הסכנה בניכוס המחאה

אורן רכמן על הקריאה להתפקד למפלגות הגדולות, שרק תתעל את המחאה לחיקה של ההגמוניה על חשבון הישגיה עד כה
אורן רכמן

באחרונה נשמעות קריאות להתפקדות לשלושת המפלגות ה"גדולות", הליכוד, קדימה ועבודה (כאן, כאן, וכאן). ייתכן שחלק מפעילי המחאה חוששים להישאר לאחר הפגנות השיא חסרי כל השפעה ושוקלים אפשרות כזאת מתוך כוונה לנקות מבפנים את המפלגות מהפוליטיקאים המושחתים שהתברגו בהן, ולקדם משם את האג'נדה של המחאה.

גם אם הכוונות כנות וחיוביות, סכנה גדולה אורבת להם ולמחאה החברתית כולה בהתפקדותם לאותן מפלגות. העובדה שבעלי עניין מושחתים התברגו בכל המפלגות הגדולות וניצלו את הפלטפורמות האלה לקידום רווחיהם האישים או הרווחים האנוכיים של שולחיהם לפוליטיקה, לא סותרת אלא מצטלבת עם העובדה שנבחרי שלוש המפלגות, כשהיו בשלטון בתורן, עיצבו וקיימו משטר המוטה לטובת ההון בחברה בישראל.

ההכרה לפיה If you can't beat them – join them, טומנת בחובה תהליך של ניכוס המחאה בידי בעלי ההון ונציגיהם במפלגות ובשלטון. השליטים ההגמוניים זקוקים להיענותו של ההמון לכללי המשחק הקיים כדי להמשיך לעשות את רווחיהם וגם זקוקים לקולותיהם. כמו כן, חשוב להם לשמור על החזות הדמוקרטית. מסיבות אלה, עדיף להגמוניה להגמיש את המשטר ולצפות שההמונים הסתפקו ברפורמות שוליות, שאינן מרחיקות לכת, לא משנות את כללי המשחק וגם לא מערערות על שליטתה או על רווחיהם.

אם כך, תמוה ביותר כיצד נציגי המפלגות הגדולות חובקים היום את המחאה, מביעים הבנה למצוקות שהיא מציפה, ממלאים את פיהם בתמיכה בצדק חברתי ולעתים אף מתייחסים בחיוב לאחדות מהתביעות שעולות מהמחאה. האם פתאום השתנו והפסיקו לייצג את בעלי ההון? האם הן מנסות לנכס לעצמן את שפת המחאה כדי ליצור מייצג שווא של הזדהות עמה? האם הן ישתמשו בפעילי המחאה הנפקדים אליהן כדי ליצור מסך של לגיטימציה לחלוקת פירורים ולשינויי דמה שיציעו למוחים? חשוב להזכיר את תוכניות "שיקום" ו"צמצום פערים" למיניהם ששנים רבות יצרו חזות של דאגה חברתית מצד השלטון וציפיות שווא בקרב השכבות המוחלשות, אולם בפועל לא הועיל לביטול מצוקתם האישית והקהילתית של מרבית נפגעי המשטר.

האם המפלגות הגדולות נפתחות ועמלות להצטרפותם של מיטב פעילי המחאה על מנת לרכוש את נאמנותם ולהצר את צעדם? בהיסטוריה של המאבקים החברתיים בישראל, עוד מתקופת המעברות, הממשל הצבאי, דרך מאבקם של הפנתרים השחורים ומאבק הרופאים הנוכחי, הצטיינו ראשי המפלגות במהלכי קו-אופטציה של חלק מהפעילים התוססים או הבולטים על מנת להפריד בין מנוחשל למנוחשל, להשתיק את קולות המחאה ולהמשיך למשול. לעתים, פעילים שבהפיכתם לחברים במפלגות הגדולות משכו מצביעים רבים אליהן, שכחו תוך זמן קצר מנין צמחו ואף בגדו במה ומי שהם התיימרו לייצג.

בעלי ההון ונציגיהם בשלטון ובמפלגות הגדולות לא יוותרו על הרווחים ועל השררה מרצון ומטוב לב. הם עלולים לייצר רק מיצג שווא של נכונות לכך, עד יעבור הזעם ושחיקת תנועת המחאה. כמו כן, ברשימת המפלגות הגדולות שנזכרות בתקשורת, התעלמו לגמרי ממפלגות אחרות שפעיליהן ותומכיהן נמנו בין הנמרצים ביותר בקרב שוכני האוהלים, הצועדים במצעדים ומשתתפי העצרות – כאילו שההתפקדות אליהן או הצמיחה של מפלגה או מפלגות חדשות אינן קיימות כאופציה להשתתפות פוליטית-מפלגתית עבור המוני המוחים.

