• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

קשר השתיקה

ניתוח של פרשת ענת קם בהשוואה לפרשת קו 300 ולגזר דינה של מרגלית הר שפי, חושף את עצימת העיניים של מערכת המשפט. אורי וייס על ההיתממות
אורי וייס

בנאום מודלף (ששודר בסרטו של גידי וייץ) של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש בפני הגווארדיה השב"כניקית, היא טענה שמערכת המשפט לא שיתפה פעולה עם השב"כ; היא לא ידעה, היא היתה תמימה והיא עודנה תמימה. הנה כי כן, ביניש יודעת שהיא אינה יודעת. אז מה היא ועמיתיה השופטים עושים כדי לדעת? האם עליהם לדעת? האם מערכת המשפט אינה לוקה בעצימת עיניים?

המבחן למידת התשובה אצל הרמב"ם הוא, האם האדם ישוב על חטאו בסיטואציה דומה הנקרית בדרכו כשכוחו בידו. והנה, פרשת ענת קם היא גירסה חדשה של פרשת קו 300: כאן כשם, מדובר בהוצאה בלתי-חוקית להורג, בלי משפט, בשם המאבק בטרור; כאן כשם, ראשי המערכות הצבאיות חוששים מיד המשפט; כאן כשם, גורמים מבפנים פועלים לחשיפת הפרשה. אז כיצד נוהגת הפעם מערכת המשפט? תחילה, היא מעלימה את ענת קם ומוציאה צו איסור פרסום על הפרשה; לאחר מכן היא שולחת את ענת קם למעצר בית ממושך ומעמידה אותה לדין על עבירות חמורות, תוך סחיטתה לעסקת טיעון ולהכאה פומבית על חטא חשיפת הפשע; ולבסוף היא גוזרת עליה ארבע שנות מאסר וחצי.

השופטים מנמקים את ההחמרה בכך שיש לבסס את יחסי האמון בין החייל לצבא, קרי השופטים פועלים לביסוס קשר השתיקה. כלומר לא זאת בלבד שמערכת המשפט בוחרת לעצום עיניים, אלא היא בוחרת לאטום את המשקפות. היא בוחרת להרכיב לחברה הישראלית את המשקפת של עמיר פרץ.

גרפיטי בשד' רוטשילד. מערכת המשפט אוטמת לנו את המשקפות. צילום: עידו קינן, העין השביעית, cc-by-nc-sa

הדו-ערכיות בשפיטת ענת קם אינה עומדת רק מול פרשת קו 300, אלא גם מול פרשת הר שפי. מרגלית הר שפי, אדם פרטי, נשלחה לכלא על כך שלא מנעה התנקשות פוליטית ביצחק רבין. רשויות המדינה הענישו אותה על כך שהיא לא הסגירה את ידידה-אוהבה, יגאל עמיר. ניתן לתהות אם אכן היה ראוי לשלוח אותה לכלא על כך, אבל מה שברור הוא שלמשפט המדינה היה אסור להעניש אותה, לו חשפה את כוונות יגאל עמיר להתנקש התנקשות פוליטית. לעומת זאת, כעת באה הפרקליטות ומאשימה את ענת קם בכך שלא עשתה מעשה מרגלית הר שפי ושתקה נוכח התנקשויות בלתי-חוקיות. אבל חובתה של ענת קם לדבר היתה גדולה מחובתה של מרגלית הר שפי.

ראשית כל, ענת קם הרי נחשפה למידע מכוח תפקידה ועל כן שתיקתה לא היתה עולה כדי מחדל טהור. כשם שעל רופאת בבית חולים מוטלת חובה מוגברת להתריע על כשלים ופלילים בו, כך גם על חיילת בצבא מוטלת חובה מוגברת להתריע על פלילים בו. שנית, במקרה של מרגלית הר שפי היה מדובר בחשדות בעלמא שהיו יכולים להתבסס על רברבנות של מאהב. לעומת זאת, במקרה של קם מדובר בראיות לביצוע פשעי מלחמה והפרות של פסיקות בג"ץ, שמועדים להימשך בסדרתיות.

ואף על פי כן מערכת המשפט ששלחה את הר שפי לכלא, כעת שולחת את ענת קם לכלא על שלא החזיקה מעשה הר שפי בידיה. אז עולה השאלה: מי כאן ההר שפי? האם מערכת המשפט היא תמימה או מיתממת, כפי שהעלה בית המשפט על ענת קם?

הכותב הוא דוקטורנט ומרצה למשפטים

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מאור

    מי קבע כי התקיפות הישראליות הן "התנקשויות בלתי-חוקיות"?
    בג"צ קבע:
    "בחינתו של "הסיכול הממוקד" – ובמינוחנו שלנו פגיעה מונעת הגורמת למות מחבלים, ולעתים גם של אזרחים תמימי לב – מלמדת כי שאלת החוקיות של הפגיעה המונעת על פי המשפט הבינלאומי המנהגי היא מורכבת… התוצאה המתקבלת אינה שפגיעה מונעת זו מותרת תמיד או שהיא אסורה תמיד."
    http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?FileName=/Minhali/Private/ver_pwgo.htm&Highlight=%F2'%7C%E0%F8%E1%EC%7C%E0%F8%E1%EC

    פעולה בניגוד להשקפת העולם של הכותב אינה "היתממות".

  2. איריס חפץ

    ונזכיר רק שמערכת המשפט לא מיתממת וגם שופטיה לא: הם עובדים בשירות המפעל הציוני לאורך שנים. ידועה למשל פעילותו של חשין להכשיר את הכיבוש ב67 באופן חוקי. ומדובר עדיין באליטה אשכנזית כמעט טהורה לחלוטין. עם מזרחי וערבי פה ושם שהשב"כ מאשר, אז איך בדיוק הם עובדים בלי לשתף פעולה עם השב"כ? שיתוף הפעולה מתחיל כבר במינויים…

  3. יובל

    אורי, תודה על הניתוח. שאלה – האם ענת קם ניסתה להתריע על הכשלים שלטענתה התרחשו בתוך המערכת? האם פנתה למישהו מלבד אורי בלאו? האם פנתה ללשכת היועץ המשפטי לממשלה, לדוגמא? אני שואל כי באמת אינני יודע, אבל אם לא עשתה כן, הטיעונים שלך מאבדים מעוקצם. חייל צריך קודם כל למצות את ההליכים בתוך המערכת. האם זה קרה?

  4. DON'T PUNISH ANAT our DEEP THROAT

    ענת קם היא הגרון העמוק שרצה לכבס את הכביסה המלוכלת בציבור, ב"הארץ". בית משפט דמוקרטי היה משחרר אותה לאלתר, וממליץ לתת לה פרס על שירות לציבור.

    כך כתבתי קודם בכותרת: "דברים בזכות ענת קם"

    כמה הערות על קיברה הפתוח של הדמוקרטיה הישראלית
    [1] לא היה בידיעות סוד. עובדה שהצנזורה הצבאית לא פסלה אפילו ידיעה אחת!
    [2] ענת קם עשתה שירות לציבור. היא גליתה שהכיבוש אלים ורקוב. אילו היתה לישראל חוקה, וזו היתה כוללת משהו כמו First Amendment
    ענת קם היתה זוכה להגנת החוק. ואולי לפרס פוליצר יחס עם אורי בלאו.
    [3] הגילויים ב"הארץ" על פעילות דורית ביניש להסתרת הפעילות הבעייתית של רביב בשרות השב"כ אומרים רבות על מערכת המשפט הציונית. לכן נשפטת ענת קם, בעוד בן-ימיני ושות' לא מועמדים לדין על הסתה.
    [4] תחקיר "הארץ" מגלה, כי ביניש הסתירה מן הממונים עליה, היועצים המשפטיים לממשלה יוסף חריש ומיכאל בן יאיר, כי אבישי רביב היה סוכן שב"כ. ל"שמפניה" הותר לעבור על החוק, ועל כך הגן השב"כ.
    [5] היכן מסתתרים השפנים?
    מדוע כה מעטים הל"ווים? מדוע אין איגוד העיתונאים יוצא להגנת חופש העתונות? למה אינם מגנים את המק-קרתיזם החדש? מדוע אינם משבחים את אלו שקמו והתקוממו – אורי בלאו וענת קם – ולמה אינם מגנה העתונות את השקט סביב משפטה של ענת קם? הרי זה סקנדל שמסיר כל כסות ומגלה את מהות ה"דמוקרטיה הישראלית".
    [6] ‎אשמתה של ענת קם, (על-פי סוכנות הידיעות האמריקאית אסושייטד פרס, ששיחררה לראשונה את הידיעה) היא שקם, שעבדה תחת אלוף יאיר נווה‫, גילתה שנווה‫ הגן על חיסולים ממוקדים כאילו אלה "חוקיים". ‬‬
    [7] קצת על אורי בלאו.
    בלאו נעץ את ציפרוניו בקודש הקודשים של הכיבוש, במתנחלים ובצבא ששמר עליהם. כשעבר ל"הארץ" לא היתה מטרה ממסדית חשובה שבה לא ירה בלאו את חיציו. בדיוק של מנתח מומחה הוא ירה למטרה ופגע בסרטנים ובמסרטנים. במושחתים ובמשחיתים. אילו רצה המשטר, אילו רצתה המשטרה וחוקריה, היו מצרפים את גושי המידע שהביא אורי בלאו בסיפוריו על אביגדור ליברמן למסכת, והיו מסוגלים להעמיד את ליברמן לדין מזמן, ולהשיג הרשעה שהיתה שולחת את אביגדור לכלא ולאחר מכן רחוק מהפופוליטיקה -לג'וב הקודם שלו- להיות שומר מפתני בתי המרזח.
    [8] לסיכום: זו בושה לעתונות הישראלית שאינה יוצאת להגן על כל מה שנחשב לקדוש. בושה גם למכון לדמוקרטיה. ‫"‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‫",‬ דיווח: "כל המשפטנים ששוחחו עם 'העין השביעית' מסכימים כי אין לקשור בין גורלה של קם לזה של בלאו".
    כך הם הפקירו את ענת קם לחסדי השב"כ וביהמ"ש המחוזי. גם "קשב – המרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל", שמנהל יזהר באר לא בא להגנתה של ענת קם. האתר יצא רק להגנת אורי בלאו וכתב: "קשב … קורא להימנע מהגשת כתב אישום נגד עיתונאיים החשודים בהחזקת מסמכים סודיים במהלך מילוי תפקידם העיתונאי".
    [9] משפטה של ענת קם, והשפיטה הציבורית שקיבלה, מוכיח שהדמוקרטיה הישראלית גוססת. הכיבוש ניצח. הדמוקרטיה הובסה. פירפורי הגסיסה של גלויים למי שמוכן לפתוח את עיניו להביט במראה.
    [10] בעוד מתנחלים שפושעים ופוגעים – ולעיתים גם רוצחים פלסטינים – מקבלים עונשים קלים, או משוחררים, נידונה ענת קם לארבע וחצי שנות מאסר על "עבירה שלא פגעה בביטחון המדינה". עכשיו לכל ברור שהחברה "היהודית" מעדיפה את גירסאות השב"כ, את העינויים והסתרתם ע"י הרופאים שמשתתפים בהם, ואת המשך הכיבוש – על האמת. כך יבוא הקץ על ישראל. שפיטת ענת קם היא עוד אבן על קבר הדמוקרטיה הישראלית.

  5. עודד

    ראוי שכבוד הכותב ידע ויפנים שצדק הוא לא נר לרגלי מערכת המשפט. רק הגנה על אינטרס השילטון מנחה אותה במהלכיה!

  6. דמינו לנאצים

    כשאדולף הדליף שבנירנברג הנאצים רצחו יהודים, בניגוד לחוק (הקודם), הוא הובא למרתפי האס.אס ונענש. בגרמניה שלט אדולף אחר… לאחר שענת קם הדליפה לעיתונאי של העיתון לאנשים חושבים על רצח פלסטינים, בניגוד לצו הבג"צ, הרוח של אדולף מענישה אותה.

  7. ביהמ"ש המחוזי פעל כבית דין שדה

    האישום ב"ריגול חמור" נגד החיילת ענת קם בוטל. ולמרות זאת היא נידונה לארבע וחצי שנות מאסר. מאיר טוביאנסקי, הואשם על לא עוול בכפו בריגול והוצא להורג לאחר משפט שדה שאירגן ראש הש"י איסר הראל. "איסר הגדול" נשפט ונמצא אשם בהריגה ובחריגה מסמכות. כך כתבו שופטיו בפסק הדין: "כל מה שעשה [איסר], לא עשה אלא מתוך תפיסה מוטעית של חובות תפקידו באווירה של חרדה וזעם … ברי לנו, שאותו מושב קצינים, אנשי ש"י, שחרץ את דינו של מאיר טוביאנסקי בערוב היום בבית ג'יז, לא ייתכן ששם בית דין ייקרא לו. אי אפשר שדמות אותו בית דין חובלני תישאר חרותה בתמונת בית משפט"… וכך כתב דוד קרון, חבר בבית דין שדה שהוציא את דינו של הקצין טוביאנסקי למוות בספרו: "בסך ­הכל הפרשה לא פגעה בקריירה האישית של אף אחד מאיתנו. בנימין גיבלי נשאר בצבא והגיע להיות מפקד חטיבה וראש אמ"ן. אברהם קדרון היה למנ"כל משרד החוץ".

  8. על הבג"צ, המחוזי, והחוק הבינלאומי

    המגיב מאור אכן פיספס, את החוק הבינלאומי. אמנם גם הידידה הגדולה נוהגת לאחרונה כאילו החוק שלה עדיף על זה הבינלאומי, וגם NATO תקף בלוב הרבה "מטרות אזרחיות" בניגוד לחוק. אבל זה לא הוציא את החוק מחוץ ל… חוק. כתב מאור: "בחינתו של 'הסיכול הממוקד' [במינוחו שלו "פגיעה מונעת הגורמת למות מחבלים, ולעתים גם של אזרחים תמימי לב"] – מלמדת כי שאלת החוקיות של הפגיעה המונעת על פי המשפט הבינלאומי המנהגי היא מורכבת…"
    —— אכן! אבל בשם השלום והצדק —— אם נרצה להתקיים כחלק מהקהיליה הבינלאומית, אנו [וגם ארה"ב ונאט"ו] חייבים לקבל את החוק הבינלאומי. ולעיניינו, לפחות את "התיקון הראשון" לחוקת ארצות הברית…

  9. נפתלי אור-נר

    טעותה של ענת קם (יתכן בשל עצתם הלא ערכית של עורכי הדין שלה) היה בכך שלא יצאה למתקפה על צה"ל – ובעיקר, על יאיר נווה – בשל הפרתם את צו הבג"צ ואת ערכי המוסר האנושי. לדעתי, היה עליה לטעון שעשתה את אשר צריך לעשות אדם הגון משנוכח במעללי הצבא הפוגעים שלא כדין בפלשתיני תוך פגיעה אנושה בעיקרון שלטון החוק בישראל. כך הפסידה החברה בישראל מאבק על זהותה: האם אנו מדינת חוק או מדינה מילטנטית הפועלת בכוח תוך הפרת ערכי חוק ומוסר. חבל

  10. אודיה

    זה מה שמלמדים באוניברסיטה??
    יש להניח שהכותב לא היה בצבא.
    אם יש בעיה צריך לדווח לדרג שלמעלה ולא לעיתונות.
    על מסמכים מסווגים צריך לשמור ומי שאפילו מתרשל בשמירתם ומותיר מסמך מסווג חשוף נענש. זה צבא..
    אני הייתי דנה אותה למאסר ממושך יותר.

  11. אהוביה

    לא יודע אם יצא לכם לקרוא מאמר של דנה שוופי במדורה "קו התפר" בעכבר העיר בסופשבוע. שמו "ההיפסטרית של זארה", ותחת תמונה מעוצבת של ענת קם בבית המשפט, כנראה מחכה לגזר דינה אפשר למצוא את הטקסט. הנה מבחר: "כרגע זה הדבר המעניין ביותר שקרה לאנרכיסטים נגד הגדר מאז טלי פחימה… בפעם הראשונה שראיתי את קם חשבתי שהיא תאומה זהה שלה… השיער… המשקפיים… והבעת הפנים שאומרת ללא ספק "אני מה זה יותר טובה מכם"… פחימה אימצה סממני סטייל שתואמים את האג'נדה אותה ייצגה… ואילו קם… [משחק] כזה של ילדה טובה ירושלים… אם טלי פחימה היא נערת הפוסטר של השמאל הרדיקלי, אז ענת קם היא נערת הפוסטר של השמאל המשעמם… קפצה לסניף של זארה/רנואר/הוניגמן וקנתה כמה חולצות מכופתרות… קם היא אולי קדושה מעונה אבל היא ממש לא לבושה לתפקיד". רצח של אישיות ונפש בדיוק כמו שהשופטים עשו, אבל בהייפ.

  12. פריץ היקה(הצפונבוני)

    מאז ומתמיד, ברוב הגדול של המקרים. מערכת המשפט מיעטה להתעמת עם זרועות הממשל. הדכוי בשטחים נסמך על המערכת המשפטי.ת. שמנסה להראות תדמית ליברלית כדי להתחבב על העמיתים בחו"ל ומה שמאפשר ימין להציג את הבג"צ כנשלט ע"י הסמולנים ימ"ש. בפועל חלק גדול מהשופטים בא מפקידי ממשלה או כאלה ששרתו כשופטים צבאיים בשטחים. לכן הם מעדיפים ביודעים שישקרו אותם.ענת קם לא גלתה סודות צבאיים אלא דברים שחובה עלינו לדעת ועלינו להודות לה ולאורי בלאו על הבאתם לידיעת הציבור ופושעי צבא התועבה לישראל מנסים להסתיר.
    ומי ש יש לו מספיק אומץ לב אזרחי חובה עליו לנקוט אי ציות אזרחי לחוקי הרשע והתועבה הכחובים בספר החוקים הישראלי ושעל יו השופטים גוזרים פסקי-דין ולקחת בגלוי אחריות על מעשיו,אם יועמד למשפט.

  13. סמולני1

    על מה היא נענשה?
    על זה שחשפה חיסולים?
    או על זה שגנבה מסמכים מסווגים והעבירה אותם באופן שיטתי ומכוון לגורם חיצוני?

    היא יכלה לשתף את עיקרי הדברים מבלי לחשוף מסמכים מסווגים שעלולים לפגוע בחיילים ומפקדים.

    הלוא אורי בלאו יכול היה לכתוב כאוות נפשו נגד צה"ל ומפקדיו – הבעיה היא שהוא שותף לגניבה של מסמכים מסווגים.
    אז רבותי – מי שגונב, שידע שעליו יהיה לשלם מחיר!