משפט צדק

נראה לכם סביר שבין המועמדים והמועמדות לבית המשפט העליון, אין אף מזרחי/ת? מכתב לחברי הוועדה למינוי שופטים, ביוזמת ד"ר מירב אלוש לברון וד"ר יפעת ביטון
מכתב פומבי

7 בנובמבר, 2011

לכבוד

חברי הוועדה למינוי שופטים

א.ג.נ.,

אנו, החתומות והחתומים מטה, מבקשים להביע את דאגתנו מהעובדה שעם פרישתו בימים אלה מכס השיפוט של כבוד השופט אדמונד לוי, נותר בית-המשפט העליון בלא שופט או שופטת ממוצא מזרחי, לאחר כמעט 50 שנה בהן כיהן בו לפחות שופט אחד ממוצא זה. גם אם שיעור ייצוג זה היה כשלעצמו מועט ובלתי-מספק בעליל, הרי שהמצב הנוכחי מטריד במיוחד.

למותר לציין כי הקפדה על ייצוג הולם של מזרחים, המהווים כ-40% מהאוכלוסייה הישראלית, מחויבת מבחינה משפטית, ומעוגנת למשעי בהכרת בית-המשפט העליון ברעיון הייצוג ההולם כאחד מביטוייו הבולטים והחשובים של עקרון השוויון החוקתי. על אף חובה משפטית זו, כיהן בבית-המשפט העליון עד כה, לרוב, לא יותר משופט מזרחי אחד בכל כהונה. אחרי יותר ממחצית המאה של פיתוח עקרונות חוקתיים בישראל, ובראשם ערך השוויון, המהלך המתבקש היה ניצול הפרישה הנוכחית של השופט לוי ושל הצפויות לאחריה לצורך הגדלת מספר השופטים ממוצא מזרחי במוסד משפטי חשוב זה, כמו גם הגדלת ייצוגן של אוכלוסיות מודרות אחרות בישראל.

תחת זאת, אנו צופים בדאגה במגמה המסתמנת של הדרה נוספת של מזרחים ממוקד השפעה חשוב כבית המשפט העליון, עד כדי היעדרם המוחלט ממנו. התנהלות זו אף עומדת בניגוד גמור להחלטת ועדת המשנה לוועדה למינוי שופטים בראשות השופט בדימוס זמיר משנת 2001, אשר על סמך דברי חבר הוועדה, פרופ' אמנון רובינשטיין, קבעה כי יש לאפשר שיקוף של גווניה האנושיים של החברה הישראלית במי שנבחרים לכהן כשופטים בבית-המשפט העליון. רובינשטיין התריע גם מפני ההתנהלות שהשתרשה בציבוריות הישראלית, של דחיקתם ממוקדי ההשפעה של מזרחים במדינת ישראל.

האוכלוסייה המזרחית בישראל אינה רק בין המשמעותיות ביותר בה מבחינה מספרית, אלא היא מהווה קבוצה מוחלשת מזה עשורים רבים. מחקרים אמפיריים מוכיחים שוב ושוב את פערי-הכוחות במסגרתם מתאפיינת קבוצה זו, לאורך כל שנות קיום המדינה, מפגיעוּת בכל מדדי המוביליות החברתית המוכרים: חינוך, בריאות, השתכרות ועוד.

עמדתנו עולה בקנה אחד עם חזון ביסוס אמון הציבור בבית-המשפט העליון עוד מימים ימימה, כעולה ממחקרו של ד"ר קידר, לפיו כבר בראשית שנות החמישים, בן גוריון "הכיר בצורך הדחוף ליצור תודעה קולקטיבית של 'אומה' ושל גוף אזרחי נושאה של מדינה ריבונית…מסיבה זו, והגם שידע כי שופט ספרדי בבית-המשפט העליון לא יסייע מיד להגברת השוויון בין העדות בחברה הישראלית, היה בן-גוריון משוכנע שמינוי כזה יתרום ליצירה של תודעת שותפות בקרב האוכלוסיה בישראל, ובכך גם ללגיטימיות של מערכת המשפט ושל מוסדות המדינה בכללותה."

לאור התמשכות מצב בלתי-שוויוני זה, ולאור ההכרה בתפקידו המרכזי של בית-המשפט העליון בעיצוב ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, אנו אוחזים בדעה הנחרצת כי מינויים של מועמדים מרקע זה יבטיח את קידום השוויון, ויחזק את הלגיטימיות של מערכת המשפט, תוך שיקוף מרכיביה של החברה הישראלית.

אנו מסרבים לקבל כסביר מצב בו בין מועמדים למינוי לבית-המשפט העליון, לא רואה לנכון הוועדה לקידום שופטים לבחון מועמדים ומועמדות ממוצא מזרחי וגם לא ערבי. זוהי הפעם השנייה ברצף בה לא מועלה על-ידי הוועדה לדיון ולו שם של מועמד אחד כזה ברשימת הראויים לתפקיד החשוב.

במסגרת שאיפתנו המעשית לפתור מצב בלתינסבל זה, הרינו דורשים כי תורחב לאלתר רשימת המועמדים, ותכיל בתוכה מועמדים ומועמדות ממוצא מזרחי, מתוכם תבחר הוועדה. כפי שהדגיש בג"ץ מספר פעמים בעבר, זהו תפקידו של הגוף הממנה לנקוט פעולות outreach לשם איתור מועמדים ראויים מקרב בני הקבוצה הבלתי מיוצגת. עוד נבקש לקבל את נימוקי הוועדה, במידה שתישלל מועמדותם של אלה מסיבה כלשהי.

למותר לציין, כי אף שמחאתנו הנוכחית מתרכזת בבעיה המיידית של היעדר מועמדים ומועמדות ממוצא מזרחי מטעם הוועדה, הרי שדאגתנו הרחבה יותר היא מהאופן בו הרשימה ממנה שואבת הוועדה את מועמדיה מתאפיינת בהומוגניות חברתית, המתעלמת מחובת ייצוגן של אוכלוסיות מוחלשות ככלל בחברה הישראלית.

בשנת 2009, בה שוב לא הופיעו ברשימת המועמדים לבית המשפט העליון אף לא מועמד או מועמדת ממוצא מזרחי או ערבי, כתב פרופ' מנחם מאוטנר כי הגיעה העת לפעול פעולה קולקטיבית משותפת לשיקום החברה הישראלית המשוסעת. בית-המשפט העליון, המהווה קניין ציבורי משותף של כולנו, הוא דוגמא מרכזית למוסד שיש לאפשר דרכו חזון זה.

על החתום,

אנשי אקדמיה (בהמשך, רשימת אנשי תרבות ורוח)

פרופ' אמנון רובינשטיין, שר החינוך לשעבר, חתן פרס ישראל למשפט, המרכז הבינתחומי

פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, פרופ לפילוסופיה ונשיאת מכללת שנקר

פרופ' אורנה בן-נפתלי, ביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס, המכללה למנהל, דיקאן לשעבר

פרופ' אייל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' גד ברזילי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת וושינגטון ואוניברסיטת חיפה

פרופ' יוסי יונה, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון

פרופ' יהודה שנהב, המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר מירב אלוש-לברון, ביה"ס לתקשורת, אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר יפעת ביטון, ביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס, המכללה למנהל ומרכז תמורה למניעת הפליה

ד"ר יוסי דהאן, ביה"ס למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים רמת-גן

ד"ר יופי תירוש, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר ישי בלנק, סגן דקאן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר סנדי קדר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

ד"ר נויה רימלט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

ד"ר שגית מור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

ד"ר דפנה הקר, הפקולטה למשפטים וביה"ס למגדר, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר ניר קדר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר רותי לזר, ביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס, המכללה למנהל

ד"ר מיכל טמיר, ביה"ס למשפטים, מכללת שערי משפט

ד"ר אמאל ג'מאל, ראש החוג למדעי המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר יפעת בן חי-שגב, ביה"ס לתקשורת, אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר יריב בן אליעזר, ביה"ס לתקשורת, המרכז הבינתחומי

