• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

מאירים יחד

‎"אין לי עם המופרעים הטרוריסטים שום זיקה, בדיוק כמו שלך אין". אביב טטרסקי דיבר עם חנה קהת מהארגון הדתי-פמיניסטי "קולך", על המשולש שמאלנים-מתנחלים-פלסטינים והאפשרות לסולידריות
אביב טטרסקי

במהלך חנוכה התקיימו אירועי "תג מאיר" במקומות שונים משני צדי הקו הירוק. בכל ערב הגיעו פעילים ופעילות בהתארגנות למקומות שבהם הוצתו מסגדים ובוצעו פשעי שנאה אחרים על מנת להדליק נרות ולהשמיע קריאה "לתפארת החיים המשותפים בין יהודים, מוסלמים ונוצרים". קואליציה לא שכיחה ומבטיחה של ארגונים – משלום עכשיו ורבנים לזכויות אדם ועד למכונים לחינוך יהודי ציוני – הפיקה את האירועים. כמובן שמדובר בשותפות לא פשוטה, כפי שהומחש כבר בערב הראשון שנערך בירושלים; דברים שאמרו דוברים מהצד השמאלי של המפה עוררו את חמתה של חנה קהת, תושבת ההתנחלות נוה דניאל והמנהלת של ארגון "קולך" – ארגון פמיניסטי-דתי מוביל ואחד הארגונים ששותפים לקואליציה. קהת, שהיתה אחת הדוברות, הביעה תרעומת על כך שהיו מי שהתבטאו בשנאה אל כלל הציבור המתנחלי, אליו היא שייכת אליו.

האם יש מקום לשיתוף פעולה בין אנשי שמאל ומתנחלים? מה שיתוף פעולה כזה מצריך משני הצדדים מבחינת דעות קדומות שיש להיפטר מהן, הכרה במידע שיותר נוח להדחיק וראייה חדשה שיש לפתח? מתוך עניין בשאלות הללו ערכתי עם קהת ראיון קצר.

למה "קולך" הצטרף לתג מאיר?

'קולך' הוא ארגון שנאבק על זכויות נשים, למען שוויון ונגד שוביניזם. במקרה הזה הוא נאבק נגד גזענות, נגד פגיעה בבני אדם. הרגשנו שזה ממש מתאים לאג'נדה שלנו, גם בעבר יצאנו נגד גילויי גזענות מפי רבנים. כמו שאנחנו דורשות שוויון מגדרי אנחנו דורשות שוויון לאומי.

מה נאמר בערב הראשון שכל כך חרה לך?

היו דיבורים פוליטיים שבמקום להתמקד באנשים שמבצעים את הפשעים הללו התייחסו באופן גורף אל כלל המתנחלים. אלו הכללות שיש בהן ריח של גזענות. הן מופנות אל אוכלוסייה שכוללת כל מיני אנשים – ילדים ומבוגרים – ואני פשוט לא יכולה לסבול את זה. אין מקום לדה-לגיטימציה גורפת כזאת. כמו שאני נאבקת נגד דה-לגיטימציה של פלסטינים, אני נאבקת גם נגד דה-לגיטימציה של מתנחלים. הם בני אדם עם כל הזכויות וכל המורכבויות והשנאה כלפיהם לא תועיל.

חנה קהת. אני נאבקת גם נגד דה-לגיטימציה של מתנחלים. הם בני אדם עם כל הזכויות וכל המורכבויות והשנאה כלפיהם לא תועיל

אולי זו לא שנאה? המתנחלים והשמאל נמצאים משני עברי המתרס הפוליטי וטבעי שבשמאל תהיה הרבה ביקורת על המתנחלים ועל מה שהם מייצגים.

יש תנועה גדולה בתוך המתנחלים שהיא תנועת שלום מאוד אקטיבית – ארצשלום, ירושלום ועוד קבוצות. במסגרת קולך, אני מטפחת ומשקיעה המון אנרגיה בקיום קבוצות דיאלוג וקורסים משותפים לנשים יהודיות ומוסלמיות. אני מקיימת שיח ערני עם שמאל חדש. לדעתי, הטעות של ארגון כמו שלום עכשיו, או אלו שאני קוראת להם השמאל השמרני, זה להתייחס אל כל המתיישבים ביש"ע באותו אופן. כאילו כולנו חלק מחברה אידיאולוגית, גזענית, שוביניסטית שבאה לכבוש את המקום. זה מגוחך קצת כי אין להכללה הזאת אחיזה במציאות. ציבור של מאות-אלפי אנשים – ואני בתוכם – הגיעו לגור ביש"ע מכל מיני דרכים וסיבות, כמו שמגיעים לכל מקום בארץ. מיעוט קטן הוא אידיאולוגי ולא דוגל בשוויון. אחוז עוד יותר נמוך הוא קיצוני ומטורף ועושה תג מחיר. מרבית המתיישבים הגיעו מסיבות אחרות, משיקולים כלכליים או חברתיים ובעידוד הממשלה.

אני, למשל, גדלתי בחברה החרדית ללא כל אידיאולוגיה של ארץ-ישראל השלמה אלא להיפך. הגעתי לגור ביש"ע בעקבות בן זוגי שלמד ולימד כאן. אי אפשר לדבר על מאות-אלפי אנשים בצורה גורפת כאנשים שיש להם אג'נדה של דיכוי בדיוק כמו שאי אפשר לומר את זה על אלו שגרים בערים מעורבות. גם כשהקימו את המדינה המוטיבציה הייתה הקמת בית לאומי לעם היהודי ומיני ובי קרו דברים שהם מצערים מאוד.

כבר המון שנים יש הרבה אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים, וההרגשה היא שגם מי שלא מעורב ישירות – לא באמת פועל נגדה. זה יוצא מהחברה המתנחלית.

ההכללות האלו מופרכות. אני גרה בגוש עציון וכאן אין אלימות כזאת. אחוז קטן מתוך מאות-אלפי אנשים עושה זה – המשטרה יודעת איפה הם, הצבא יודע איפה הם, שיבואו איתם חשבון. יש ניסיון שלטוני כמו עם מיעוטים שונים. למאה שערים המשטרה לא נכנסת, גם ליישובים הערביים וגם להתנחלויות הקיצוניות – דרך אגב, גם שם לא כולם כאלו ויש מי שסובלים מההתנהגות הזאת. השבוע הרב פורמן קרא לגרש את האנשים הללו מהארץ.

אין לי עם המופרעים הטרוריסטים שום זיקה. בדיוק כמו שלך אין. אני אויבת שלהם לא פחות ממה שאתה אויב שלהם. אני קצת פוחדת שהם יתחילו להתנכל לי. לשים אותי ואותם בסירה אחת זה פשוט עוול. אני משקיעה הרבה זמן ואנרגיה בפעילות לדו-קיום. באתי לטקס של תג מאיר וכשדוברים מסוימים דיברו הרגשתי מושפלת. אבל בסך הכל האירוע היה מאוד מוצלח עם מעל 300 איש. הזדהיתי עם הטקס והמטרה, הקשה עלי כשהרגשתי שתוקפים אותי. דרך אגב, ראיתי בקהל הרבה מתנחלים.

העניין הוא שעצם הנוכחות שלנו בשטחים היא אלימות נגד הפלסטינים. אלימות שבאה לידי ביטוי בחיי היומיום של כל פלסטיני/ת.

זו לא בעיה שלי שהמדינה שלחה אותי לשם. אין לי היום אפשרות לצאת משם. אני אגיד לך באופן אישי וזה לא סוד – אנחנו מנסים לעבור. זה מאוד קשה לעזוב את ההתנחלויות. זה לא פשוט להגיד לאנשים "תעזבו". גם הפלסטינים אומרים "תעזבו את ישראל ותחזרו לאירופה". זה לא פשוט לעזוב: יש מרקם של חיים, יש ילדים. אדם פרטי לא יכול לעשות את זה. גם כשהוא רוצה, המדינה לא מעודדת אותו אלא להיפך. זה כמעט בלתי אפשרי. בתקופה שיש מתח הבתים כמעט חסרי ערך, כמו בשדרות. מה רוצים שאני אעבור לגור ברחוב?

אז מבחינתך כן אפשרי שיתוף פעולה בין מתנחלים לשמאל?

בקואליציה של תג מאיר יש קבוצות של מתנחלים, יש פעילות מדהימה של שיתופי פעולה בין מתיישבים ופלסטינים. גם אני מעורבת בדברים יפים שמתרחשים. מתחת לכל המתח הפוליטי מתקיים היום דיבור הרבה יותר רחב מבעבר, הרבה פרויקטים משותפים. גם ב'קולך' זה קורה כי זה מתבקש. נשים פלסטיניות מרגישות קירבה לנשים דתיות כי שתי הקבוצות מסורתיות. בשבוע הבא יש לנו ישיבה גדולה להמשיך תוכניות משנה שעברה ויש הרבה רצון מהצד הפלסטיני.

לי דווקא נדמה שהגישה של אנטינורמליזציה רק הולכת ומתחזקת.

עם כל העומס והפרויקטים שיש לנו, אנחנו לא מוותרים על הפרויקטים עם פלסטיניות משני צדי הקו הירוק. גם הן לא. בשנה האחרונה נפגשתי עם כמה אנשי שמאל, מתפתחות יוזמות חדשות שמתחיליות לחשוב מהתחלה. אני רוצה להציע גם לשמאל השמרני לרענן את המחשבות. בשנאה לא מביאים אהבה ושלום, באמת צריך לחשוב עמוק יותר.

הכותב הוא פעיל בקבוצת דהרמה מעורבת חברתית

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שירי

    אני מאלה שזורקת את כל המתנחלים לאותה קטגוריה נצלנית וגזענית. תודה על התזכורת שצריך גם בשמאל, ביתי, לשנןת קונספציה.

  2. מוקי קיים

    תודה על הראיון החשוב הזה עם האישה המעניינת הזאת שניראה שהיא עושה עבודה מאוד חשובה.

    כל כך חשוב שניפתח את העיניים שלנו ונרחיב את התפיסות שלנו לגבי המציאות בשטחים ולגבי אפשרויות שלא דמיינו רק לפני כמה שנים כמו – ארץ כל יושביה (בין הירדן לים).

    השאלות שלך היו מאוד נוקבות ולא מתפשות ולכן התשובות היו מעוררות מחשבה (לפחות אצלי)

    תודה

  3. עמית

    אין זה משנה מאיזה טעם היא הגיעה לגור בשטחים הכבושים. מעצם מגוריה בהתנחלות בשטח כבוש היא שותפה לגזל ולדיכוי גם אם אינה אלימה בצורה ישירה. עבורה ועבור אנשים כמוה – צהל הוא שמבצע את הדיכוי האלים.
    אלא אם היא תומכת בפתרון המדינה האחת הדו לאומית. פתרון שישאיר את ההתנחלויות אך ישנה את אופי המדינה.

  4. אחד העם 15

    'ציבור של מאות-אלפי אנשים – ואני בתוכם – הגיעו לגור ביש"ע מכל מיני דרכים וסיבות'
    וגיליתם כי פרצופו המכוער של הכיבוש לא נעצר במקום שנוח לכם.

  5. נועם תירוש

    אל מול עינינו מתגבש מחנה פוליטי, שהוא רחב הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, שהולך ובונה בפועל את המציאות במדינה אחת לכל אזרחיה.

    כמו שפעם, על פי החזון הציוני הקלאסי, הפלשתינים אזרחי ישראל אמורים היו להיות הגשר בין ישראל לבין שכנותיה הערביות, בתקופתנו, יהיו אלה אנשים המתגוררים בהתנחלויות שיצטרכו לבנות את הגשר התרבותי בין תושבי המדינה האחת.

  6. אמיר פכר-אריה

    צה"ל מפעיל את הכיבוש.
    אזרחי ישראל ממנים אותו ע"י מסים.