• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הזכות לנצל נשים

נשים לא יכולות לעבוד ב"הריון ולידה" ואחרי זה ללכת הביתה ולשכוח מהכל. נופר ליפקין על נקודות העיוורון של הפונדקאות בעקבות הקמפיין החדש למען פונדקאות להומואים, בשם השוויון כמובן
נופר ליפקין

קשה מאד לדמיין פונדקאות הוגנת. למעשה זה לא באמת אפשרי, וזה אחרי שניסיתי לא מעט.

בבסיס הפונדקאות מונחת סתירה מובנית: ההורים המזמינים מעוניינים במשפחה לדוגמה מהפרסומות, כלומר שני מבוגרים משויכים עם ילד/ה בבעלות פרטית, בלי שיתוף עם אף אדם נוסף. אבל פונדקאות היא לא סוג של טיפול פוריות – פונדקאות מחייבת מעורבות של אדם נוסף. של אשה. והאשה הזאת בהכרח עוברת במהלך ההריון והלידה ולאחריהם תהליכים פיסיים ורגשיים עמוקים. זה לא יכול להיות אחרת.

זה ככה, כי הריון הוא לא מיון ברגים או אריזת ירקות, וללדת ילד זה לא לתפור שמלה או לבנות מכונית. הריון הוא ילד/ה שגדל/ה בתוך הגוף שלך, עם כל הרגשות כלפי זה – חלקם פיסיים והורמונליים; כי אלו הדרכים שבאמצעותן הטבע מארגן שנשים יסכימו לעשות ילדים ולגדל אותם, וכמובן שחלק מזה הוא חברתי כי כולנו התחנכנו להאמין שיש קשר אינסטינקטיבי/טבעי/ישיר/קמאי/מופלא בין אמא לבין העובר שלה והתינוק שלה. ככה אנחנו התחנכנו, וככה התחנכו האמהות הפונדקאיות שגדלו אתנו ביחד. אי אפשר פתאום להאמין ברצינות שנשים יכולות לעבוד ב"הריון ולידה" ואחרי זה ללכת הביתה ולשכוח מהכל. וזה גם לא באמת קורה.

מתוך דף המאבק החדש לפונדקאות והורות גאה בישראל:


מחקרים שנעשו עם נשים פונדקאיות מראים בצורה מאד ברורה את המחירים שנשים אלה משלמות בשביל פנטזיית המשפחה לדוגמה של אנשים אחרים. נשים סיפרו שלא נגעו בבטן כל ההריון, שישבו שבועות עם הידיים לצדדים, שלא הסתכלו על המסך של האולטראסאונד כדי לא להיקשר לתינוק שגדל בתוכן, שביקשו ניתוח קיסרי כי פחדו להיקשר לתינוק בזמן הלידה. אלו לא דברים שמותר לגרום לאנשים אחרים להרגיש. זה לא מוסרי. קאנט ניסח את הצו המוסרי הבסיסי שלו בצורה מאד פשוטה: "האדם הוא תכלית לעצמו", תכלית לעצמו – לא מכשיר. לא חממה. לא אינקובטור. שימוש מחפצן בגוף של אנשים אחרים הוא מטבעו בעל פוטנציאל לנצל ולהשפיל.

הרבה נשים פונדקאיות סיפרו שחוויית הפונדקאות היתה טובה מבחינתן, בעיקר בגלל הקשרים המשמעותיים שנוצרו בינן לבין האשה המזמינה במהלך ההריון – הקשר העמוק והיומיומי שהיה מלווה בהתחלקות בחוויית ההריון והלידה עם אשה אחרת, קרובה ואסירת תודה, ובגלל ההערכה, הקירבה ואסירות התודה שהרגישו בזמן ההריון והלידה ואחרי זה מהזוג המזמין ומהצוות הרפואי. בדרך כלל, הדברים היפים האלו לא מחזיקים מעמד הרבה זמן. האינטרסים הבסיסיים של האנשים שמעורבים בפונדקאות מנוגדים: להורים המזמינים אין עניין אמיתי במעורבות האנושית של הפונדקאית, הם לא באמת רוצים עוד אדם בתוך ההורות והזוגיות שלהם. מבחינתם היה עדיף לו ניתן היה לגדל את התינוק "שלהם" במבחנה ולא בגוף של אדם אחר, בסופו של דבר הם מעוניינים במוצר. מבחינת הנשים הפונדקאיות, לעומת זאת, היחסים האנושיים והכרת התודה של ההורים המזמינים הם המקור המרכזי לתחושה שהליך הפונדקאות היה מעשה הרואי ולא דבר-מה נצלני.

בין שני הקצוות האלו לא באמת יכול להיות חיבור לאורך זמן. בסופו של יום, פונדקאות כמו שאנחנו מכירות אותה, כמו שהחברה המערבית הגדירה אותה על פי הצרכים של החזקים, היא השכרת גופה של מישהי למטרה שלא יכולה שלא להיות להיות מעורבת ברגשות והנה אישית בצורה עמוקה, ובאופן שבדרך כלל לא כרוך בהדדיות אנושית ארוכת טווח אלא רק בתשלום כסף. התקשרות מהסוג הזה היא בבסיסה מנצלת.

לזה מתווסף הממד של הנדירות. המרחק בין מתן מתנה אנושית ייחודית לאדם חשוך ילדים לבין הימצאות בחוות פריון שעושה שימוש במכונות ייצור אנושיות – אינו רב. זה אותו גבול בין אמא שתורמת כליה לבתה החולה לבין מהגרי עבודה אפריקאיים שאיבריהם נקצרים בסיני. נקודת המפנה היא לא הסיכון הפיסי, או הכאב, או הכסף, או ההסכמה. נקודת המפנה היא תפיסת השימוש באדם אחר כמאגר איברים או כמכשיר ייצור. שהרי אם פונדקאות היא הסדר מוצלח לכל הצדדים, למה לא לאפשר אותה גם לנשים שלא מתאים להן סימני הריון ובחילות בבוקר, למה שלא יהיה אפשר פשוט לקנות מקום בתוך אדם אחר שמסכים?

עכשיו גם הומואים נאבקים על זכותם להצטרף למעגל המנצלים ודורשים לשנות את החוק לנשיאת עוברים (פונדקאות), כך שיאפשר גם לזוג גברים לעבור תהליך של פונדקאות בישראל (לעמוד הקמפיין בפייסבוק). למה לא, בעצם. התיאוריה הליברלית על חירות ושוויון מכתיבה שניצול שמותר לאחד צריך להיות מותר גם לאחר. וככה, סתירה פנימית אחת מובילה לסתירה פנימית אחרת – הסתירה הפנימית שמובנית בתוך פונדקאות מובילה לסתירה הלוגית שבהרחבת מעגלי האפשרות לנצל. אין פתרון עד שכולם חופשיים.

*את הכותרת אני חייבת לגולש האלמוני יואב ג', שהגיב לאחת הכתבות על "חוויית ההורות ההומוסקסואלית הפונדקאית המופלאה")

הכותבת היא פמיניסטית חיפאית, פעילה בפרויקט "נשים וטכנולוגיות רפואיות" במרכז הפמיניסטי אשה לאשה

כנראה שיעניין אותך גם: