• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

למחוק את קו ההפרדה

ההפרדה הממסדית בין "טובים" ל"רעים" מנחה את כל מרקם החיים בישראל, והחרדים הם הקורבן התורן. נועם תירוש מסביר למה אסור להשלים עם ההיררכיה הזאת
נועם תירוש

מאז ומעולם הנחה רעיון ההפרדה את המדיניות הישראלית כמעט בכל תחומי החיים. מלבד הצבא, אשר בתקופה מסוימת שימש ככור ההיתוך האולטימטיבי של החברה הישראלית וחיבר בפועל בין צעירים מכל שכבות האוכלוסייה, שאר המוסדות המדינתיים השתמשו בהפרדה על מנת לנהל את החברה ביעילות רבה יותר. תלמידים במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר נותבו לבתי ספר מקצועיים; עולים חדשים שוכנו במעברות, עיירות פיתוח ושכונות מצוקה; הפרדה ברורה נשמרה גם ברמה הלאומית קולקטיבית. החומה הפכה לסמל הבלתי מעורער של ההפרדה בין יהודים לערבים בכל שטחי הארץ; גם בתוך "הקו הירוק" נדירים המקרים בהם מתגוררים יחדיו יהודים וערבים ואף בערים המעורבות ישנה חלוקה ברורה בין השכונות היהודיות לשכונות הערביות; אפילו בקרב המיעוט הפלסטיני בישראל עודדה מדינת ישראל את ההפרדה בקרב "דרוזים", "בדואים", "צ'רקסים" ו"ערבים", כאילו שאין קשר תרבותי, לאומי ופוליטי בין קבוצות אלו.

ככל משטר המבוסס על הפרדה, גם זה הישראלי עודד חלוקה היררכית של הקבוצות השונות. שווים יותר מול שווים פחות; טובים יותר מול טובים פחות; נאמנים יותר מול נאמנים פחות. אולם במקרים מיוחדים, היגיון ההפרדה ההיררכי איבד את עוצמתו. הקהילה החרדית בישראל היא דוגמה מובהקת לקבוצה פוליטית שאף פעם לא הוחל עליה אותו היגיון מסדר. כשהיה בכך צורך, הודגשה דווקא יהדותם של החרדים ואלה שימשו כשותפים מלאים במערכת הפוליטית הישראלית. דוגמה בולטת לכך היא מספר רב של יישובים מעבר לקו הירוק שנבנו במיוחד עבור אוכלוסייה זו ושירתו במקביל את הכיבוש הישראלי וענו לצורכי הדיור בקרב החרדים. במקרים אחרים הובלטה דווקא זרותם, או אחרותם של החרדים, ואלה הואשמו בתחלואי החברה הישראלית כולה. כמובן שקל הרבה יותר להתעסק ב"פרזיטיות" החרדית ובתקציב הישיבות ולא חלילה בתקציב הביטחון המנופח, בעלות הכיבוש הישראלי, או בפערים החברתיים בחברה הישראלית.

הפגנה בבית שמש, 27.12.11. צילום: activestills.org

בימים האחרונים קבוצה קנאית קיצונית מעסיקה את הציבור הישראלי ואת מוסדות השלטון השונים. אין ספק כי פנאטים היורקים על ילדות קטנות בטוענה כי הן אינן "צנועות" צריכים להיעצר ואף לקבל את הטיפול הראוי במוסדות הנכונים, אולם אין להשלים עם השחרת האוכלוסייה החרדית כולה. ההתייחסות השלילית לחרדים כקבוצה משרתת את היגיון ההפרדה ההיררכי המבדיל בין "טובים" ו"רעים" ומסיטה את המבט הציבורי מהעוולות האמיתיות בחברה הישראלית.

אין פלא אפוא ש"ההקצנה החרדית" עלתה לכותרות כשהדיה האחרונים של המחאה החברתית נעלמים כלא היו. צדק חברתי קשה מאוד להחיל, כמה אברכים עצורים שצועקים לעבר השוטרים "נאצים" לעומת זאת או שלטי הפרדה המוסרים ברעש גדול מצטלמים הרבה יותר טוב, ומוכיחים איזו עשייה מערכתית מזויפת. דווקא עלינו, המתנגדים להיגיון ההפרדה הישראלי, חלה החובה להתנגד גם לעליהום הציבורי כנגד החרדים ולמצוא את המכנה המשותף העמוק בין כלל הקבוצות בחברה הישראלית  – יהודים, ערבים, חרדים, אתיופים, עובדי קבלן ומחוסרי דיור. רק כך נוכל להציע אלטרנטיבה אמיתית ואוניברסלית לרעיון ההפרדה הישראלי המנציח עוולות ישנות ומייצר עוולות חדשות מדי יום.

הכותב הוא סטודנט לתואר שני במחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

כנראה שיעניין אותך גם: