תרבותיים ונחמדים
אתמול השתתפתי יחד עם חברים נוספים מפורום הפריפריות בכנס צעירי ישראל 2011, שהתקיים בקרית גת. היום הארוך כלל מפגשים בין צעירים ומקבלי החלטות, מאטיאס שר האי-שיכון ועד הנשיא פרס שהגיע לחתום את היום.
פרס עלה לבמה ונתן טפיחה קלה על השכם של השביעייה ושמולי שעשו מאבק נפלא בקיץ, כדבריו. מאבק שהיה כל כך מרגש, כך ליהג, מאחר ופשוט הם היו מאוד מאופקים, נחמדים, תרבותיים. בקהל ישבו נציגי מאהלי האין-ברירה של הפריפריות, ביניהם איציק אמסלם ממאהל התקוה ומשה כהן ממאהל בת ים. ימי הגשם האחרונים לא השאירו אף אחד יבש במאהלים האלו: המאהלים הוצפו ומלבד העובדה האיומה שדייריהם ספגו כמויות מים מסכנות חיים, האוהלים עצמם וכן החפצים ומוצרים שנאספו נהרסו גם הם עם הרוח והגשם העזים. כמה מאופק אפשר להיות כאשר אתה רואה את הילד שלך נבהל מהברזנט שמשתחרר – זה מספיק כדי שפרס ושאר תואמי גולדה למיניהם יצקצקו בלשונם שהם לא נחמדים.
לשם המחשה, כאשר פנו ממאהל התקוה לעיריית תל אביב-יפו, בפעם הראשונה שירד הגשם החזק כאשר האוהלים שם קרסו מהרוח והגשם והמזרנים עליהם ישנים נספגו בתוך שלוליות ענקיות, נמסר להם באופן מאופק שיחכו ל-30 מ"מ ואז העירייה תיכנס לפעולה. הפעם, כאשר השלוליות כבר קיבלו ממדים של מיני-צונמי, המאופקים מהעירייה מסרו שדיירי המאהל צריכים לדאוג לעצמם מעל 30 מ"מ או מתחת. מאוד תרבותי.
אחרי ארבעה חודשים של מאבק עממי שהובל על ידי "מלח הארץ" המאופק, שבשלב מסוים החליט שהאוהלים זה פאסה וצריך לעבור לפאזה אחרת, מה שנשאר כרגע זה דיירי מאהלים הנמצאים בביצות של מים ובוץ ושאריות של מה שהיה המאהל ופיתרון אין. לא טרכטנברג לא אטיאס ולא אף נציג ממשלתי או עירוני לא הגיעו לתת פיתרון לאלו שנמצאים בשולי החברה בישראל. עם כל אלפי הדירות הפנויות של הדיור הציבורי, ההשתהות של שר השיכון וראשי העיריות במתן פיתרון למחוסרי הדיור אולי מעידה על איפוק תרבותי ראוי לציון – אבל גם בהחלט ראוי לגינוי.
במהלך הכנס ריאיינו את חברי פורום הפריפריה נציגי תקשורת הרבים שהגיעו לאירוע. בערב דיווחה ליטל בר, פעילה מרכזית בפורום, שהסיקור בערוץ 2 היה מתן במה לסטנלי פישר להלך אימים על הצופים באמרו שהמחאה לצדק חברתי תגמור על הכלכלה ועל כולנו, שנייה וחצי לנציגי הפריפריה וסיכום מרגיע שמצבנו מעולם לא היה טוב יותר. תקשורת לוחמת, אין ספק, רק חבל שבמקום להילחם למען צדק חברתי ולמען המוחלשים היא מסתמנת ככזאת שנלחמת בהם למען בעלי ההון.
בסוף היום הארוך הזה חזרו השרים לביתם החם המגן מהגשם, ודיירי המאהלים שבו למאהלים החצי הרוסים ונטולי האספקה בתקווה שיצליחו לעבור עוד לילה קר וגשום ובתקווה שמישהו שם בין שר השיכון לשר הרווחה יתעורר כבר.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אם זכרוני אינו מטעני, גם לפני כ-4 עשורים בעיית הדיור הייתה קיימת, השוני הגדול הוא ברמת הספיגה של מחוסרי הדיור והזעקה לטפל בה בעשייה פיזית ולא בתאוריה של ועדה זו או אחרת.
פני החברה שלנו כוללים גם את הלא תרבותיים והפחות נחמדים, כל עוד לא ימצא פתרון הולם לאחרוני מחוסרי הדיור שלרוב הגיעו ל"שם" שלא מתוך בחירה, לטעמי – "התמונה מכוערת".
כמו שכתבה יעל .דרי האוהלים בשביל פרס ושרי הממשלה : ,,הם לא נחמדים ". המוצא רק בנית אופוזציה חזקה שוחרת שלום וחברתית. אולי זה הזמן להסיר סטרואוטיפים מחד"ש. למרות הסתייגויות . אמנון רובינשטיין אמר פעם:,, בפוליטיקה אין החלטות טובות יש רק החלטות פחות גרועות" נראה לי שבמצב הנוכחי בהצבעה הבאה לכנסת , חד"ש היא האלטרנטיבה הפחות גרועה.
פריץ הדמוקרט הליברל ( במובן האמריקאי של המלה ולא ליברליזם של שוק חפשי ,חסר מעצורים).
נציגי המחאה רק נתנו לאטיאס פרס ונציגי ההון האחרים (שזה שבעיקרו של דבר תפקידם) להציג את עצמם "כחברתיים" וגם "כתרבותיים".
עד שנפגעי השיטה לא יבינו שאין להם מה לעשות אצל הממסדים הקיימים, כנסת ממשלה תקשורת לא ישתנה שום דבר. מול אלה צריך חזית אחידה של כל הדפוקים, מעמד בינוני, תושבי שכונות מחוסרי דיור ועבודה, יהודים וערבים-פלסטינים בישראל ובשטחים הכבושים