דרך סלולה לחיסול חשבונות

הילאל עלוש תוהה, האם המשטרה תעשה משהו לגבי הרצח לו היה עד בבית קפה באזור המשולש. לפי הסטטיסטיקה, כנראה שלא
הילאל עלוש

יושבים בבית קפה שכונתי וחמים על קפה הפוך ועוגיות שוקולד, כל אחד מהנוכחים מתעקש לצאת וידו על העליונה בוויכוח המיותר. אבו ראמי, הבעלים של המקום, משוכנע שהקטלונים מברצלונה הם אלים מהלכים על דשא. שיחתנו נקטעה למשמע קולות ירי מחריש אוזניים: רעול פנים ירה צרור שלם באחד מבאי הקפה, איים על שאר הנוכחים באקדחו שמזכיר צעצוע, ודקה לפני שיצא חזר לפגר האדם ווידא הריגה.

המום ושטוף זיעה קרה, לא יכולתי לזוז, רגליי לא נענו לבקשותיי לקום וללכת, גוש גדול חנק את גרוני, ומלבד פה פעור תדהמה לא זז בי איבר. אנשים ניגשו לאדם שהיה, והתחילו לצעוק "תזמין אמבולנס", "הוא לא נושם" ועוד כמה פתיתי מילים שלא הצלחתי להבין. אבו ראמי, עדיין קפוא במקומו, מנסה להסביר לעצמו מה התרחש כנגד עיניו. הדי סירנות מתגרות בדממה ומתקרבות. סרטי משטרה אדומים החלו נפרסים בקפה, כלומר בזירה הרצח.

בדרכי החוצה, נמנע מלהסתכל על הגופה שבעלי חלוקים לבנים התעקשו להחיות, הבחנתי בקפה המהול בדם ובלעתי את הגוש המחניק בגרוני.

הרחק-הרחק מעיני רוב הישראלים, בפינה שקופה של הפריפריה הלאומית, שורר משטר אפל. תמורת סכום זעום ביותר, תוכל להצטייד באקדח ובכמה כדורים והדרך לחיסול חשבונות עם שאר הבריות סלולה מתמיד. המערב הפרוע זה כאן, בני אדם נרצחים בסיטונאות, עולם תחתון סוגר חשבונות לאור יום (לא בהכרח עם המטרה שלו, מספיק קרוב משפחה – גם לא ממדרגה ראשונה). בתי קפה נהפכו לשוממים וכל האנשים ה"טובים" מעדיפים להסתגר בביתם מחשש לאבד את חייהם.

60% ממקרי הרצח הפליליים בשנת 2009 בוצעו כנגד ערבים. ככה זה כשכלי הנשק נמצאים במרחק כמה מאות שקלים מהישג ידך. המגזר הערבי חייב לעשות חשבון נפש ולהוקיע את הפשע מתוכו ולא להמתין לנס משמים, שבתורו יחזיר את השלווה והביטחון האישי לאזרחים. אבל מה עם הטיפול הלקוי של משטרת ישראל במקרי הפשע במגזר הערבי? מה עם עשרות מקרי הרצח הלא-מפוענחים? בעיר טייבה, לדוגמה, כ-40 מקרים של רצח בין שתי משפחות ידועות – אף מקרה לא פוענח. הרוצחים עודם מסתובבים להם חופשיים באין-מפריע.

מנגד, אני נדהם כל פעם מחדש מהיכולות הפנומנאליות של המשטרה בפענוח בזמן שיא פשע ערבי כנגד יהודים. המשטרה מצידה מלינה, אולי בצדק, על אי-שיתוף הפעולה מצד האוכלוסייה הערבית; אבל אני תוהה, האם חוסר שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה מהווה עילה מספקת לחוסר היכולת הכמעט תמידי במיצוי חומרת הדין עם רוצחים מתועבים? מעניין מה היה קורה אילו הופנו כלי הנשק הנצברים למטרות פוליטיות או צבאיות.

הכותב הוא ערבי תושב המשולש

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    1. ההוא

      למשטרה יש אינטרס שאנשי העולם התחתון יחסלו אחד את השני. אין זה מקרה שראשי אירגוני הפשע חיסלו וחוסלו בכזו חדווה. הרבה יותר פשוט לתת להם לחסל אחד את השני מאשר להתמודד עם עורכי דין יקרים ובתי משפט איטיים.