התשובה לאקונירשנבאום

המהות האמיתית של חוק מימון העמותות מכפיפה את כל ארגוני החברה האזרחית בישראל, לחסדי המדינה. ההתנגדות שלכם למהלך הזה יכולה להתחיל ביום שישי 9.12, במצעד זכויות האדם
אהוד עוזיאל

הצעת חוק העמותות המתוקנת של אקונירשנבאום, שסוכמה בין נתניהו לליברמן, היא גאונית. התיקון לחוק מס הכנסה בהצעתם, מחייב מס של 45% על תרומות מ"יישות מדינית זרה" לעמותות בישראל. הם מעניקים רק פטור אחד בהצעה – לעמותות שמקבלות גם מימון מהמדינה. אחרת, על העמותה ללכת לוועדת חריגים בכנסת, שתחליט האם להעניק פטור ממס זה או לא. הצעת החוק הזאת גאונית, כי היא לא תורמת כלום לציבור בישראל, אבל זוכה להרבה כותרות.

היא גאונית כי היא מגדירה מחדש את המרכז והשוליים בחברה הישראלית, בצורה שלא מעוררת יותר מדי התנגדות. כי זה לא נוגע ברוב. והיא גאונית, כי היא מרסקת את כל החברה האזרחית בישראל, אבל ממקדת את הדיון הציבורי רק ב"עמותות המתנגדות לישראל".

מהות הצעת החוק הזאת איננה מאבק בארגוני זכויות האדם, או בביקורת על מדיניות הממשלה והכיבוש, או על תרומות מממשלות זרות. המהות האמיתית של החוק הזה היא הכפפת כל ארגוני החברה האזרחית בישראל, הרוצים לקבל תרומות מחו"ל, למדינה ולממשלה – שכן למי שלא מקבל גם כסף מהמדינה נותר ללכת לוועדת חריגים בכנסת ולבקש את חסדי המדינה. אחרי החוק הזה יהיה הרבה יותר קשה לעמותה להישאר עצמאית ולא-תלויה בחסדי המדינה, בין אם היא עוסקת בזכויות א/נשים עם מגבלה, זכויות נשים, או זכויות פלסטינים תחת השלטון הצבאי.

ההכפפה של ארגוני החברה האזרחית למדינה היא דבר שנעשה במדינות רבות. הפחד של ארגוני החברה האזרחית מהמדינה קיים גם הוא במדינות רבות. הן לא דמוקרטיות, והשלטון בהן דואג הרבה פחות לאזרחיו, והרבה יותר לעצמו. הצעות החוק מהסוג של אקונירשנבאום מנסות להסיט את הוויכוח מביקורת לגיטימית על המדיניות, למאבק בעצם היכולת להשמיע ביקורת. מדיון מהותי על צדק חברתי וחירות, ושאלת השליטה הצבאית בעם אחר – לשיחה מטופשת על הלגיטימיות של תרומות מהאיחוד האירופי לארגוני זכויות אדם, והאם 2 מיליון אירו כאלה שונים או דומים לתורמים 150 מיליון אירו הנתרמים למחקר מדעי בישראל… מהאיחוד האירופי.

מצעד זכויות האדם, 2010. צילום: תום רביב

התשובה הטובה ביותר שאנחנו יכולים לתת להם היא מצעד זכויות האדם, ב-9.12. למצעד יגיעו כל מי שממשיכים לדרוש צדק חברתי, כל מי שממשיכים לדרוש חירות וזכויות אדם, כל מי שממשיכים לדרוש להרחיב את הדמוקרטיות הישראלית – ולא לכרסם בה. כל מי שמבינים שחופש הביטוי והמחשבה, הגם של הדיעות הלא-מקובלות והביקורתיות ביותר, הוא היסוד העמוק ביותר של כל דמוקרטיה.

במכתב ששלחנו השבוע לשר החוץ, התרענו נגד מצג השווא שהוא מפיץ בהשוואתו את החקיקה מסוג זה לחקיקה בארה"ב או בקנדה. כי ההבדלים הם עצומים: בארה"ב, למשל, נדרשות רק שקיפות ודיווח על תרומות ממדינות זרות – שקיפות שקיימת כבר היום בישראל. במקביל השבוע, סייענו לחברות (וחברי) כנסת ממפלגות מכל הצדדים להניח את הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות על שולחן הכנסת בנוסח מפורט המחייב את המדינה לספק שירותי-יסוד לכלל תושביה. רק השילוב הזה יעבוד עבורינו – לא רק להגיב, אלא להמשיך וליזום. לא להסתפק בצעדת "די" (לרדיפה), אלא לדרוש "עוד!" (צדק חברתי).

מצעד זכויות האדם עובר מהגנה על הדמוקרטיה, אל המאבק למען צדק חברתי ואזרחי. המצעד הוא המקום לכל מי שעוסק במה שבאמת חשוב – יצירת חברה אזרחית בריאה, חקיקת חוקים חברתיים, הבטחת חירות וחופש מחשבה, ושמירה על הדמוקרטיה הישראלית.

למידע על מצעד זכויות האדם

הכותב עובד באגודה לזכויות האזרח

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מאור

    הטיעון לפיו קיום חברה אזרחית בישראל תלוי בתרומות מחו"ל מופרך. מדובר על סכומים של עשרות מיליוני ש"ח בודדים. לפרופורציה: זה פחות מחצי מתקציב מימון המפלגות, זה מאות ש"ח בודדים לשנה לכל בית-אב פלסטיני-ישראלי, זה חלקיק מהתוצר של האוכלוסיה הערבית בישראל- ובוודאי של התוצר של תומכי השמאל בארץ. אז נכון שהאוכלוסיות מוחלשות, חסרות תודעה פוליטית וכו'- אבל הפרופורציות עדיין מגוכחות.

  2. אהוד

    הטיעון במאמר הוא שהמדינה מכפיפה את ארגוני החברה האזרחית שמקבלים כספים מיישות מדינית זרה אל המדינה, ובכך יש פגיעה מקיפה בארגונים הללו. זה עוד צעד שמכפיף אותם למדינה, ובדיוק את הארגונים שאינם רוצים להיות כפופים למדינה כדי לבקר אותה או לנסות ולשפר אותה, או מכל סיבה אחרת.

    ובאופן כללי – קיום החברה האזרחית בישראל תלוי לא מעט בתרומות מחו"ל, ובעיקר מתורמים פרטיים. היקף התרומות הישראלי הוא קטן יחסית. עיקר הכסף מגיע מחו"ל או מהמדינה. רק הEU תורם לחברה האזרחית בישראל 160 מיליון אירו, רובו למחקר מדעי.