אצלנו בחצר

אבל "גני שפירא" יביא אוכלוסייה הטרוגנית לשכונה, אז מה הבעיה שלכם? עמליה סיטון ודן שוחט עם כל התשובות על פרויקט הנדל"ן החדש הנבנה במסווה של דיור בר-השגה
עמליה סיטון ודן שוחט

ביום חמישי האחרון נפגשנו בשכונת שפירא שבדרום תל אביב, קבוצת פעילים המתנגדים לפרויקט הנדל"ני הציני שעומד להיבנות בשכונה. בגשם השוטף, נדדה השיחה לשכנים חסרי הבית במאהל התקוה (שהעירייה איימה לפנות הבוקר, רביעי) – הגשם שהקדים לבוא עשה בהם שמות, כאילו בא בהוראה של ראש העיר לסחוף את מאהלי המחאה האחרונים בעיר אל תוך הביבים ומשם אל הים.

אזרחים טובים מיהרו להתקשר למוקד 106, אך איש לא נענה לפנייה. בעיריית תל-אביב-יפו לא התחיל החורף. הרבה חמלה אין שם למעלה, חבל. אבל לא רק חמלה חסרה במסדרונות הבניין באבן גבירול, אלא גם אמירת אמת. בשקרים ובהטעיות של העירייה אנחנו נתקלים שוב ושוב בחודשים האחרונים, מאז החלנו לנהל מאבק נגד מה שהעירייה מכנה "דיור ברהשגה", ואנחנו מכנים "דיור ברהשגה למבוססים בלבד". מדובר בפרויקט גני שפירא: 9 בניינים, 69 דירות, ששני-שליש מהן יוגדרו כדיור בר-השגה – דירות שיימכרו במחירים של מיליון שקל ומעלה למשפחות שמרוויחות עד 14,405 שקל בחודש. הפרויקט לא ימוקם במרכז העיר – אלא דווקא אצלנו, על קרקע עירונית בלב שכונת שפירא, שכונה שמרבית תושביה יכולים רק לחלום על הכנסות כאלו או על גיוס של מיליון שקל לרכישת דירה.

המתחם המיועד בשכונת שפירא. ייצור מתחם הומוגני ומבודל

שלשום ננעל המכרז של העירייה. גם אחרי סדרת פעולות מוצלחות שהרמנו, עדיין תושבים רבים בשכונה מזדעזעים לגלות שהעירייה בונה מאחורי גבם דירות למי שמרוויח 14 אלף שקל בחודש. גם עכשיו, אנחנו נדהמים לשמוע מחברה במועצת העיר – לאו דווקא מ"הרעים" – שלדעתה הפרויקט יביא לשכונה "אוכלוסייה מעורבת והטרוגנית", מבלי להבין שהפרויקט ייצור מתחם הומוגני ומבודל למשפחות מבוססות בלב אחת השכונות הכי הטרוגניות בארץ.

אז הגיע הזמן להתמודד פעם אחת ולתמיד עם כל הדיסאינפורמציה, ולספק את כל התשובות לכל השאלות שאנחנו נשאלים:

סוף סוף בונים דיור ברהשגה, מה רע?

בונים פרויקט נדל"ני רגיל, במסווה של דיור בר-השגה. בונים פרויקט שמיועד למשפחות מבוססות שיגיעו מחוץ לשכונה ולדרום העיר, פרויקט שרק יביא לעלייה נוספת במחירי השכירות והנכסים באזור – כלומר רק ירחיק את הדיור בשכונה מהישג ידם של כל תושביה הקיימים.

מיליון שקל לדירה זה מחיר מצוין לתל אביב.

מיליון שקל, לדירת 3 חדרים ו-72 מ"ר במרחק של 500 מטר מהתחנה המרכזית החדשה, זה בערך מחיר השוק. יכול להיות שיש בעלי בתים או מתווכים שמבקשים יותר, אבל העסקאות בפועל הן לא גבוהות משמעותית. קבלן שיבנה בבת אחת 69 דירות לא יציע עליהן יותר. קבלן שייהנה מ"קבוצת רכישה" בטוחה לשני-שליש מהדירות בפרויקט עשוי בהחלט להתפשר על מחיר נמוך יותר. במילים אחרות – העירייה מתכוונת למקסם את הרווחים שלה על הקרקע, ואין לה שום כוונה לוותר על אגורה מתקבולי המכרז כדי לסבסד ולו דירה אחת.

14 אלף שקל למשפחה זה לא הרבה.

