מאחורי ה-99.76 אחוז

העדים הקטינים במשפטו של באסם תמימי מנבי סאלח מספרים על עדויות שניתנו תחת איומים ולאחר מניעת שינה, ואשרף אבו-רחמה מבלעין יושב יותר זמן במעצר מהחייל והקצין שירו בו. חגי מטר על הנעשה במשפטי המאבק העממי הפלסטיני
חגי מטר

שיעור ההרשעות בבתי המשפט הצבאיים בשטחים עומד על 99.76 אחוז. כדאי לזכור נתון מרשים זה, שמשתווה בערך לאחוזי התמיכה שמהם נהנה מובארק בבחירות בארצו לפני המהפכה (ואולי משקף את אותה מידת אמינות), כשאנחנו באים לבחון איך נראים משפטיהם של שניים מהפעילים הפלסטינים הנאבקים נגד הגדר, ההתנחלויות והכיבוש שעל אדמתם.

נתחיל במשפטו של באסם תמימי, שכבר בפתיחת הדיונים ביוני האחרון כפר בסמכותו של בית המשפט לשפוט אותו, בהיותו מייצג של חקיקה צבאית ולא דמוקרטית. תמימי, אחד המארגנים החשובים של ההפגנות בנבי-סאלח, נעצר במרץ האחרון, והוא מואשם בכך שהסית צעירים בכפר לזרוק אבנים על חיילים. תמימי עצמו מתעקש על כך שהוא דוגל בפעילות מחאה לא אלימה.

באסם תמימי. צילום: אורן זיו / activestills.org

שני דיונים התקיימו בעניינו של תמימי השבוע בבית המשפט הצבאי בעופר. באחד מהם, ביום שני, העיד אסלאם דאר-איוב, קטין בן 15, שהיה בן 14 כשהובא לחקירה בעניינו של תמימי בינואר, חודשיים לפני מעצרו של תמימי. דאר-איוב העיד שהודעתו במשטרה היא שקרית ונגבתה ממנו תחת איומים. לדבריו, הוא נתפס בביתו בשעת לילה מאוחרת, והובל לחקירה לאחר שנמנעה ממנו שינה, והוא העביר זמן רב אזוק ועם כיסוי עיניים, מוכה לעתים על ידי החיילים. עוד העיד הקטין שלפני החקירה הורו לו שני חוקרים להפליל את באסם תמימי, והבטיחו לו שישוחרר בהקדם אם יעשה כן.

בסרטון החקירה, שהוצג בפני בית המשפט, נראה דאר-איוב כשהוא עייף מאוד, מפהק כל כמה זמן, ופעם אחת פורץ בבכי למספר דקות. הקטין מוקף בשלושה חוקרים בוגרים, כשבניגוד לחוק נמנע ממנו לדבר עם הוריו ועם עורך דינו, על אף שזה חיכה כל זמן החקירה בתחנת המשטרה. במהלך העדות בבית המשפט נחקר דאר-איוב גם על חומרים שלא היו בידי ההגנה, בניגוד לחוק ובאישור השופטת, שסירבה לבקשת הסנגור שתפסול את עצמה בשל מניעת הגנה ראויה. כל זה קרה בזמן שבבית המשפט יושבים תריסר דיפלומטים מהקונסוליות של בריטניה, ספרד, צרפת, ומדינות אחרות, וכן נציג של האיחוד האירופי, שלאחרונה הכיר בתמימי כ"מגן זכויות אדם" – תואר שמוענק לאנשים שנרדפים על ידי השלטונות בשל מחויבותם להגנה על זכויותיהם של אחרים.

אתמול (שלישי) נמשך משפטו של תמימי, עם העדים מועתסם (15) ועודאי (20) תמימי. גם מועתסם סיפר שלפני חקירתו הורו לו להפליל את באסם, וגם במקרה שלו מראה צילום החקירה שלא התאפשר לו להיות מלווה בהורה או עו"ד, שנמנעה ממנו שינה, ושלא יידעו אותו על זכויותיו. גם עודאי סיפר שהתבקש על ידי החוקרים להפליל את באסם, והעיד כי באסם הוא אחד ממארגני ההפגנות. עם זאת, ובניגוד לטענות התביעה, הוא הבהיר שהמארגנים מנסים לקיים הפגנות לא אלימות, ושהצעירים הם אלה שזורקים אבנים על דעת עצמם. זהו למעשה המצב באינספור הפגנות שמתקיימות ברחבי הגדה המערבית כל שבוע.

משפטו של תמימי, שעצור כבר שמונה חודשים, יימשך בקרוב.

המפגין והיורה

בתוך כך, גם כן בבית המשפט הצבאי בעופר, עומד להתחיל בקרוב משפטו של אשרף אבו-רחמה מבלעין. אבו-רחמה זכה לפרסום ארצי ועולמי לאחר שמצלמת "בצלם" תיעדה קצין וחייל שיורים ברגלו בכדור גומי בעוד הוא כפות ומכוסה עיניים, בזמן הפגנה בכפר נעלין.

הירי ברגלו של אשרף אבו-רחמה. צילום: סלאם כנעאן / בצלם

אבו-רחמה נעצר בהפגנה בבלעין ב-21.10, והוגש נגדו כתב אישום בחשד לזריקת אבנים והשתתפות בהפגנה אסורה. לטענת עו"ד נרי רמתי, שייצג אותו בהליכי הארכת המעצר, ראיות התביעה חלשות עד מאוד, ומסתמכות בעיקר על קצין וחייל שטוענים שזיהו אותו זורק אבנים: האחד מהם ממרחק של 100-150 מטר, והשני ממרחק של עשרה מטרים, וזאת על אף שהחיילים מאחורי החומה בבלעין לא יכולים להיות עד כדי כך קרובים להפגנה עצמה. עוד מסתמכת התביעה על כך שהנאשם זוהה מכיוון שהחזיק דגל, אם כי בסרטונים שצולמו במקום נראים זורקי אבנים נושאי דגלים, ואבו-רחמה נראה כשהוא נושא דגל אחר במובהק.

חשוב מכך, לאבו-רחמה שני עדים שמספרים שהוא לא זרק אבנים, ואינספור מכרים שלו (וביניהם הח"מ) יכולים להעיד שבכל השנים הארוכות של ההפגנות בבלעין אשרף אבו-רחמה מעולם לא נראה זורק אבנים או תוקף חיילים. מתבלט? כן. נושא דגל, שר וצועק על חיילים? בהחלט. אבל לא זורק אבנים.

אבל כל זה, וטענות נוספות של ההגנה, לא הרשימו את השופט, רס"ן משה לוי. הטענות גם לא הרשימו את אל"ם יורם חניאל, שופט בית הדין לערעורים, שהכשיר את מעצרו של אבו-רחמה עד תום ההליכים. השופטים הצבאיים יודעים מה הם עושים. עם שיעור הרשעה של 99.76%, הסיכוי שיתברר בסוף המשפט שאבו-רחמה ישב בכלא לשווא שואף לאפס, בלי קשר למה שבאמת עש או לא עשה. ואולי הם ידעו מה הם עושים גם כי הסכימו עם מטרת המעצר עד תום ההליכים לפי התובע הצבאי, רס"ן נתנאל קולה. רס"ן קולה אמר שמעבר לעובדה שלא ניתן יהיה להבטיח את התייצבותו של הנאשם לדיונים, מטרת המעצר היא גם "להבטיח את אי-השתתפותו בהפגנות המתקיימות באזור". וזה, בסופו של דבר, באמת כל הסיפור.

זה סיפורו של המפגין. ומה עם היורה? בזכות צילום הווידאו הנדיר, נגד סא"ל עמרי בורברג, שהורה לירות ברגלו של אבו-רחמה הכפות, וסמל לאונרדו קוריאה, היורה, הוגשו כתבי אישום בגין "עבירה שאינה הולמת". רק בהתערבות בג"ץ הוגש כתב אישום מתוקן, באשמת ניסיון איומים (בורברג) ושימוש בלתי חוקי בנשק (קוריאה). בינואר השנה נשפט בורברג לעיכוב דרגה של שנתיים, וקוריאה – להורדה לדרגת טוראי. אף אחד מהשניים לא העביר יום אחד במעצר.

