בכוחכם לעזור לנו להגן על מהפכתנו

לפני מספר ימים, הופץ ברחבי הרשת מכתב שנושא את הכותרת "קול קורא לסולידריות עם מצרים והגנה על המהפכה". על אותו הטקסט, שמגולל את המתרחש במצרים והתחושות בהן שרויים אזרחי מצרים בימים אלה, חתומות התנועה להפסקת העמדת אזרחים לדין בבתי משפט צבאיים, התנועה לשחרור הפעיל הפוליטי העצור עלא ומרכז התקשורת "מוסירין". הטקסט, רובו ככולו, מצמרר ומרתק (תוכנו המלא – בתחתית הפוסט).

הקריאה לסולידריות מגיעה על רקע האירועים האלימים שהתקיימו ב-9 באוקטובר מול בניין הטלוויזיה ("בניין מאספרו") שבקהיר. כזכור, בתאריך זה התקיימה צעדה של נוצרים קופטים ואזרחים מצריים, שמחו נגד אי-השיוויון שנוקט השלטון המצרי כלפי האזרחים המצרים-קופטים וגינו מתקפה נגד כנסייה בעיר אסוואן שבדרום מצרים. ההפגנה דוכאה באלימות על ידי הצבא המצרי: מניין ההרוגים הגיע ל-27 ומניין הפצועים ל-300.

עדויות כתובות ומצולמות על אלימות הצבא כנגד המפגינים הופצו עוד באותו היום. "עוד לפני שהצעדה הגיע לבניין הטלוויזיה, הצבא התחיל לירות באוויר על מנת לפזר מפגינים… הם פתחו את הכביש כדי לאפשר לרכבים לחדור אל תוך ההמון… כדורים רבים נורו באוויר וזרעו פחד ואלימות", אמר רביע פהמי, שהגיע למקום במקרה.

בנוסף לדם הרב שנשפך באותו היום, אירועי ה-9 באוקטובר היוו עבור רבים, ממצרים ומחוצה לה, נקודת ציון משמעותית ביחסי המועצה הצבאית העליונה והעם, כמו גם ביחסה של המועצה הצבאית העליונה כלפי עתיד הדמוקרטיה המצרית. לא ניתן להבין את חשיבותם של אירועי ה-9 באוקטובר ללא בחינה, ולו חלקית, של אופן סיקורם בכלי התקשורת המצריים: בעוד שטוויטר, פייסבוק וכלי התקשורת הזרים נמלאו בעדויות אודות אלימות הצבא כלפי המפגינים, האשימה מגישת החדשות של ערוץ הטלוויזיה הממשלתי, ראשה מאגדי, את המפגינים הקופטים באלימות ובתקיפת חיילים. כל אותו הזמן, רצו בטלוויזיה הכתוביות "מבזק: שלושה חיילים נהרגו ומאות נפצעו על ידי ירי מצידם של המפגינים הקופטים מול בניין הטלוויזיה". דיווח נוסף קבע, כי "הפצועים מההפגנה מאשרים שיש בבעלותם של המפגינים הקופטים תחמושת".

"כלי התקשורת הממשלתיים הסיתו אנשים לאלימות על ידי פירסום מבזקים על מותם של חיילים ודיווח כל כך שהנוצרים הורגים את הצבא! מעבר לזאת, הם אפילו פרסמו קריאה מיוחדת לאזרחים לצאת מהבית ולהגן על הצבא מפני הנוצרים!", כתב הפעיל הפוליטי אחמד מוניר.

"יצאתי החוצה כדי להגן על החיילים, משום שדיווחו בטלוויזיה שהנוצרים יורים עליהם. הגעתי לשם וראיתי שהצבא יורה על כולם", סיפר אדם אחר שהגיע למקום.

הפער בין הדיווחים למציאות מעלה ניחוח של מצרים לפני המהפכה, אך תחושת הדה-ז'ה-וו לא נגמרת כאן: ב-12 באוקטובר ערכה המועצה הצבאית העליונה מסיבת עיתונאים בה סירבה בתוקף לחשוף את מספר החיילים שנהרגו באותו הלילה. באותו האירוע, הצהירה המועצה הצבאית העליונה כי תפתח בחקירה על אירועי הלילה.

ב-30 באוקטובר זומן עלא עבד אל פתאח, פעיל פוליטי ובלוגר פופולרי, למשרדו של התובע הצבאי. האשמה המרכזית שמתנוססת מעל ראשו של אל פתאח היא אחראיות לאלימות ב-9 באוקטובר, אך לצד האשמה זאת מואשם אל פתאח גם בתקיפת איש צבא, גניבת נשק צבאי והסתה לאלימות נגד הצבא. אל פתאח סרב לענות על שאלותיו של התובע או לשתף פעולה עם החקירה משום התנגדותו להבאתם של אזרחים מין השורה לדין בפני בתי משפט צבאיים. עלא עבד אל פתאח ועוד 30 פעילים נוספים נמצאים במעצר כבר למעלה משבועיים.

אירועים אלה מהווים את הרקע לטקסט של הקול הקורא ומציגים, במידת מה, את המתחים הרבים והאווירה הפוליטית במצרים – זמן מה אחרי נפילת מובארכ וזמן קצר לפני הבחירות.

***

קול קורא לסולידריות עם מצרים – להגנת המהפכה

פורסם באנגלית באתר ג'דלייה

לאחר שלושים שנות חיים תחת דיקטטורה פתח העם המצרי במהפכה בדרישה ללחם, חופש וצדק חברתי. לאחר כיבוש כמעט-אוטופי של כיכר תחריר שנמשך 18 ימים, נפטרנו ממובארכ והתחלנו בתהליך הארוך והקשה יותר של חיסול מנגנוני שלטונו. מובארכ איננו, אך המשטר הצבאי עומד על תלו. ולכן המהפכה נמשכת – מפעילה לחץ, יוצאת לרחובות ודורשת את הזכות לשלוט בחיינו ובפרנסותינו אל מול מערכות דיכוי שהתעללו בנו שנים. אבל היום, זמן כה קצר לאחר שהחלה, המהפכה נמצאת תחת מתקפה. אנו כותבים לכם כדי לספר לכם למה אנו עדים, כיצד אנו מתכוונים להתמודד עם מתקפת הדיכוי, ולקרוא לכם להביע סולידריות עמנו.

ה-25 וה-28 בינואר, ה-11 בפברואר: אתם ראיתם את הימים הללו, חייתם אותם אתנו דרך הטלוויזיה. אך עברנו גם את קרבות ה-25 בפברואר, ה-9 במרץ, ה-9 באפריל, ה-15 במאי, ה-28 ביוני, ה-23 ביולי, ה-1 באוגוסט, ה-9 בספטמבר, ה-9 באוקטובר. שוב ושוב תקפו אותנו הצבא והמשטרה, היכו, עצרו, הרגו בנו. ואנו התנגדנו, המשכנו בדרכנו; ימים אחדים הובסנו, אחרים ניצחנו, אך תמיד נגבה מחיר. למעלה מאלף נפשות הוקרבו על מנת להפיל את מובארכ. רבות נוספות הצטרפו אליהן מאז. אנו ממשיכים בדרכנו כדי שמותם לא יהיה לשווא. שמות כמו עלי מאהר (מפגין בן 15 שנהרג מידי הצבא בתחריר, 9 באפריל), עאטף יחיא (נורה בראשו בידי כוחות הביטחון בהפגנת סולידריות עם פלסטין, 15 במאי), מינא דניאל (נורה בידי הצבא בהפגנה מול בניין מאספרו, 9 באוקטובר). מינא דניאל, אחרי מותו, עוד סובל מהעיוות הנורא שבהכללתו ברשימת נאשמי התביעה הצבאית.

יתר על כן, מאז עלייתה לשלטון של החונטה הצבאית, הועמדו לפחות 12,000 מאיתנו לדין בבתי משפט צבאיים, ללא יכולת לזמן עדים ותוך הגבלת גישתנו להגנה משפטית. קטינים יושבים בבתי כלא למבוגרים, אנשים נידונים למוות, בכל מקום מענים. מפגינות סובלות תקיפה מינית מידי הצבא בדמות "בדיקות בתולין".

ב-9 באוקטובר רצח הצבא 28 מאיתנו בבניין מאספרו; הם דרסו אותנו בטנקים וירו בנו ברחובות תוך הפצת מניפולציות בתקשורת הממשלתית בניסיון להצית אלימות בין-דתית. הסיפור צונזר. הצבא חוקר את עצמו. הם תוקפים בשיטתיות את אלה מבינינו המרימים את קולם. ביום ראשון האחרון, חברנו הבלוגר עלא עבד-אל-פתאח נכלא בשל האשמות שווא. הלילה הוא שוב ישן בתא חשוך.

כל זה מידי הצבא האמור להבטיח את המעבר לדמוקרטיה, הטוען כי הוא מגן המהפכה, ושהצליח כנראה לשכנע רבים במצרים ובעולם שהוא אכן עושה כך. הקו הרשמי הוא שיש לשמור על "יציבות", תוך הבטחות ריקניות שהצבא עוסק רק בכינונה של סביבה מתאימה לבחירות הקרובות. אך גם לאחר בחירתו של פרלמנט חדש נחייה תחת שלטונה של חונטה המחזיקה בסמכויות חקיקה, ביצוע ושיפוט, ללא כל הבטחה לשינוי מצב זה. מי שיוצאים נגד תכנית זו סופגים הטרדות, מעצרים ועינויים; משפטים צבאיים של אזרחים משמשים ככלי עיקרי לדיכוי זה. בתי הכלא מלאים בקרבנותיו של ה"מעבר" הזה.

