ללא רחמים
"אבא שלי… איפה אבא שלי?", שואל אותי תאמר, בנו של סאמר קאסם (34). איך אסביר לילד בן 5 שאבא שלו נעצר? והוא, הוא הרי יודע, הוא היה שם, ראה את הכל… את כל האלימות, האגרופים, הבעיטות, את אבא שלו שוכב על הרצפה חסר אונים כשחבורת בריונים רוכנת מעליו, מרביצה לו, מכסחת לו את הצורה, ללא כל רחמים.
סאמר, אב ל-4 ילדים, הגיע למאהל ביפו לפני כחודש וחצי, לאחר שאמו שתמכה ועזרה לו נפטרה. לפני כשבוע נשרף האוהל בו חיה המשפחה והוא חיפש פתרון דיור למשפחתו. לפני כמה שבועות פלשה אחותו זנאם לדירה נטושה ברחוב סלמה 6 בתל אביב-יפו, סמוך לדירה זו היתה דירה נטושה נוספת אליה החליטו לפלוש.
04.10, 15:45 – כוחות גדולים של יס"מ מגיעים על מנת לפנות שלוש משפחות שפלשו למתחם הדירות בסלמה 6-8 בתל אביב. השוטרים מגיעים ללא ליווי של שוטרות או עובדים סוציאליים, וברגע שהם מתקרבים למשפחה שיושבת מחוץ לבית תופס סאמר את בתו דיאנה ורץ איתה לתוך המבנה. כוחות יס"מ רצים בעקבותיהם, תופסים אותם, מפילים אותם לרצפה ומתחילים להרביץ לסאמר.
"לך מפה!", מגרש אותי אחד השוטרים, ואני עומד חסר אונים, לא יכול לעשות דבר. הנה, מצאתי פינה שממנה אפשר לצלם. אני עומד מזועזע, לא מצליח לעכל את מה שאני רואה דרך מסך המצלמה. דיאנה שוכבת על בטנו של סאמר כאשר הוא שרוע על הארץ, שוטר אחד תופס את ראשו והאחר נותן אגרוף ישירות בפניו… בעיטה, עוד אגרוף, ודיאנה נלקחת ומורחקת ממנו. השוטר מחזיק את דיאנה בידיו ובו בזמן בועט באביה השרוע על הקרקע, כששלושה שוטרים נוספים מחזיקים אותו… עוד בעיטה לצלעות וזהו, הצליחו לאזוק אותו… עוד מרפק לפרצוף.
אסמהן (32), אשתו של סאמר, בוכה. היא מתקשה לנשום, ילדיה מחבקים אותה, בוכים גם הם, קוראים לאבא. שוטר אומר להם להפסיק לעשות הצגות. במקביל כבר התחילו לפנות את הציוד שלהם למשאית. "לאן לקחת את הדברים? חזרה למאהל ביפו? איך אסתדר? מי יבנה את אוהל? איפה אלון? מה עם כל הדברים שלנו? אולי יהיה היום גשם…", שואלת אסמהן. כמה אנשים באים לעזור. הצלחנו למצוא סוכה זמנית ועוד אוהל קטן. מנקים את האוהל, אוטמים את הסוכה עם ברזנטים ומכניסים את הדברים פנימה.
אני נוסע לתחנת המשטרה עם וואפה (50), אחותו של סאמר, ועם סמירה קדי, פעילה בתראבוט ובמאהל ביפו. השעה כבר 20:00, היומנאי אומר שהם עצורים, נמצאים לפני חקירה וזה יכול לקחת כמה שעות. השעה 22:00, היומנאי אומר שהם יובאו בפני שופט מחר בבוקר. אני מנסה להשיג עו"ד, ארי שמאי מוכן להתנדב. חוזרים למאהל, יהודית אילני מהוועדה העממית של יפו ואסמהן סידרו את רוב הדברים וכבר יש להם איפה לישון.
דיאנה לא מצליחה להירדם בלילה. היא פוחדת מחבקת חזק את אמא ושוב נרדמת. ומתעוררת, רוצה את אבא. גם אסמהן לא מרגישה טוב, מקיאה. יהודית חוזרת כדי לבדוק לשלומה.
בית המשפט – עו"ד שמאי צופה בסרטון, מזועזע. והנה מתחיל הדיון. סאמר וזנאם מואשמים באיומים ובתקיפת שוטר, השופט מחליט על הרחקה של 50 מטר מרחוב סלמה 6 למשך 30 יום ועל ערבות כספית. הם משתחררים. הפנים של סאמר מנופחות, פנס בעין שמאל. הוא טוען לכאבים בצלעות, שתי ידיו חבושות, והוא מספר כי כל גופו כואב וכי היה בחדר מיון עד 5 לפנות בוקר.
הכותב הוא פעיל חברתי בסולידריות ובמאהל ביפו
*טקסט זה נכתב כתגובה לווידיאו שהעלינו, ראינו לנכון להעלותו כפוסט בפני עצמו
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
No response here to this report is an indication to the depth of Rhinoceros mentality the people sunk into.
Forty years in the desert will not create agin a new nation with new spirit.
Khaim, keep up the good work.
I recall what Prof. Leibovitch said about these police units: "Israeli SS"
As usual, he was right.
אני מגנה את האלימות. אבל מספר הערות- מדובר במשפחה אחת שהשתלטה על הנכס ומספר משפחות נוספות שהשתלטו והגיעו עם הילדים רק כי שמעו שעומד להיות פינוי! הן הגיעו בבוקר רק כדי להקשות על הפינוי היחיד שהיה אמור להיות,, הן בכלל לא גרות שם. כמו כן, אין שם עו"סים כי לפי הנוהל במידה והרווחה צמודה במיקומה, אין צורך להזעיק למקום עובדים סוציאליים, אלא רק במידת הנחיצות. במקרים כאלה הנחיצות היא כשאין לילדים מקום אחרי הפינוי וזה לא המקרה כאן.
לא יכולה להיות אמתלה לכזאת אלימות. ולפחות על-פי הוידאו, בטח שלא קיימת כזו.