• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

המדיניות היא לייצר עוני

מה קורה למגזרים שלמים כששירותים חברתיים הופכים להיות סחורות, וכיצד נמנע הימין מלשלם את המחיר על דרדורה של החברה בישראל? ריקי פרנקל על משמעותה הפוליטית של מהפכת ההפרטה בארץ
ריקי פרנקל

בשלושת העשורים האחרונים מתחוללת בארץ מהפכת הפרטה, אשר השפעותיה העמוקות משנות לחלוטין את פני החברה הישראלית. מהפכה זו מכתיבה את פירוקה של מדינת הרווחה, גורמת לדחיקתם של בני המעמדות הנמוכים אל מתחת לסף העוני, מגדילה את אי-השוויון הכלכלי ומרכזת את השליטה במשק בידי קבוצה צרה של בעלי הון. כל זאת תוך שימוש ברטוריקה של "שוק חופשי" ו"אי-מעורבות ממשלתית".

"השלטון שיצרנו לעצמנו עשוי להפוך למפלצת שתשים קץ לחירותנו", כתב מילטון פרידמן [פרופ' לכלכלה שכיהן כראש החוג לכלכלה באוניברסיטת שיקגו וייסד את האסכולה הניאו-ליברלית] בספרו "חירות וקפיטליזם". על מנת שזה לא יקרה המליץ פרידמן לצמצם את מעורבותה של הממשלה ככל האפשר. הצעדים עליהם המליץ הם הסרת הפיקוח של הממשלה על שוק ההון, העברת הנכסים והשירותים שברשות הממשלה לידיהם של חברות תאגידיות וקיצוץ בהוצאות על תוכניות רווחה.

מילטון פרידמן. המלחמה על מדינת הרווחה צפנה הבטחה לרווחים מהירים איור: cc by-n8kowald

"השלטון שיצרנו לעצמנו עשוי להפוך למפלצת שתשים קץ לחירותנו", כתב מילטון פרידמן [פרופ' לכלכלה שכיהן כראש החוג לכלכלה באוניברסיטת שיקגו וייסד את האסכולה הניאו-ליברלית] בספרו "חירות וקפיטליזם". על מנת שזה לא יקרה המליץ פרידמן לצמצם את מעורבותה של הממשלה ככל האפשר. הצעדים עליהם המליץ הם הסרת הפיקוח של הממשלה על שוק ההון, העברת הנכסים והשירותים שברשות הממשלה לידיהם של חברות תאגידיות וקיצוץ בהוצאות על תוכניות רווחה.

בספרה "דוקטרינת ההלם" כותבת נעמי קליין, שהחזון הניאו-ליברלי "אף שהוסווה תמיד בשפת המתמטיקה והמדע, עלה לחלוטין בקנה אחד עם האינטרסים של חברות רב-לאומיות גדולות, שמטבען רעבות לשווקים חדשים שאינם נתונים לפיקוח. בשלב הראשון של ההתפשטות הקפיטליסטית סיפק הקולוניאליזם את הצמיחה הרעבתנית הזו, שהרי "גילה" טריטוריות חדשות ותפס קרקעות בלי לשלם עליהן. ואח"כ הפיק נכסים מן האדמה בלי לפצות את האוכלוסייה המקומית.

המלחמה שצייוה פרידמן על "מדינת הרווחה" ועל "הממשלה הגדולה" צפנה הבטחה למקור חדש של רווחים מהירים – אלא שהפעם לא מדובר בכיבוש של טריטוריה חדשה, אלא המדינה עצמה אמורה להיות הסְפָר החדש: נכסיה והשירותים הציבוריים שלה יימכרו במכירה הפומבית במחיר נמוך בהרבה משוויים האמיתי". לפי תפיסה זו, האינטרס שמאחורי המילים היפות "שוק חופשי" ו"אי-מעורבות ממשלתית" הוא הרצון לרווחים מהירים. המרוויחים הם בעלי החברות התאגידיות, והמפסידים הם האזרחים הפשוטים.

