הריקבון מאחורי גני שפירא

בתחילת אוגוסט, כשכל הארץ התכסתה אוהלים-אוהלים, החליטו בעיריית תל אביב לפרסם מכרז לדיור בר-השגה על קרקע עירונית אצלנו בשכונת שפירא. נשמע מצוין? לא כשקוראים את הפרטים הקטנים. עמליה סיטון לא קונה את הג'נטריפיקציה
עמליה סיטון

בעוד עיריית תל אביב-יפו מתנהגת בברוטליות כלפי תושביה המוחים באמצעות שליחתם של שוטרים לפרק את משכנות החג בגן לוינסקי שבדרום העיר, לא הרחק משם בשכונת שפירא הצלחנו להעמיד סמל למאבק לתפארת.

שלוש סוכות קטנות וחמודות המסמלות עבורנו את המשך המאבק לצדק חברתי ולשינוי ההתנהלות הציבורית המזלזלת באזרחיה וממעיטה בחשיבותם (במילים אחרות: שואלים אצלנו בסוכות שפירא, אתם חושבים שזה יצליח? ועונים: מי סופר אותנו בכלל). כן, הייאוש רב. משבר האמון בין תושבי דרום העיר לבין עירייתם הוא משבר שלא המצאנו בקיץ האחרון; זה משבר של שנים, אך הוא קיבל תפנית בקיץ 2011, תפנית של אמונה מחודשת בכוחו של האזרח, תפנית של שמחה כמצוות החג. אני שואלת, איך זה קורה תמיד שפעולות היוצאות מבית מדרשן של העיריות והשלטון בארץ מריחות עסקנות פוליטית – המושג "לשם שמים" נעדר מהמילון היהודי שלהם?

למעשה, את הדו-פרצופיות של העירייה אנחנו מכירים לא מהיום. אותה עירייה שהיתה שותפה מלאה ליצירת מצוקת הדיור בעיר, ואז ניסתה להעמיד פנים שהיא בעצם "תומכת במחאה". אבל בשכונת שפירא, הדו-פרצופיות הזו הגיעה לשיאה: בתחילת אוגוסט, כשכל הארץ התכסתה אוהלים-אוהלים, החליטו בעירייה לפרסם מכרז ל"דיור בר-השגה" על קרקע עירונית אצלנו בשכונת שפירא. נשמע מצוין? לא כשקוראים את הפרטים הקטנים, ומבינים שהמטרה האמיתית של הפרויקט היא להפנות לשכונה אוכלוסיות מבוססות, ולדחוק החוצה את העניים.

הפרויקט נקרא "גני שפירא". מה פתאום גני? ממתי שכונת המצוקה הנפלאה הזאת הגדירה מיקום גיאוגרפי ממותג כל כך עם שם שאינו הולם את אופיה? עיון מדוקדק בפרטי המכרז מעלה פרטים מעניינים, וגם שאלות נוקבות: מדובר בדירות שיימכרו במחיר של כמיליון שקלים לדירת 3 חדרים ו-1.2 מיליון שקלים לדירות 4 חדרים. 44 מ-69 הדירות בפרויקט יוגדרו כדיור "בר השגה" והשליש הנותר יימכר לכל המרבה במחיר. הקבלן, למעשה, ייהנה ממכירה בטוחה של שני-שליש מהדירות – אופס, קבוצת רכישה ללא סיכונים בחסות העירייה.

הסוכה בשפירא. את הדו-פרצופיות של העירייה אנחנו מכירים לא מהיום

44 המשפחות שיזכו בזכות לרכוש דירות בפרויקט ייבחרו בהגרלה בתנאי שיעמדו בארבעה תנאים, שימו לב היטב לקריטריונים (כאן ב-pdf):

• אין בבעלותם דירה, ולא נכסים בשווי של 600 אלף ש"ח – סביר בהחלט.

• לפחות אחד מבני הבית בן פחות מ-45 שנה – אפליה על רקע גיל.

• יש להם ילד/ה בגיל פחות מ-12 – נו, באמת.

• ההכנסה המשפחתית שלהם לא עולה על 14,405 שקלים בחודש. אופס.

קריטריונים אלה מעלים תהיות רבות:

• אין העדפה למי שגדל או מי שמתגורר כיום בשכונה, באזור או בדרום ת"א-יפו בכללותה.

• הדרישה לעשיית צדק היסטורי עם תושבי דרום העיר וילדיהם נשמעת תמיד צדקנית ובלתי מתקבלת על הדעת, וזאת לאור התפיסה הקפיטליסטית הגורסת כי אם לא הצלחת אתה כנראה אשם ואין אחראי לכך מלבדך. אבל 14 אלף לזוג, הלו, מה קורה פה? אנחנו לא מרוויחים ככה, בפירוש לא נוכל לגשת להגיש מועמדות ובוודאי שלא להשיג 40% ממיליון כדי לקבל משכנתא, שכן המשתתפים בפרויקט יצטרכו לקבל אישור מהבנק למשכנתא של מיליון ש"ח. בפועל, מי שיגור בפרויקט יהיה אך ורק מי שהכנסתו מתקרבת לרף המקסימום של 14 אלף ש"ח בחודש.

• מה בר-השגה במיליון שקלים ל-3 חדרים, באחת השכונות המוחלשות של העיר? האם פרויקטים בתווית "חברתית" אמורים להיות מופנים לעבר משפחות שמרוויחות 14 אלף ש"ח בחודש? הרבה שאלות עלו במאהל המחאה שהקמנו ליד הגינה בשפירא. היו שטענו כי עיריית ת"א-יפו הייתה יכולה לוותר על חלק מתקבולי המכרז – במילים פשוטות, למכור את הקרקע בפחות כסף – בתמורה לכך שהקבלן יבנה אחוז מסוים של דירות לדיור הציבורי. אנשים דיברו על המסר הבעייתי של עיריית תל אביב להשתמש בפרויקט על מנת להביא לכאן "אוכלוסיות חזקות" — כלומר, מבוססות. האם תפקידה של עיריית תל אביב הוא להגביר את תהליך הג'נטריפיקציה (כניסה של אוכלוסיות מבוססות, על חשבון הקהילה הוותיקה) שמתרחש פה בין כה וכה?

