• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

התג נשאר על המעיל

מי מתעקש על המינוח "מסתננים"? מדוע השוטרים לא מסתובבים עם תג? אנשי המשמר החברתי מדווחים מהכנסת
ליה נירגד ודניאל דור

רשמים מדיון ועדת פנים וסביבה בהצעה לתיקון חוק פקודת המשטרה – הזדהות שוטר בעת פיזור הפגנה, 31.10.11 / ליה נירגד

המחוקקים ופעילי המחאה החברתית יכולים לרשום לעצמם היום הישג: במהלך הדיון בוועדה התברר שמפכ"ל המשטרה חתם היום על פקודת מטה ארצית הדורשת מהשוטרים להקפיד על תגי הזיהוי, ובו הבהיר שההוראה היא "מוחלטת". זה לא מספיק, וחברי הכנסת אורי אריאל (האיחוד הלאומי), דב חנין (חד"ש) וניצן הורביץ (מרצ) קוראים לשינויים בחוק ולא מתכוונים להרפות. אבל זאת התחלה, וזה מעיד על הלחץ שעצם תהליך החקיקה, והפוקוס שניתן לנושא זיהוי השוטרים בהפגנות הקיץ, כבר משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות בדרג הביצועי.

כמה דברי הסבר: על פי חוק שוטר חייב לענוד תג זיהוי. אך סעיף 5א(ה) קובע כי "החובה לא תחול אם מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות או עלול לגרום לפגיעה בביטחונו של השוטר".

ח"כים מקצות הפוכים של הקשת הפוליטית ודוברות כמו אורית סטרוק מחברון ודבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח – כולם תמימי דעים: הסרת התג הפכה לנורמה מסוכנת בשטח. ואם יש למישהו ספקות – ח"כ חנין הגיע מצויד בסרטים מההפגנה מול עיריית תל אביב, וגם מההפגנה האחרונה בכיכר רבין. הסרטים לא הוקרנו, אבל היה ברור לכולם מה רואים שם (לצפייה בסרטון). גם לסטרוק סרטים, ובהם, טענה, רואים שוטרים ממגלגלים אחד לשני את התגים לפני הפעולה. "זה ניסיון בלתי אפשרי לשוטר. אתה שם לפתחו את האופציה הקורצת להסיר את התג". סטרוק אף הציעה, שמח"ש תתייחס להסתרת התג כשיבוש הליכי חקירה – שהרי מרגע שאין תג, אי אפשר לטפל בתלונת אזרחים על אלימות שוטרים וכו'.

נציגי המשטרה מודים: המצב לא תקין, ואף מדאיג. הוויכוח ניתש על השאלה היא מה תהיה הסנקציה שתוטל על שוטרים, האם תהיה משמעתית או פלילית, ובעיקר – מי יישא באחריות. רק השוטר? המפקד בשטח? ואולי צריך שדווקא מפקד המחוז ייענש? כדי שיהיה לו אינטרס אמיתי לדאוג לשינוי הנורמה הפסולה הזאת?

כמו שאמר יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן מש"ס: צריך לדאוג שהכוח שניתן לשוטרים לא יהפוך לכוח יתר. ומוסכם על כולם שזה חשוב במיוחד כשמדובר בהפגנות, כי כמו שאומרת הצעת התיקון – "בעת פיזור הפגנות יש לקבוע נקודת איזון אחרת, משום שהפגנה היא דרכם של יחידים וקבוצות לממש את חופש הביטוי שלהם, שהוא זכות יסוד במדינה דמוקרטית".

יש לשוטרים המון הסברים. לשוטר חם והוא הוריד את המעיל, התג נשאר על המעיל. לשוטר קר והוא לבש אפודה, התג נשאר מתחת לאפודה. הם לא מבינים מדוע צריך להתעקש על שינוי נוסף בהבנות שהושגו בדיון קודם, כשהחוק הוגש לקריאה ראשונה. גם נציג המשרד לביטחון פנים חושב שאין צורך בסנקציה חוקית, ומציע לחשוב על פתרון לוגיסטי לבעיית השוטר שסובל מהשינוי בתנאי מזג האוויר. על כך העיר ח"כ חנין: בדיוק כמו ששוטר לא יכול להסתובב עם חולצה ובלי מכנסיים, לא ייתכן שילבש מדים ולא יענוד תג. "שוטרים אנונימיים מייצרים מציאות של עבריינות." והוסיף ח"כ אריאל: "אומרים לאנשים להתלונן במח"ש. איך האדם יכול לגשת להתלונן? אנשים מתחילים לצלם כל שוטר…" ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) גם הזכיר לנציגי המשטרה, המעדיפים לפתור את הסוגייה באופן פנימי: "החוק אינו עונש: הוא כלי לאכיפת נורמה בציבור וגם בארגון".

סוכם שהמשטרה תחשוב כיצד להגיב לעמדת הח"כים, בעודה חושבת על פתרונות לוגיסטיים שיבטלו, לתחושתה, את הצורך בחקיקה. היו"ר הדגיש: "אנחנו מגבים את המשטרה בכל דרך, אבל יש דברים שצריך לתקן. לא רוצים שישתמשו ביותר כוח ממה שנחוץ." כהן ציין, שיש לפעמים שינוש לא מידתי בכוח בהפגנות. וכל מי שהפגין הקיץ וראה מה קורה בשטח, ימצא את עצמו בקלות מסכים (גם אם באופן מפתיע) לדברים אלה של איש ש"ס.

כמי שנכנסה לכנסת בפעם הראשונה היום, הופתעתי לטובה. הדיון בוועדה התנהל באופן ענייני, רציני, מנומס וממוקד מאוד. הוחלט להמשיך את הדיון לאחר שהמשטרה תחשוב על תגובתה להתעקשות הח"כים. המשמר החברתי יהיה שם ויעקוב.

איה התג שלך, אדוני השוטר? צילום: הבלוג "לכל שוטר יש שם"

***

חמש מסקנות ראשוניות מדיון של הוועדה המיוחדת לעניין העובדים הזרים, 31.10.11 / דניאל דור

1. ספר לי איך אתה קורא להם, ואומר לך מי אתה: הדיון הוקדש לאנשים מוכי-הגורל האלה שברחו מביתם באפריקה – בעיקר מאריתריאה וסודן – והגיעו לכאן דרך מצרים. יושב-ראש הוועדה, חבר-הכנסת ניצן הורוביץ, קרא להם פליטים. הוא אמר כמה מילים על מה שעובר עליהם אצלנו, וביקש לשמוע נתונים. נציג משרד הפנים, יוסי אדלשטיין, שענה ראשון, החליף באופן מיידי את המינוח. מבחינתו, הם מסתננים. "באחרונה היתה מגמה של האטה במספר המסתננים, וכולם חשבו שבא המזור", אמר אדלשטיין, "אבל בחודש האחרון הסתננו יותר מאלפיים". כשסגן שר החוץ, דני איילון, קרא לאריתראים דורשי מקלט, קטע אותו אדלשטיין והתעקש: "בעקרון הם מסתננים", ואיילון התרצה: "אין חולק על כך שהם מסתננים". מבחינתו של חבר-הכנסת יעקב כץ, הם פשוט אפריקאים, ולרוב אפריקאים-מוסלמים. "יש כאלה שזה לא אכפת להם", הוא אמר, "אבל נמשיך ככה והעיר העברית הראשונה תהפוך לעיר האפריקאית האחרונה".

2. כשהשאלות שונות, התשובות שונות: כשאיילון, כץ ואדלשטיין מדברים, השאלה היא מה עושים איתם: האם אפשר להחזיר אותם לארצם? איך עושים את זה? כשהפליטים עצמם ואנשי זכויות האדם מדברים, השאלה היא מה עושים בשבילם: מה עושים כשהם זקוקים לטיפול רפואי? איך דואגים לילדים? העם דורש צדק חברתי.

