עניין מטריד

הטרדות מיניות של נשים ברחובות תל אביב-יפו אינן גזירת גורל. יעל בן יפת ושרון מלכי מסבירות מה צריכה העירייה לעשות
יעל בן יפת ושרון מלכי

הדעה הרווחת על מקומות בעיר היא תוצר של מציאות קיימת, מציאות שנכפתה במשך שנים על ידי התנהלות עירונית של שווים יותר ושווים פחות. אותה התנהלות גרמה לכך, למשל, שתושבי נוה שאנן נאלצו לספוג לקרבם את התחנה המרכזית המזהמת ואילו תושבי צפון העיר בגוש הגדול יזכו בקרוב לבית ספר חדיש בעלות של מיליונים. ההשקעה בבית ספר היא השקעה מבורכת, שהתוצאה שלה היה ההכרה של העירייה שקיים מחסור בכיתות לימוד באזור זה. כלומר, גם בעיריית תל אביב-יפו מבינים לפחות לגבי חלק מהאזורים בעיר, כי תחילתו של פיתרון נטוע בהכרה בבעיה. אך דומה כי הנהלת העירייה מפנה עורף לשכונות שלמות בעיר ועם המבט המופנה הצידה היא מתעלמת מהבעיות הרבות שקיימות בהן.

בשיתוף פעולה שהתחלנו עם אתר הכצעקתה, העוסק בהטרדות מיניות של נשים ברחוב, רצינו להפנות את המבט למקומות בהם זה קורה במרחב העירוני של תל אביב-יפו. חשבנו שבאמצעות סקר שיחשוף את המיפוי הגיאוגרפי של מקרי ההטרדה, נוכל בעקבות הממצאים להצביע על מקומות מסוימים בהם מתרחשים אירועים אלו באופן בולט ואף לחשוב יחד עם הגורמים העירוניים הרלוונטיים על פתרונות שיהפכו את המרחב העירוני שלנו ליותר בטוח.

בסופו של דבר, הסקר נעשה במימון המחלקה לקידום מעמד האשה ולא כלל התייחסות לאזורים ספציפיים בעיר, מתוך חשש כי התוצאות שתתקבלנה יטילו סטיגמה על אזורים מסוימים. אולם בדיוק חשש זה בעצם הוא שמונע את האפשרות של טיפול אפקטיבי במקומות שכולנו יודעות כי בהם לא כדאי לנו כנשים להסתובב לבד. הסטיגמה, אם כבר תהיה, תוטל ובצדק על הנהלת עיריית תל אביב-יפו ובעיקר על העומד בראשה. בצדק, כי ההטרדות הללו, שהסקר מלמד אותנו כי מרבית הנשים עוברות אותן במהלך חייהן, אינן גזירת גורל. יש מה לעשות נגדן, הן בהתערבות תכנונית מותאמת מגדר במרחב הציבורי והן בפן החינוכי כלפי אותם גברים מטרידים.

לדעתנו, פעולה משלימה הכרחית לסקר שנערך צריכה להיות מיפוי של מקומות ספציפיים ברחבי העיר וגזירת תוכנית פעולה לשיפור הביטחון של נשים במרחב הציבורי. ישנם מקומות שלא צריך לחכות לתוצאות הסקר כדי לפעול בהם. למשל, ברחובות הסמוכים לתחנה המרכזית החדשה שהצליחה במשך שנים להפוך את השכונה שסביבה לאזור פשע, סמים וזנות מבעד לענני זיהום האוויר בשכונה. הפניית המבט אל עבר אותם מקומות בהם המרחב הציבורי אינו מרגיש בטוח לנשים, יכול להיות תחילתו של הפתרון שיביא לצמצום הפערים הנדרש בתחום זה כמו בתחומים רבים אחרים.

הפוסט פורסם ב-mynet

למאמרים נוספים של יעל בן יפת

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.