בין אדם לארצו

על הכנסת מוטל לשכב על הגדר כדי להשאיר את הגנים הלאומיים בבעלותו המלאה וחסרת הפשרות של העם. העובדה שלא עשתה זאת מוכיחה שלא הפנימה דבר מהמחאה החברתית
בתיה רודד

העברת התיקון ל"חוק גנים הלאומיים, שמורות טבע אתרים לאומיים ואתרי הנצחה" מ-1998, אושרה בכנסת בקריאה טרומית בתקופה בה המחאה החברתית כנגד ההפרטות, יוקר המחייה והצרת הזכויות החברתיות הבשילה והפכה לנחלת המונים בישראל. פרדוקס זה מעיד על אטימותה של הכנסת ונבצרותה מלמלא את תפקידה.

רבות נכתב על החטאת תיפקודה של הכנסת והשימוש הנעשה בה לטובת צרכי הטייקונים מחד, ולטובתן של קבוצות אינטרס צרות, המתנחלים והחרדים, מאידך. התגייסותם של חברי הכנסת למען שני זרמים אלה ייתרה אותה וניכרה אותה מציבורים רחבים. היא הפכה אותה לאטומה "לרצון העם". הכנסת עברה תהליך של התנתקות מרוב בוחריה ואיבדה את קשריה עמם. משום כך, לא רק שרוב חבריה לא פעלו כדי לשנות את מדיניות העוול המתמשך כלפי אזרחי המדינה, אלא גם לא צפו את השינוי העומד להתרחש.

חברי הכנסת יצאו לפגרה ולא נתנו לצונאמי החברתי להפר את מנוחתם. באו ח"כ חסון ותומכי התיקון לחוק שיזם והוכיחו שהכנסת לא הצליחה לצאת מהשיח הצר שלה ולעקוב אחר השינויים מרחיקי הלכת שחלו במהלך הקיץ בשיח הציבורי. שוב נקשרו כאן אינטרסים צרים של עמותת ימין עם אינטרסים של הון בחסותה של מדיניות ההיתממות, אי-השקיפות והקריצה, הידועים משכבר הימים. כך נשחקה טובת הציבור שחיקה נוספת.

מהדורה של חדשות הירקון 70 בנושא:

בכל מדינות המערב יכול אזרח מן השורה ליהנות מאתרי הטבע והמורשת של ארצו ללא חשש מהשתלטות של קבוצת אינטרס, מוגנים בחוקה ובחוק כנכסי האומה שאינם ניתנים להעברה. יותר מכך, לרבים מאתרים אלה בארצות רבות, הכניסה חופשית. לא רק שאינה מבחינה בין עשיר לעני, אלא באה לחזק את הקשר בין אדם לארצו, לעודד את התושבים לבקר, להכיר ולאהוב את נופי ארצם ונכסי הטבע שלה.

לא זו התפיסה בישראל. ראשית, רשות הטבע והגנים הפכה את שטחי השמורות לאחוזותיה תוך שהיא גובה סכומים גבוהים באתרים המבוקשים ביותר ומזניחה, לא פעם, את הטיפול באתרים השוליים שהכניסה אליהם חופשית. שנית, מיד עם הכניסה לשמורה או לגן לאומי מקבל את פני המבקר שלט בו מופיעה רשימת כל האיסורים, החרמות והקנסות שיחולו על מפירי חוק. המבקר, במקום שירגיש רצוי ומוזמן, מסווג כעבריין עתידי וחש ניכור תחת שותפות, והתפעמות מהיופי שיגלה בפניו.

עתה אנו עדים לצעד נוסף בשרשרת תהליכי ההפרטה ההולכת ונמשכת וצמצום הבעלות של האומה על נכסיה. ישראל לא זכתה בשטחי טבע נרחבים כאלה שנפלו בחלקן של דרום אפריקה, אוסטרליה, ארצות הברית או ברזיל. דווקא משום כך שומה על הכנסת להגן עליהם בחירוף נפש מפני החמדנים שחשקה נפשם להפיק רווחים כלכליים או פוליטיים מניכוסם של אתרים אלה. על הכנסת מוטל לשכב על הגדר כדי להשאירם בבעלותו המלאה וחסרת הפשרות של העם, כדי שתהיה לנו מולדת לאהוב אותה ולרצות להגן עליה.

הכותבת מלמדת בחוג לגיאוגרפיה ותכנון סביבתי במכללה האקדמית אחוה וחוקרת את המרחב הבדווי בנגב

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. חסיה חומסקי פורת

    ויש עוד פרט שולי, לכאורה – שכל אותם אתרים מגודרים נסגרים בשעת אחר צהריים מוקדמת מאד.