העתיד המעורפל של בתיר

צווי הפקעת אדמות ("לצרכי צבא וביטחון", אלא מה) שפוזרו בשבועות האחרונים בבתיר שממערב לבית לחם, יפגעו קשות בכפר שגם כך מוכה אבטלה. שרית טופז על חיים חסרי ודאות במקום מוקף איומים
שרית טופז

בתיר הוא כפר פלסטיני יפהפה בשטח C, סמוך מאוד לקו הירוק ומערבית לבית לחם. לכפר מערכת יחסים מיוחדת עם השלטון הישראלי מזה שנים, עקב מיקומו האסטרטגי והרכבת הישראלית העוברת בתחומו. אולם העובדה שהוא יושב בין ההתנחלויות גילה ובית"ר עלית, והסדריו השונים עם ישראל בנושא עיבוד אדמות, מביאים לחוסר ודאות בנוגע לעתידו. כך למשל, לאורך השנים האחרונות תוואי גדר ההפרדה העתידי האמור להקיף את הכפרים באזור משתנה מדי פעם, מותיר את התושבים תוהים לגבי גורלם. צווי הפקעה שנתלו בכפר בשבועות האחרונים מוסיפים לבלבול.

בין תוואי חומה משתנה להתנחלויות מתרחבות. מפה: בצלם

קודם כל, מעט היסטוריה: בשנת 1892 נבנתה תחנת הרכבת בתיר כחלק מהקמת קו הרכבת לירושלים. כיום, הרכבת מירושלים לבית שמש עדיין עוברת על פסים אלה, אך תחנת בתיר בוטלה ואין עצירת נוסעים בנקודה זו. כשנבנתה המסילה, נותרו חלק מאדמות בתיר בצדו השני של קו הרכבת. אחרי מלחמת 48' הן היו בשטח ישראל, בעוד שהכפר עצמו והאדמות הקרובות אליו היו בשטח הירדני. בהסכמי רודוס ב-49' חתמו ישראל וירדן על הסכם שלפיו פסי הרכבת יישארו בתחומה של מדינת ישראל, אך תושבי בתיר יוכלו להמשיך להחזיק באדמותיהם שבתחומה. תושבי הכפר, מצדם, נמנעו מפגיעה בקו הרכבת לירושלים. זמן קצר לאחר מכן הוסדר שהתושבים יוכלו גם להמשיך לעבד את אדמותיהם משני צדי המסילה באופן חופשי ולא היתה שום גדר שהפרידה בין השטח הירדני לזה הישראלי. הסדר זה התקיים כל השנים עד לאינתיפאדה השנייה, כאשר גם במהלכה עשו התושבים מאמץ להמשיך בשגרת חייהם השלווה ולא היו פעולות התנגדות משום סוג.

כיום מונה אוכלוסיית בתיר כ-5,000 תושבים המתפרנסים מחקלאות. במהלך שנות הכיבוש הישראלי הרוב הגדול של הגברים החל לעבוד מחוץ לכפר, בעיקר בירושלים, בבית לחם ובחברון. החל מראשית האינתיפאדה השנייה, כשישראל לא איפשרה עוד לפלסטינים מהשטחים להיכנס לתחומה, פחת באופן דרמטי מספר העובדים בחוץ והוביל את הכפר לאבטלה קשה.

בתיר. 148 דונם אדמות שיופקעו ל"צרכי צבא וביטחון" מפרנסים כ-40 משקי בית בכפר. צילום: שרית טופז

בשבועות האחרונים שמעתי על כרוזים שנתלו בכפר (צילום הכרוזים בערבית ובעברית), המיידעים את התושבים כי כ-148 דונמים של אדמות חקלאיות, בעיקר מצדה השני של הרכבת, יופקעו לטובת "צרכי צבא וביטחון". מדובר על אדמות השייכות לכ-40 משקי בית בכפר, בהם הם מגדלים ירקות, פירות ועצי זית.

מדיווחים נוספים של תושבי הכפר עולה תמונה מבולבלת. מ', בן 27 המתגורר בבתיר, סיפר לי שנתלו שלטים האוסרים לחצות את מסילות הרכבת וכי כל העובר על תקנה זו עלול להיענש. עוד נאמר לי, כי חולקו עלונים לא חתומים שאומרים שישראל לוקחת בחזרה את "שטחיה שלה". עורך הדין של בתיר, ריהאת נאסר, מסר כי ככל הנראה לצווי ההפקעה שחילק הצבא יש קשר לרצון להתחיל ולבנות את תוואי החומה על הקו הירוק. השמועות השונות שוב מדגימות כיצד הפלסטינים תחת כיבוש הם קורבנות פאסיביים לכל התקנות והחוקים המשתנים תדיר. אנשים שזוהי אדמתם, זה כפרם ואלה חייהם שרויים במצב של חוסר ידיעה ברורה לגבי עתידם.

בשורה התחתונה, ההפקעה האמורה תפגע קשות בפרנסתן של משפחות רבות בבתיר. כששיעורי האבטלה כה גבוהים, איבוד האדמות הללו משמעו גזר דין חמור ביותר לתושבים. לכן אין פלא כי תושבי ותושבות הכפר, ששמרו לאורך כל השנים את חלקם בהסדרים עם ישראל, חשים תסכול עמוק לאור ההחלטה החדשה. לבתיר ולכפרים הסובבים אותו נשאר רק כביש גישה צר מעפר, הנשלט על ידי צה"ל, שמחבר בינם לבין בית לחם המוקפת חומה. בנוסף על כך הורחבו בשנים האחרונות ההתנחלויות המקיפות אותם כמו בית"ר עלית. אם נוסיף על אלה את בניית תוואי החומה תוך הפקעת אדמות שהסכמים היסטוריים איפשרו להם להחזיקן ולעבדן – למעשה מנתקים את הכפר מכל מקורות פרנסתו.

מ' אומר כי הוא מתקשה לעכל את הבשורה, שכנראה הגיע תור כפרו שלו להיות מוקף בחומה. הנוף הפסטורלי בו רעה את צאן משפחתו עלול להילקח ממנו. "זה לא רק עניין הפרנסה, זה הרבה מעבר לזה. זה שינוי כל המציאות בה חייתי עד כה", הוא אומר. "אבל עד שלא אראה דחפורים במו עיני אני מסרב להאמין לחדשות המרות. רק דבר אחד אני יכול להבטיח לך – בתיר לא תהפוך לבלעין. לא ניתן שיקחו לנו את האדמות".

הכותבת היא סטודנטית לתואר שני במגדר באוניברסיטת תל אביב

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רמי אדוט

    אפשר לעשות משהו בינתיים ?לפני שתהיה גדר להתאבד עליה ?

  2. פריץ היקה(הצפונבוני)

    העקר למרר את חייהם של הפלסטינים לקבוע באופן חד צדדי עובדות בשטחים הכבושים ואח"כ יש עוהוצפה לרוה"מ ל הגיד ,,בלי תנאים מוקדמים"