ובתפקיד אלון גל: שטייניץ

מוטב שמשרד האוצר יפשיל שרוולים וישנה את הכללים, ולא יטיף לנו כיצד נוכל לשרוד אותם. אבי דבוש על התוכנית החדשה לחינוך פיננסי להמונים
אבי דבוש

קוראי העיתונים הכלכליים התבשרו בימים האחרונים כי משרד האוצר פצח ביוזמה ציבורית מופלאה: קידום חינוך פיננסי להמונים. המשרד הגיע למסקנה, לדברי אנשיו, כי הביטחון הפנסיוני של אחוזים ניכרים מן הציבור, לוקה בחסר עד לא קיים. על פי המשרד, חינוך פיננסי כבר משנות בית הספר יביא למודעות ולצמצום אי-השוויון. המשרד יבנה ויקדם תכניות דידקטיות ללמידת הנושא בבתי הספר (אחרי משרד הביטחון, שנמצא שם כבר שנים, וכעת משרד האוצר, עכשיו נותר רק לחכות לתוכניות החינוכיות מבית משרדי הרווחה, בטחון הפנים, המשרד לפיתוח אזורי ואולי אפילו… משרד החינוך).

תזמון הצגת התוכנית החינוכית החדשה התרחשה, באופן סימבולי, במקביל לפרסום דו"ח העוני השנתי. הכותרת שיצאה מן הממשלה, ביחס לנתוני שיעורי העוני ב-2010,  היא הפחתה זניחה בשיעורי העוני. מה ש"שכחו" שם זה את המגמות המתמשכות והמדאיגות של שיעורי עוני הגבוהים פי כמה וכמה ממדינות ה-oecd. בנוסף, נצפתה עלייה משמעותית בשיעור הצעירים העובדים, בעלי המשפחות, העניים.

ניתן לשער עד כמה יהנו הצעירים הללו, החרדים, הערבים, העולים והמזרחים, תושבי הפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות, מן התוכנית החדשה לחינוך פיננסי. אותו משרד אוצר – שעיכב משך שנים את התוכנית לפנסיה חובה, בולם כל ניסיון להעלאת שכר המינימום ומהווה מנוע למשק עם אי-השוויון הגדול במערב (גם ארה"ב מאחורינו, לפי נתוני מדד הג'יני העדכניים) – מבקש, משל היה אלון גל, להפוך את כולנו לחוסכים מאושרים, בעשרה שיעורים קצרים.

משרד האוצר והממשלה כולה מפגינים אמנזיה מרשימה, כאשר הם מדחיקים את הקיץ האחרון ואת התביעה הברורה למערכת אחרת: לא פירורים נוספים מהעוגה, אלא חלוקה בסיסית חדשה. מוטב לאוצר לטפל בקשר בין נציגי הציבור החוסך, המוסדיים, ובין הטייקונים, ומי ייתן והמלצות ועדת הריכוזיות יועילו בעניין. מוטב לאוצר לגבש תוכנית לאומית רצינית וארוכת טווח לצמצום האי-שוויון הדרמטי הישראלי, משל היה סכנה בטחונית איומה, ברורה ומידית, והוא כזה! מוטב היה לאוצר לבלום את מגמות ההחלשה וההפרטה של תשתיות ציבוריות, ולייצר בסיס איתן של דיור, חינוך, בריאות ורווחה ציבוריים, שוויוניים ומתפקדים.

אחרי קיץ 2011, בו הפנמנו כולנו שהבעיה שלנו היא לא אישית, אלא פוליטית ומבנית, מוטב שמשרד האוצר, על אנשיו הרבים והמוכשרים, יפשיל שרוולים וישנה את הכללים, ולא יטיף לנו כיצד נוכל לשרוד אותם.

הכותב מנהל את תוכניות שתיל, שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

    1. יוסי לוי

      חינוך פיננסי הוא פשוט עוד סוג של הפרטה, כלומר התנערות הממשלה ממחוייבותיה לאזרחים, והעברת האחריות למישהו אחר, במקרה זה האזרחים עצמם. טייקונים ובתי השקעות שדדו את הפנסיה שלך? "זו אחריותך, ותוצאה של החינוך הפיננסי הלוקה בחסר שלך. אנחנו רק הממשלה, אנחנו לא אחראים".

      על הממשלה להכיר בכך שתפקידה הוא לשמור על האינטרסים של אזרחי המדינה, במקום לצפות מהצד, לגלגל עיניים, ולומר לנו "אילו היה לכם חינוך פיננסי הכל היה יותר טוב".
      לשם כך, עלינו לומר בקול רם וברור "לא" לחינוך הפיננסי. עלינו לומר לא גם להפרטה הזו.

      (דברים שכתבתי ב-"נסיכת המדעים" לפני מספר ימים:
      http://www.sci-princess.info/archives/1543 )

    2. מאור

      אפשר גם להוסיף שהגורם העיקרי לכך ש-"איש מאתנו לא מבין את תלוש המשכורת שלו" היא משרד האוצר עצמו, שהתמחה במתן תוספות מיוחדות שמרצות את העובדים, אך לא נצברות לפנסיה.

    3. יואש

      שטייניץ אינו טפש, הוא משרת היטב את אדוניו נותני לחמו החשובים לעתידו הפוליטי והכלכלי. בעוד שנה -שנתיים נשכח מי היה שטייניץ ואולי תחליף אותו מריונטה קשה יותר. צריך לקחת את הדברים בפרופורציה פילוסופית כפי שמציע שטייניץ:עשו לביתכם בהשקט ובבטחה והציגו עצמכם כמושיעי המדינה וכל אזרחיה.
      רוב האזרחים רואים בעיניים כלות איך השלטון ומקורביו בולסים את כספי המדינה ונכסיה באין מפריע וסבורים שאינם יכולים למנוע זאת. זה כוחו של השלטון. נערי האוצר אינם באמנזיה, הם רק ממתינים לסיום קדנציה באוצר כדי להשתלב בשכר גבוה ובהעדר הפרעה שלטונית למחטף האמיתי שלהם:לעשות כסף ובגדול.הם צוחקים כל הדרך על "העם המטומטם" שאין לו "השכלה פיננסית" אך בעיקר אין לו "כוח פוליטי" שיוכל לנער ולשנות את משוואת אי השוויון וההתעמרות ברוב אזרחי ישראל.