ד"ר הני זובידה, ביה"ס ללימודי ממשל, המרכז הבינתחומי

ד"ר מאיר בוזגלו, המחלקה לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית

ד"ר יצחק ספורטא, ביה"ס לכלכלה, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר יובל יונאי, ביה"ס לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר אדריאנה קמפ, ביה"ס לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל אביב ויו"ר הועד המנהל, האגודה לזכויות האזרח

ד"ר ניסים מזרחי, המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר יוסף ג'בארין, ביה"ס לחינוך, מכללת תל-חי

ד"ר דויד יגיל, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

ד"ר חנה ספרן, לימודי מגדר, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

ד"ר רויטל עמרן, מרכז מנדל למנהיגות חינוכית

ד"ר איילת בן-ישי, המחלקה לאנגלית, אוניברסיטת חיפה

אנשי תרבות ורוח

משה איבגי, שחקן ובמאי

יעל אבקסיס, שחקנית, זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה

חנה אזולאי-הספרי, מחזאית, תסריטאית ושחקנית

רונית אלקבץ, שחקנית, במאית ותסריטאית, נשיאת תנועת אחותי למען נשים בישראל

אלון אבוטבול, שחקן ומפיק

שלומי אלקבץ, במאי ותסריטאי

קובי אוז, מוזיקאי ויוצר

חיים אוליאל, מוזיקאי ויוצר

משה קריף, פובליציסט ופעיל חברתי

הגב' יעל בן יפת, מנכ"לית, הקשת המזרחית הדמוקרטית

עו"ד ורדית אבידן, מרכז תמורה למניעת הפליה

העתק: שר המשפטים

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אחד

    אם לא בוחנים בכוונה תחילה מועמדים מזרחיים \ ערבים בוועדה למינוי שופטים – חמור מאוד ומחייב תיקון.
    אבל, מדוע הכותבים הנכבדים בטוחים שבית המשפט העליון הוא גוף יציג? ייצוג הולם במוסדות ציבוריים, בחברות ממשלתיות וכדומה – אך האם גם בבית המשפט העליון? מזרחי בעליון, מתנחל בעליון, חרדי בעליון – כל קבוצת כוח "מושכת" לכיוון הרצוי לה.

  2. סמולן

    השמועה אומרת שייצוג הימין (*) בעליון הוא, ככה, לא כמו המשקל באוכלוסיה. האם אותו מכתב עדיין תקף ותופס?

    (*) אוצר המילים המקומי דל מלהכיל את הימין הישראלי. בפרוגרסיה מר"ץ ויחימוביץ הם ימין פשיסטי. על כן הליכוד הוא משהו שלא ניתן לדבר עליו, ההוא טמיר ונעלם. הכוונה היא לליכודניקים, מתנחלים, כאלו.

    הבעיה מתחדדת כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שרוב המזרחים הם, נאמר בעדינות, לא לגמרי זהים להבניה המקובלת של יהודי-ערבי הנאמן לעמו (ערב) כנגד הקולוניאליסטים הפושעים (האשכנזים) ותומך בכל מיני דברים שעושים אקטיביסטים פלסטינים עממיים וראויים. האם התכנית הזו לא ראויה להשקל מחדש, היות ואם היא תהיה ייצוגית, היא תכניס למשכן את צלמי הימין, בעטיפה מזרחית פרוגרסיביסטית ? האם האקטיביזם המזרחי הוא סוס טרויאני ?

  3. ג. אביבי

    בסה"כ יוזמה של רצון טוב, בעיקר נוכח המגמה שהשתרשה בעשור האחרון של דחיקת המזרחים מכל מוקד שלטוני' תרבותי או השפעתי. קשירת בן גוריון היא בעייתית בעיני. הוא מעולם לא חלם על שוויון אתני בישראל והיה אחראי העיקרי למדיניות נחשול המזרחים עם הקמת המדינה ובעשורים שאחריה.
    עם זאת אני שואל: מה ההבדל בין ספרדי/מזרחי אחד ב'עליון' לבין אף אחד? התשובה: 6.7% – אפילו לא עשרה אחוזים – והרי המזרחים הם 40% מהאוכלוסייה הכללית בישראל (ולפחות 50% מהיהודים). האם יש לנו המזרחים עניין במאבק ציבורי למען המשכת הנוהג של פרענק תורן לכיסוי ערוות הממסד הגזעני? האם המצב של תת-ייצוג בולט הוא החזון והיעד של המזרחים בישראל? בית המשפט העליון הוא גוף שלטוני – אחד משלשה (השופטת, המחוקקת והמבצעת) – שבישראל מעמדו חזק מזה של הכנסת והממשלה. בניגוד להם, חבריו לא נבחרים ע"י הציבור או נציגי הציבור אלא ע"י גוף אֵזוֹטֵרִי שבאורח לא מפליא מחליט וממנה תמיד ע"פ רצון המערכת המשפטית. זהו גוף עוקף דמוקרטיה שנועד להבטיח את עליונות ה"אליטה" האשכנזית, גם בלי חוק כתוב, על כל שאר אוכלוסיית ישראל. ההרכב של 'העליון' מבטא בצורה הברורה ביותר את תפישת העולם של אוליגרכיית המחליטנים בישראל – דיקטטורה אשכנזית.
    אני הייתי מצפה לפרסום מכתב גלוי נוסף ועכשיו. המכתב יביע תביעה, שאיננה ניתנת לפשרה, להחיל מרגע זה מדיניות מינויים לעליון (ובמקביל למחוזי ולשלום) של מזרחים ופלסטינים בלבד עד השגת מצב, בו לפחות 40% משופטי ביהמ"ש העליון יהיו מזרחים ומזרחיות ו20% פלסטינים. יש להבהיר במכתב שיופנה לוועדת המינויים, לכנסת ולכל בתי המשפט בישראל, כי יותר ויותר מזרחים בישראל לא מוכנים להשלים עם הנצחת העליונות השלטונית של האשכנזים בישראל ועם הפגיעה המתמשכת בזכות המזרחים והפלסטינים לשוויון מלא, בכל גופי השלטון ובעיקר במערכת המשפטית על כל מרכיביה.

  4. ג. אביבי

    יש לתבוע במכתב הפומבי שגם בועדה למינוי שופטים (מבלי להכנס לכל מרכיביה: כנסת, משלה, אופוזיציה, שופטים ולשכת העו"ד)ההרכב יכלול לפחות 40% מזרחים ו20% פלסטינים.

  5. עמוס

    ראשית, בתשובה לשאלה שבכותרת: כן, בוודאי. נראה לי סביר שעוד מוקד כוח בחברה הישראלית ישאר סגור (או יחזור ויסגור את שעריו) בפני מזרחים. אפילו הישגים פעוטים ויחסיים משנות התשעים בתחום שילוב מזרחים – כמו בסגל האקדמי או בצמרת הפוליטת – חוסלו לחלוטין בשנות האלפיים. כי זה מה שהאתנוקרטיה האשכנזית עושה הכי טוב – מבססת (ומתבססת על) אפליה בוטה של מזרחים, ובאותו זמן יוצרת דה-לגיטימציה מוחלטת של הדיון באפליה הזו (שתגובתו הנלעגת של סמולן למעלה היא הצנונית הראשונה בתגובות כאלה). לכן רק תביעה לשיויון מוחלט היא הדרך.

    שנית, בכל זאת בתגובה לתגובה של סמולן: כמו תמיד, לא ממש הבנת. אין כאן יותר מדי אשליות – שופט/ת מזרחי/ה לא יהיה שונה בהרבה, וישתלב היטב, במה שבית המשפט העליון עושה – הגנה מזדמנת על מיני זכויות קונסטיטוציוניות של אליטות יהודיות חילוניות, קידוש הקניין הפרטי וזכויות קניין והעדפתם על כל זכות חברתית, ותשוקה אינטנסיבית ומתמסרת בחדווה לשמש כחותמת גומי אוטומטית לכל מעשה נבלה, פשע, זדון, ועוולה נגד פלסטינים – חמור ככל שיהיה – והגנה נלהבת על אפרטהייד וכיבוש בשם "ביטחון"…

