• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

על סף דלתה

דלת של דירה תל אביבית יכולה גם היא להוביל לתא כלא. יובל בן-עמי על השנתיים שבילתה ענת קם במעצר בית, שנמחקו לגמרי בידי בית המשפט, ואתמול גם בידי עורכי ynet
יובל בן-עמי

בארבע לפנות בוקר של ליל הסילבסטר האחרון עמדנו שלושה צעירים, העיתונאי והבלוגר דימי ריידר, אשת האינטרנט שיר הראל ואנוכי, לאורך החומה המערבית של כיכר אתרים בתל אביב, והבטנו אל תרני המרינה ואל הים השחור. יצאנו זה עתה ממסיבת סילבסטר מוזרה להפליא, שלא היתה מסיבה כלל. ההזמנה אליה נמסרה כמה שעות לפני כן: ענת קם, ששהתה אז כשנה במעצר בית בעקבות גניבת מסמכים צה"ליים והעברתם לעיתונאי אורי בלאו, נעתרה לפנייתו של דימי. הוא הביע תמיכה וביקש לבקר אותה, היא הסכימה וביקשה שיביא עימו חברים.

כשהגיענו לדירה הופתענו לגלות שלמרות התאריך ההולל, נוכחות בה רק ענת עצמה ואמה (לפני ההקלה בתנאים נאסר על ענת לשהות לבדה אפילו דקה אחת). למרבה המזל הבאנו בקבוק יין, וכך ניתנה לחבורה המצומצמת הזדמנות לחגוג במידת-מה. איש מאיתנו לא ידע האם דברינו מוקלטים והאם כניסתנו לדירת ה"חיילת המרגלת" תועדה. ידענו רק שפגשנו במציאות הישראלית בלבוש חדש להפליא ולא קל לעיכול.

נפרדנו בדלת מזו שלא יכלה לפסוע בעדה. היא נשארה בנעלי הבית שלה, אנחנו הלכנו אל הים. להריח אותו, לחוש את החופש שעדיין ניתן לנו ליהנות ממנו. מעולם לא חשתי בעוצמה כזאת את מורכבות מרחב החומות, הגדרות והשערים שאנחנו חיים בו, עד שגיליתי שדלת של דירה תל אביבית יכולה גם היא להוביל אל תא כלא.

ענת קם בעת מעצר הבית. תקופה אפורה וקשה. צילום: הדס ריבק

היום (רביעי) ענת נכנסת לבית הסוהר נוה תרצה לארבע וחצי שנים. במעבר לכלא של ממש ובידיעה של ממדי עונשה יש משהו מן הנורמליות, אבל הסיפור כולו אינו נורמלי כלל ועל כל המעורבים בעניין עברו עד כה שנתיים מורכבות מאוד. חשוב לי לגעת בשנתיים הללו דווקא היום, ביום תחילתו של המאסר בפועל, מכיוון שאמש – במחי כותרת בעמוד הראשי של ynet – הן פשוט נמחקו.

הכותרת הופיעה לראשונה בסביבות שש בערב. זו היתה הידיעה השנייה בעמוד הראשי של האתר ולשונה: "צפו: ענת קם ברגעים אחרונים של חופש". בידיעה עצמה הופיעו צילומיו של צלם פפרצי שלכד את ענת מוקדם בבוקר, רוכשת קפה טו גו בבית הקפה אידלסון 10 שליד ביתה. לענת נקבעה פגישה עם קצינת מיון בנוה תרצה – היא רכשה את הקפה בחיפזון ויצאה לשם בלוויית אחותה הרשומה כמשגיחה מטעם הרשויות.

צילום מסך מ-ynet. מעצר בית אינו חופש

שימו לב איך נפתחת הידיעה, פרי עטו של רענן בן-צור: "שעות אחרונות של חופש. רגע לפני כניסתה של ענת קם ל-4.5 שנות מאסר, היא נהנתה מרגעיה האחרונים כאדם חופשי ובילתה בבית קפה". שלחתי מסרון לעורך ynet, יון פדר, ובו התרעתי על שגיאה: "ענת קם צולמה היום בדרכה למפגש עם קצינת המיון. היא עדיין במעצר בית ואלה אינם 'ימי החופש האחרונים' שלה. אני חושב שראוי שהטעות תתוקן באתר מכובד כשלכם". פדר הודיע לי שיבדוק את העניין. משלא השתנה דבר, פניתי במסרון כמעט זהה לראש מחלקת החדשות, אמנון מרנדה. מרנדה השיב לי: "ברור לי ההבדל, אבל עדיין יש הבדל בין ימי מעצר בית לכלא אמיתי".

