אל מול הפשע המאורגן

כל עובדת ועובד בישראל צריכים להצטרף מחר לשביתה כנגד העוול של חברות הקבלן. אך התשובה הפשוטה לשינוי אמיתי וארוך טווח היא התארגנות דמוקרטית במקומות העבודה. שי כהן מכוח לעובדים מסביר
שי כהן

ממשלות ישראל ידעו מה הן עושות, וכך גם אותם פקידים נמרצים באוצר, כאשר הקימו את ממלכת החיות של סוחרי אדם וגנבים מקצועיים הנקראת "חברות קבלן". העובדה שבישראל שיעור העובדים במיקור חוץ במגזר הציבורי עולה על כל מדינות ה-OECD ומוביל את הטבלה העולמית, כאשר הוא מקיף כמעט 20% מהעובדים, אינה תקלה או טעות. מדובר בשיטה מצליחה.

כמו שאנחנו למדים בקלות מהתבטאויות של בכירים באוצר (בעבר והיום), מי שפעל לקדם מיקור חוץ והפרטה ידע מה היעד הפוליטי של המהלך: פירוק כוחה של העבודה המאורגנת. עובד קבלן הוא, קודם כל, עובד לא מאורגן ולכן חסר הגנה. העסקה החדשה שהוצעה לזריזים ולבעלי המצפון הגמיש (ועד היום – גם לכמה קרובי משפחה של פוליטיקאים בכירים) הייתה ברורה ופשוטה: דור חדש של יזמים יקבל מהמדינה לא מעט כסף כדי להתמחות בדבר אחד – העסקה פוגענית, תמורת התמקצעות בהפשטת העובדים מזכויותיהם בדין וביחסי העבודה הקיבוציים והעמדתם בזול ובעיקר ללא יכולת או תקווה לכוח כלשהו ביחסי העבודה מול המולך, וכך יזכו סוחרים זריזים אלו לרווח על חשבון הציבור.

רבות כבר דובר על חלקה של ההסתדרות הכללית בעסקה השפלה הזאת. בין אם מתוך שקיעה בהגנה וניסיונות הישרדות נואשים מול מתקפה ניאו-ליברלית ובין אם תוך אימוץ ערכי הניצול הקפיטליסטי מרצון, חדלה ההסתדרות משך שנים מלהוות כתובת לעובדים מוחלשים וממאמצים לאגד מקומות עבודה – שהם דם לבו של ארגון עובדים. בשיא שפלותה, ייסדה ההסתדרות בעבור עובדי חברות כוח אדם וקבלני השמירה והניקיון הסכמים ענפיים שיד עובד לא נגעה בעיצובם, והסעיף העיקרי שנאכף בהם הוא גביית דמי חבר ודמי טיפול לקופת הסתדרות. מאבקה הנוכחי של ההסתדרות עוד עומד למבחן המציאות, ויש לתמוך בו בחינת "מודה ועוזב ירוחם", גם אם ברובנו מנקר החשש שחסרה בו התנופה של מחויבות אמיתית.

הפגנת עובדי קבלן. חיים בממלכה של סוחרי אדם וגנבים מקצועיים. צילום: נתן שקרצ'י

העסקה פוגענית בדרך של מיקור חוץ היא נשק כלכלי ופוליטי נגד כלל העובדים במשק. באמצעות הפחתת תנאיהם של עובדים באשר הם, מצליחים המעסיקים ואדריכלי ההפרטה במערכת הפוליטית להחליש את העובדים ולשחוק את השכר והתנאים של כולנו. הפגיעה בעובדים נובעת ישירות מעצם הפיכתה של העבודה לסחורה לכל דבר, והכפפתה לכלל המקודש להם של מחירי השוק. מעבר לכך, העסקה קבלנית זוחלת לתחומי עיסוק ומקצועות נוספים: באקדמיה, בחינוך, ברווחה. אם איש לא יעצור אותה, עוד מעט גם בניסוח החזון וניהול האסטרטגיה של מדינה שלמה.

