פורצים את תריסי העברית

"לשמוע רק מוזיקה אנגלית ואמריקאית זה לאכול אותה ארוחה כל חייך", אמר אופיר טובול, סטודנט ופעיל חברתי, מקים בלוג המוזיקה קפה גיברלטר, במפגש הפתיחה של הקורס משתלבים במרחב: עוּד, קאנוּן וטאר – הדרתה והתעוררותה של המוזיקה המזרח תיכונית. "אנחנו חלק מהמרחב ומדינת הגירה וצריך לחגוג את זה". הקפה מדווח על מוזיקת המרחב והפריפריה הישראלית – מוזיקה אלג'יראית, איראנית ואתיופית דרות בכפיפה אחת עם מוזיקה אשדודית, דרום תל אביבית ומזרח ירושלמית בבלוג שנותן פתחון פה ליוצרים שסגנונם המוזיקלי נעדר מהשיח הכללי.

בשנים האחרונות ניכרת התעוררות של בני הדור השני והשלישי למזרחיות, שחוזרים לצלילים ששמעו בבית הוריהם – צלילים שהדחיקו משום שהתביישו במוזיקה שזוהתה עם "האויב". המוזיקה המזרח תיכונית הקלאסית והיהודית הודרה מהקאנון המוזיקלי הישראלי: היא לא הוכרה כמוזיקה קלאסית, לא הונחלה בבתי הספר, ולא שודרה מחוץ ל"גטאות" שהוקצו לה. אבל גם כשקמו למוזיקה זו מלחינים ומבצעים מוכשרים כיאיר דלאל, מארק אליהו, עומרי מור ורבים אחרים, הם אינם מתוקצבים, לא משודרים ולא מדווחים על אף ייחודה ואיכותה של יצירתם.

איתות נוסף להתעוררותה של מוזיקת המזה"ת היא נהירתם של אלפי צעירים לסדנאות הפיוט של קהילות שרות. הפרויקט, שפועל כבר 11 שנה, הוציא את הפיוט מבתי הכנסת וחיבר אותו למקורותיו מהמוזיקה הערבית, הטורקית והפרסית. "הדור השלישי למזרחיות בוחר מחדש במוזיקה ובתרבות של סביו", אומר המשורר אלמוג בהר, מנחה סדנת פיוט, שמתאר את האמביוולנטיות שחשים בני דורו כלפי מזרחיותם: "הָעֲרָבִית שֶׁלִּי אִלֶּמֶת/ חֲנוּקָה מִן הַגָּרוֹן/ מְקַלֶּלֶת אֶת עַצְמָהּ/ בְּלִי לְהוֹצִיא מִלָּה/ יְשֵׁנָה בָּאֲוִיר הַמַּחֲנִיק שֶׁל מִקְלְטֵי נַפְשִׁי/ מִסְתַּתֶּרֶת/ מִבְּנֵי-הַמִּשְׁפָּחָה/ מֵאֲחוֹרִי תְּרִיסֵי הָעִבְרִית".

במקביל חוזרים זמרים כיסמין לוי, דודו טסה ורביד כחלני לשפת קהילותיהם, ושרים בלדינו, בערבית ובתימנית. בסרט התיעודי "עיראקנ'רול" יוצא טסה, זמר רוק מוביל, למסע לגילוי שורשי משפחתו, סבו ודודו דאוד וסאלח אל-כוויתי, יוצרי המוזיקה העיראקית המודרנית. בעיראק הם היו גדולי המוזיקאים, בארץ הם חוו דחייה והתנשאות משפילה. הכאב על מחיקת זהותם היה כה גדול שבמותם ציוו האחים אל-כוויתי על בניהם לא לעסוק במוזיקה. אבל טסה הפר את האיסור, פענח את המוזיקה שלא הכיר, ושר עם סבו ודודו שנפטרו זה מכבר בסרט ובאלבום שזוכה לביקורות נלהבות. "בלי עבר תרבותי, אין עתיד תרבותי", אומר המלחין ונגן העוד יאיר דלאל, שהשתתף במסע כאוטוריטה מוזיקלית.

במפגש היום (30.11), ידגים דלאל את סוד קסמה של הדיווה המצרית אום כולת'ום שסחפה את קהלה בטראנס אקסטאטי – "קולה של אום כולת'ום משלב נהמה עמוקה עם תפילה, בכי, עונג ואנחה מינית", כתבה בזמנו סיגלית בנאי בכתב העת "הכיוון מזרח". דלאל יקל על מי שאינו מורגל לכך לחבור לאום כולת'ום ולאמנים נוספים, ובמפגש השלישי (14.12) יתמקד במוזיקה ערבית עכשווית.

ב-07.12 יוקרן הסרט "עיראק'נ'רול" והצלם מיכה שמחון יקרין את צילומי המוזיקאים היהודים של המוזיקה הערבית שהוצגו בתערוכה "מקאם" ויספר על פגישותיו איתם. במפגש המסכם (19.12) ישוחח בהר, זוכה פרס רה"מ לסופרים, על מוזיקאים בני הדור הראשון, השני והשלישי למזרחיות ועל טרנד החזרה לפיוט, ושירה אוחיון, מנהלת מח' החינוך בתזמורת האנדלוסית החדשה, על מיעוט התקציבים המוקצים למוזיקה זו (המפגש ילווה בהשמעת פיוטים ומוזיקה אנדלוסית).

לפרטים באתר המכללה החברתית-כלכלית