נכון, 14 אלף שקל למשפחה זה לא בשמים, ובקיץ האחרון למדנו שגם אנשים ברמת ההכנסה הזו נשחקו בידי יוקר המחייה ומחירי הדיור. ועדיין: 70% מהמשפחות במדינה הזאת מרוויחים פחות מ-14 אלף שקל בחודש, ובשכונות הדרום הרוב המוחלט של התושבים לא מתקרב אפילו לרמת הכנסה כזאת. אותנו יוקר המחייה לא שחק אלא דרס, ואם בונים פרויקט דיור חברתי דווקא אצלנו בשכונה, מן הראוי שיקחו גם אותנו בחשבון.

אין רף מינימום – גם מי שמרוויח פחות מ-14 אלף שקל יוכל להשתתף בהגרלה.

אין לעירייה טעם להתהדר בהיעדר "רף המינימום". רף המינימום האפקטיבי, המהותי, הוא היכולת לגייס מיליון שקל. נקודה. זהו הקריטריון שיביא לכאן רק משפחות מרקע מבוסס, ללא קשר למשכורתן הממוצעת בשלוש השנים האחרונות. כשמדברים לעומק עם בעלי תפקידים בעירייה, מצליחים לחלץ מהם הודאה בכך שמטרת הפרויקט האמיתית היא להביא לכאן "אוכלוסיות חזקות", כאילו תושבי השכונה הוותיקים והקיימים אינם טובים מספיק כדי להמשיך לגור כאן.

מה רע בכך שיבואו אוכלוסיות חזקות יותר לשכונה שלכם ויעזרו להרים אותה למעלה?

קודם כל – אין דבר כזה אוכלוסיות "חזקות" ו"חלשות". אנחנו מכירים רק אוכלוסיות מבוססות ואוכלוסיות מוחלשות. משפחות מבוססות גם ככה הולכות ומגיעות לשכונה שלנו, ובמקרים רבים מעדיפות לשלוח את ילדיהם לגנים ובתי ספר פרטיים, מחוץ לשכונה. תהליך הג'נטריפיקציה הזה מביא לעליית מחירי הדיור ומכאן לדחיקתם החוצה של התושבים הוותיקים. מן הראוי שהעירייה תתגייס על מנת לעזור לוותיקים להתמודד עם הג'נטריפיקציה, ולא תנסה דווקא להחריף את התופעה.

אז מה העירייה צריכה לעשות?

ראשית כל, העירייה צריכה לשתף את הציבור בשכונה בהחלטות. עד היום אפילו לא הסבירו לנו מה יקרה לגינת הכלבים הנפלאה שלנו, שנמצאת בתוך השטח העתידי של הפרויקט. שנית, אם כבר בונים צריך לבנות פרויקט עממי יותר: מחירי הדירות בפרויקט צריכים לרדת, רף ההכנסות המקסימלי צריך להיות נמוך יותר ויש לקבוע עדיפות בהגרלה לתושבים הוותיקים והקיימים של השכונה, האזור, או דרום העיר בכללותו. אפשר ורצוי לייצר מודל חדש, שיכלול אחוז מסויים של דירות לזכאי הדיור הציבורי – דירות עמידר או חלמיש, לאנשים הנזקקים והמוחלשים ביותר. אפילו אם נשארים עם הקריטריונים הקיימים, אפשר לקבוע שהדירות לא יימכרו במיליון שקל, אלא יושכרו בשכר דירה מפוקח לתקופה ארוכה, של 25 שנה או יותר. אפילו בעיתון כמו "גלובס" מבינים את זה.

מי יממן את כל ההצעות שלכם?

השאלה היא לא מי יממן את ההצעות שלנו, אלא מי מרוויח מהפרויקט במתכונת הנוכחית. המרוויחים כרגע הם העירייה, שמתנהגת כמו יזם פרטי וממקסמת את הרווח על הקרקע; הקבלן, שייהנה מ"קבוצת רכישה" בטוחה בחסות העירייה; וקומץ משפחות מבוססות, שיבואו לגור בפרויקט מתבדל בלב השכונה. צריך להבין שהעירייה לא יכולה לקרוא לזה "דיור בר-השגה" אם היא מנסה למקסם את הרווח על הקרקע – אפשר לממן את כל ההצעות שלנו, אם העירייה מוותרת ולו על חלק קטן מתקבולי המכרז. אפשר גם להחליט שלא להוציא את הפרויקט למכרז לקבלנים פרטיים, אלא לתת לחברה עירונית כמו חלמיש או עזרא וביצרון לבצע אותו – וככה לחסוך גם את הרווח של הקבלן.

אתם רוצים עדיפות לתושבי השכונה, אבל מה עם תושבי שכונות אחרות?

חשוב להבין, אנחנו לא מבקשים עדיפות לתושבי שכונת שפירא עצמה. אנחנו לא מעוניינים בשום פריבילגיה שאין לשכנים שלנו בקרית שלום או נוה שאנן הסמוכות, ולא מחפשים שום יתרון על פני תושבי שכונת התקוה ושכונת עזרא שמעבר לנחל איילון. אנחנו כן מבקשים צדק היסטורי לתושבי השכונות של דרום תל אביב-יפו. אנחנו מבקשים מהעירייה להבין שבתנאים הנוכחיים, שבהם המעמד הבינוני הולך ונדחק ממרכז ומצפון העיר לעבר השכונות, בני השכונות הולכים ונדחקים אל מחוץ לעיר. אפשר בהחלט לקבוע עדיפות בפרויקט, לא לתושבי שכונת שפירא – אלא לתושבי הדרום כולו. לחילופין, אפשר שבכל פרויקט לדיור בר-השגה בדרום העיר תיקבע עדיפות לתושבי השכונות הסובבות אותו.

חייבים שיוויון בקריטריונים, אי אפשר להפלות חלק אחד של העיר על פני חלק אחר.

אי אפשר להפלות חלק אחד של העיר על פני חלק אחר? אז איך אפשר להפלות את שכונות הדרום, ולא להקים אצלנו ולו בית ספר עיוני אחד? איך אפשר להפלות את שכונות הדרום, ולשים דווקא אצלנו את מוקד הזיהום מספר אחד בגוש דן, התחנה המרכזית החדשה? ולמה אין שיוויון בשירותים העירוניים, בתשתיות, בחינוך – או במוסדות התרבות המרכזיים, שאף אחד מהם לא ממוקם בדרום? ולא התחלנו בכלל לדבר על כך שגם אין שיוויון במשכורות ובמצב הכלכלי. אז השיוויון בין צפון לדרום צריך להתחיל מהקריטריונים לדיור בר-השגה? דווקא שם אי אפשר לבצע העדפה מתקנת?

דיור ציבורי זה נושא אחר לחלוטין, למה לערבב נושאים?

דיור ציבורי הוא לב הבעיה של שוק הדיור בישראל. העובדה שהדיור הציבורי נמצא בהקפאה עמוקה של יותר מ-20 שנה, היא אחת הסיבות לעליית המחירים בשוק. בניית דיור ציבורי תעזור לא רק לנזקקים ביותר, אלא תיטיב גם עם צעירים ממעמד הביניים – אם השכן שלנו, אחד השותפים למאבק שמחכה כבר 7 שנים לדיור ציבורי לו ולחמשת ילדיו, יקבל סוף סוף דירת עמידר, אז תתפנה עוד דירה אצלנו בשכונה שמשפחה אחרת תוכל אולי לשכור במחיר טוב יותר.

דיור ציבורי זה בכלל באחריות הממשלה ולא העירייה.

נכון, אבל באותה מידה היה אפשר לטעון שדיור בר-השגה, ומחירי הדיור בכלל, גם הם באחריות הממשלה. כמובן שאנחנו שותפים לדרישה מהממשלה לבנות דיור ציבורי. עיריית תל אביב-יפו בהחלט יכולה לנסות ולפנות למשרד השיכון, ולדרוש שיסייע לממן חלק מהפרויקט, על מנת שיהיה אפשרי להעביר חלק מהדירות (20%? 30%? 50%?) לידי עמידר או חלמיש. מאידך, העירייה יכולה להחליט שהיא לוקחת יוזמה ובונה בעצמה דיור ציבורי, ופשוט מוותרת על חלק מהתקבולים במכרז כדי לממן את הבנייה. העירייה לא צריכה למקסם את רווחיה על הקרקע, אם היא טוענת שמדובר בפרויקט חברתי.

לנו, בתור אזרחים שמשלמים גם מס הכנסה לממשלה וגם ארנונה לעירייה, לא באמת אכפת מי מהשתיים תעמוד מאחורי הפרויקט.

לתמיכה במאבק

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שפיראי

    אין לציניות שום גבולות!

  2. לא המקום היחיד

    העירייה רוצה להמשיך ולבנות פרויקטים לאנשים שמרוויחים 14 אלף בחודש, בכל רחבי דרום ת"א. בין היתר, מדובר בשליש מהדירות שהם רוצים לשווק במגדלים שיקומו על חורבות שוק העלייה, בגבול נווה שאנן -פלורנטין; ובמתחם ברחוב עולי גליפולי בדרום יד-אליהו כמעט על גבול התקווה, במרחק יריקה מגן התקווה, שם שוכבות עד היום עשרות משפחות חסרות בית וממתינות לדיור ציבורי.

