צא ולמד: חוק ההסתננות

מאחר שהמצב באריתריאה ובסודאן לא משתפר ואי אפשר לשלוח לשם את הפליטים, הגו בפרלמנט הישראלי רעיון יצירתי במיוחד: כליאה במתקני משמורת מיוחדים. שאלות ותשובות על התיקון לחוק שעבר השבוע בכנסת
מעיין

Went to a committee; they offered me a chair;
Asked me politely to return next year:
But where shall we go to-day, my dear, but where shall we go to-day?
Come to a public meeting; the speaker got up and said;
"If we let them in, they will steal our daily bread":
(he was talking of you and me, my dear, he was talking of you and me (1).

ראשית, הבהרה חשובה: רוב הכתוב כאן נכתב לפני קריאת הנוסח העדכני שעלה במליאה. לאחר קבלת הנוסח החדש השתדלתי לעדכן הכל, מקווה שהצלחתי בכך.

הגדרות: על מי חל החוק?

מיהו מסתנן? בחוק ההסתננות הישן, מ-1954, הוגדר כמסתנן תושב של מדינות ערב (או אזרח ישראל או תושב חסר אזרחות שיצא מהמדינה לארץ אחרת) שנכנס לישראל שלא כדין. בחוק שעבר אתמול הוגדר מסתנן כ:

מי שאינו תושב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965‏, שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל ושוהה בישראל שלא כדין;

ההגדרה הזו חשובה בעיקר להבדל בין שוהה בלתי חוקי ומסתנן – מי שנכנס לישראל כחוק, עם אשרה לתקופה מסוימת (למשל, מהגר סיני עם אשרת עבודה, או תיירת אוסטרלית עם אשרת תייר), ונשאר בה אחרי תום תקופת האשרה שלו, הוא אולי שוהה בלתי חוקי, אבל אינו "מסתנן". החוק מיועד, במפורש, למסתננים דרך הגבול עם מצרים – זה נאמר גם בכותרת שלו, שכרגע כוללת במפורש "מאבק בהסתננות בגבול הדרום".

מה היחס לפליטים בחוק? החוק עצמו לא כולל הגדרה של פליט או סעיפים שמתייחסים לפליטים (2). עמדת משרדי הממשלה היא שפליטים לא יוחזקו במתקן השהייה, אבל אין סעיף בחוק שקובע שלא יחול על פליטים ומבקשי מקלט (3).

בדברי ההסבר לחוק נאמר, כי "הוראות התיקון המוצע ייושמו באופן העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל על פי אמנות בין לאומיות ובכלל זה – עיקרון אי החזרה (non-refoulement), המעוגן באמנה הבין-לאומית בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 (להלן – אמנת הפליטים). סעיף 33 קובע כי אין לגרש פליט כהגדרתו שם למקום שבו יועמדו חייו או חירותו בסכנה על רקע גזעו, דתו, לאומיותו, השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת או השקפתו הפוליטית".

האם יש בחוק עצמו עיגון לעקרון ההחזרה? לא. היועץ המשפטי של ועדת הפנים הציע להכניס סעיף כזה, אבל הוחלט לא לאשר אותו. חשוב לציין שמדינת ישראל טוענת שהיא מכבדת את העיקרון ולא תחזיר אנשים למקום שבו יועמדו חייהם או חירותם בסכנה.

הפגנה נגד חוק המסתננים בתל אביב, 10.01.12. צילום: אורן זיו / activestills.org

אם המסתננים הם לא פליטים, למה להחזיק אותם במתקן משמורת? למה לא להחזיר אותם למדינות מוצאם? כי אי אפשר. דין הפליטים הבין לאומי (וגם הדין הישראלי) מכיר בקטגוריה של "הגנה קבוצתית זמנית", שנועד למקרים בהם מגיע שטף של מהגרים ממדינה שידועה כבעייתית (בגלל סכסוכים או הפרות חמורות של זכויות אדם). ההנחה היא שלרובם נשקפת סכנה אם יוחזרו אליה, ולמדינה אין משאבים להשקיע בהליכי בדיקת מעמד לכל אחד אישית, מה שבד"כ עושים לפליטים. מה שעושים במקרה הזה הוא פשוט לא להחזיר אף אחד למדינה הזו, אבל לא לתת הכרה במעמד פליט (יש כלמיני זכויות שכרוכות בעניין שלא אפרט כאן).

רוב המהגרים הלא חוקיים שמגיעים לישראל מגיעים מאריתריאה ומסודאן. בכל העולם הארצות האלו מוכרות כמדינות שאליהן לא מחזירים אנשים (יש החלטות של נציבות האו"ם לפליטים ושל גורמים רלוונטיים בארה"ב שמפרטות את הרקע). כל זמן שהמצב שם לא משתפר, אי אפשר להחזיר אותם.

היחס לילדים ואוכלוסיות פגיעות אחרות

האם יוחזקו במתקן המשמורת ילדים? תלוי את מי שואלים. בחוק כתוב שהממונה על ביקורת גבולות רשאי לשחרר קטין לא מלווה – אבל לא חייב. בדיון שנערך במועצה הארצית לתכנון ובנייה על תכנית המתאר להקמת "מרכז השהייה" אמרה נציגת משרד המשפטים שלא יוחזקו במתקן ילדים מתחת גיל 18 (4). עמוד אחד אחרי כתוב שהמתקן יכלול כיתות לימוד וגני ילדים (5). אולי הכוונה לכיתות לימוד וגני ילדים שאינם מיועדים לילדים עד גיל 18. בסעיף בחוק על תנאי ההחזקה במשמורת נאמר שהשר לביטחון פנים רשאי לקבוע הוראות לעניין החזקת משפחות וילדים.

אילו אוכלוסיות אחרות לא ישהו במקלט? יש לממונה על ביקורת גבולות אפשרות לשחרור מטעמים הומניטאריים בשלבים שונים. אין הגדרה בחוק למה נחשב "טעמים הומניטאריים", והממונה רשאי לשחרר כשמתקיימים טעמים כאלו – אבל הוא לא חייב.

השהייה במתקן המשמורת

האם מדובר במתקן פתוח או סגור? מתקן סהרונים, שבו מוחזקים היום מהגרים בלתי חוקיים, הוא מתקן סגור ויישאר כזה. החלטת הממשלה מדברת על תכניות להקים מלבד מתקן סהרונים מתקן נוסף, גדול יותר, שיוכל להיות פתוח או סגור. החוק לא קובע מה בדיוק הוא יהיה. בדיונים נאמר שגם אם אנשים יקבלו חופשות או יוכלו לצאת כל יום ולחזור זה עדיין עונה להגדרה של משמורת.

אחת הביקורות העיקריות של היועץ המשפטי של הכנסת הייתה על היעדר הכרעה בעניין בחוק, מאחר שלדבריו מדובר בסוגיה משמעותית שצריכה להתקבל בכנסת.

כמה זמן אפשר יהיה להחזיק אנשים במתקן המשמורת? אפשר יהיה להחזיק אדם במתקן שלוש שנים, ואז הממונה רשאי לשחרר אותו. גם כאן, הוא לא חייב. תוך שבעה ימים מהיום שאדם נעצר יש להביא אותו בפני ממונה על ביקורת גבולות. יש כמה נקודות בהן הממונה יכול להחליט לשחרר אותו:

אם "חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הגיש המסתנן בקשה לקבלת אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, וטרם החלה בדיקת הבקשה; או חלפו תשעה חודשים מהמועד שבו הגיש המסתנן בקשה כאמור בפסקה (4) וטרם ניתנה החלטה בבקשה.

מלבד זאת, יש גם בית דין לביקורת משמורת שצריך לראות אדם תוך 14 יום מכניסתו למתקן המשמורת (המקור בחוק הכניסה לישראל קבע פרק זמן של 96 שעות).

מה קורה אחרי שלוש שנים? החוק אמור להיות בתוקף לשלוש שנים, וכאן גם עולה השאלה האם יאריכו את תוקפו. בהנחה שהחוק יהיה בתוקף, יכולים לקרות שלושה דברים – אולי המצב באריתריאה וסודאן ישתפר עד כדי כך שאפשר יהיה להחזיר לשם אנשים; אולי ממונה על ביקורת גבולות יחליט להשאיר את האדם במשמורת; אולי הוא יחליט לשחרר אותו, ואז הוא יוכל להסתובב בחוץ ולאיים דמוגרפית.

האם זה יעבור בג"צ?

האמת – לא יודעת. אני גם לא חושבת שהדרך להתמודד עם חקיקה של הכנסת כל פעם שהיא נראית קיצונית זה לרוץ לבג"צ שיציל אותנו. זה לא בריא למערכת, זה לא בריא למאבקים וזה לא בריא לבג"צ. זה נכון גם להחלטות של הועדה למינוי שופטים, אגב (ע"ע "יש גבול"). בכל מקרה, הדיון הכי רלוונטי לעניין הוא בפרשת "אל טאיי" (בג"צ 4702/94, פליטים עיראקיים שביקשו מקלט בישראל), שם בג"צ קבע ש:

אין לעצור אדם שנגדו הוצא צו גירוש לתקופה העולה על הנדרש להגשמת התכלית המונחת ביסוד המעצר. אם הגירוש אינו מתבצע תוך זמן סביר (שאינו נמדד בשנים או בחודשים ארוכים), ניתן להצדיק את המשך המעצר אך בחשש כי תכלית הגירוש לא תוגשם – אם משום שהמגורש יימלט מאימת הגירוש, אם משום שבהיותו משוחרר הוא יפגע בביטחון הציבור ובשלומו (ובשל כך יחשוש להתייצב לביצוע הגירוש), ואם מטעם אחר. לעניין זה יש לבחון תחליפים שונים, כגון החזקה שלא במעצר או התייצבות תקופתית במשטרה, וכיוצא באלה אמצעים אשר ישיגו את מטרת ההחזקה (אפקטיביות ביום הגשמת הגירוש) בלא צורך בהחזקה פיסית. [ההדגשות שלי]

לא ברור האם יחילו את המבחן הזה כאן, או שימצאו הבדל רלוונטי (למשל, בעובדה ששם היה מדובר בפליטים מעטים מעיראק וכאן מדובר בגלי הגירה משמעותיים).

