הצלחה למוּצלחים

כדי לטפל בבעיית הריכוזיות, לא מספיק לפרק קרטלים ופירמידות שליטה ולהגביר את הרגולציה – ליה אטינגר על ההכרח להתייחס אליה גם כתוצאה ולאתר את שורשיה
ליה אטינגר

האמנם ריכוזיות היא הבעיה המרכזית של המשק הישראלי? הנתונים מראים בבירור: הריכוזיות גבוהה וכתוצאה מכך יוקר המחיה בארץ גבוה בהשוואה למדינות רבות, וקשרי הון-שלטון מקנים כוח רב לבעלי ההון ולפוליטיקאים הקשורים אליהם. אך הריכוזיות היא לא רק סיבה – היא גם תוצאה. כדי לטפל בבעיה, לא מספיק לפרק קרטלים ופירמידות שליטה ולהגביר את הרגולציה, אלא הכרחי גם לחפש את הסיבות לצמיחת שורשי הריכוזיות ולטפל גם בהן.

ריכוזיות היא תוצאה קלאסית של מעגלי הצלחה למצליחים, מעגלי משוב המתגמלים הצלחה בהצלחה וגורמים לתופעות להתגבר מרגע לרגע. כולנו מכירים דוגמאות למעגלים המגבירים את עצמם: למשל מכת ארבה (ככל שנחיל גדל, כך יש יותר נקבות מטילות, והנחיל גדל עוד יותר) או סרטונים פופלאריים ביו-טיוב (אם סרטון הצליח להגיע להרבה צפיות אנשים מסתקרנים לראותו ומספר הצפיות גדל, דבר המגדיל את הסקרנות לצפות בו וכך הלאה). כך גם מעגלי הצלחה למצליחים בכלכלה: כסף יוצר כסף שיוצר עוד כסף, וגם בעקיפין כסף מייצר עוצמה פוליטית, שמאפשרת להטות את כללי המשחק לטובת מי שיש לו כסף.

אבל מעגלי משוב מתגברים מכילים את זרעי ההרס של עצמם. אי אפשר להמשיך לגדול לנצח: לא תיתכן צמיחה אינסופית בעולם סופי. נחיל הארבה נעלם לאחר שחיסל את כל המזון בסביבה. מספר הצפיות מפסיק לעלות לאחר שכולם כבר צפו בסרטון. המנצח במונופול לוקח את כל הקופה והמשחק נגמר. אז איך זה שאיננו קורסים?

בטבע וגם במערכות חברתיות יציבות, ברוב המקרים תוצאת המעגל המתגבר אינה קריסה אלא התייצבות בגלל השפעתן של מערכות משוב ממתנות. התינוק אינו ממשיך להכפיל את משקל גופו כל כמה חודשים, קצב גידולו מווסת והוא הופך למבוגר בעל משקל גוף קבוע. גם המשק הישראלי אינו משחק מונופול, בחברה דמוקרטית יש בלמים ואיזונים: למשל, הממונה על ההגבלים העסקיים שתפקידו לרסן את המונופולים, מיסוי פרוגרסיבי וביטוח לאומי שנועדו לאזן אי שיוויון בחלוקת הכנסות, זכות העובדים להתאגד שמגבילה את הכוח של המעסיקים וחוק חינוך חובה חינם שנועד להבטיח סיכוי שווה גם למי שלא נולד למשפחה עשירה. הדמוקרטיה עצמה היא מערכת משוב מאזן: אם האזרחים אינם מרוצים מקשרי הון-שלטון, הם יכולים להחליף את השלטון.

אם כך איפה הכשל? מדוע נוצרו פירמידות של שליטה? מדוע הפער בין העשירים לעניים גדל כל כך בעשר השנים האחרונות? מדוע רווחי הצמיחה אינם מגיעים אל מעמד הביניים ומצטברים בעשירון ובמיוחד במאיון ובאלפיון העליון? הסיבה היא, שמערכות מאזנות יכולות למתן מעגלי הצלחה למצליחים רק בטרם התחזקו מדי. הממשלות בשלושים השנים האחרונות פירקו חלק גדול מהמערכות הממתנות והמאזנות וכך איפשרו למעגלי ההצלחה למצליחים לצמוח בעוד המערכות המאזנות התגמדו לעומתם.

מה עוזר חוק חינוך חובה חינם, אם ההפרטה נכנסת לבתי הספר וההשקעה לתלמיד ברשות מקומית חזקה גדולה בהרבה מההשקעה לתלמיד ברשות מקומית חלשה? באיזו מידה עוזר מס הכנסה פרוגרסיבי ואפילו מס הכנסה שלילי אם מעלים את המע"מ, וכך יוצא שהעשירון התחתון משלם אחוז משמעותי מהכנסתו כמס על תצרוכת של מזון ושאר מוצרים חיוניים? באיזו מידה מצליחים חברי הכנסת לייצג את הציבור כאשר עשרות לוביסטים בשכר מסתובבים כל יום בכנסת? ומה טיב המידע המגיע לאזרחים כאשר מיליארדר שתומך בראש הממשלה מחלק חינם עיתון יומי שהופך להיות הפופולרי במדינה?

הצלחה למצליחים פירושה שלמי שכבר הצליח, יש סיכוי יותר גבוה להצליח מאשר לכל השאר. לכן הצלחה למצליחים מונעת הצלחה של מוּצלחים. מי שמצליח אינו מי שמוכשר ומשקיען אלא מי שמתחיל את המירוץ 5 דקות לפני כולם. מי שעשיר מספיק יכול לקנות חברה יצרנית בכספי הלוואה ולהחזיר לעצמו את ההלוואה מדיווידנדים מקופת החברה עוד לפני ששינה בה דבר. מי שעשיר מספיק יכול לעשות תספורת לאגרות החוב שמכר לציבור וכך להחזיר רק חלק מהחוב ועוד דוגמאות כהנה וכהנה מהתקופה האחרונה.

אם המחאה הנוכחית תביא להקטנת הריכוזיות מבלי לבנות תשתית מוצקה של מערכות משוב מאזנות, תוך זמן קצר מעגלי ההצלחה למצליחים ינצחו שוב וישתלטו על המשק – כפי שקרה בארה"ב לאחר המשבר הפיננסי ב-2008. מערכת כלכלית המחזקת את החזקים לא מותירה סיכוי אמיתי לשאר: בעלת המכולת השכונתית תתקשה להתחרות במבצעים של רשתות המרכולים, שכן היא נאלצת לשלם מחירים גבוהים יותר לספקים. נגר עצמאי שחלה והושבת מעבודתו למספר חודשים ופיגר כתוצאה מכך בהחזר הלוואה שנטל, גילה מהר מאד שנקלע לסחרור חובות: הוא עובד קשה שעות נוספות על מנת להחזיר את החוב ובכל זאת החוב ממשיך לתפוח.

דווקא מי שמאמין בשוק החופשי ובאפשרות של כל אחד להצליח, חייב לדאוג לכך שהמגרש יהיה ישר – שהשער של הקבוצה שניצחה בסיבוב הקודם לא יהיה ממוקם במעלה גבעה. יישור מגרש המשחקים הכלכלי משמעו לא רק איזונים במערכת הכלכלית כמו תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים או רגולציה של הבנקים ושוק ההון, אלא גם איזונים בתנאי הפתיחה של התחרות, כמו חינוך ציבורי איכותי לכל ומערכת בריאות שיוויונית. כל אלו ועוד איזונים הם תנאים הכרחיים לשוק קפיטליסטי המאפשר לכל אחד סיכוי אמיתי להצליח.

הכותבת היא עמיתה בשחרית, והרכזת האקדמית של מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית. פורסם במקביל בבלוג של שחרית

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מאור

    בשוק חופשי גוף לא יכול "לקנות חברה יצרנית בכספי הלוואה ולהחזיר לעצמו את ההלוואה מדיווידנדים מקופת החברה עוד לפני ששינה בה דבר", מפני שהתחרות עם גופים אחרים (שגם הם יכולים לקחת הלוואה וכו') תעלה את מחיר החברה לרמה בה זה כבר לא יהיה כדאי. אפשר כמובן לתכנן מראש לכפות על החברה להיכנס לחובות, להעלות תעריפים וכו'.