    או כמו שכתבו בפייסבוק של המאבק בשפירא: זה לא רק מרחק יריקה מהמאהל בגן-התקווה – זו יריקה על המאהל בגן התקווה!

  3. טל

    תודה על ההסבר הרהוט

  4. דן

    ועוד רסיס מידע על הבלוף הזה, של למכור "דיור בר-השגה" במיליון שקל ומעלה: רק שלשום התקשרנו לאחד המתווכים פה בשכונה, שמשווק כרגע את הבניין שנבנה בתחילת רחוב מקור חיים, באותו רדיוס בדיוק מהתחנה המרכזית כמו הפרויקט של העירייה – נשארה לו דירת 3 חדרים ו-75 מ"ר שהוא מוכר ב-950 אלף, וכבר בטלפון הוא גם מציע להוריד 20-30 אלף מהמחיר. ולו יש רק בניין אחד לחסל, לא תשעה. שוב: דירה, מעבר לפינה, באותו מרחק מתחנה מרכזית, שהיא גם 3 חדרים ואפילו 3 מ"ר יותר גדולה, במחיר זול בעשרות אלפי שקלים מה"דיור בר-השגה" של העירייה.

    לא רק שה"דיור בר-השגה" של העירייה הוא לא זול יותר מהשוק החופשי, הוא אשכרה יקר יותר…

  5. zzzzzzzzzzzzz

    התחנה המרכזית תוכננה בסוף שנות השישים, יכול להיות שאז המיקום היה סביר, היום מדובר בקטסטרופה מכל כיוון, המתחם עצמו הוא אסון, יש אסון סביבתי קשה, הנגישות מהתחנה המרכזית לעיר לא טוב, הכניסה מאיילון גם היא לא משהו, אנשים רק בורחים משם במהירות. אפשר ללמוד מהטעות ולבנות מתחם אוטובוסים בארלוזורוב שיהיה הרבה יותר נגיש לכולם וגם אפשר יהיה לבנות תחנה מרכזית פחות מזהמת עם היידע שיש היום. את השטח אפשר להפוך לשכונה חדשה של גורדי שחקים שבה יחיו כל נזקקי השכונה, לבנות לעשירים שני שליש מהבניין ולהכניס את אנשים השכונה בשכירות מוגנת את התושבים, אלה יהיו תנאי המכרז

  6. שטריתיהו

    באנגליה, המדינה הכי קפיטליסטית בעולם נחקקו חוקים שמחייבים את הקבלנים למכור שליש מדירות בבניין לנזקקים במחיר מסובסד, העולם לא התמוטט והם עדיין מרוויחים כסף, הרווח של הקבלן הוא שיממן את המכירות לנזקקים, בלי חלמיש ובלי עמידר ובלי ממשלה, רק חוק ממשלתי שיחייב את הקפיטליסט להפריש חלק ממההון שלו למי שהמדינה תקבע שהוא זכאי (גם זו בעיה), בלי מדיניות סוציאליסטית ובלי סיסמאות. אם האנגלים יכולים גם ישראל יכולה

  7. לשטריתיהו

    אני לא מכיר כ"כ את אנגליה, וקשה לי להעריך באיזה מחיר הם מוכרים דירות ואיך הם מגדירים "נזקקים". ברור לי שהאנשים הנזקקים באמת לא יכולים לקנות שום דירה, בשום מחיר מסובסד – הם זקוקים לשכירות מוגנת, בשכר דירה נמוך.

    גם את זה אפשר לחייב קבלנים פרטיים לעשות – שוב, השאלה היא רק באיזה מחיר, לאיזה אנשים, איך נקבע המנגנון לבחירת אנשים (הגרלה, תור), ואיזה פיקוח יש על זה.

    העניין הוא שתנאי הזכאות של עמידר הם דבר ידוע ומוכר, וקריטריונים עתידיים כאלה יכולים להיות מגרש נוח למניפולציות – וזה בדיוק מה שקרה במקרה הנוכחי. לכן עדיף לנו לדרוש דירות עמידר (למרות, למשל, אפלייה כנגד משפחות עם 2 ילדים), מאשר לדרוש משהו עתידי ולא ידוע ולא מוכר. אבל כמו שאמרתי – יש הרבה רעיונות להפוך את הפרויקט לעממי יותר, וכל רעיון יכול להיות חיובי.

  8. נוני

    כף לקרוא – ומכניס לתמונה.