שדות תעופה / ענבי תעייה / *

שלושה שירים מהספר החדש "התנגדות – אנתולוגיה לשירה" במדור השירה באסטה
רוני סומק, נידאא חורי ועודד כרמלי

מטוס. צילום: טליה רוזין

שדות תעופה / רוני סומק

חֲבָל שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְהַגִּיד: נָחַתִּי עַל "בְּרִיזִ'יט בַּארְדוֹ",
רָאִיתִי חוּטִינִי בַּדְּיוּטִי-פְרִי שֶׁל "מֶרִילִין מוֹנְרוֹ"
אוֹ קָנִיתִי בְּרָפִיחַ עֶפְרוֹנוֹת אִפּוּר וּמַסְקָרָה
בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה עַל שְׁמָהּ שֶׁל "קְלִיאוֹפַּטְרָה".
כָּךְ הָיוּ הוֹפְכִים עַנְנֵי הַיּוֹם לִצְעִיפִים שְׁמוּטִים
עַל כִּתְפֵי אֱלֹהִים, וְעַנְנֵי הַלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי הַנְּחִיתָה
לְשִׂמְלוֹת מַלְמָלָה בְּנֶשֶׁף
כּוֹכָבִים.
בִּמְקוֹם זֶה אוֹמְרִים "שַׁרְל דֶּה-גּוֹל", "קֶנֶדִי"
אוֹ "יַאסֶר עַרָפַאת",
וְרוֹאִים אֵיךְ הֶלִיקוֹפְּטֶר הַפּוֹלִיטִיקָה
טָס תָּמִיד בְּשָׁמַיִם נְמוּכִים,
כְּמוֹ הָיָה נִיצוֹץ כֶּתֶר מֶלֶךְ
הַמִּתְגָּרֶה בַּשֶּׁמֶשׁ.

נידאא חורי / ענבי תעייה

בְּיַלְדוּתֵנוּ הָיִינוּ מְאִירִים
אֶת גּוּף הַנָּשִׁים בְּמַרְאוֹת
עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מְכַבִּים

וְנָשִׁים יְחַפְּשׂוּ בְּךָ נָשִׁים
הַלַּיְלָה
אַל תַּכְבִּיד עָלֵינוּ
נְחַפֵּשׂ בְּךָ
אַל תְּצַמְצֵם
הִשָּׁאֵר כְּפִי שֶׁאַתָּה
שֶׁנִּהְיֶה בְּךָ שְׁלֵמִים
הָאֵל הַהוֹלֵךְ וְנִשְׁבָּר

בְּעִנְבֵי הַתְּעִיָּה
נְחַפֵּשׂ עֲנָבִים
וּבְךָ, הָאֵל
נְחַפֵּשׂ כַּעַס
וּבְתוֹךְ הַיָּם נְחַפֵּשׂ שַׁיָּרָה
נְחַפֵּשׂ בַּמָּוֶת מָוֶת,
נְחַפֵּשׂ בְּךָ לִקְצֹר תְּבוּאָה
וְנִשָּׁבֵר
לִכְדֵי סְעוּדָה אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה
וְהַלַּיְלָה עֵר עִם הַחֲשֵׁכָה
מְפוֹרֵר אֶת הָאָרֶץ
זוּגוֹת לַהֲלָכָה, שַׁיָּרוֹת לְמַרְאוֹת
וּמַפּוֹת בְּתוֹךְ שְׁלוּלִית מִתְאַבְּדוֹת

* / עודד כרמלי

שֶׁיָּמוּתוּ הַמֵּתִים

שֶׁצִּיְּרוּ קַרְנַיִם
עַל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי

שֶׁתָּלוּ
אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי

עַל הַמַּקְפִּיא. אֶת הַשֶּׁמֶשׁ!

חִנּוּךְ הוּא קְרִיוֹגֶנִיקָה
לַחַיִּים

וּבַגַּנִּים הַמֵּתִים
רַק מְשַׂחֲקִים אוֹתָהּ מֵתִים

רַק כְּדֵי לְהָצִיץ
בְּתַחְתּוֹנִים שֶׁל קְטִינִים בַּקַּיִץ.