אולם בידינו יש תשובה פשוטה, גם אם סיזיפית ולא קלה לביצוע, לפשע המאורגן של חברות הקבלן. חזרתה של עבודה מאורגנת אקטיבית ודמוקרטית יותר למרכז יחסי העבודה במשק הישראלי יכולה לנצח את השיטה הבזויה הזאת ואף למצוא בה הזדמנויות לשינוי חברתי עמוק. עובדי קבלן מאוגדים, וחשוב מכך – ועדים דמוקרטיים ומחויבים במקומות העבודה, הרואים בכל עובד ועובדת חלק מקבוצה סולידרית וחזקה אחת, יכולים לשנות את המשוואה ולפרק את לב המנגנון של עבדות הקבלן. לא עוד הפרטה ומיקור חוץ כתרופת פלא לעבודה מאורגנת, אלא כזירה לתיקון חברתי דרך התאגדות ומאבק.

זה אמנם עלול לקחת לא פחות זמן מהשנים של המהפכה הניאו-ליברלית שהובילו ממשלות ישראל האחרונות, אולם ניתן לראות מגמה כזו כבר מתרחשת לנגד עינינו וקוצרת פירות ראשונים. במסגרת ארגון העובדים הדמוקרטי, עובדות ניקיון באוניברסיטת בן גוריון חותמות על הסכם קיבוצי, עובדי אבטחה במודיעין, באר שבע וירושלים מתארגנים לעמוד על זכויותיהם, מורי קבלן בפרויקט הילה ומדריכי חסות הנוער המופרטת פותחים במשא ומתן קיבוצי, מורי קרן קרב ועובדי רווחה ובריאות המועסקים על ידי קבלני שירותים גם הם מוצאים את כוחם המחודש.

מול גל הפעילות המבורך הזה גם ההסתדרות מתעוררת קצת ומשמיעה קולות של הסרת חלודה. כבר שמענו שאחרי 90 שנה, הקימה ההסתדרות גם מחלקה לאיגוד עובדים במקומות עבודה לא-מאורגנים. בכוח לעובדים אנחנו שמחים כל כך על סימני החיים האלו, שאיננו זקוקים להכרעה בשאלה מה בדיוק קרה בסביבתה של ההסתדרות דווקא בשלושת השנים האחרונות שהביא להם.

המבחן האמיתי למאבק לצדק חברתי הוא יכולתו להפוך לזרם עמוק, המשנה מבני כוח והסדרים בחברה הישראלית לשנים. הסברה ומחאה ציבורית הן חלק חשוב מהמהלך אך לא יוכלו לעמוד לאורך זמן ולקדם מטרות לבדן. התאגדות עובדים דמוקרטית כזו המתרחשת עכשיו במקומות עבודה רבים היא דרך אפקטיבית ומספקת לשינוי חברתי אמיתי, אם אתם באמת רוצים לשנות – בואו לעבודה.

הכותב הוא ממייסדי כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אהוד

    משבש את היכולת לשנות מפנים. חשוב להעיר את הענק מרבצו , אבל מה יקרה אם נהרוג אותו לעבודה המאורגנת. עם כל הביקורת החשובה על ההסתדרות לא עדיף שתחברו ולא תזנבו בה?

  2. עובד

    הכל נחמד מאוד, וההסתדרות באמת ארגון מושחת וצבוע.

    אבל כשזה מגיע לקריאה לשביתה כללית נגד העסקת עובדים קבלן, אתם אפילו לא מנסים לשבות. איך זה מסתדר?

  3. פריץ היקה(הצפונבוני)

    אחרי יציאת לגמלאות לפני 15שנה חידשתי חברותי בהסתדרות. אינני זוכר שאי פעם נתבקשתי להשתתף בבחירות למוסדות שאמורים ליצג אותי. לפי מיטב זכרוני ההסתדרות היתה תמיד מוסד אוטוריטרי אבל היתה פסאדה של מוסדות נבחרים והתקיימו בחירות.
    אם ההסתדרות באמת היתה מקימת את תפקידיה בהגנת כל העובדים בישראל ובכל השטחים הנתונים תחת שלטונה, לא היה צורך בגופים כמו קו-לעובד אוכוח לעובדים.
    התנהגותה עד עכשיו בהגנה על ועדים חזקים בלבדגורמת לדעת קהל נגד אירגונים אחו ומקל על התאצ'ריסטים והרייגנומיקס ( כלכלתשוק קפיטליסטית פרועה)השולטים במדינה להחליש את האירגון המיקצועי ולחסל את המעמד הבינוני הנמוך.