3. לא משנה על מה מדברים, אי אפשר להתחמק מנושא ההפרטה: סמואל גאק, דרום-סודני שחי כאן כבר חמש וחצי שנים, מבקש לומר בשלב מסוים של הדיון שעדיין אי אפשר לחזור לשם, שמי שנמצא כאן יצטרך להישאר עוד תקופה ארוכה. היושב-ראש, חבר-הכנסת ניצן הורוביץ, שואל בכמה אנשים מדובר, וגאק, לקול צחוקם של כמה מהנוכחים, מצביע לעבר אשה בהירת שיער שיושבת שם ואומר משהו כמו: "שרמין לקחה כבר לקחה מאיתנו הרבה אנשים, אנחנו בערך תשע מאות". מי זו שרמין? שרמין הדיג היא ראש הסניף הישראלי של ארגון צדקה נוצרי אמריקני בשם OBI, Operation Blessing International. מדינת ישראל, כך מתברר, הפריטה את החזרת הדרום-סודנים לארצם והפקידה אותה בידי שרמין. "זו החזרה מרצון", ממהרת הדיג להבהיר, "אף אחד לא מאלץ אף אחד". אבל בדבריו של גאק נשמעת ביקורת זהירה, ואורית מרום, מארגון אסף, אומרת: "לא מעט אנשים הסכימו לעזוב מתוך יאוש, לא מתוך רצון. ילדים שנולדו כאן נלקחו מבתי ספר בלי ליידע את המורים". והיא מוסיפה: "מה בדיוק הקשר בין המדינה ובין שרמין? מי קובע את הקריטריונים? מי עורך את הראיונות? אנחנו מבקשים שהמדינה תהיה זו שמנהלת את העניין". הנה, אותו הדפוס בדיוק: בבריאות, בחינוך, בגנים הלאומיים, בהחזרת פליטים לארצם.

4. הדיון הרציני מתחיל כשהדלתיים נסגרות: ישבנו שם במשך שעה, ושמענו סדרה ארוכה של דוברים: שני חברי-כנסת, סגן שר אחד, פקידי ממשלה, אנשי ארגוני זכויות אדם, נציג מהאו"ם, שלושה פליטים – ושרמין אחת. אבל אז התבקשנו לצאת מהחדר, כי יש לדיון הזה השלכות מדיניות. איך בדיוק נראים היחסים בין ישראל ודרום-סודן שזה עתה זכתה לעצמאות? איזה אינטרסים יש לישראל באיזורים מוכי-האסון של אפריקה? איך כל זה משפיע על האנשים האלה? את כל זה לא הורשנו לשמוע.

5. התחושה הכללית היא שאף אחד לא באמת יודע מה קורה: כמה? למה? מה עושים? מה השיקולים? מה הקריטריונים? מי מחליט? לאורך החלק הראשון של הישיבה, השמיעו הדוברים הערכות מספריות שונות בתכלית, קביעות סותרות לגבי כל מרכיב של הסיפור, ורמיזות דקות, מנומסות להפליא, שרב כאן הנסתר על הגלוי. כדי להבין מה קורה כאן, צריך לעשות עבודה עיתונאית כפי שעבודה עיתונאית צריכה להיות. קל לנחש מי מהדוברים ישמח לשתף פעולה עם תחקיר כזה, ומי יעדיף להשאיר את הקלפים קרוב-קרוב לחזה.

המשמר החברתי מזמין אתכם/ן לתרום לפחות יום אחד למימוש זכותכם הדמוקרטית: להשתתף בהרצאות, דיונים ומפגשים עם ח"כים באוהל בגן הוורדים, להיכנס למשכן ולעקוב אחר תהליכי החקיקה במליאה ובוועדות, ולדווח לציבור על הנעשה בכנסת. לאתר היוזמה / לעמוד הפייסבוק

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יוסי לוס

    יוזמה מצוינת

  2. תמי ריקליס

    צירפנו