מחלה קשה במרכז החשיבה

שר האוצר מתפלסף, ראש הממשלה מצייר משולשים, הנגיד מפזר אזהרות – והמדיניות הכלכלית ההרסנית לא זזה במילימטר
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.

ככל שהזמן עובר, אני משתכנע שמדינת ישראל ומוביליה הכלכליים החליטו שמצבם של האזרחים הוא דבר משני, והדבר החשוב יותר הוא למצוא חן בעיני הדומים להם בעולם. הנתונים על עוני ועל אי-ביטחון תזונתי הם רק הפרעה לניהול לא-רציונלי של החברה והכלכלה בישראל. יכול שר האוצר להופיע ולדקלם משהו על מצב הכלכלה העולמית והקשיים בה, ובדרך להמשיך את המדיניות שהביאה אותנו למצב חברתי מחפיר.

המשבר העולמי הזה שעכשיו האוצר נתלה בו, הוא בדיוק התוצאה של המדיניות שעליה מדבר שר האוצר. צפיתי בו אמש בטלוויזיה מדבר בכנס שדרות לחברה ואומר שצריך ללמוד יותר פילוסופיה. האמת, שכבוגר החוג לפילוסופיה אני חושב שזה בעיקרון רעיון טוב. אבל כאשר אני רואה את התוצאה בדבריו של שר האוצר, אני מתחיל לחשוב שזה בזבוז זמן – כנראה ששר האוצר לא ממש התמקד בלימודיו בנושאים הנוגעים לצדק חברתי. ובלי קשר לשר האוצר, אי אפשר שלא לתמוה עליו, על ראש הממשלה ועל נגיד בנק ישראל שמגינים, כביכול, על הכלכלה ונוטשים את האזרחים.

המשולש האלטקנטיבי של זהבה גלאון (צילום ממאקו). מגינים על הכלכלה, נוטשים את האזרחים

כאשר היה משבר כלכלי בראשית שנות האלפיים, סיפרו לנו שיש צורך לקצץ בהוצאות הממשלה וכך היה, אבל לא בדיוק. באותה תקופה העבירה המדינה משאבים מאזרחיה הפחות מבוססים והעניים ליותר מבוססים ולעשירים. מיליארדי השקלים שקוצצו מהעניים עברו לעשירים. אמרו לנו שרק כך יוצרים צמיחה ומצמיחה נהנים כולם. רק שהאגדה הזאת מופרכת מיסודה ואין כמעט בנמצא ממצא אמפירי שמאושש אותה.

רק אתמול קראתי מאמר העוסק בגובה המס השולי האופטימאלי לבעלי שכר גבוה, כי כידוע האחוזון הגובה (99-100) הרחיב מאוד את חלקו בכלכלה והכל נעשה בשם הצמיחה וההטבה שתצמח מכך לכולם. אלא שמתברר שצמיחה לחוד וריכוז ההון לחוד – אין השפעה של מתן הטבות בלי סוף לעשירים על הצמיחה. יותר מעניין, עשו החוקרים חישוב על פי כל מיני פרמטרים מהו גובה המס האופטימאלי, מס שלא יפגע בכלכלה. הם מצאו ובהנחות מסוימות ששיעור המס הזה יכול להיות 87% לא שונה משמעותית מהמס הזה בשנות ה-50 וה-60 שהיה מעל ל-90% בארה"ב.

הדוחות האחרונים על תמותת תינוקות ועל חוסר ביטחון תזונתי בעקבות דו"ח העוני שפורסם החודש, מראה עד כמה המדיניות הזאת בישראל היא הרסנית. תמותת תינוקות יהודים בדרום גבוהה פי שתיים כמעט מהממוצע הארצי, שלא לדבר על מה שקורה אצל הבדואים, שם חלה עלייה של 57% בתמותת תינוקות בשנים האחרונות. בדוח על חוסר ביטחון תזונתי מתגלה תמונה קשה ביותר של רעב כבד בקרב 2% מהאוכלוסייה, ואי-ביטחון תזונתי של 19% מהאוכלוסייה.

בלי תוספת משמעותית לתקציבים החברתיים, עשרות-מיליארדי שקלים בשנה (נתווכח על כמה עשרות זה יהיה אחר כך); בלי שכר הולם לעובדים (ואל תספרו לי את האגדה האורבנית של מס ההכנסה השלילי), שום דבר לא ישתנה. כל עוד שר האוצר הפילוסוף ימשיך לתרץ את המדיניות הקלוקלת יחד עם שליחיו ממשרד האוצר, ראש הממשלה ימשיך לצייר משולשים, ונגיד בנק ישראל ימשיך להשתמש ביוקרתו כדי להצדיק את המדיניות הקיימת ולהזהיר מפני אני לא יודע מה, יישאר המצב כמו שהוא. רק מחאה מקיפה ומתמדת יכולה לשנות את המצב, לא טרכטנברג ולא רוזנברג, כי גם אלו משמשים רק עלי תאנה או לחילופין מספקי פלסטרים למחלה קשה שתקפה את מרכז החשיבה של האחראים למדיניות.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יואש

    אתה רואה את תופעת המתקרנפים כגון עוזי דיין שאחרי אתננו בפייס ממתין לכסא בכנסת כדי להצטרף לחבורת ה"סיירת הון-שלטון".
    ובסוציאל דמוקרטיה של שלי, עיני מקבל תמיכה ורוח גבית אחרי שפישל לאורך כל הדרך ורמס את הישגי העובדים והתארגנות העובדים בישראל.
    אז מה נשאר?
    מחאה מתמשכת ומתעצמת! כפי שהמלצת.
    אנחנו "הכלבים שנובחים והשיירה עוברת", ואנו "הכלבים שנובחים אינם נושכים". אבל יגיע הרגע שהמיתוסים הללו יישברו והכלבים ינשכו נשוך.
    המחאה החברתית למרות מאמצי ההסתרה והכיפוף של ביבי- חיה, נושמת וצוברת אנרגיה. היא תפרוץ שוב ברגע שאף אחד מהזחוחים מציירי המשולשים ועוזריהם לא יצפה לו. בינתיים הם מאכילים אותנו עם איראן וגירעון והגדלת תקציבי בטחון ושהעם יאכל קורצה.