האבסורד הגדול הוא שעיריית ת"א-יפו, שמנסה להפנות את המעמד הבינוני לשכונות הדרום, היא בעצמה זו שיצרה חלק גדול מהמצוקות של אותו מעמד בינוני. מדוע אנשים שמרוויחים 14 אלף שקל בחודש כבר לא יכולים להרשות לעצמם לגור במרכז ת"א? אולי מפני שהעירייה איפשרה לטייקוני הנדל"ן להפוך חלקים ניכרים ממרכז העיר לגטאות למיליונרים.

העירייה לא בחרה למכור דירות במיליון שקל בחלק שלה מאדמות השוק הסיטונאי, בלב העיר. היא גם לא שקלה לרגע לחייב את היזמים של מגדלי אקירוב ופרויקט יו לשמור אחוז מסוים מהדירות לבני המעמד הבינוני. איפה העירייה מנסה לפתור את הבעיות של המעמד הבינוני, שנדחק ממרכז העיר? אצלנו, בשכונות הדרום, כדי שהעניים והמוחלשים יידחקו לחלוטין אל מחוץ לעיר!

גני שפירא הוא ללא ספק פרויקט בעייתי, מלבד כל העובדות שהוצגו חשוב לזכור כי הקרקע היא קרקע ציבורית שיכולה לשמש עתודה להמשך פיתוח של הגינה היחידה בשכונה, "גינת דה מודינה", ובנוסף יחסל הפרויקט את גינת הכלבים המשמשת את בעלי הכלבים הרבים בשכונה. לא נשאר לנו הרבה זמן, כי העירייה כבר מקדמת את המכרז לבניית הפרויקט מאחורי הגב של התושבים, שייסגר בעוד פחות מחודש, ב-7 לנובמבר.

בואו לתמוך! לפרטים

הכותבת היא פעילה חברתית, ילידת שכונת שפירא

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דורון

    האם יש לתמוך בפרויקט אך לדרוש שישונו הסעיפים…
    או פשוט לדרוש שלא יבנו על הקרקע מפאת היותה ציבורית יחידה בשכונה ולדרוש שאליה תורחב הגינה (המפוצצת ממילא)

  2. יואש

    עיריית תלאביב לא הפנימה עדיין מאומה ממחאת הציבור הגדול שהתרחשה בכל המדינה ובעקר במרחב העירוני שלה. המחאה החברתית חיה, קיימת ומתרחבת גם ללא פעולות ראווה והפגנות המונים.
    הכעס,תחושת חוסר הצדק והעוול הנקוטים בשיטתיות על ידי הממשלה והשלטון המקומי כלפי רוב האוכלוסייה שאינה בעשירון העליון, צובר עצמה שתופיע בהמשך הדרך בצורות חדשות ויעילות.
    פרוייקט גני-שפירא עוד שם מכובס לשיווק במחירים מופקעים,אין בו שום בשורה. הדיור אינו בר-השגה לנזקקיו האמיתיים, הקריטריונים מסמנים מראש את האוכלוסייה והעירייה תרצה לקטוף את אתננה תוך דחיקת החלשים של שכונת שפירא.
    ניתן למכור דירות כאלה המוצעות בשכונה ב-50-60 אחוז מהמחיר הנקוב כאשר הן מיועדות לדיור בר-השגה.
    מוצע לעמליה וחבריה להתיעץ עם צוות המחאה החברתית ולקבל סיוע ממשי בענין זה מצוות המומחים שלהם, כולל הפניית בקשה למי מאנשיהם לטפל פרטנית בשכונת שפירא.

  3. דוב

    זה ראש העיר ההופך את העיר למיליונרים בלבד יותר מכל ראש עיר אחר שהיה. מעמיד לרשותם קרקעות ציבוריות של המדינה ומשפץ את התשתית בשכונות האמידות של העיר. יחד עם זאת מגדיר את עצמו כ"סוציאל דמוקרט". שלי יחימוביץ גם "סוציאל דמוקרטית" היא התומכת הנלהבת שלו נגד "עיר לכולנו" שלא מספיק ציונית, וקוראת לו להצטרף לפעילות במפלגה "החברתית" שלה.
    אז צריך לשאול מה זה בדיוק סוציאל דמוקרטיה במאה העשרים ואחד, טוני בלייר? רון חולדאי? שלי יחימוביץ?
    אלו המנהיגים החברתיים? לא תודה.

  4. אהרון

    1.2 מיליון לדירה בתל אביב נשמע לי הוגן בהחלט. בטח ביחס לשאר הדירות באזור. לא מתאים לכם- יש דירות באשקלון בשש מאות אלף.
    לגבי מבחן ההכנסה – שני בני זוג שעובדים במשכורת של שמונה ברוטו מגיעים לרף. לא מדובר בעובדי היי טק או בבכירים, אלא באנשים עובדים. שכירים. רגילים.
    ,הכתבה פה מזכירה לי ילדים בכיינים שלא מקבלים את מה שהם רוצים. מי אמר שצריך לחיות בת״א? תעלו על רכבת, סעו שעה ביום, כמו בכל מקום אחר בעולם. הבעייה שרובכם מפונקים, קצת עצלנים, ורוצים שיעשו לכם הכל.