הצרת מגוון המפלגות הראויות להתפקד אליהן לשלושת המפלגות האחריות למשטר החזירי הנוכחי מעורר תהיות קשות בקשר לחיבור בין התקשורת המסחרית, ההון והמפלגות. לפנינו מניפולציה שנועדה לתעל את המוני המוחים לחיקה של ההגמוניה. עד היום חשפה המחאה מצוקות שהיו מושתקות מזה זמן רב ושיחררה מכבלי השיח ההגמוני. היא גם זימנה הזדמנות לטרוף את הקלפים המפלגתיים. זו השעה להתארגנות להמשך המאבק לזמן ממושך, הן בארגונים אזרחים בלתי תלויים, שיעסקו בחיבור בין נפגעי המשטר, בהצפת הבעיות, בהבניית שיח חברתי שוויוני ובסנגור על הזכויות החברתיות, והן בבריתות של מפלגות שיפעלו נאמנה במסדרונות הכנסת, הממשלה והשלטון המקומי לעבר מדינת רווחה וצדק חברתי לכולם.

הכותב הוא סוציולוג ומרצה בנושאים של שירותי אנוש, חברה אזרחית וחינוך חברתי

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יפה

    אני חושב שהקריאה הזו נובעת מההכרה שההצבעה לכנסת בארץ נובעת כמעט לגמרי מהיחס לנושא המדיני. כך , במציאות שכוח הדתיים והימין המדיני רק מתחזק אין סיכוי לחזק את השמאל הכלכלי האמיתי בבית המחוקקים. במציאות המיוחדת הישראלית דווקא שבירת הפרדיגמה המפלגתית המסורתית של ימין ושמאל בהיבט הכלכלי יכולה להניב תוצאות.

  2. דוב

    אלו שקוראים להתפקד למפלגות השלטון על מנת לשנות מבפנים הם אותם שניסו בכל הכוח להציג את המחאה כבלתי פוליטית. אבל המחאה היא פוליטית יותר מכל דבר אחר מכיון שהיא מאיימת על הסדר הקיים שאותו מייצגות מפלגות השלטון. הנאיביות שאפשר להפוך את השיטה על ידי פוטש מבסנים תביא רק להתחברות אליה ותחסל סופית את כל מה שהושג. דוקא ההיפך הוא הנכון. המנעות בבחירות בכלל ובניית כוח פוליטי אזרחי נגד הממסד הפוליטי הקיים, נגד ההון שלטון עיתון הוא הדבר היחידי שמאיים עליהם ויכול בטווח רחוק להביא לסדר חברתי חדש.

  3. יוסי לוס

    אני לא חלק מהתארגנות זו, אבל אני חושב שיש בה פוטנציאל גדול מאד. בתחילת המחאה הצעתי משהו דומה לה http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2011/07/31/ביבי-לא-יהפוך-לאנטי-ביבי/).
    לפי מיטב הבנתי הרעיון הוא להשתלט על מפלגות ולא לחזק אותן ולהשפיע על מקבלי ההחלטות. לפקוד קבוצה גדולה של אנשים אשר תיצור קבוצות לחץ בתוך המפלגות שעל מנהיגי המפלגות, באם אלה לא יוחלפו לגמרי, ייאלצו להתחשב בדעתן כדי להיבחר.
    אין לכך שום קשר לכך שנציגי מפלגות מסוימים מחבקים את המחאה או לא. מה ייצא מזה אין לי מושג. אני לא נביא. אבל זו אופציה אפשרית להזיז מפלגות קיימות על כל רכושן ומנגנוניהן לכיוון סוציאל דמוקרטי. הסלוגן שנבחר ליוזמה מבהיר באופן די ברור שהיחס של אנשי היוזמה לפוליטיקה המפלגתית העכשווית הוא של בוז וגועל.

  4. hc

    הכנסת הוא הגוף החזק ביותר במדינה והיחיד שיכול לשנות בגדול. השארנו אותו למושחתים בלבד וקיבלנו שחיתות. עכשיו הוא אומר – אל תלכו לשם, הם מושחתים. זה בדיוק מה שהם רוצים שנגיד.
    הכותב מוזמן לקרוא לעומק את יוזמת ההתפקדות שמסבירה גם למה הקמת מפלגה חדשה הרבה יותר קשה ופחות מועילה. זה הכל עניין של מספרים. פייגלין הבין את זה. ראשי ועדים מושחתים הבינו את זה. רק אנחנו עוד לא הבנו, יצאנו לכיכרות ועכשיו שואלים למה לא שמים עלינו.

  5. עמירם

    הפגנות

    מצעד זכויות האדם השנתי נערך בארץ, כמו בשנים קודמות, ולפני קודמות ולפני לפני קודמות. במצעד נפגשו זכויות אדם וזכויות של קיום בכבוד, דבר שלא מובן באופן טבעי. כדאי להיזכר כי רק מחאות ואדי סאליב והפנתרים השחורים הצליחו. המחאות האחרות היו עדינות מידי. דרך אחרת לשנות היא דרכה של ש"ס, שבמקום לצעוד הקימה מפלגה. ומבחן התוצאה מוכיח שהרב עובדיה צדק.
    נכתב לפני כשבוע ב'מוניטין-חפןז' אקטואלי גם עכשיו.
    http://www.monitin.org.il

  6. עודד גלעד

    התפקדות ו"כיבוש" הפוליטיקה הישראלית מבפנים היא האקט האזרחי הכי יעיל ומועיל שיכול לעשות מי שחפץ בצדק חברתי.
    כמו פייגלין, צריך להתפקד למפלגות הגדולות ולהצביע לקטנות.