הנקודה היהודית

מה יקרה לישראליות שיסייעו למבקשי מקלט? שום דבר (אלא אם הן יסייעו לסוחרי סמים, לסוחרים בבני אדם, או למסתנן שחצה את הגבול כשהוא חמוש בנשק). החלק בחוק שקובע עונשים פליליים למסתננים ומסייעות להם ירד (צריך להגיד שהוא ירד רק לפני שלושה שבועות – לפני זה השאלה הייתה רלוונטית). כך שכל הסערה על כוס מים לא רלוונטית (6).

מכל הטענות השגויות שהושמעו, זו כנראה המרגיזה ביותר – החוק הזה לא נועד להפליל אזרחי ישראל. הוא לא נועד לפגוע בהם ישירות. יש משהו מטריד ואגוצנטרי מאוד בבחירה של נשים אכפתיות בדרך כלל לאמץ את זווית "איך זה משפיע עליי" בחוק שכל המהות שלו היא יחס לאחר שלא שייך לקבוצה שלי. כך, אין הרבה היגיון בקריאות להפר את חוק ההסתננות – אלא אם את מתכוונת לוותר על האזרחות שלך, ואז להתגנב דרך גבול ישראל מצרים (לא מומלץ – יש בסיני מחנות עינויים שבהם קורים דברים רעים מאוד לאנשים בדרך לישראל), כנראה שלא תפרי את החוק.

ונקודות יהודיות אחרות היו? רפרנסים היסטוריים וכאלו? היו כמה. הכי מצחיק זה לראות קומוניסט עושה ידישקייט:

דב חנין. קומוניסט עושה יידישקייט. צילום: jonklinger cc by-sa

[דב חנין] אם אני כבר מדבר על ההיסטוריה היהודית, אפשר גם להזכיר את העובדה שהציווי שחוזר על עצמו הכי הרבה פעמים בתורה הוא הציווי: ואהבת את הגר שגר בשעריך, כי גר היית בארץ מצרים. אגב, לארץ מצרים, כך אנחנו קוראים בתנ"ך, יעקב ובניו הגיעו כי היה רעב בארץ כנען, ואז הם ירדו לארץ מצרים והפכו שם לעם רב במהלך השנים. וגם שם פרעה סבר שיש לו בעיה דמוגרפית, ולכן הוא אמר: כל הבן הילוד – היאורה השליכוהו.

[…]

מיכאל בן ארי: גנבו את הגבול, נכנסו למדינה בצורה לא חוקית, שאנחנו לא יכולים – – – את המדינה שלנו במיליונים שבאים לפה. זו הסיבה.

דב חנין: עמיתי חברי הכנסת, פעם קראו לאנשים שחוצים את הגבול בצורה לא לגלית מעפילים.

— — —

(1) W.H Auden, Refugee Blues
(2) הגדרת פליט במשפט הבין לאומי: "אדם הנמצא מחוץ למדינת אזרחותו ובגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת או השקפה פוליטית איננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור, או מחוסר אזרחות הנמצא מחוץ למדינה שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, ואינו יכול לחזור לאותה מדינה או אינו רוצה בכך בגלל פחד כאמור."
(3) התייחסות מפורשת לעניין אפשר למצוא בדברי ח"כ דב חנין בדיון במליאה אתמול, עמ' 184 לפרוטוקול.
(4) פרוטוקול החלטות מיום 4 בינואר 2011, עמ' 10.
(5) שם, עמ' 11.
(6) גם הסערה על כוס מים של אנסטסיה מיכאלי אתמול לא הייתה נחוצה במיוחד, אבל היא סוג אחר של מהגרת.
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. Diogenes

    Disgraceful & shameful !!!

  2. מיקול

    הטור הזה מסביר הרבה על מה אין בחוק, אבל אומר מעט מאוד על מה יש בו.

    בנוסף, אני לא מבין את ההערה שלך על יידישקייט וקומוניזם. ההיסטוריה מלאה בקומוניזם מלא יידישקייט וספוג בערכים יהודים. לא ברור לי מדוע זה "הכי מצחיק" בעיניך.

  3. משה מזרחי

    הם חדרו לפלסטין ללא שום רשות, חוץ מזאת שנתנו להם האימפריות הקולוניאליות שרצו (והצליחו סופסןף) להנהיג כאן משטר הפרד ומשול.