הרגשתי זעם עצום. בשנה שחלפה מאז הלילה ההוא, התפתחה ביני לבין ענת ידידות עמוקה. ראיתי אותה בכל כאבו של מעצר הבית. השבתי למרנדה: "מעצר בית אינו חופש ועצירה לקניית קפה מוקדם בבוקר אינה בילוי יום בבית קפה… אני בטוח שישנו ניסוח המשקף את המציאות בצורה שאינה מטעה ושאינה מוחקת שנתיים קשות. מודה לך על ההתעמקות בעניין".

מרנדה השיב: "אחשוב על זה, תודה". הוא חשב, והחליט כנראה שהטראפיק אותו מושכת הכותרת מצדיק פרסום מעוות. רק תיקון אחד נרשם בידיעה: הניסוח המקורי בכותרת המשנה, "את יומה האחרון כאדם חופשי בילתה בבית קפה", שונה ל"ביומה האחרון כאדם חופשי בילתה בבית קפה".

***

בפברואר האחרון, אחרי שנה וחודשיים במעצר בית, הוקלו במעט תנאי המעצר של ענת קם. בין היתר ניתן לה להתהלך בחוץ במשך שעות ספורות מדי שבוע, רק בשעות שנבחרו על ידי בית המשפט ורק בלוויית "משגיח" שאושר על ידי הרשויות. כעבור כמה שבועות נרשמתי גם אני, ידיד טרי של הנאשמת, כמשגיח. השעות שאושרו היו קשוחות מאוד: 17:00-19:00 בשני ורביעי, 12:00-14:00 בשישי. ענת ניצלה אותן כדי לטייל קצת ברחוב, לפגוש חברים ולחוות הרף של חיים נורמליים.

לאורך התקופה, ובעיקר לאחר מתן גזר הדין, פנו כלי תקשורת אחדים אל חבריה של ענת כדי שנשוחח עליה כאדם. ענת עצמה ביקשה שלא נתראיין. מלבד במקרים מאוד מסויימים היא ביקשה שלא נחלוק תמונות משותפות שלנו איתה. קל להבין את הבקשה. בשנתיים של חיים בכלא דירה, שנתיים של תלישות מהעולם, שנתיים כמעט נטולות אור חמה, אפשר לקחת כל צילום שיש בו משום הנורמליות, שיש בו חיוך או כוס קפה, ולהפוך באמצעותו את הסיפור כולו על פיו.

אין אפילו צורך בצילום כדי להעלים שנתיים מחייה של אשה צעירה. צוות השופטים שגזר את דינה עשה בדיוק את זאת באמצעות הצהרה עמומה. השופטת אחיטוב מלמלה משהו בקשר לשנות מעצר הבית, אך לא ציינה האם ואיך השפיעו על משך המאסר עצמו. השנתיים התפוגגו באולם המשפט. ביחס למעשה כזה, מהלכם של עורכי ynet הוא טריוויאלי.

ענת קם ביום כניסתה לכלא, 23.11.11. מחיר ממשי מאוד. צילום: אורן זיו / activestils

כך או כך. יש אנשים שהשנתיים האלה לעולם לא יימחו מנפשם, כמו השלושה שעמדו לאורך החומה ההיא והביטו לעבר הים החורפי וכמו רבים אחרים שביקרו את ענת בתקופה האפורה והקשה שמסתיימת היום. אשמה או לא, היא הפכה יקרה לכולנו והמחיר שאותו היא משלמת הוא ממשי מאוד עבורנו. בעידן של תקשורת מהתלת ושל משפט מפוקפק, האחריות נופלת על מי שנגע בכאב ממש לשמור שהשקר לא יתפוס את מקום האמת ושהקורבן לא יישכח.

כנראה שיעניין אותך גם: