לא נחמדים 2011

אנחנו קבוצה של אנשים שנפגשו לראשונה בקיץ האחרון במאהלי ה"אין-ברירה" בגן העצמאות ובגן העיר בירושלים. התחברנו סביב המאבק למען הדיור הציבורי בירושלים.

פעלנו כחלק ממאבק האוהלים ששטף את הארץ בקיץ 2011, ונאבקנו להשמעת קולו של המאבק לדיור ציבורי, וקולם של העשירונים התחתונים ושל הפריפריה הכלכלית-חברתית בירושלים ובארץ, במסגרת המאבק הכללי, תוך שיתוף פעולה עם הקואליציה למען דיור ציבורי, עם פורום מאהלי הפריפריה ועם מאהל רוטשילד. ידענו שלא יהיה פשוט להשמיע את קולו של הדיור הציבורי במאבק אשר הוגדר על-ידי התקשורת, הממשלה וועדת טרכטנברג כמאבקם של הסטודנטים ושל מעמד הביניים, אבל ידענו שבלי קול זה, ובלי המאבק למען דיור ציבורי, לא תהיה משמעות למאבק כולו.

המאהלים שלנו, כמאהלי "אין ברירה" אחרים ברחבי הארץ, הקשורים גם הם למאבקים למען הדיור הציבורי, נשארו לעמוד אחרונים, אחרי שמאהלי הסטודנטים פונו, ומצאנו את עצמנו נאבקים בעירייה כדי לקיים את המאהל שליושביו לא הוצעו פתרונות, ואין להם לאן ללכת. בחודשים האחרונים שחררנו ארבעה בניינים נטושים בירושלים, כדי למצוא פתרונות דיור לדריי המאהל הזכאים לדיור ציבורי: ברח' קינג' ג'ורג' במרכז העיר, ברח' עמק רפאים במושבה הגרמנית, ברח' שטרן 61 בקרית יובל, וברח' פינסקר 11 בטלביה.

התבגרנו פוליטית מתוך הסולידריות אשר צמחה בתוך מאהלי האין ברירה וביניהם, מתוך ההתמודדות שלנו עם המקום השולי שקיבלה סוגיית הדיור הציבורי, ושלל הסוגיות המעסיקים את העשירונים התחתונים והפריפריה, במאבק ובהדהודו התקשורתי, כאשר אנחנו האמנו שאלו צריכות לעמוד במרכז, ומתוך ההתמודדות שלנו עם אלימות השלטון: עם לחצי העירייה ופקידיה, עם צביעות האוניברסיטה העברית שידעה מחד לדבר גבוהה גבוהה על צדק, ומאידך לשלוח מאבטחים ומשטרה לגרש משפחות משטרן 61, עם אלימות המשטרה בבניינים ובהפגנות, ועם הפינוי המופרט והבריוני מפינסקר 11, ללא צו פינוי בניגוד לחוק, ותוך גיבוי משטרתי לבריונים אלימים.

ממאהל – למעברה

עכשיו, ברגע הזה שהוא קריטי למאבק, אחרי שהממשלה בחרה לאמץ את החלטות וועדת טרכטנברג, הממסמסות את כל סוגיית הדיור הציבורי, וכאשר העיריות נאבקות במאהלים ומפנות את רובם, וכאשר המחאה והמאבק הופכים לגל עולמי משמעותי, ומנגד התקשורת הישראלית, הנשלטת על-ידי בעלי הון, מדבר על "דעיכת המחאה", אנחנו מייסדים את "המעברה", וקוראים לציבור להצטרף אלינו ואל המאבק שהתחלנו, שעוד רחוקה דרכו להסתיים, אבל שאנחנו מקווים שאינשאללה, בעזרת השם, יוביל לתוצאות בשטח.

אנחנו שואבים את השראתנו ממאבקים קודמים בארץ כנגד דיכוי כלכלי, מעמדי, גיאוגרפי ועדתי: מן ההתקוממויות במעברות, ממרד ואדי סאליב ב-1959, ממאבק הפנתרים השחורים בראשית שנות ה-70, שיצא גם הוא מירושלים, מהמאבקים נגד גירוש כפר שלם, שעלו בחייו של שמעון יהושע, וממאבקי האוהלים לאורך השנים, וביניהם כיכר הלחם של ישראל טוויטו, ובשנים האחרונות מאהלי החד-הוריות בירושלים ומאהל מפוני עמידר בבית-שאן.

אנחנו שואבים את השראתנו גם מן ההתקוממויות המזרח-תיכוניות בשנה האחרונה למען דמוקרטיה וצדק חלוקתי, בתוניסיה ובמצרים, שהוכיחו אומץ רב במאבק למען החירות והשיוויון וכנגד הדיכוי והניצול. אנחנו כואבים את הקורבנות הרבים הממשיכים ליפול בסוריה, תימן, בחריין וארצות נוספות, במאבקים כנגד הדיכוי.

אנחנו מביעים סולידריות עם התפשטותם של המאבקים למען צדק כלכלי וחלוקתי, וכנגד הקפיטליזם הדורסני ושלטון התאגידים וההון, למקומות רבים נוספים בעולם, בהם ספרד, הודו, יוון, צ'ילה וכעת גם מאבק ה-99% במנהטן. המאבק שלנו אומנם מתחיל מן הזירה המקומית שלנו, בירושלים, אבל ברור לנו שהעוולות שכנגדן אנחנו נאבקים כאן, ברחובות ובשכונות שלנו, מחוברות לעוולות נוספות במקומות רבים.

אנחנו נמשיך את המאבק למען דיור ציבורי, בירושלים ובכל הארץ, למען בניית דיור ציבורי והוצאתו מהקפאה, למען שילובו של הדיור הציבורי במרקם העירוני והחברתי, ובין השאר יחד עם דיור בר השגה, ולא כגטאות נפרדים, ולמען בנייתו באופן הראוי למגורי בני-אדם ולכבודם.

נמשיך לשחרר בתים, כדי להבהיר שלא ימשך עוד המצב שבו עומדים בניינים ריקים ולצדם מושלכים ברחוב אנשים חסרי בית, וכדי לפקוח את עיני הציבור לשתי סוגיות מקבילות שהממשלה מנסה להעלים: בניינים שהם רכוש ציבורי עומדים בערים רבות ריקים, מסיבות שונות (שחלקן נגועות בשחיתות ובזלזול בנכסי ציבור), ואילו הדיור הציבורי מוקפא ובעוד האוכלוסיה מתרחבת מלאי הדירות שלו מצטמצם. בשני התחומים הללו הממשלה עוברת על החוק, ועל כן הממשלה היא פורעת החוק ולא אנחנו.

אנו קוראים להקמת קבוצות מעברה נוספות בערים השונות מחוץ לירושלים, לפעילות אקטיבית של שחרור בתים לדיור ציבורי ולחללים לקהילה ולתרבות, ולהתאגדות לצורך התנגדות קולקטיבית לפינויים של חברות הדיור הציבורי, עמידר, עמיגור ופרזות, ולצורך פעילות משותפת מול השלטון למען שינוי השיטה וכללי המציאות, ומאבק ביחס אל העשירונים התחתונים והפריפריה, כדי להביא לצדק חברתי וצדק חלוקתי.

מתוך המאבק למען דיור ציבורי אנחנו חשים סולידריות למאבקים המקבילים בתחום הדיור המתרחשים בארץ, ומבקשים לחבר אותם למאבקנו ואת מאבקנו אליהם: מאבקם של מפוני המשכנתאות כנגד עריצות הבנקים וההוצאה לפועל, מאבקם של הבדווים כנגד פינויים וכנגד העדר ההכרה בכפריהם, מאבקן של עיירות הפיתוח להרחבת שטחי השיפוט שלהן, מאבקן של הערים הערביות ליצירת תוכניות מתאר עירוניות ולהרחבת שטחי השיפוט שלהן, המאבקים כנגד פינוי כפר שלם וכנגד דחיקת התושבים המקוריים של יפו, המאבק לדיור בר השגה, המאבק לפיקוח על מחירי השכירות, המאבקים כנגד הריסות בתים במזרח ירושלים ובשטחים, והמאבקים כנגד הפקעות קרקעות פלסטיניות בארץ ובשטחים, וכנגד גירושן של משפחות שיח' ג'ראח, ומשפחות אחרות, בחסות בית-משפט גבוה לצדק המתנהג באי-צדק ובבריונות.

חזית חברתית-דמוקרטית

המעברה תהיה פלטפורמה לחיבור של פעולה רדיקלית, אשר תנוע מן המקומי והירושלמי, תוך חיבור בין המאבקים השונים בשכונות מערב ירושלים ובמזרח העיר, אל הארצי, מן הדיור הציבורי אל כלל הסוגיות הקשורות בצדק חלוקתי ובשיוויון חברתי, ומתוך הזיקה בין הפריפריה החברתית-כלכלית בישראל לבין המזרח-התיכון והמאבק המתרחב בעולם כולו.

אנחנו נשתף פעולה עם התארגנויות אחרות, כאלו שצמחו מתוך מאבק האוהלים וכאלו שצמחו בהקשרים אחרים, בארץ ובחו"ל, אשר שותפות לעקרונות שהתגבשו מתוך ערכי המאבק הנוכחי, עד ליצירת חזית חברתית-דמוקרטית רחבה: מאבק למען הזכות למימוש האזרחות בהשתתפות פוליטית-דמוקרטית פעילה, למען מדינת רווחה, למען הזכות לדיור, לחינוך ולבריאות ראויים, למען העסקה ראויה (שלא על-ידי חברות כוח אדם) והתאגדות עובדים, כנגד צמצום זכויות האדם והאזרח, כנגד צמצום המרחב הדמוקרטי בישראל, שלטון ההון ואלימות המשטרה, וכנגד כל צורות הדיכוי הפוליטי, הכלכלי, המגדרי, הגזעני והתרבותי בארץ ובשטחים.

במקורותינו נאמר: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" (דברים ט"ז, כ') – על שום מה נכפל הצדק בפסוק פעמיים? פירשו: נכפל הצדק פעמיים כיוון שעליך לרדוף הצדק במקומך, ואם אינך משיגו במקומך, עליך לצאת ממקומך כדי לרדוף אחריו; פירשו עוד: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", מלמד שיש סוגים שונים של צדק בעולם, ואינך יכול בסוג אחד של צדק לתקן את העולם, אלא עליך ללמוד סוגים שונים של צדק, מאנשים שונים, כדי להביא לתיקונו. על כן אנחנו מתחילים ממקומנו אך נכונים לצאת ממקומנו, פתוחים ללמוד וללמד סוגים שונים של צדק, מתוך שותפות במסורות היהודית והמוסלמית המלמדות אותנו על חשיבות ההצבעה על העוול והמאבק לתיקונו בעולם הזה.

העוולות אינן יודעות גבולות, ולכן גם המאבק בהן אינו צריך לדעת גבולות: תאגידים בינלאומיים ובנקים אינם יודעים גבולות מדיניים, ולעיתים כוחם חזק משל מדינות, מדינות העולם הראשון מנצלות את העולם השלישי אך מנצלות גם אנשים רבים בתוך תחומיהן, החיים בתנאי העולם השלישי, וגם כאן בירושלים, עוולות מסוגים שונים מתחוללות במזרח העיר ובמערבה, בצפונה ובדרומה, עם קשרים וקשרי קשרים ביניהן.

על כן אנחנו קוראים לכלל הציבור להצטרף אלינו ואל הפעילויות שאותן ניזום, יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים, מזרחים, אשכנזים, רוסים ואתיופים, נשים וגברים, חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים, מוסלמים ונוצרים, מבוגרים וצעירים, בני שכונות מוחלשות ובני מעמד הביניים.

נפעל מתוך חיבור בין מאבק פוליטי-כלכלי ליצירה תרבותית-אמנותית, ומתוך אמונה באפשרות התרומה של כל אדם ואדם למאבק כנגד השיטה המנצלת, ולמען בנייתה של חברה צודקת יותר.

המעברה 2011 – כי דוגרי אף פעם לא יצאנו משם.

ליצירת קשר באתר "המעברה"

באי-מייל: hamaabara@gmail.com

בפייסבוק: ב' זה אוהל – גן העיר, ירושלים