השירים מתוך "התנגדות – אנתולוגיה לשירה", עורכת: ללי ציפי מיכאלי. הספר יושק בתל אביב בתולעת ספרים (מזא"ה) ב-4 בדצמבר בשעה 20:00, בהשתתפות פרופ' גבריאל מוקד, ד"ר רוני הלפרן, ד"ר דוד גורביץ' וד"ר אריק גלסנר, ומשוררי ומשוררות האנתולוגיה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עמוס

    שלום ילדים: שירו של סומק מדגים כיצד, בעוד השירה מפליגה לה לגבהים לא-שיערנום, כשדימוייה ההיפרבוליים מסתחררים להם בשמי התכלת, היא גם מסתירה ומערפלת יחסי כוח, כיבוש, ואפליה – כאן, על פני האדמה הבוצית, היומיומית, שבה מבוססים כולנו עד הסוף המר. יפה כקרן שמש מפזזת היא הטרוניה הפואטית על שדות התעופה הנקראים על שם פוליטיקאים, אך קודרת כמו ליל ראש חודש טבת הסימטריה הלירית שבין נ.ת. בן-גוריון וערפאת. כי במציאות, מה לעשות, אין לפלסטינים שדה תעופה הנקרא יאסר ערפאת. אין אפילו שדה תעופה הנקרא מחמוד דרוויש. אין להם שום שדה תעופה. בשום מקום. נקודה.

    וחוץ מזה, בכל זאת, ראוי להזכיר גם את שדות התעופה הנחמדים הבאים, הסותרים ביבשושיות עובדתית את המעוף עתיר התנופה של המשורר – לואי ארמסטורנג (ניו-אורלינס), אנטוניו קרלוס ז'ובים (ריו), ג'ון לנון (ליברפול), ג'ורג' בסט (בלפאסט), ורדי (פארמה), מוצרט (זלצבורג), פליני (רימיני), סנט אקזיפרי (ליון), ג'ון ויין (אירוין), סיר מוחמד איקבל (קאבול), אודיסיאוס אליטיס (מיטיליני). שני האחרונים הם משוררים טובים מאוד, מה שמפיח תקוות שיום אחד יהיה גם שדה תעופה "רוני סומק" (שיזכה לחיים ארוכים) ברמת גן, וממנו תמראנה טיסות יומיות לבגדד (נ.ת. אילהאם אל-מדפאעי?), מוסול (שושנה ארבילי-אלמוזנינו?), ובצרה.

  2. איריס חפץ

    ליבבתיני שוב. כל מילת שירה בצוק העיתים.
    אבל עוד משהו: נגיד ואם וכאשר ואולי היה לפלסטינים נמל תעופה. למה לשים את בריז'יט בארדו ומרילין מונרו מול קליאופטרה. היא היתה שחקנית? קליאופטרה היא הבן גוריון של אז. מה, לפלסטינים אין שחקניות? לערבים אין הווה, רק עבר מפואר? ועוד מצרי?
    ככה עוברת קליאופטרה, אישה חזקה (למרות שלפי אסטריקס ואובליקס היה לה אף משהו והיא היתה יפה יותר מבריז'יט בארדו וחתוליה) השטחה ושינויים המתאימים לרוח האין שדה תעופה (כי ישראל הפציצה אותו, לא ככה?) ברצועת עזה.
    הנה שירה פלסטינית של אמנית spoken word
    שאפשר ללמוד ממנה דבר או שניים. אולי אפילו גברים ישראלים משוררים יוכלו:
    http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=UWQ1la3fmkI

  3. צבי

    חס ושלום שישיה שדה תעופה על שם שא״א במוסול. ישנה משוררת גדולה ילידת המקום בשם אסנת בראזאני. מועמדים נוספים: הפילוסוף מג׳יד פכרי, הזמר קאסם אל-סאהר.

  4. עמוס

    ואידך זיל גמור, זורבה