כרם נבות, טייק טו

בית היה לאלעבאסי הסילוואני אשר בסילוואן הסמוך למעיין הגיחון. וידבר דוד איש אלע"ד מלך סילוואן אל אלעבאסי לאמר: תנה לי את ביתך ויהי לי למיזם תיירותי כי הוא דרוש לי ליישב יהודים בסילוואן ואתנה לך תחתיו בית טוב ממנו, אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר בית זה.

ויאמר אלעבאסי אל דוד חלילה לי מיהוה מתתי את נחלת אבתי לך. ויבא דוד אל ביתו סר וזעף על הדבר אשר דבר אליו אלעבאסי הסילוואני ויאמר לא אתן לך את נחלת אבותי וישכב על מטתו ויסב את פניו ולא אכל לחם. ותבא אליו איזבל אשתו ותדבר אליו מה-זה רוחך סרה ואינך אכל לחם. וידבר אליה כי אדבר אל אלעבאסי הסילוואני ואמר לו תנה לי את ביתך בכסף או אם חפץ אתה אתנה לך בית תחתיו ויאמר לא אתן לך את ביתי.

ותאמר אליו איזבל אשתו: אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל, קום אכל לחם ויטב לבך אני אתן לך את בית אלעבאסי הסילוואני. ותכתב ספרים בשם דוד ותחתם בחתמו ותשלח הספרים אל הזקנים ואל החרים ואל האפוטרופוס לנכסי נפקדים אשר בעירו הישבים את אלעבאסי. ותכתב בספרים לאמר הכריזו על בית אלעבאסי כ"נכס נפקד". ויעשו אנשי עירו הזקנים והחרים והאפוטרופוס לנכסי נפקדים אשר הישבים בעירו כאשר שלחה אליהם איזבל כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם.

ויוכה האפוטרופוס לנכסי נפקדים בסנוורין, ויפעל בחוסר תום לב קיצוני ויכריז על בית אלעבאסי כ"נכס נפקד". וימכור האפוטרופוס את בית אלעבאסי לרשות הפיתוח בחוסר תום לב ומבלי להפעיל את שיקול דעתו. וישלחו אל איזבל לאמר הוכרז בית אלעבאסי כ"נכס נפקד" והוא חשוב כמת. ויהי כשמע איזבל כי הוכרז בית אלעבאסי כ"נכס נפקד" ותאמר איזבל אל דוד קום רש את בית אלעבאסי הסילוואני אשר מאן לתת לך בכסף כי הוכרז בית אלעבאסי כ"נכס נפקד" והוא חשוב כמת.

ויהי כשמע דוד כי הוכרז בית אלעבאסי כ"נכס נפקד" והוא חשוב כמת, ויקם דוד לרדת אל בית אלעבאסי הסילוואני לרשתו. וילך דוד איש אלעד מלך סילוואן אל עמידר ותשכיר עמידר את בית אלעבאסי לעמותת אלעד. ויפרצו אנשי אלעד לבית אלעבאסי באישון לילה ואנשי אלעד מתגוררים בו עד היום הזה. ותגש עמותת אלעד תוכניות לבנית מיזם תיירותי בבית אלעבאסי ותאשר הוועדה המקומית של עיריית ירושלים את התוכנית של עמותת אלע"ד.

ויהי דבר-יהוה אל השופטים ואל הממשלה ואל עם ישראל לאמר: קומו רדו לקראת דוד איש אלעד מלך סילוואן אשר בישראל הנה בית אלעבאסי אשר ירד שם לרשתו. ודברתם אליו לאמר כה אמר יהוה ההורשת, גירשת וגם-ירשת?

מלכים א' כא (נוסח ממשלת ישראל ועיריית ירושלים)