• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

לקיחת דבר בחוזקה מאחרים

ספק אם נתניהו ישתמש בהגדרה מילונית זו של "גזל" בנאומו הבא, או יסביר לעולם כי ממשלת ישראל ביקשה ממערכת המשפט למצוא דרכים חוקיות להפר את החוק. אבנר וישניצר בעקבות התוכנית להלבנת מאחזים
אבנר וישניצר

לפני כשבועיים נודע כי ממשלת נתניהו פועלת להלבין מאחזים בלתי-חוקיים היושבים על קרקע פלסטינית פרטית. הפרטים שהביא הכתב חיים לוינסון ב"הארץ" הם לא פחות ממדהימים. על-פי הכתוב, בלחצם של המתנחלים הורה ראש הממשלה לשר המשפטים "להקים צוות משפטנים שיחפש דרכים להכשיר בתים בהתנחלויות שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית". עוד פעם: ראש הממשלה הורה לשר המשפטים להקים צוות משפטנים, שיחפש דרכים להכשיר בתים בהתנחלויות שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית.

ופעם אחרונה במלים אחרות: ראש ממשלת ישראל ביקש מהממונה על מערכת המשפט למצוא דרכים חוקיות להפר את החוק. לימור לבנת, בהדרה הרוויזיוניסטי האופייני, הודיעה בראיון לערוץ שבע (עוד עבירה על החוק שהוכשרה בדיעבד), כי "המטרה היא לבחון איך להסדיר ולא אם להסדיר, ולעשות זאת ללא רתיעה ממה יגידו ארגוני השמאל. כממשלה אנחנו צריכים למשול באופן נחרץ וגלוי. הרי בכל מקרה הם ידברו". הנה כי כן, גם שרת התרבות של מדינת ישראל אמרה את דברה.

בית כנסת במגרון, מאחז הנבנה על קרקע פלסטינית פרטית. שום תרגיל משפטני לא יסיר את אות הקין המוסרי. צילום: Daniel Ventura, cc by-sa

עבור המתנחלים, החוק בשטחים היה תמיד לא יותר ממכשול משפטי. מכיוון שבשנים האחרונות מנוהלת ממשלת ישראל ממשרדי מועצת יש"ע, אין תמה שההיגיון הציני הזה הפך למדיניות ממשלתית. אחת האפשרויות שהעלו חברי הכנסת היצירתיים של הימין היתה לפצות את בעלי האדמות הפלסטינים באדמות אחרות, או בכסף. בכך הם מנסים בוודאי לשמר מראית עין של צדק. הנה אפוא תזכורת לכל אותם נציגים מטעם עצמם של המוסר היהודי: "…כרם היה לנבות היזרעאלי… וידבר אחאב אל-נבות לאמור תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק, כי הוא קרוב אצל ביתי, ואתנה לך תחתיו, כרם טוב ממנו; אם טוב בעיניך, אתנה לך כסף מחיר זה. ויאמר נבות, אל-אחאב: חלילה לי מיהוה, מתיתי את-נחלת אבותיי לך." (מלכים א', כ"א, 1-3)

"שטויות", אמרה איזבל לבעלה. עניינים שכאלה אפשר הרי לפתור עם קצת כוח וכמה תרגילים משפטיים. "שטויות", אמרה לימור לבנת, "המטרה היא לבחון איך להסדיר ולא אם להסדיר".

אין מנוס מלהזכיר לאותם בריונים בחליפות גם את המובן מאליו. אין ברירה אלא לומר להם את שידעו כבר לפני שלושת אלפים שנה, שלחמוס רכוש של אנשים אחרים זה לא בעיה משפטית; זו בעיה מוסרית. המילה המתארת נכונה את הבנייה המתמשכת על קרקע פלסטינית פרטית היא "גזל". למקרה שנשכחה מלב גם הוראתה המילונית של המילה הזאת, הרי היא "לקיחת דבר בחוזקה מאחרים, עושק, שוד". ספק אם ראש הממשלה ישתמש במלים האלה בנאומו ההיסטורי הבא. הוא יעדיף, ככל הנראה, את דברי הסרק הרגילים על "המוסר היהודי" ועל "ערכיה של מדינת ישראל". הוא יושיט את ידו לשלום לכל עבר וידרוש בכל תוקף לשוב לשולחן המשא ומתן ללא תנאים מוקדמים.

ומאחורי החומה של המלים הריקות, בחצר האחורית של ההיכל ביזרעאל, תימצא ודאי הדרך המשפטית להלבין את הבנייה במאחזים. אך שום תרגיל משפטני לא יסיר את אות הקין המוסרי מעל מצחם של נבחרנו. נקרא להם, אפוא, כראוי להם: גזלנים.

הכותב הוא פעיל בתנועת "לוחמים לשלום"

כנראה שיעניין אותך גם: