רעיון של מיליון דולר

מחאת האוהלים בישראל עשתה היסטוריה כשהוציאה מאות-אלפי אזרחים לרחובות בדרישה לצדק חברתי. המחאה כבר הניבה פירות ראשונים בדמות ועדת טרכטנברג ונתנה משנה תוקף למסקנות הוועדות לבחינת הריכוזיות במשק ובענף המזון. אבל כאשר ישקע האבק על הוועדות השונות יתברר שהקפיטליזם החזירי כמנהגו נוהג ושממשלת הימין פשוט אינה מסוגלת להוציא לפועל סדר יום חברתי המנוגד כל כך לדי-אן-איי הרעיוני שלה. חבל. מחאות הקוטג' והאוהלים – וליתר דיוק, כוחן של הרשתות החברתיות באינטרנט – מאפשרות לחולל היום שינוי חברתי של ממש ולהפוך את ישראל לחלוצת המהפכה הסוציאל-דמוקרטית המתחוללת בימים אלה ברחבי העולם.

העובדה הפשוטה היא שאיש אינו זקוק להכנסה של יותר ממיליון דולר בשנה או לנכסים בשווי של יותר מעשרה מיליון דולר כדי לחיות כמו מלך. עושר רב מזה רק משחית – אם לעשות פרפראזה על הכוח המוחלט – ועושר מוחלט משחית לחלוטין. הדמוקרטיות הקפיטליסטיות השכילו לשחרר עצמן מעריצות מלכים ודיקטטורים וליצור איזונים במערכות הממשל כדי לא לאפשר כוח משחית בידיהם של קברניטי המדינה; אבל עד היום אותן חברות לא השכילו ליצור איזונים מקבילים בכלכלתן כדי לא לאפשר עושר משחית בידיהם של קומץ אילי הון. התוצאה היא שהדמוקרטיה כצורת שלטון מתפקדת באופן מיטבי ויציב; הכלכלה הקפיטליסטית, לעומת זאת, סובלת מקיטוב קיצוני של הכנסות והון, מאי-יציבות כרונית וממחזוריות של "בועות" ומשברים קטסטרופליים הפוגעים בעיקר במעמד הביניים, ומקוצר-רואי אקולוגי הזורע הרס בלתי הפיך על פני כדור הארץ כולו.

קיימת תרופה לכל אלה, שיש בה להפוך באחת את מדינת ישראל מחברה שבה קיטוב ההכנסות והריכוזיות הכלכלית היא מהגבוהים בעולם המערבי לחברה הקפיטליסטית השוויונית ביותר שהאנושות ידעה: מיסוי אגרסיבי של אילי ההון באמצעות רף עליון של הכנסה (מכל מקור שהוא) ונכסים. חברי הכנסת חיים כץ (ליכוד) ושלי יחימוביץ' (עבודה) הגישו הצעת חוק פחות רדיקלית ברוח זו כבר לפני שנתיים, אך זו לא צלחה. ועדה בראשות שר המשפטים יעקב נאמן ישבה שנה שלמה, שמעה לא פחות מ-127 מומחים שונים, וקברה את ההצעה קבורת חמור. אינני מאשים את הכלכלנים ועורכי הדין שהעידו בפני הועדה כנגד החוק – חלקם ניזונים ישירות מבור השומן וחלקם, כמו מרבית חברי הקואליציה, פשוט חסר את האומץ והחזון לחולל את המהפכה החברתית הנדרשת. אבל כל זה היה לפני "האביב הערבי", לפני מחאת האוהלים, לפני הפגנות ה-15 באוקטובר.

חקיקה מגבילה נגד הקפיטליזם

אין חולק על העובדה שכלכלת המדינה – הכיס שלי ושלך – רק ניזוקה בגלל קיומם של טייקונים, תאגידי ענק ופירמידות-שליטה. ועם זאת, כל אזכור להתערבות המדינה בקביעת הכנסה והון מקסימליים נוטה לעורר פחדים קמאיים מכישלונות הסוציאליזם במאה שעברה – את מוראות הקומוניזם הסטליניסטי, הלאומנות הסוציאליסטית של היטלר והמאואיזם העקוב מדם. חתן פרס נובל ישראל אומן הוא דוגמה טיפוסית למומחה לכלכלה המודה בפה מלא ש"כלכלת שוק עובדת הכי טוב כשיש כמה שיותר שחקנים ואף אחד מהם לא יותר מדי גדול", ועם זאת ביקר בחריפות את מחאת האוהלים בטענה שהיא מבקשת להחזיר את כלכלת ישראל למודל הסוציאליסטי "שנכשל בכל העולם ויהרוס את כל מה שבנינו". אבל הסוציאליזם הסטליניסטי, ההיטלראי והמאואיסטי מהווים דוגמה לכישלון הדמוקרטיה במדינות אלה, לא לכישלון הרעיון הסוציאליסטי. קפיטליזם סוציאל-דמוקרטי היה ונותר הדרך המיטבית להבטיח הן את זכויות הפרט וקניינו והן את שוויוניות ההכנסה וההון. והדרך היחידה לגדוע את ראשו של הקפיטליזם החזירי היא חקיקה חברתית מגבילה.

אין מדובר בחזרה לסוציאליזם קיבוצי בנוסח "לכל אחד לפי צרכיו, מכל אחד לפי יכולתו". אין כאן קריאה לשכר אחיד, לקולקטיביזציה או להלאמת בתי חרושת. מדובר רק בהוספת איזון קריטי שכה חסר בקפיטליזם הטהור – למן אדם סמית ועד לג'ון מ. קיינס ומילטון פרידמן – וכה מתבקש בכלכלה סוציאל-דמוקרטית בריאה. רף הכנסה של מיליון דולר בשנה גבוה מספיק בכדי לאפשר את המשך הפעילות הכלכלית בישראל במיטב המסורת הקפיטליסטית ועם זאת יסיר מעלינו את תופעת העושר המופלג וחוסר השוויוניות הקיצוני, בבחינת הסרת גידול ממאיר, ויקהה את העוקץ שבתאווה דמוית-ההתמכרות לבצע-כסף ולכוח ושליטה בלתי נדלים ההורסים את המדינה מוסרית, חברתית, כלכלית, וסביבתית.

קשה למצוא סטטיסטיקות אודות הכנסות האלפיון העליון בישראל (בכוונת מכוון או שלא, רשות המיסים והלמ"ס אינן מפרסמות מידע זה לציבור הרחב). רשות המיסים האמריקאית שקופה יותר בעניין זה, והעובדות מאלפות: הטלת מס בגובה 100% על הכנסות שמעל למיליון דולר הייתה מעשירה את קופת ארה"ב בכחצי טריליון דולר לשנה, תוספת של שליש מסך מס ההכנסה הנגבה שם ברגיל. גם אם הגבייה ע"פ "חוק מיליון" שכזה בישראל תהיה צנועה יותר יחסית, החלתו כאן הייתה מאפשרת סבסוד משמעותי להעלאת שכר המינימום והורדה מבורכת בשיעורי המיסוי ל-90% ממשלמי המיסים. שיעור מס נמוך יותר יעודד תשלומי אמת והגדלת ההכנסה הזמינה תהווה המרצה חסרת תקדים למשק במעגל המוכר: יותר הכנסה – יותר קניות – יותר ייצור – יותר עבודה – יותר הכנסה, וחוזר חלילה.

שכר מקסימאלי המוגבל למיליון דולר לשנה "בלבד" ישים קץ למכלול שלם של תופעות ממאירות בכלכלה הישראלית ובכלל: הריכוזיות במשק תתפוגג מאליה ברגע שיוגבלו הכנסות בעלי השליטה, חברות יחזרו לשליטתם של בעלי מניות רבים במקום של אילי הון בודדים, ושחיתות ההון-שלטון תצטמצם משמעותית – לא עוד "כיסים עמוקים" לשחד פוליטיקאים, לשלוט בתקשורת, לעוור עיני חכמים ולסלף דברי צדיקים, לא עוד הבטחות לבכירי המשק לעבודה עתידית בשכר של עשרות מיליונים בפירמידות השליטה של הטייקונים. או-אז אולי גם משאלתו של טרכטנברג תתגשם והפקידות הבכירה תתחיל לראות בשרות הציבורי שליחות מקודשת ולא רק קרש קפיצה לשוק הפרטי.

אה, כן, כמעט שכחתי – למול רווחתם של מיליוני ישראלים, יאלצו כמה אלפי אנשים עשירים מאד להצטמצם. הם יצטרכו לחסוך – קשה לא להיות ציני – בשביל לקנות יאכטות ומטוסי סילון פרטיים ובתי פאר בעשרות מיליוני דולרים. והם יצטרכו כנראה גם לוותר על כמה גחמות מנקרות עיניים כמו שליחת מטוס סילון לבולוניה רק בשביל לקנות פיצה איכותית לילד.

מי שירצה שיילך

רגע, תאמרו, ומה יהיה על אצולת הממון? מה עם ההשקעות מחו"ל? הם לא יברחו מהארץ? ממש לא. קביעת רף הכנסה של מיליון דולר רק יגדיל את מספר עשירי ישראל, שכן צמרת מקבלי המשכורות הגבוהות תהפוך מפירמידה צרה להפליא שראשה בשמים לטרפזיום רחב בסיס. והשקעות? חברות שבהן המנהלים הבכירים מנועים מלבזוז את הקופה ולהעניק לעצמם בונוסים של עשרות מיליונים הן חברות יציבות, עשירות ורווחיות יותר, חברות שכדאי להשקיע בהן. החוק רק יעלים מהנוף הכלכלי את הטייקונים, הפריצים, שועי הארץ – שרובם ממילא, איך נגיד את זה, טיפוסים קוסמופוליטיים, לא בדיוק מהסוג שיעשה איתך אימונים בצאלים עד גיל 48 – ויהפוך את אלה שיבחרו להישאר איתנו לנדבני ציבור גאים, למולם גם הברון רוטשילד לקמצן קפוץ יד ייחשב. ומי מהם שירצה להיפרד מאיתנו סופית – שיילך לשלום; את הווילות, המפעלים והעובדים ממילא לא יוכל לקחת איתו.

ומה יעלה בגורל הרכוש העצום שכבר מצוי בבעלות אילי ההון? גם כאן אין צורך במהפכות אלימות או הלאמה כדי לנכס בסופו של דבר את מרבית הרכוש לטובת הציבור. מספיק מיסוי אגרסיבי של ירושות הענק, שיותיר ברשות היורשים רכוש נאה בשווי שוק של עד עשרה מיליון דולר, כדי לצמצם בתוך שנות דור את קיטוב התפלגות ההון באופן שיהפוך כל מיליארדר לאלף מיליונרים. גם ביל גייטס הודיע שיוריש לילדיו רק עשרה מיליון מתוך מאה המיליארד שהרוויח. מי כמוהו יודע כמה משחית עושר אגדי יכול להיות.

להיעלמות אצולת הממון מהנוף הכלכלי יהיו גם השלכות ערכיות וסביבתיות ממדרגה ראשונה. בעולם שבו דורות שלמים מחונכים על פי מודלים של "גיבורי תרבות" מושחתים, תאבי בצע, פרסום ושררה העשירים מאד בחומר ועניים מאד ברוח, המערכה לשוויוניות ההכנסה וההון תפיח רוח חדשה בערכים ואידיאלים שאפיינו את העם היושב בציון בשנות הקמת המדינה והיום נמצאים בסכנת הכחדה – צניעות והסתפקות במועט, נדיבות, נתינה והקרבה למען הזולת, ניקיון-כפיים, רעות, אחווה, שוויון, שיתופיות.

"חוק המיליון" יבשר גם את סוף עידן השחתת הסביבה וניצולה הבלתי הפיך עבור בצע כסף. אילי הון המסונוורים מהפוטנציאל לרווחי ענק אחראים ישירות להרס השיטתי של הטבע ולהשמדת עולם החי, להעלמות נופי בראשית וחיסול משאבים מתכלים, ולזיהום הים, היבשה והאוויר. אנחנו חייבים להתקדם מכלכלה אגוצנטרית והרסנית זו, הדוגלת בצמיחה ללא גבול שאינה אפשרית ורואה בתוצר הלאומי הגולמי את חזות הכול, לכלכלה מאוזנת, שוויונית וברת קיימא. קביעת רף הכנסה והון מקסימאליים תעקר את התמריץ העיקרי המניע אנשי עסקים לראות את העולם רק דרך החרך הצר של מונה הכסף, ולעזאזל עם הדורות הבאים.

עד לעידן הרשתות החברתיות באינטרנט מהפיכות חברתיות שכאלה היו בלתי אפשריות – המארג הצפוף של הון=שלטון לא היה מאפשר זאת לעולם, לפחות לא בדרכי שלום, ללא נפגעים בנפש והרס רב. אבל בעידן האינטרנט, הרוב הדומם מקבל באחת קול ופנים ומשקל ומיידיות אחרים לגמרי. זו המשמעות האמיתית של דמוקרטיה בעידן האינטרנט – היכולת להשפיע פוליטית בלחיצת מקש. ומה שיפה ומדהים במהפכת הצדק החברתי של קיץ 2011 הוא שהיא חוצה גבולות ולאומים, וכן את כל הקשת הפוליטית המסורתית בישראל, למן הימין הקיצוני של נערי הגבעות, האיחוד הלאומי וישראל ביתנו, דרך בוחרי ש"ס, הדתיים ומפלגות המרכז, וכלה בשמאל, ממרץ-יחד ועד למפלגות הערביות: בכל אחת מאלה תמצא רוב מוחלט האומר די! עד כאן! אסור שקומץ אנשים במדינת ישראל ייהנה מדי חודש מהכנסה השקולה למשכורתם של אלפי(!) עובדים בשכר מינימום. אסור שמנהלים ירוויחו פי מאה ומאתיים משכר עובדיהם או ינכסו לעצמם 20% מרווחי חברה ציבורית, כסף הנלקח ישירות מכיסנו. אף אדם אינו "שווה" יותר ממיליון דולר לחודש, או בניסוחו של השר משה כחלון (ליכוד), "אני לא מאמין שיש מישהו שמשתכר חצי מיליון שקל בחודש ולא היה עובד עבור 'רק' 80 אלף שקל…. [זה אסור] מבחינה מוסרית".

אם החלכאים והנדכאים של תוניסיה, מצרים ולוב הצליחו להסיר מעליהם שליטים עריצים שחלשו על כל משאבי המדינה, על צבאה ומשטרתה, ודאי שמיליוני ישראלים יכולים לשחרר עצמם מערלות הלב של אצולת הממון. וברגע שנחולל את המהפכה הזו בישראל, נהפוך אור לגויים והחזון יתפשט כאש בשדה קוצים בכל מדינה בעולם שבה המשטר אינו חוסם את הרשתות החברתיות. ואם יגיד לכם מי – למן ראש הממשלה ועד אחרון הטוקבקיסטים – שמדובר ברעיון הזוי, מגוחך, דמגוגי, מסוכן וכיו"ב, תדעו ישר שיש מישהו עשיר מאד שמושך מעליו בחוטים.

הקליקו כאן וצרף/י גם את שמך לקריאה להגבלת ההכנסה וההון המרביים

הכותב הוא פסיכולוג קליני וקפיטליסט סוציאל-דמוקרטי. קביעת רף עליון להכנסה והון הוא אחד הלקחים הנדונים בפרק "התמכרות לעושר אל-טבעי" שבספרו Human Addiction to Super-Normal Stimulation: Human Evolution as a Runaway Response to Super-Normal Stimulation