נצחיותה של האנטישמיות, את אי-היכולת להביס פתולוגייה זו, ומכאן את הצורך של היהודים בדירת חדר עלי אדמות משלהם. מקום בו הם הגמונים, כן כן, מדינה שבה הם הרוב והרב, ומעניקים את מלוא הזכויות למיעוטים. מי שמוכרח לצעוק אתנוקרטיה או גזענות, בקשה, רק תביאו בחשבון שכל אופצייה אחרת זולת מדינת יהודים, עלולה להיות כל הדרך חזרה לכיליון. הרצל לא רק לאינטגרצייה בגולה חתר, אף על ההתבוללות המליץ בחום, עד שהבין ששערי הכניסה נעולים בפנינו.

    שנית, אין שום מקום למשטמה כלפיי המתנחלים בכלל, לא כלפיי הגלעין האידיאולוגי , קל וחומר, לא כלפיי מבקשי איכות החיים. אנשים אחים אנחנו (וזה לא סכרין ממותק, זו מציאות חיינו שלכל משפחה מעבר לקו הירוק יש קרובים ראשונים בתוכו ולהיפך).

    שלישית, חזרת מאות אלפיי אנשים לריבונותם איננו פרוייקט בלתי ישים. הכל שאלה של מנהיגות ואטמוספירה.

    רביעית, טוב ונכון שיהודים שירצו בכך, יחיו בתחומי ארץ ישראל לתקופותיה, גם לא תחת ריבונות יהודית, ובתנאי שהם מקבלים את מרות השלטון.

    חמישית, מי שמגלגל עתה את רעיון המדינה האחת (בהתחשב במציאות הסוציו-פוליטית של החברה הישראלית – מנציח למעשה את המציאות הנוכחית)

    שבוע טוב

  26. עמוס אילון (ז"ל)

    "חסימת הדרגים העליונים של האוניברסיטאות והשירות הממשלתי באוסטריה בפני יהודים שלא המירו את דתם דחפה ממילא את הסטודנטים היהודים, כפי שדחפה קודם את הרצל, למקצועות "החופשיים" – עתונאות, רפואה והנדסה, וזה שוב גרר טענות כי מספר הרופאים והפרקליטים היהודים עולה פי ארבעה או חמישה על שיעור היהודים בכלל האוכלוסיה".

    "כתב-הפלסתר של אלפונס טוסנל les juifs de iepoque(היהודים מלכי התקופה) נתקבל יפה על-ידי השמאל הצרפתי ב-1845. פול דה לאגארד (גרמני) הכריז כי היהודים הם שרצים, אין מקום לפשרה עם היהודים, משום שאין מנהלים משא-ומתן עם פשפשים וחיידקים, ואין הם ניתנים לחינוך. משמידים אותם בכל המהירות והיסודיות האפשרית".

  27. עמוס אילון (ז"ל) 2 - עוד מהביוגרפיה על הרצל

    (כאמור, עמוס אילון/הרצל/ מתוך הפרק החמישי: סבל בין בני בליעל):

    "עדיין נותרה גסות מרובה ולא מעט חוסר סובלנות. הרגישו בזה בעיקר העניים. אביו של פרויד הושפל ברחוב בוינה על-ידי ביריון ששמט מראשו את כובעו וצוח: הסתלק מן המדרכה יהודי! אביו של פרויד פשוט ירד אל הכביש והרים את כובעו בשתיקה.
    ההתנהגות הבלתי הירואית של אביו הציקה לזיגמונד הצעיר שנים, ולימים טיפל באותה טראומה".

    חברים,לאמיר הערן גוטע בשורות (שנשמע בשורות טובות)

  28. נתן.

    העמדה שאתה מציג כאן היא עמדת הימין המתנחלי הדתי כבר שנים ארוכות , דהיינו "כל הציונות היא פשע ועוול אחד גדול ורק מאמונה דתית כי לנו יש זכות מלאה על הארץ ניתן להצדיק אותה .ובכל מקרה
    אנחנו ממשיכי הדרך האמיתיים של הציונות כי אין הבדל בין אריאל לתל-אביב".

    כמובן שמדובר בדברי הבל- מול כל תנועה לאומית אחרת בעולם (וגם באופן מוחלט בפני עצמה)כולל זאת הפלשתינאית, הציונות יוצאת טהורה וזכה כשלג. אבל מכיון שכבר הודית שהסיפור הזה הוא טחינת מיים , כדאי להתקדם הלאה והכיוןן הוא כדלקמן – או מדינה דו-לאומית על כל השטח של ארץ ישראל, או מדינת אפרטהייד על כל השטח של ארץ ישראל או שתי מדינות לשני עמים. התשובה השלישית היא כמובן התשובה הציונית השנייה היא התשובה המתנחלית והראשונה היא התשובה של השמאל הקיצוני.

  29. דן גולדנבלט

    כמה נח לשמאל הציוני להאשים את ההתנחלויות והמתנחלים בגזל האדמות הפלסטיניות. זה הרבה יותר קל מאשר להאשים ממשלות ישראל לדורותיהם ובכלל זה גם ממשלות בהם ישבה מרצ ומפלגת העבודה.

  30. עפרה ישועה-ליית

    תודה לכותב וזו הזדמנות לצטט משהו שכתבתי לפני שנתיים ופורסם ב"מעריב" – רק בן דרור ימיני טרח להגיב בזעם אבל משמאל נותרה דממה: **בצדק נעלבים המתנחלים על שתום הלב הציוני שלהם נחשב פחות מוסרי מזה של מתנחלים (כמוני למשל) בתוך תחומי "הקו הירוק". הנהגתם מבינה טוב יותר מהשמאל הציוני שהוויכוח האמיתי על הכיבוש מתחיל בעצם רעיון המדינה היהודית שאינה מעניקה זכויות אזרח שוות לכל אזרחיה. וכדי שהוויכוח הזה לא יתפתח עובדים כבר על חוק שעל פיו אסור יהיה בכלל לנהל אותו.** למאמר המלא http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/897/588.html

  31. עודד אפרתי

    הפתרון הישים היחידי הוא זה המקובל בכל העולם, מדינת כל תושביה, בחירות חופשיות, ביטול חוקי השבות למיניהם, צמצום כוח שרותי המודיעין, ביטול קקל, החזר האדמות למדינה.
    אז כל הנימוקים במאמר ניתנים ליישום

  32. רן

    אכן ההיתממות בהתגלמותה. הכותב מאשים את השמאל על התמקדותו בהתנחלויות, אבל כושל באותה נקודה עצמה: הוא מעמיד פנים כאילו ההתנחלויות עומדות לבדן. קל מאוד להציג את מפעל ההתנחלויות כאוסף אזרחים תמימים. הכותב מתעלם בכוונה מהעובדות: המתנחלים אינם ממש אזרחים, אלא רבים מהם מהווים ארגון טרור (=נושאי נשק שאינם מזוהים כלוחמים: "כיתות כוננות", "רכזי ביטחון" וכו'); וההתנחלויות אינן עומדות לבדן: הן מוקפות מחנות צבא, כבישי אפרטהייד, מחסומים וחומות הפרדה. בלי כל אלה אין להתנחלויות קיום. ועכשיו אמור: האם אתה תומך גם בהשארת החומה, כבישי האפרטהייד, המחסומים ומחנות הצבא בשטחים הכבושים? במקום ציטוטים חבוטים מחז"לינו ז"ל, אזכיר לך מה אמר ז'וזה סרמאגו בביקורו הקצר בשטחים: "אני הבנתי: החיילים כאן בשביל ההתנחלויות, וההתנחלויות כאן בשביל שיהיו חיילים". כל ניסיון להפריד בין ההתנחלויות לבין הכיבוש הוא היתממות.

  33. דרור בל"ד

    תודה ליהודה שנהב, למירון בנבנישתי ולעומר ברגותי (ולהבדיל, למועמר קדאפי) על תרומתם למאמר בזכות המדינה האחת. מסקנותיו של איל קליין נכונות כולן לדעתי, פרט לזו האחרונה.

    ייתכן כי בשנות ה30 מסקנתו של קליין הייתה נכונה. נכון להיום, ע"פ טיעוניו של בשארה ושל התומכים בו, ליהודים ולפלסטינים זכות זהה להשאר כאן. זוהי זכות מוסרית שכן מי שנולד כאן (בין הנהר לים) אין לו לאן ללכת או לאן לחזור.

    לפני זמן לא רב כתב עידן לנדו מאמר בשם "בגנות ההגדרות". הייתה זו אחת מהפעמים הבודדות שלא הסכמתי עימו. סירובו של לנדו להגדיר את הציונות עלולה להביא להצהרות מוטעות כמו זו שהצהיר עליה קליין במאמרו זה. אני ישראלי-יהודי (ע"פ אלו המכירים בלגיטימיות השם "ישראל") ואינני ציוני. זאת ועוד, אני אנטי ציוני היות ואני דוחה את מוסריותה של האידאולוגיה הציונית על הסף. אני כמובן לא היחיד. גם לו הייתי עוזב את המדינה הציונית הייתי מנצל את הפריוילגיה שלי כיהודי-ישראלי היכול לעזוב. הייתי יכול לחזור בכל רגע נתון, לעומת פלסטיני שלא יוכל לממש את זכות חזרתו ע"פ תפיסתם של הציונים.

    מוסיף איל קליין: "…ניצחון ההיסטורי והבלתי-הפיך של הציונות. עצם זה שזכותנו להיות כאן הפכה למובנת מאליה, שאיש היום לא חושב לפנות שכונות בחיפה, אשקלון או חולון, גם לא השמאלנים ה"קיצוניים" ביותר – זאת ראיה לניצחונה ההיסטורי של הציונות".

    בלתי הפיך? נצחון היסטורי?
    זכותך להיות כאן היות ואת הנעשה אין להשיב. זו אינה ציונות, זהו מצב נתון. הציונות דוגלת בפריוילגיות הניתנות ליהודים בלבד. זהו מצב הפיך כפי שיווכחו לדעת הציונים בקרוב מאד(בין 10 ל20 שנה לכל היותר).

  34. סמדר לביא

    לא מצליחה למצוא את הדוא"ל שלך ברשת. אנא צור קשר. תודה. סמדר.

  35. סמולני1

    ומאידך, המשך שליטה על עם אחר, על כל המשתמע מכך, הוא גם כן לא מוסרי.

    פיתרון מדינה אחת הוא פיקציה שקיימת במוחם של בינבשתי ודרור בל"ד ודומיהם. מדינה אחת פירושו מדינה פלסטינית ערבית מוסלמית וגיהינום ויותר מכך ליהודים שיוותרו כאן.

    פינוי המתנחלים או חילופי אוכלוסיות (במקרה ויהיו מעוניינים בכך) הוא פיתרון קשה אך סביר. אבל נדרשת הסכמת הצד הפלסטיני – והוא, מושך זמן.
    לצערי, אין פיתרון לא אלים, כיוון שהצד הפלסטיני מסרב לוותר על השבת כל הפליטים וצאצאיהם, ומסרב להגדרה של מדינת לאום יהודית (אבל כן רוצה במדינת לאום פלסטינית נקייה מיהודים).
    זוהי רק שאלה של זמן עד שפיצוץ יקרה.

  36. לאיין

    המחשב לא רוצה לשלוח אותו, וכשהוא שולח, אין תוצאות. אנא צור קשר. תודה.