אנו מסרבים בזאת לשתף פעולה עם בתי משפט צבאיים ותביעות צבאיות. לא נסגיר את עצמנו, לא נופיע לחקירות. אם הם רוצים אותנו, שיבואו לקחת אותנו מבתינו ומקומות עבודתנו.

תשעה חודשים עברו מאז תחילת הדיכוי הצבאי החדש, ואנו עוד נלחמים על המהפכה שלנו. אנו צועדים, תופסים מרחבים ציבוריים, שובתים, סוגרים מוסדות. וגם אתם צועדים, תופסים מרחבים, שובתים, סוגרים מוסדות. מבול התמיכה שקיבלנו בינואר הוכיח לנו כי העולם מביט בנו בעניין ושואב השראה ממהפכתנו. הרגשנו קרובים אליכם יותר מאי פעם. והיום אתם מעניקים לנו השראה בעודנו צופים במאבקים של תנועותיכם. צעדנו אל שגרירות ארצות הברית בקהיר כדי למחות נגד סילוקם האלים של המפגינים מכיכר אוסקר גראנט באוקלנד. כוחנו במאבקנו המשותף. אם ידכאו את התנגדותנו, יהיה זה ניצחונו של האחוז האחד [התייחסות לתנועת מאבק ה-99% בארצות הברית. -מ.ק] – בקהיר, בניו יורק, בלונדון, ברומא – בכל מקום. אך כל עוד המהפכה חיה, דמיוננו אינו יודע גבולות. עוד ניתן לייצר עולם הראוי לחיים.

בכוחכם לעזור לנו להגן על מהפכתנו.

ה-G8, קרן המטבע הבין-לאומית ומדינות המפרץ מבטיחות למשטר הלוואות של 35 מיליארד דולר. ארצות הברית מספקת למצרים סיוע בסך 1.3 מיליארד דולר בכל שנה. ממשלות בכל העולם ממשיכות לקיים בריתות ולתמוך בשליטיה הצבאיים של מצרים. הכדורים שבהם הורגים אותנו מיוצרים באמריקה. הגז המדמיע החורך את עינינו מאוקלנד ועד פלסטין מיוצר בוויומינג. ביקורו הראשון של דייוויד קמרון למצרים שאחרי המהפכה נועד לסגור עסקת נשק. אלו הן רק כמה דוגמאות. לא ניתן עוד למכור את חייהם של בני אדם, חירותם ועתידם בעד נכסים אסטרטגיים. עלינו להתאחד נגד ממשלות שאינן חולקות את האינטרסים של עמיהם.

אנו קוראים לכם ליזום פעילויות סולידריות על מנת לסייע לנו להתנגד למתקפת הדיכוי.

אנו מציעים יום בינלאומי להגנת המהפכה המצרית ב-12 בנובמבר, תחת הסיסמה "להגנת המהפכה המצרית – די להעמדת אזרחים למשפט צבאי".

אירועים יכולים לכלול:

• פעולות מכוונות נגד שגרירויות או קונסוליות מצריות בדרישה לשחרורם של האזרחים שנידונו בבתי משפט צבאיים. אם עלא ישוחרר, יש לדרוש את שחרורם של אלפי האחרים.

• פעולות מכוונות נגד ממשלות בדרישה להפסיק לתמוך בחונטה המצרית.

דרישה לשחרור האזרחים שנידונו בידי בתי משפט צבאיים. אם עלא ישוחרר, יש לדרוש את שחרורם של אלפי אחרים.

• הקרנת סרטי וידיאו על הדיכוי שאנו סובלים (משפטים צבאיים, הטבח במאספרו) והתנגדותנו המתמשכת. שלחו לנו מייל עבור לינקים.

• שיחות ועידה עם פעילים במצרים.

• כל דרך יצירתית שתמצאו להפגין את תמיכתם ולהראות לעם המצרי שיש לו בעלי ברית בעולם.

אם אתם מארגנים או מתכננים משהו, כתבו לנו: defendtherevolution@gmail.com. נשמח לראות תמונות או וידיאו מכל פעילות שתארגנו.

הקמפיין נגד העמדת אזרחים לדין צבאי

הקמפיין לשחרור עלא

מרכז התקשורת "מוסירין"

חברים למאבק מקהיר

פורסם בבלוג קו חוץ

עוד בנושא: ראיון עם פרופ' ג'ואל ביינין על מהפכת תחריר