אח, איזה נוף

שממה, סלעים ופסולת אדמה – אז למה בעצם השטח שבין הכפרים עיסאוויה וא-טור שבמזרח ירושלים עומד להפוך לגן לאומי? יונתן מזרחי על הפוליטיקה של הריק
יונתן מזרחי

טיול בשטח המיועד להיות גן לאומי "מורדות הר הצופים" בירושלים מעניין מסיבה אחת בלבד: הנוף המרשים הנשקף מטיילת הר הצופים לעבר ים המלח וירדן. אבל כשיורדים במדרון לעבר אדמות הכפרים הפלסטינים עיסאוויה וא-טור, הטיול הופך למשעמם וחד-גוני. משני עברי העמק ישנם בתים פלסטינים, במרכז כביש בין-עירוני המוביל למעלה אדומים ובמדרון הרבה שממה, סלעים ופסולת אדמה.

אין כמעט מה לכתוב או לומר על ייחודו של המקום. על פניו נראה שהוא צריך לשמש כעתודת קרקע לתושביו. פני השטח והממצאים הארכיאולוגים במדרון אינם ייחודיים יותר (ואולי אף פחות) מאשר האדמה עליה נבנו שכונות פסגת זאב, ושרידים ארכיאולוגים משמעותיים יותר ניתן למצוא בשכונת הגבעה הצרפתית ואפילו בשטח האוניברסיטה העברית. אבל שטחים אלו לא הוכרזו כגנים לאומיים אף פעם, וכבר לא יוכרזו ככאלה.

איפה העתיקות? שטח הגן הלאומי העתידי "מורדות הר הצופים"

בהיעדר אתר ארכיאולוגי משמעותי, ניתן למצוא בעיקר מספר קברים שדודים ומבני מחצבות שכמוהם ניתן למצוא אין-ספור בכל שטחי ירושלים. בהערכה גסה, אפשר לומר שהקברים העתיקים במדרון שבין הכפרים פשוטים יחסית, ובטח שאינם מפוארים כמו קברים שנחשפו בשכונת סנהדריה, רמות אשכול, רחביה ועוד (ההיגיון אומר שעשירי ונכבדי העיר לא הרחיקו עד לעיסאוויה על מנת להיקבר). הקברים במדרון אינם משקיפים על ירושלים אלא לעבר המדבר, ולכן ברור מדוע המקום אינו היה בית קברות מרכזי אף פעם.

ובכל זאת, רשות הטבע והגנים החליטה להכריז על כ-730 דונם גן לאומי על סמך הנוף הנשקף מהאזור, מאפיינים בוטניים וחשיבות העתיקות במקום: "חשיבות מבחינה נופית וארכיאולוגית ומבחינת ערכי הטבע שבו", הם קראו לזה. על סמך דלות הממצאים, ניתן לומר כמעט בוודאות שהערך המרכזי של המקום הוא הנוף הייחודי הנשקף מטיילת הר הצופים. ואכן מומלץ לבקר בטיילת, הקיימת כבר עשרות שנים, אך אין צורך להפוך אותה לגן לאומי.

אדמות עיסאוויה ומבט לעבר הר הצופים. לא יותר מיוחדות מאדמות פסגת זאב

נראה שלא פחות חשוב הוא איזה נוף לא נשקף מהטיילת של הר הצופים. מקבילה מעניינת לטיילת זו היא הטיילת בארמון הנציב, המשקיפה על העיר העתיקה ומזרח ירושלים. שם למרות הרצון להתרכז בירושלים העתיקה מהתצפית, אי אפשר להתעלם מהכפרים ג'בל מוכבר, אבו-טור, סילוואן ואחרים המאכלסים את השטח שבין התצפית לחומות העיר העתיקה. הנוכחות הפלסטינית היא חלק בלתי נפרד משרידי העבר של העיר.

עיסאוויה. בכל זאת השתנה משהו בארץ אבותינו

בתצפית מהר הצופים קל יותר להתעלם מהכפרים האלה, מכיוון שלפני העומדים בה נפרס שטח רחב לא בנוי ובהמשך מדבר. תוכנית מתאר שתאפשר לתושבי עיסאוויה וא-טור לבנות באדמותיהם, תזכיר לכל המבקרים במקום שגם בחלק זה של העיר הפלסטינים הם חלק מהנוף. המבט לעבר ים המלח והירדן לא יפגע מהבנייה במקום, אולם המשמעות של התצפית תיפגע בהחלט: מבט לעבר המדבר הלא-מיושב וים המלח באופק, מאפשרים לרבים לראות את המקום כאדמת אבותינו הריקה שחיכתה לחזרתנו לארץ במשך אלפי שנים. הנוכחות הפלסטינית במקום מזכירה לכולם שמשהו בכל זאת השתנה בארץ מאז ימי אבותינו. האדמה לא חיכתה לעם ישראל 2,000 שנה ואי אפשר להעלים את התושבים של המקום.

ככל שנחשפים לסיבות שהובילו לרצון להכריז על האדמות כגן לאומי, מתחזקת התחושה שרשות הטבע והגנים מונעת משיקולים פוליטיים, אולם עליה להסביר זאת לציבור ולא להתכחש לשיקולים אלו בעבודתה; במקרה של גן לאומי "מורדות הר הצופים" לאו דווקא עוד שטח ירוק (בספר המדבר יש מעט מאוד צמחייה ירוקה) עומד לנגד עיניה, אלא עוד שטח פנוי שניתן לעצב אותו לצרכיה ולצרכיהם של המתנחלים.

הכותב הוא ארכיאולוג וחבר בארגון עמק שווה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

    1. סמדר לביא

      תודה על מאמר רהוט. הייתי שמחה לקבל תרגום שלו לאנגלית. למצער, אנגלית היא שפה סטנדרטית בין לאומית, כך שהפכה לשפה עריצה.
      סמדר.

    2. דנה

      ומקבל שם החלטות?

    3. יוני מזרחי

      רת"ג שייך למשרד לאיכות הסביבה. הפעילים המרכזיים ברת"ג ירושלים הם אנשי ימין.
      תרגום לאנגלית יהיה בעוד מספר שבועות

    4. יעל

      צר לי, אך אני חייבת שלא להסכים איתך!
      1. הבנייה בא-טור ובעיסאוויה היא בנייה מכוערת, שאינה מתחשבת באף פרמטר סביבתי: לא קו-הרקיע, לא ארכיאולוגיה (משמעותית פחות או יותר…), לא דאגה לכבישים המתאימים לנפח תנועה, לא דאגה לשמירה על ערכים של פינוי פסולת ואשפה, לא דאגה להקפדה על הדציבלים של רמקולי המסגדים ועוד ועוד. לכן, אם רוצים לשמור על איכות החיים של תושבי הכפר והישובים היהודיים הסמוכים, אין ברירה אלא להגביל את התפשטות הכפרים הללו שהינה כעת התפשטות בלתי מבוקרת.
      2. הבא לי איזשהיא הוכחה כי מדובר באדמות של תושבי המקום. אני מתמצאת לא מעט בנושא ומעולם מעולם לא ראיתי הוכחות כי האדמות אכן שייכות להם (יתרה מזו, הקברים היהודים העתיקים אולי אף מוכחים ההפך…).
      3. מחצית מהכפר עיסאוויה בנוי על אדמות פרטיות של האוניברסיטה העברית. פרט זה אינו מצוין בפוסט שלך. שוב הגדרת "למי שייכות האדמות" נותרת עמומה, במקרה הטוב, ברגע שמגיעים לנושא מזרח ירושלים.
      4. גם תושבי השכונות היהודיות הסמוכות סובלים ממצוקת מקום. בגבעה הצרפתית למשל, היו הרבה משפחות שמחות אילו היו יכולות לבנות דירות כאוות נפשם בכדי לשכן בהן את הילדים והנכדים, אך מה לעשות שיש חוקים עירוניים ולא ניתן להתרחב לכל מקום פנוי?
      5. תושבי עיסאוייה וא-טור מתלוננים זה עשרות שנים כי אין להם פארקים ומגרשי משחקים לילדים. גם כשבונים פארק, זה לא מספיק טוב…?
      6. עיסאוויה שילשה ורבעה עצמה בעשור האחרון הרבה מעבר לקצב הגידול הטבעי של תושביה מלפני עשור. 40% מהמתגוררים בה הם שב"חים ולא ילידי המקום. כך שהטענות על חוסר מקום, אינן תואמות את המציאות בשטח…
      7. גם בהר הצופים, הגבעה הצרפתית, רחביה ופסגת זאב המוזכרות בכתבה נבנו פארקים סביב קברים עתיקים, ואף אחד לא התלונן כי זהו בזבוז שטח לבנייה עבור תושבי המקום. מדוע טענה זו פתאום מועלית באשר לעיסאוויה וא-טור? האם רוצים שיוון או לא?
      יעל