ביום עיון על הדמוקרטיה הישראלית שהתקיים ביוני 2011, הסביר ההיסטוריון החברתי, פרופ' דניאל גוטווין, את דרך פעולתו של הניאו-ליברליזם בארץ. הדו"ח של ה-OECD משקף את העובדה שישראל מובילה בשיעור מהיר של צמיחת פערים, גידול בעוני והרס מנגנוני מדינת הרווחה. "זו המדיניות שמתרחשת פה", מדגיש גוטווין, "זה לא כשלון של המדיניות, זו המדיניות! העוני בישראל אינו נגרם בגלל שהמדיניות אינה יודעת להתמודד איתו, אלא בגלל שזו המדיניות – לייצר עוני! ואיך אני יודע את זה? כי לצד העוני יש הצטברות בלתי-פרופורציונלית של עושר! זאת אומרת שלמשוואה הזו יש שני חלקים".

דברים אלו של גוטווין עולים בקנה אחד עם טענתה לעיל של קליין, ומהם עולה שהתעשרותם של בעלי המעמד העליון בישראל באה על חשבונם של בני המעמד הבינוני שנשחק ושל בני המעמד הנמוך, שנעשים עניים יותר ויותר. וכיצד עובדת השיטה? על כך אומר גוטווין: "המנגנון היעיל ביותר לייצור אי-שוויון במדינת ישראל הוא הרס מנגנוני מדינת הרווחה", שתוצאתו גידול בהוצאה הפרטית על שירותים כמו בריאות וחינוך, שעד כה ניתנו כשירותים ממשלתיים בחינם. על ההתדרדרות במבחני ההישגים הבינלאומיים בחינוך, אומר גוטווין: "כל השירותים החברתיים הופכים להיות זכויות אזרחיות, סחורות! וחלק גדל והולך של הציבור הישראלי לא מסוגל לקנות אותן, וככל שהוא לא מסוגל לקנות אותן, הוא לא משיג הישגים. אז מה הפלא הגדול? אנו לא משיגים הישגים כי מפריטים!".

בית ספר פרטי. המנגנון היעיל ביותר לייצור אי-שוויון במדינת ישראל הוא הרס מנגנוני מדינת הרווחה: כששירותים כמו חינוך כבר לא ניתנים בחינם, מה הפלא שאנחנו מפגרים בהישגים?

ואם כל כך רע, נשאלת השאלה, כיצד מתחמק הימין מלשלם את המחיר הפוליטי על דרדורה של החברה הישראלית, ועל כך עונה גוטווין: "כשפירק את מדינת הרווחה, הבין הימין שהוא צריך לדאוג לבוחריו, והפתרון שמצא הוא הבנייה סקטוריאלית". לפי תפיסתו, השסעים בחברה הישראלית הינם תוצאתה של הבנייה מכוונת ותולדה של העידן הניאו-ליברלי. "ישראל היא מדינת הגירה, ומה שקורה בד"כ במדינות הגירה הוא שהסקטורים עוברים תהליכים של הכלה אל תוך החברה. "הנס הסוציולוגי" שמתחולל בישראל, שבה כביכול לא מתרחש תהליך ההכלה, הינו תוצאה של פירוק המנגנונים שהיו אמורים לבצע אותו".

קודם עניים, אח"כ חרדים

חרדים בכותל. קבוצות חלשות, שאינן מסוגלות לרכוש בשוק את השירותים, מנצלות את הכוח הפוליטי שלהן, ומתארגנות סביב מכנה משותף. צילום: cc by-premasagar

המצב בחברה החרדית יכול לשמש דוגמא לאופן בו מתרחש תהליך השיסוע והסקטוריאליזציה של החברה הישראלית. לתפיסתו של גוטווין לא נכון לומר שהחרדים בישראל הם עניים, כיוון שמה שקורה הוא שהעניים הופכים להיות חרדים, משום שזו הדרך היחידה לשרוד באין מערכות רווחה. "כל הסקטורים – החרדים, ש"ס, הרוסים ואחרים – שמדברים עליהם כעל עובדות, הינם תולדה של ההבנייה הניאו-ליברלית".

מפלגת ש"ס היא תופעה פוליטית שמדגימה תהליך זה, שכן תחילתה בשנת 1984: "אותן קבוצות חלשות, שאינן מסוגלות לרכוש בשוק את השירותים, מנצלות את הכוח הפוליטי שלהן, ומתארגנות סביב מכנה משותף פרימורדיאלי [קדמוני]". אותה תופעה קורית אצל הערבים: "המדינה יצאה – התנועה האסלאמית נכנסה", ובהתנחלויות: "ההתנחלויות הן מנגנון שיחוד סקטוריאלי, שאותו גורם ניאו-ליברלי, שמפרק את מדינת הרווחה, מודיע לאוכלוסיות החלשות בישראל: 'בעודני מפרק לכם את החינוך ואת הבריאות וכדומה בשכונת התקווה, יש לכם אופציה חמש דקות מכפר סבא".

ראינו, אם כן, שמהפכת ההפרטה יצרה את התנאים לסקטוריאליזציה של החברה הישראלית, שכן הפכה שירותים כמו חינוך ובריאות לסחורה, שהמעמדות הנמוכים התקשו לרכוש, ובכך עודדה אותם להתארגן במטרה להשיג שירותים אלה על בסיס פוליטי סקטוריאלי.

במאמרו "לקרוע את מסווה ההפרטה", שפורסם בכתב העת "ארץ אחרת" ביוני 2009, כותב גוטווין כי "מהפכת ההפרטה עד כה מלמדת, כי יותר מכפי שהיא הצליחה להוציא את הפוליטיקה מן הכלכלה, היא הכניסה את העסקים אל הפוליטיקה". זאת מכיוון שבעלי העסקים הפכו לבעלי אינטרס בהפרטת השירותים החברתיים, והחלו להשתמש בעוצמתם הכלכלית על מנת להשפיע על הפוליטיקה ועל התקשורת, מה שהביא למצב של הפרטת הפוליטיקה והתקשורת, תהליך שאנו עדים לו בשנים האחרונות.

רוצים לדעת עוד על ההפרטה בישראל?

סדרה חדשה של הרצאות וסרטים של המכללה החברתית כלכלית שתתקיים בסינמטק תל אביב, עוסקת בצדדיה השונים של ההפרטה בישראל.

בהרצאה הראשונה, שהתקיימה ב-27/12/11 נתן ד"ר סנדי קידר, משפטן ופעיל באגודה לצדק חלוקתי, סקירה היסטורית על הפרטת המרחב הישראלי בשלושים השנים האחרונות.

בהרצאה השנייה, שתתקיים ב-10/1/12 ירצה העיתונאי נתי יפת, מקים עמותת "שקוף" לעיתונאות בלתי תלויה, על הפרטת התקשורת הישראלית, שבתקופה האחרונה אנו עדים להשלכותיה [סגירת ערוץ 10, פיטורים של עיתונאים דעתניים, עיתון המשמש כשופרו של ראש הממשלה ועוד]. יוקרן סרטו של ג'ורג' קלוני "לילה טוב ובהצלחה", על יציאתו של העיתונאי השדרן אד מורו כנגד ג'ו מקארתי.

ההרצאה השלישית, שתתקיים ב-7/2/12, תעסוק בהפרטת משאבי המדינה – ים המלח, אוצרות הגז הטבעי, קרקעות המדינה, הגנים הלאומיים. המרצה הוא איתמר כהן, פעיל סביבתי ובלוגר, זוכה פרס פראט לתקשורת סביבתית. יוקרן הסרט "זה יגמר בדם" של הבמאי פול תומאס אנדרסון, המספר את סיפורו של יזם אמריקאי שהפך לאיל נפט, אבל מתי שהוא בדרך איבד את נשמתו. הצופים עדים לתהליך בו הופך גיבור הסרט למפלצת הרומסת את כל הסובבים אותה.

ההרצאה הרביעית, שתתקיים ב-6/3/12, תעסוק בהפרטת השירותים הציבוריים. ד"ר אמיר פז פוקס, משפטן ומנהל שותף בפרוייקט 'גבולות ההפרטה ואחריות המדינה' במכון ון ליר, ירצה על עובדי הקבלן החדשים בישראל: המורים, העובדים הסוציאלים, המרצים – כולנו!!! יוקרן הסרט "סיפורים מהמסילה" של הבמאי קן לואץ' על הפרטת הרכבת באנגליה ותוצאותיה המרות.

ההרצאה החמישית, שתתקיים ב-3/4/12 תעסוק במחאה בארץ ובעולם, ומסקנותיה הפוליטיות. ירצה יעקב בן אפרת, מזכ"ל דעם, מפלגת פועלים, ופעיל מרכזי בארגון העובדים מען. יוקרן הסרט התיעודי הנפלא "Inside Job" של הבמאי צ'רלס פרגוסון, העוסק בקנוניה הגדולה שהביאה למשבר העולמי של 2008.

לתוכנית הקורס לאירוע בפייסבוק

הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית, העוסקת גם בקולנוע ופילוסופיה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.