הדיווחים על משפט תמימי מסתמכים על דיווחי הוועדות העממיות נגד הגדר כאן וכאן; ובאותו עניין, שווה לקרוא את כתבתה של עמירה הס על שיטת "רשימת המכולת" של השב"כ והצבא שמובילה למעצרי הפעילים המרכזיים בהפגנות.

פורסם באתר mysay

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נעמה

    זו העובדה שאת מועתצם ועודאי עצרו והביאו בצווי הבאה כמעט שבוע מראש כדי "להבטיח את התייצבותם למשפט". קבעו להם ערבות מטורפת (15,000 ש"ח, לפחות במקרה של מועתצם, לגבי עודאי אני לא יודעת) כך שהם פשוט היו כמעט שבוע בכלא סתם. מועתצם סיים את העדות ושוחרר מיד. כי כנראה שפשוט לא היתה שום דרך אחרת להבטיח את התייצבותם מלבד מעצר, וודאי שהיה צריך שהוא יהיה כמה ימים טובים מראש כדי שהם יבלו כמה לילות טובים בכלא לפני שהם יעידו.

  2. הפשיזם כבר עבר

    הגיע הזמן להודות בעובדה: הפשיזם "שלנו", זה הציוני, כבר עבר כמה מחסומים. כששיעור ההרשעות בבתי המשפט הצבאיים בשטחים עומד על 99.76 אחוז וזה לא גורם זעזוע ומשבר בציבור החילוני משמעות הדבר שהפשיזם עבר את "הרוב היהודי". ומה מדאיג את אותו הרוב? — זכיית המפלגות האיסלמיות במצרים ב- 62% מהקולות. וכאן, "במדינה היהודית" — בכמה זכו שונאי הערבים וגזלניהם? הרי לא רק אחמד טיבי חי במדינה "יהודית-דמוקרטית"; דמוקרטית לחלק מהיהודים ויהודית לערבים. וכדאי לזכור שהפשיזם מתחיל תמיד נגד החלשים ביותר בחברה — הערבים, וגולש אח"כ לשמאלנים ובסוף יגיע גם לימנים שאינם מספיק ימנים לדעת הרוב. כי כך בדיוק זה קרה ליהודים בגרמניה, וליקירינו שעברו שואה הרי נסיון רב. אז שאלו: מדוע אנו נוהגים כפי שנהגו בנו?

  3. לא רק שאלה

    "באהבה – לחץ על ההדק: לשחוט, לשחוט, לשחוט… כי בזבל גופות אויבינו עוד ילבלבו שדותינו‫" כתב מנהיג מרד גטו וילנה, אבא קובנר, ששרד והיה לפוליטרוק של "גבעתי" [ב-1948] בדף הקרבי של החטיבה שעסקה בטיהור האתני הכי יסודי בארץ, ולא השאירה כפר פלסטיני אחד לפליטה ושריד בדרום. זו היתה מורשתו של יגאל אלון, והיא לא זיעזעה רבים ביישוב.‬
    ‎* האם בנים ונכדים של ניצולי השואה בחרו לנקום בערבים, שלא פשעו, במקום בקלגסים הנאצים?
    * הרי זו אמת, שמאז 1948, כאשר בן גוריון הורה ליצחק רבין, בתנועת יד, כבדרך אגב, "לטהר" את רמלה ולוד מפלסטינים, ומאז הוא המשיך ‫(‬באינטיפדה הראשונה‫)‬ לפקוד על חיילי ‫"‬צבא העם היהודי‫"‬ ‫(‬לא הוורמכט‫,‬ ולא האס‫-‬אס‫)‬ לשבור ידיהם של זורקי אבנים פלסטינים? וכך ריסק "הצבא המוסרי בעולם" ידיים ורגליים לש אלפי ילדים פלסטינים.
    * ומה נאמר על שופטינו הצבאיים? האם הם שופטים ילדים לפי חוקי נירנברג?
    ‎* מה גרם לעיוורון, ומדוע איננו רואים שחלה התפתחות מסוכנת אצל מנהיגים ציונים וקצינים רבים?