בין אחד למאה?

כנראה שבאמת יש להקצות יותר משאבים למערכת החינוך בישראל, אבל עידו גדעון חושב שכל עוד אנחנו בוחנים הכל דרך עקומת ציונים חסרת משמעות – זה לא יפתור את בעיית אי-השוויון בין התלמידים
עידו גדעון

במאמרה "חינוך ראוי לכל ילד" שפורסם כאן, מבקשת טלי ניר להפנות את תשומת לבנו לחוסר השיוויון במערכת החינוך הציבורית הכושלת בישראל. מי לא שמע בשיחות סלון ובבתי קפה על פשיטת הרגל של מערכת החינוך – המורים הכושלים, התלמידים חסרי החינוך, בתי הספר המתפוררים. הבעיה, טוענת ניר, היא בחלוקת המשאבים: "ישראל משקיעה בתלמידיה הרבה פחות מהממוצע ב-oecd, למעשה רק שלושה-רבעים מההשקעה הממוצעת פר תלמיד במדינות המפותחות".

המאמר מתבסס על אותם דירוגים ארורים לפי מבחני פיזה, בהם ישראל נמצאת מתחת למדינות מהדרום הגלובלי. כישלון ילדי ישראל במבחנים האחידים הבינלאומיים מעורר רגשות נוסטלגיים לצד זעם קדוש מצד כל המבקשים לשפר את מערכת החינוך. אבל באותה מידה, ניתן היה להביא את הנתונים המבהילים לגבי אחוזי הזכאות לבגרות – בדימונה, אום אל פחם או בקרב מהגרים יהודים מאתיופיה. גם שם, יש להניח, הפתרון המוצע יהיה בחלוקת המשאבים.

ההיגיון ברור: יותר כסף = יותר ציונים. ואנחנו אוהבים ציונים. ההבנה הזאת בדיוק הביאה לפריחתן של עמותות המפנות כסף ומשאבים שונים ומשונים מהשוק הפרטי למערכת החינוך "הכושלת". אבל כאן בדיוק הבעיה: ההפרטה של מערכת החינוך לא מתחילה בתשלומי הורים, אלא דווקא בסגידה שלנו לציונים.

שרי חינוך לשעבר מתנצחים בדיעבד מי הצליח להשיג יותר משאבים למערכת, או לחלופין הפנה משאבים למגזרים נחשלים (בדרך כלל לקראת פריימריז). טענה נוספת שנשמעת, היא לגבי ייעול המערכת החורקת באמצעות הסכמי עבודה חדשים עם המורים או שינויים מבניים במשרד החינוך. בכל המקרים, השאלה סביב המדיניות הרצויה לשיפור החינוך נסובה רק סביב המשאבים המוקצים למערכת. באופן אבסורדי, דווקא ההסכמה על שיפור מערכת החינוך מבליטה את חוסר האונים מול מערכת "קורסת".

בלב העניין נמצאות בחינות הבגרות. לעתים נדמה כי העיסוק המרכזי של משרד החינוך והעומדים בראשו הוא לבצע שמיניות מצחיקות באוויר כדי להבטיח עלייה באחוזי הזכאים לתעודת בגרות. לכאורה, משמשות הבגרויות ככרטיס הכניסה של הדור הצעיר לשוק העבודה ולעולם האמיתי. איזה כרטיס ואיזו כניסה. נכון שתעודת בגרות טובה תאפשר לך להתברג בתוכנית לימודים יוקרתית שבוודאי תבטיח לך עתיד כלכלי בטוח. אבל אם להורים שלך יש מספיק, הסיכויים הם שהתעודה בסופו של דבר תהיה טובה גם כך. וגם אם לא – הרי לשם כך יש מכללות יוקרה. מצד שני, אם איתרע מזלך ונולדת להורים עניים, לא תעודת הבגרות הטובה תציל אותך. כך שחוסר השיוויון בחברה לא נוצר במערכת החינוך, אלא משתקף בה.

אבל יש כאן בעיה עמוקה בהרבה. כל שיטה של הערכת תלמידים באמצעות מבחנים אחידים נדונה לשכפל את החברה המעמדית. דירוג תלמידים באמצעות מבחנים וציונים מאפשר להורים עשירים להעביר את ההון שלהם לדור הבא. השוק הפרטי לא מאחר להריח רווח פוטנציאלי וכמו פטריות אחרי גשם צצים מוסדות פרטיים לעשירים בלבד שמעגנים את אי-השיוויון. במילים אחרות, אפילו אם ישקיעו בתלמידים עניים פי שניים ושלושה מאשר בתלמידים עשירים, לעשירים יהיו האמצעים המספיקים לצאת מהמערכת עם יותר "הון חינוכי" – לא כך ניצור שיוויון בחינוך. בחינות אחידות נועדו לייצר נתונים חסרי משמעות לצורך נאומים של עסקנים וביורוקרטים, ובפועל להוריש את הפער המעמדי לדור נוסף ולייצר צרכנים מטומטמים לבחינות מיותרות.

לסיכום, יכול להיות שבאמת צריך הרבה יותר משאבים למערכת החינוך. סביר להניח גם של החלוקה של המשאבים הקיימים אינה צודקת. אבל הגדלת המשאבים לא תשפר את השיוויון, כל עוד אנחנו בוחנים הכל דרך קוף המחט של הבחינות האחידות. אפשר לחשוב על שיטות אחרות להעריך את התלמידים ואת המערכת, באופן שלא מכמת את התלמיד היחיד ואת הרקע החברתי-כלכלי שלו למספר בין אחד למאה.

הכותב הוא מורה וסטודנט לתואר שני בפילוסופיה של החינוך במכון לחינוך של אוניברסיטת לונדון

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. רס

    (שהוא בעצמו עניין מבני ובעל מסגרת ברורה וקבועה בד"כ)

    לא יאפשר "מסדרון" כלשהו שבו גם העשיר וגם העני עוברים יחדיו?

  2. מגי

    שאלה : מה דעתכם על מבחני הפסיכומטרי ? אחרי לימוד ארבע שנתי ועמידה בבחינות הבגרות .אינם מספקים את מוסדות להשכלה גבוהה ,לבחון לגופו של עניין כל סטודנט בפוטנציה למקצוע ספציפי שחשקה נפשו .מדוע למשל חיילת משוחררת חייבת במבחני הפסיכומטרי כדי ללמוד פסיכולוגיה ? למה חשוב להמשך לימודיה לעמוד בלחץ מבחן שאינו נחוץ לקביעת המוסד להשכלה גבוהה באם מתאימה היא ללמוד פסיכולוגיה רק לפי מבחני קבלה ? האם הוגי הרעיון מודעים לשבר הגדול אותו יצרו עבור הסטודנטים העתידיים במדינה שאך זה סיימו לשרת אותה נאמנה וכעת עליהם לעבור זובור אוניברסיטאי כי כך מגיע להם ?!וכך מגיע לכל מי שחפצה נפשו להשכלה גבוהה !ולמה אני שואלת -האם זהו הכרח המציאות ?? והאם הוגי הרעיון לקחו בחשבון את הפתרונות שנאלצו לעשות צעירים חסרי מנוח שרצונם בהשכלה גבוהה ? הם פשוט עזבו את המדינה שלהם אותה מדינה ששרתו בחירוף נפש ובאהבת המולדת והיא זו ששלחה בפניהם אצבע משולשת רק בגלל שחפצו להשכיל והרי בסיכומו של עניין מדובר בבניין הארץ .ואם לא יגדל כאן דור ההמשך הוא יגדל בניכר ושם יגביר את כוחה של המדינה שקלטה אותו בחיבוק אוהב . תחשבו על זה ! אני אמא מודאגת ביותר לבת שחפצה בהשכלה גבוהה לפסיכולוגיה קלינית אולם אין מבחני הפסיכומטרי יכולים להעיד על התאמתה למקצוע הספציפי . שכן תעודת בגרות יפה יש לה ולימוד החומר למבחן הפסיכומטרי כפי שאנו רואים לא ישקפו את התאמתה למקצוע כזה או אחר ! ועל כך חבל כי כישלון יביא ליציאתה ללימודים בחו"ל וגם החבר שלה יצטרף כמובן וכך נאבד עוד כוחות רבים וטובים לבניין הארץ .חברותיה עזבו זה מכבר מי לאירופה [רפואה] ומי לארה"ב [כלכלה] …ח ב ל מאוד ! כחקיינים עלובים אנו מחכים מדינות רבות בטענה לנאורות ,מדוע שלא נחכה אותן מדינות כגון אירופה , ארה"ב , קנדה , בחינוך להשכלה גבוהה ? ולמה צריך "לנפות" מועמדים להשכלה גבוהה ולא לבחון אותם על פי "דרישות " המקצוע או התחום בו הם חפצים ? היעלה בדעתכם שלצורך רישיון נהיגה יש לבחון מועמד כפי שבוחנים מועמד לרפואה ? האם לכל המקצועות באוניברסיטה צריך להיות אותו מבחן ? לא הגיוני בשום רמה .כאן ברורה מאוד המגמה המבקשת "לסנן " מועמדים ולא לאפשר זכות להשכלה גבוהה באופן שווה לכל אזרח במדינה ! חובה לשנות את הגישה ולאפשר את הזכות להשכלה גבוהה בפני כל אחד/ת שיחפוץ ללא קשר לגיל, דת ,גזע או לאום ולמען בנית הארץ וחיזוקה ! נזק כבד כבר נגרם ואלפי צעירים עזבו וממשיכים לעזוב את הארץ ואת הילודה לא מעודדים כך שנגיע לדורות הבאים ללא אזרחים !