• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

התייעלות האלימות

בשקט-בשקט, מופרטות עוד ועוד משימות שיטור ומועברות לידי שיטור עירוני וחברות אבטחה פרטיות, שהתנהלותן עמומה וסמכויותיהן נרחבות. רנן יזרסקי על השטח הסמוי מן העין של הגל האנטי-דמוקרטי, המבטיח שכוח האכיפה מופקד בידי בעלי אינטרסים וממון הרחוקים מפיקוח ציבורי
רנן יזרסקי

בספטמבר האחרון פלשו 30 מחוסרי דיור למבנה נטוש ברחוב פינסקר בירושלים ושהו בו מעל שלושים יום. משמעות הדבר: רק בצו בית משפט ניתן היה לפנותם. חוקי מדינת ישראל מגנים על פולשים ששוהים במבנה, בין אם ציבורי או פרטי, אבל זה לא מנע את מה שבא בהמשך: בסוף אוקטובר פרצו עשרות מאבטחים למבנה ופינו אותו כשהם מכים נשים (בהן נשים בהריון), זקנים וילדים, כולם מחוסרי דיור, כולם חלק מקבוצת מחאה שהחליטה לסייע אחד לשני במקום לישון ברחוב בנפרד. כשהתקשרו מבוהלים למשטרה וצעקו שהם מותקפים, גילו ששוטרים עומדים מתחת לחלון, מגבים את הבריונים שמרביצים להם.

המקרה הזה מעלה הרבה שאלות: מהם טיב היחסים בין המשטרה לאותה חברת אבטחה? האם אותה חברת אבטחה פועלת בחסות המדינה או בעל הון? כיצד ייתכן שהמשטרה מעורבת בפינוי לא-חוקי? כיצד ייתכן שחוקי מדינת ישראל מתבטלים כשחברות פרטיות פוגעות באנשים? לשאלות הללו יש תשובה ארוכה ומורכבת: קודם כל, כי מדובר בתהליך בינלאומי של הפרטת הגופים שאחראים על הביטחון והאכיפה, המוכיח שההפרטה אינה בהכרח מייעלת כלכלית, אלא נותנת חופש פעולה רחב. שנית, כי בישראל, במקביל להפרטה, מורחבות סמכויות המאבטחים הפרטיים מעבר למה ששוטר היה מורשה לעשות בעבר.

בשקט-בשקט, מופרטות עוד ועוד משימות שיטור ומועברות לידי שיטור עירוני וחברות אבטחה פרטיות. כיום כמעט אין משימות שיטור נטולות מעורבות של גורמים לא-משטרתיים, כאשר לצד המשטרה קיימת מערכת מורכבת של שיטור ציבורי, עירוני ופרטי. ד"ר אראלה שדמי כתבה במאמרה מדינת הפרטה שאותן משימות שיטור כוללות חקירת עבירות וגילוי עבריינים, כמו במקרה הרצח של תאיר ראדה (שפוענח באמצעות משרדי חקירות פרטיים); אבטחת שלום הציבור במקומות ציבוריים ובאירועים המוניים, הפגנות ועצרות; מניעת פשיעה; אבטחת גופם ורכושם של בעלי ממון ובעלי עסקים; איתור רכב גנוב; עיקוב ותצפיות. המון תחומי אחריות והמון מידע פרטי ורגיש שנגיש לבעלי ממון אנונימיים.

מאבטחים. המון תחומי אחריות והמון מידע פרטי ורגיש שנגיש לבעלי ממון אנונימיים

במקביל להפרטה של המשטרה, שהיא בעיקרה העברת הפעילות השלטונית לקבלנים פרטיים, הורחבו סמכויות המאבטחים בחוק "סמכויות לשם שמירה על שלום הציבור" מ-2005, הידוע גם בקרב מבקריו כ"חוק המישוש". הרחבה נוספת התבצעה דרך חוק ההסדרים 2011-2012 (עמוד 142), בסעיף שנקרא: "הרחבת סמכויות מערך הפיקוח העירוני לשמירה על הביטחון הציבורי ועל הסדר הציבורי", כלומר: הרחבת סמכויות הפעולה של אלו שאינם שוטרים מוסמכים. הסמכויות כוללות דרישה להזדהות, אישור להיכנס לחצרות פרטיות, סמכויות אכיפה, חקירה ותפיסת חפצים.

במקביל, עולה השאלה מי עומד מאחורי אותן חברות אבטחה וכמה מרחיקי לכת האמצעים המותרים להן לפי חוק. ד"ר שדמי ומכון ון-ליר שחקרו את התופעה, קובעים שסמכויות המאבטחים רחבות, עמומות ונזילות מדי. לנוכח הפרטה זריזה ויעילה של ביטחון הפנים בישראל, יש לשים לב להתגברות האלימות במקומות אחרים שבהם הופרטו שירותי הביטחון, כמו בברזיל ובארצות הברית. הטשטוש בין צבאות שכירי חרב לבין שוטרים שאמונים על שלום הציבור, מעידה שההפרטה לא נועדה לייעול כלכלי בלבד.

חדר האונס והרג אזרחים

חסידי ההפרטה יאמרו שזהו הפתרון היעיל לאזלת ידה של המדינה. האומנם? ככל שהופרטו יותר ויותר משימות שיטור בארצות הברית, כך עלה שיעור האזרחים ההרוגים על ידי שוטרים1. לתופעה זו ממדים קיצוניים יותר בברזיל, כשמחקרים מעידים על הקשר בין ההפרטה לבין המיליטריזציה והעלייה בברוטליות של המשטרה. עלייה במספר הדיווחים על אלימות ובמיוחד על אלימות חריגה מתווספים לשאר המוסדות שמופרטים בכל העולם: בתי הסוהר והצבא. הדוגמה הטובה ביותר היא חברת בלקווטר (Blackwater), חברת שכירי החרב שסיפקה 20,000 חיילים בעלות של 100 מיליארד דולר בשנה לצבא ארצות הברית בעיראק.

שיתוף הפעולה העסקי בין בלקווטר לממשל האמריקני מדגים כיצד חברות שכירי חרב/חברות אבטחה פרטיות מחזקות זו את זו בזכות העיוותים המשותפים שהן יכולות לייצר יחד: על ההרוגים מחברת בלקווטר לא דווח, מפני שאינם חיילים בצבא האמריקני; כך אפשר לשנות את המידע שנגיש בפני הציבור ולעצב את דעת הקהל. ואילו המדינה נהנתה מהאפשרות להפעיל אמצעים שאין ברשותה לנקוט ישירות מטעמה, לדוגמה: פרשיית חדר האונס (The Rape Room) של בוש, שנחקר בפנטגון על מעורבותו בפרשייה.

דם על הידיים במטה בלקווטר. אלפי מקרים של הפרות זכויות אדם ומעשי רצחנות ועינויים בעיראק

בחדר האונס של בוש תועדו שכירי חרב שהתעללו מינית בשבויים עיראקיים, גברים ונשים, לצד חיילים אמריקניים. אותם חיילי בלקווטר, שאת נוכחותם בעיראק ניסה להשתיק הממשל האמריקני ושמעורבים באלפי מקרים של הפרות זכויות אדם ומעשי רצחנות ועינויים בעיראק, היו אמונים על הסדר והביטחון לאחר ההוריקן בניו אורלינס ב-2005 – בלב-לבה של הריבונות האמריקנית.

כמו שיחידות שכירי חרב מתערבות בענייני ברזיל ובעניינים הפנימיים של ארצות הברית – כך עלול להיות בישראל. אנחנו בחצי הדרך. כבר עכשיו הועברו לשליטתה של חברת ש.ב שמירה וביטחון מחסומים בגדה, כאשר פרשת הכליאה בצינוק במחסום ריחן היא דוגמה לאלימות ולאמצעים שנוקטות חברות אבטחה פרטית. תוצאות ההפרטה מוכיחות שמדובר במהלך שגוי, אבל התהליך הולך ונמשך. נותר רק לקוות שאנחנו לא כל כך דומים לארצות הברית.

המשטרה החשאית של ישראל

חברות אבטחה פרטיות הן הגרסה המופרטת של המשטרה החשאית ההיסטורית. הן חשאיות כי מי שמפעיל אותן הוא חשאי, וכי האמצעים שלהן נסתרים גם הם מעיני הציבור. הן אינן מחויבות בשקיפות והטיפול בברוטליות מצדן או בכל הפרה אחרת כרוכה בהליך לא ברור, כמו הגשת תלונה במח"ש. זוהי משטרה חשאית כי היא מורשית לפעול לפי חוק כסמכות משטרתית לכל דבר, ולקיים האזנות סתר, החזקת מידע פרטי ורגיש של אזרחים, בילוש ומעקב סמוי. המאבטח יכול להימצא בכל מקום, סמכותו ותחום שיפוטו עמומים ונזילים כאמור, והוא פועל בהתאם להוראות שקיבל מטעם מי שהמדינה ייפתה את כוחו להתערב בענייניה, כדי שלא תיאלץ למסור דין וחשבון על מעלליה. אותן חברות מסמלות את קץ הדמוקרטיה, כי הן מבטיחות שכוח האכיפה מופקד בידיים של בעלי אינטרסים וממון ולא בידי הציבור.

הפרטת המשטרה היא השטח הסמוי מהעין של הגל האנטי-דמוקרטי. הוא מתווסף לשטח הגלוי לעין של חקיקה שמחריפה את הענישה ללשון הרע, שמגבילה התערבות אזרחית בפשיעה (כמו מאבק אזרחי בתאגידים שמזהמים את הסביבה), שמחייבת את אזרחיה להצהיר נאמנות למוסדות, כמו המשטרה והצבא, שאינם עוד בשליטתה המלאה של המדינה. זהו האמצעי המושלם לפזר הפגנות ומחאה אזרחית ולהטריד פעילים. וחמור מכך: ליחידות המופרטות יש היכולת להכריע הליך משפטי, מפני שהן הגורם האחראי לאיסוף ראיות וחומרי חקירה.

השילוש הקדוש של הפרטת המדינה – הצבא, בתי הסוהר והמשטרה – יצר מנגנון חדש של אכיפה, רחוק מפיקוח ציבורי או מהצורך לתת דין וחשבון על מעשיו. השילוב בין הפרטה (ממון) לביורוקרטיה (עמימות ושליטה), שהסווה את המהלך תחת חוקים וניירת, נועד להרחיב את אמצעי השיטור מעבר לגבולות המוסכמות, הנורמות והחוק. לא שיקרו מי שטענו שההפרטה מייעלת: היא מעצימה את האלימות והופכת אותה לעוד מוצר שמותאם לדרישות של כל המרבה במחיר, ממקסמת רווחים ויכולה לעצור כל התנגדות ומחאה חברתית.

הכותבת היא סטודנטית לתואר שני במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון, כותבת עבודת תיזה על הגירה מאמריקה הלטינית לישראל

1 Martha K. Huggins, Urban Violence and Police Privatization in Brazil: Blended Invisibility, Social Justice, Summer 2000
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נתן.

    יכול להיות שהכל נכון אבל המשפט "רצח תאיר ראדה פוענח בעזרת גופי חקירה פרטיים" הוא פשוט קשקוש מוחלט ואין בו אפילו שמץ של אמת.
    בשביל לשמור על אמינות חייבים להקפיד על מה שמפרסמים.

  2. רנן

    הנתון מתוך המאמר של ד"ר אראלה שדמי שכתבה על הפרטת המשטרה. ראה קישור בגוף הטקסט. קשקוש ואין שמץ של אמת? גם לפני שמגיבים כדאי לבדוק…

  3. אלה

    כתבה מטרידה מעצם העובדה שהנתונים המוצגים בה נראים בדוקים ואמינים מתוך הנחה שנעשו במסגרת מחקר.
    השאלה שעולה מתוך הנתונים מה אנחנו כאזרחים צריכים ויכולים לעשות בנידון……..

  4. איריס חפץ

    במידה ואת מכירה את הספר הזה, אז תשכחי מהתגובה הזו, אבל במידה ולא, אולי תמצאי בזה ענין: גם בלאקוואטר וגם אמריקה הלטינית באותה עסקת חבילה מעופשת.
    אפשר גם לנחש מי המועסקים בחברות הפרטיות בישראל: מזרחים, דרוזים, בדואים…
    http://www.kedma.co.il/index.php?id=1715&t=pages

  5. עודד גלעד

    משרדי ממשלה רבים המקיימים הליכי אכיפה פליליים כנגד בעלי עסקים שעוברים על חוקי המדינה מעבירים את ניהול התביעה למיקור חוץ

  6. נתן.

    אכן המשפט התמוה "שפוענח, לכאורה, באמצעות משרדי חקירות פרטיים" מופיע במאמרה של שדמי ועדיין הוא קשקוש מוחלט,אם כי נכון שזה לא הקשקוש שלך.

    אני מציע לכל אחד לבדוק בעצמו את המידע הזה ולהחליט לבד.