    הדרישה למינוי שופטים מזרחים אינה מתוך איזו תקווה שמישהו מטפח לגבי תפקודם ו/או דעותיהם, אלא אקט פוליטי כנגד אפלייתם. ממש כמו דרישות ומאבקים דמוקרטיים קודמים – כמו לתת לנשים זכות בחירה במדינות ששללו זאת מהן (או לשלבן בסגל אקדמי שסגר את שעריו בפניהם), כמו הניסיון להכניס יהודי למועדון שאוסר על כניסת יהודים, כמו התביעה לאפשר לשחור לישון בבית מלון של לבנים. ברור, הנשים יצביעו באותו עדריות וטמטום כמו הגברים, היהודים ישבו בסאונה וידברו שטויות ממש כמו הלא-יהודים, והשחורים ישתו מהמיני-באר ויקפצו על המיטה כמו לבנים. הדיון הוא לא על בית המשפט העליון, טמבל – הדיון הוא על א-פ-ל-י-ה.

  6. אשר ביטון

    השופט אדמונד לוי שהטביע את חותמו בעליון לא הביא ולא קידם את הנושא כהוא זה.
    לעומתו מנחם בגין (המרוקאי) קידם הרבה יותר מכל מזרחי אחר.
    מה שקובע זה המדיניות, קבלת ההחלטות והרוח המוקרנת משם.
    אם המזרחיים שבוחרים(במספרים גדולים) ביבי עושים זאת בגלל היותו יליד עיראק ?
    דרך אגב, יוסי דהן ויוסי ספורטא למרות כוונותיהם הטובות לא מקדמים כהוא זה את הנושא בקרב המזרחיים.
    אתם מוזמנים לעשות סקר אצל מזרחיים ולבדוק זאת.

  7. הוא מיצג חלק מאשכנזי ישראל

    אפילו לא את כל האשכנזים, בית המשפט העליון מייצג היום את ההון האשכנזי. זה הכל. לא יותר מזה. כמובן שבית המשפט העליון לא חושב שהוא צריך לייצג משהו אחר, ככה זה היה תמיד וככה הוא חושב שזה צריך להימשך.

  8. מרוקאי תורן

    יותר מזה, נדמה לי שאחד האשכנזים עם תואר פרופסור (כי למען האמת התארים האלה באים מתוך פרוטקציה ולא על השגים), היה בעצמו בועדה למינוי שופטים, אחרים הם חברים במפלגה עצמה שהיתה הבית של הגזענות הזו והם עצמם מינו משך שנים רק שופטים אשכנזים. מה השלב הבא? יקום בן גוריון מהקבר ויגיד שהוא בעד ראש ממשלה מזרחי במקומו וישנה את העבר? מה עוד אפשר לסבול?

  9. אלכס

    הייתי מצפה, שאלה שבשם הצורך בייצוג הולם לא העלו על דעתם שיש בארץ 20% ערבים. מה אם הייצוג שלהם. האם הקיפוח הוא רק לגבי יהודים?

  10. נפתלי מדר

    לפני שנתיים טענתי כאן
    שרק הפגנות ענק יזיזו משהו פה וזה מה שקרה.
    אין לכם מושג מה שזה עשה
    כל בעלי ההון רועדים תרתי משמע.אני בפנים אני יודע.
    ולענין .
    בכדי לשבור את הצבע הלבן ולהפוך לשזוף יש לעורר את הפנתרים מרבצם וגם הפגנות
    סוערות לא יזיק אלא רק יוסיף.
    רק מה אני לא מבין איך שהגזענות האשכנזית נמצאת בכל המפלגות כולל בליכוד
    שבוחריה לא מצטינים בצבע
    הנכון.

  11. ג. אביבי

    היום במהדורת ערב שבת של ערוץ-2 אמנון אברמוביץ הציע למנות את היועמ"ש לשעבר מני מזוז למזרחי התורן ב'עליון'. זהו אותו אברמוביץ ששם לעצמו מטרה להרשיע את דרעי לפני המשפט ולהחליש את ש"ס ע"י תעמולת שקרים בזמן הבחירות, ומי שלא אחת פלט בלי הקשר לתוכן הכתבות שלו משהו בנוסח "…המזרחים מקימים להם כאן מדינה מתחת לאף שלנו…". לזכותו של מזוז הוא זוקף את פתיחת החקירה המשפטית נגד הנשיא לשעבר קצב (מה שסייע לאוליגרכיה האשכנזית לסלק מהדרך עוד עסקן מזרחי שלא הבין את מקומו בהיררכיה). כך מתחיל לו מסע להסתרת ערוות הגזענות של האוליגרכיה האשכנזית, ע"י מינוי מחליף מטעמם לשופט הפורש אדמונד לוי.

  12. נתן.

    האפליה הכי גדולה כלפי מזרחיים זה למנות "שופט מזרחי" כאילו מדובר בקבוצה של מוגבלים שזקוקים בכוח שיתנן להם משהו.

    מעבר לכך בית משפט לא אמור ליצג את האוכלוסיה בשביל זה יש את הכנסת והממשלה.

    צריך לתת לזמן לתת את שלו בדיוק כמו שהיה לנו יועץ משפטי מזרחי שהתמנה בזכות כישוריו ולא בגלל מוצאו כך גם יגיעו מזרחיים לבית המשפט העליון ובתנאי שיהיו ראויים.

    מעניין אם כל החותמים היו מוכנים לעבור ניתוח אצל רופא שהתמנה לתפקידו על תקן של "הכירורג המזרחי"?

  13. לא, לא ממש סומך

    לכן אני מאוד חשדן כלפי אשכנזים כי רוב הסיכויים שמעמדם הרם נובע מהמוצא שלהם, קשה להאמין שבתחומים שלמים בישראל רק האשכנזים מסוגלים לבצע אותם, לכן אני בודק בשבע עיניים כל רופא אשכנזי וכל פרופסור אשכנזי. לגבי מזרחים אני כמובן גם בודק אך בדרך כלל אם לא מדובר במוכתאר מדובר במישהו שעשה דרך פי שתיים יותר ארוכה ויותר קשה מאשכנזי כדי להגיע למעמדו.

    לכן בית המשפט העליון לא אמין בעיניי בכלל וכל ישראל סובל מזה שמדובר בקליקה סגורה ומפוחדת שדואגת לעצמה ולמוקדי הכוח הכלכליים כדי לשמור על מעמדה. זכויות אדם זה מהם והלאה והם עושים את זה רק למראית עין כדי להמשיך להתעלל בכל העם הזה באמצעות החוק, כנציגי בעלי ההון והפוליטיקאים

  14. תום

    רק אם סופרים רק את האזרחים היהודים. ככה זה בהעוקץ?

  15. לא ממש ידוע

    ללישכה המרכזית לסטטיסטיקה יש מסורת עתיקת יומין של טישטוש מוצא, למשל רוסים נחשבים לילידי אירופה (על אף ששני שליש מרוסיה נמצאים באסיה), יוונים אינם מחושבים כמזרחים, אלא נכללים בתוך אוכלוסיה יוצאי אירופה) וכן הלאה. ראה ספרו של גלעדי "מחלוקת בציון" על איך עשו כל מיני קומבינות כדי לטעון שרוב היהודים הישראלים הם אירופאים, אבל עד העליה הרוסית היה כאן רוב מזרחי, עם העליה הרוסית זה פחות או יותר משתווה, לכן הנתון נכון, עם יחידות לפה ולשם

  16. מושון

    אם כבר מזרחי מגיע למעלה, למשרת שופט, זה כי הוא עבד כנוע של המימסד האשכנזי. המימסד תמיד יישתמש בו בתיקים בהם צריך לדפוק את הצד המזרחי בתביעה. ראו מי שפט את אבוחצירא, את דרעי, את ילדי תימן וכיו"ב. המזרחי השופט ידפוק את המזרחים המתדיינים בצורה הרבה יותר חמורה מהאשכנזי השופט. שהרי לשם כך מינתה המערכת את המזרחי השופט. עדיף להיות כנים ולומר לא לשופטים מזרחים. בואו נשאיר את המערכת כשם שהיא באמת, בלי לייפותה. גם להרבה מאנשי האקדמיה והרוח החתומים על המכתב הזה היסטוריה של דריכה על מזרחים אחרים וחסימתם כדי להתקדם מול האשכנזים.