הבטחה לא ממומשת

אף על פי שתקציב האגף למעונות יום גדל בצורה משמעותית משנת 2009, לא חל שיפור בהיצע מעונות היום או בסבסודם. שינוי במבחן ההכנסה המקנה זכאות לסבסוד והעלאה מתמשכת בשכר הלימוד, הביאו לכך שפחות משפחות נהנות מהסבסוד וההורים משלמים יותר. בשנת 2009, קיבל האגף שתי תוספת לתקציבו, בסך של 550 מיליון ₪ (לאחר קיצוצים רוחביים נאמד על 500 מיליון ₪). אולם, בד בבד עם הגדלת התקציב, גם העלות להורים עלתה על ידי שורה של החלטות: שינוי שיטת חישוב הזכאות לסבסוד והעלאתו של שכר הלימוד בשיעור מצטבר של 16%. עד כה לא נבנה אף מעון מהתוספת התקציבית שיועדה לנושא, מספר הילדים השוהים במסגרות המוכרות לא השתנה משנת 2008: כ-100,000 ילדים.

ב-2009 תקציב האגף למעונות יום ומשפחתונים עמד על 634 מיליון ₪. בשנת 2011 עמד התקציב על 1.044 מיליארד ₪ – מדובר בעלייה ריאלית של 65%. העלייה חלה בעקבות שתי תוספות: הראשונה: 200 מיליון ₪ בעקבות הסכם קואליציוני עם מפלגת העבודה. אחרי קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, עמדה התוספת על 160 מיליון ₪. תוספת זו "נבלעה" בתוך תקציב האגף ולא ניתן לאמוד את השפעתה. העלאה שנייה, של 350 מיליון ₪, הגיעה בעקבות ביטול פסק דין פרי, אשר הכיר בהוצאת טיפול בילדים כהוצאה מוכרת לצורכי מס. ההחלטה קבעה כי תינתן תוספת תקציב עבור תמיכה בבינוי, הרחבה או הסבת מבנים למעונות יום, הגדלת מספר הילדים במעונות, העמקת הסבסוד עבור שהיית ילדים במעונות והרחבת סבסוד שהיית ילדים בגילאי 5-3 בצהרונים מוכרים.

מספר מהלכים גרמו לכך שלמרות העלייה בתקציב היא אינה מורגשת בפועל:

• העלאת שכר הלימוד ב-16%: משנת 2009 ועד ספטמבר השנה עלה שכר הלימוד בשיעור מצטבר של 16% לערך. ההסדר הקיים קובע כי המדינה משתתפת, בממוצע, ב-50% משכר הלימוד. לכן אם שכר הלימוד עולה, עולה גם השתתפות המדינה. במקום להתייחס לעלייה בשכר הלימוד ולתוספת שניתנה למען העמקת הסבסוד (35 מיליון ₪) כשני דברים נפרדים, משרד התמ"ת החליט לממן חלק מהעלייה בשכר הלימוד מהתוספת התקציבית. גם השנה חלה העלאה בשכר הלימוד, אולם בעקבות המחאה החברתית, החליטו משרד האוצר ומשרד התמ"ת למממן גם את חלקם של ההורים הזוכים לסבסוד.

• שינוי במבחן ההכנסה: ביולי 2010, קבעה הממשלה שינוי במבחן הכנסה המקנה זכאות לסבסוד: מהכנסה לנפש, להכנסה לנפש סטנדרטית. שינוי זה יביא לחיסכון לקופת המדינה של כ-13 מיליון ₪ בשנה. על פי המבחן החדש, מצבן של משפחות בעלות שלושה ילדים ויותר יישאר זהה או יורע. כ-45% מהילדים השוהים במעונות ובמשפחתונים המוכרים הגיעו ממשפחות עם שלושה ילדים ויותר. על מנת למזער את הנזק הנגרם בעקבות שינוי מבחן ההכנסה, הוחלט ליצור דרגות סבסוד חדשות למשפחות אלו. עדיין לא ידוע מהי העלות התקציבית של הדרגות החדשות, אולם ניתן להניח שהעלות נמוכה מ-13 מיליון ₪ – מה שיאפשר לממשלה לחסוך ולהקטין את השתתפותה בסבסוד שכר הלימוד.

• בניית מעונות יום – טרם נוצל התקציב: למרות שמעונות חדשים היו צריכים להתחיל להיבנות בתחילת 2010, עד למועד פרסום מסמך זה, תקציב בניית המעונות לא נוצל. עד סוף השנה אמור להסתיים תהליך אישור בקשות לתמיכה בבינוי מעונות יום חדשים. לפי משרד התמ"ת, בשנת 2013 אמורים להיפתח בין 80 ל-100 מעונות, בתקציב תמיכה של כ- 200 מיליון ₪.

• בעייתיות במבחני התמיכה: שיטת המימון במבחנים הישנים קבעה השתתפות ממשלתית מקסימלית של עד 70% מעלות בניית המעונות, כשהגוף היוזם את הבנייה (רשות מקומית או ארגון נשים) מממן את ה 30% הנותרים. רשויות עניות לא עמדו במימון הנותר וויתרו מראש. פורום נשים לתקציב הוגן חשף את בעייתיות של מבחני התמיכה ופעל לשנותם. כתוצאה, שונו המבחנים, וכיום התמיכה המקסימאלית שמשרד התמ"ת מעניק עומדת על עד 95% מעלות הבנייה, השיפוץ או השכירות.

הבשורה לא תבוא מטרכטנברג

דו"ח טרכטנברג מתייחס למחסור בהיצע מעונות היום כאחד הגורמים שיש לטפל בו על מנת לאפשר להורים (בעיקר אמהות) להשתלב בשוק העבודה ולהקטין את ההוצאות הגבוהות של משקי בית על חינוך בגיל הרך.

דרישה מרכזית של המחאה הייתה חינוך חינם ואוניברסלי מיום הפסקת חופשת הלידה. המלצות הוועדה רחוקות מלהוות מענה לדרישה זו: הוועדה ממליצה על תוספת של 30,000 מקומות לילדים במעונות חדשים שייבנו בתוך חמש שנים (6,000 מקומות לשנה). בשנת 2010 עמד מחזור הילדים בגילאי 3-0 על כ-470 אלף, מתוכם למעלה מרבע מיליון ילדים לא מגיעים כלל למעונות. הפער בין הדרישה בשטח לתוספת המקומות שמציע הדו"ח להוסיף, מראה שלא מדבר בהמלצה שבכוחה לשנות את מדיניות הממשלה בנושא ההשקעה במסגרות לחינוך הגיל הרך.

שנית, הוועדה ממליצה לסבסד במשך חמש שנים מעונות פרטיים על מנת לעודד אותם להיכנס למערך הפיקוח על המחירים. המלצה זו מעודדת הפרטה במקום הרחבת האחריות הממשלתית. שלישית, המלצות הוועדה מתעלמות ממהלכים שתוארו לעיל כמו העלייה בשכר הלימוד ושינוי שיטת הזכאות לסבסוד, אשר מקטינות את שיעור המשפחות הזכאיות לסבסוד. רביעית, כפי שעולה מהנייר הנוכחי אין בהחלטות המבטיחות תוספת תקציבית כדי להבטיח שתקציבים אלו ינוצלו.

לדו"ח המלא (pdf)