• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

"מזרחיות, מה קפצתן?"

ההתייצבות מאחורי שלמה מעוז בשל היותו מזרחי וההשתלחות בדפני ליף בשל היותה אשכנזיה מבטאת פוליטיקה ימנית מוכרת ומסוכנת, לפיה מוצא אתני הוא בסיס מספיק להזדהות וסולידריות. רן הכהן על גזענות ומונופולים
רן הכהן

ד"ר רן הכהן מלמד בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב ועוסק בתרבות אתיופית.

1. הכותרת המגעילה שנתתי לרשימה זו היא רק פרודיה על הכותרת "אשכנזים, מה קפצתם?" של ענת סרגוסטי במוסף onlife של "הארץ". הרשימה ההיא נפתחת ככה: "למה כל כך קשה לכם, האשכנזים, לקבל את המציאות: שלמה מעוז דיבר על עובדות. יש קבוצה אתנית של מזרחים, ויש לה מאפיינים תרבותיים, אתניים ואפילו גנטיים. למה אתם קופצים? האם זה משום שהמראה משקפת לכם מציאות שאתם לא אוהבים?"

2. תזכורת ראשונה: הטענה בדבר מאפיינים גנטיים של המזרחים (ובייחוד התימנים, בעלי גנים של פועלים טבעיים כביכול) אינה חדשה. טענו אותה כמה אשכנזים מהממסד כבר בשנות החמישים. סרגוסטי מצאה לעצמה בני ברית חדשים.

3. תזכורת שנייה: הכללת יתר אינה מאפיין של חשיבה מורכבת, אלא אלמנט קבוע בדמגוגיה, בגזענות ובליבוי שנאה. העובדה שמשה קצב אנס אינה מוכיחה שכל המזרחים אנסים. העובדה ששר הפנים אלי ישי הוא גזען חשוך לא מוכיחה שכל המזרחים הם גזענים חשוכים. עד כאן – אמת ידועה ומוסכמת. ועכשיו אסתכן בטענה פרובוקטיבית, שכמה מזרחיות כאן מדחיקות: העובדה שאשכנזים פיטרו את מעוז לא מוכיחה שכל האשכנזים פיטרו אותו, או שכולם מסכימים עם הפיטורים, או שכולם חולקים על דבריו של מעוז על קיומה של אפליה. הדבר חל על סרגוסטי, שזורקת את כל האשכנזים בערימה אחת, וגם על איריס חפץ באתר זה, שמשליכה את מנהלי אקסלנס-נשואה ואת דפני ליף בכפיפה אחת אל מה שנקרא אצלה "מדינת האשכנזים".

דפני ליף במצעד לציון חצי שנה למחאה החברתית, 14.01.12. צילום: קרן מנור / activestills.org

4. תעודת זהות: דפני ליף. סטודנטית תל-אביבית צעירה שנאלצה לעזוב את דירתה בגלל שלא יכלה לעמוד בשכר הדירה. היא עוררה את המחאה החברתית הגדולה בתולדות המדינה, שחברו אליה אזרחים ותושבים מכל שדרות החברה – ערבים ויהודים, חילונים ודתיים, מזרחים, אשכנזים ויוצאי אתיופיה.

5. תעודת זהות: שלמה מעוז. הכלכלן הראשי של אקסלנס-נשואה, אחד מבתי ההשקעות הגדולים ב"מדינת האשכנזים". מרואיין מבוקש מאוד ב"תקשורת האשכנזית". מכהן גם במועצות מנהלים בקבוצת "החברה לישראל" של משפחת עופר (המכונה "שקשוקה"), ביניהן מפעלי ים המלח, צים, תרכובות ברום, ועוד. דירקטור בשורה רחבה של חברות כבעלים של חברת ייעוץ כלכלי וייעוץ בשוק ההון בשם 'שלמה מעוז השקעות'. דירקטור חיצוני בחברות הציבוריות "סנו" ו"אפקון אלקטרו-מכניקה" שבשליטת שלמה שמלצר (יוצא תימן?). דירקטור חיצוני גם בדיסקונט חיתום והנפקות מקבוצת בנק דיסקונט (מקור: גלובס). נעשה לו עוול קוסמי, כמעט כמו למיכאל קולהאס: הוא רצה להיות דירקטור גם בבנק לאומי, ונדחה. לטענתו – בגלל מוצאו העיראקי. הלב נשבר: איך ימלא את החור בלוח הפגישות – ובחשבון הבנק – בין ישיבת הדירקטוריון של מפעלי ים המלח לבין מסיבת קוקטייל עם שקשוקה? על פועלו המסור בחברות שבהן הוא מכהן למען החלכאים והנדכאים, לא משנה מאיזו עדה – למען עובדי הקבלן, למען מארגני ועד עובדים שהוכו – לא מצאתי עדויות.

6. תזכורת שלישית: פוליטיקה על בסיס אתני/לאומי/גנטי(?!) יכולה להיות פשיסטית, גזענית, לאומנית, לאומית או סתם ימנית. דבר אחד היא לא: היא לא שמאל. בסיס ההתארגנות של השמאל הוא כלכלי-מעמדי-אידיאולוגי.

7. כאשר סרגוסטי ("מאפיינים גנטיים") וחפץ ("מדינת האשכנזים") מתייצבות מאחורי שלמה מעוז בגלל היותו מזרחי ומשתלחות בדפני ליף בגלל היותה אשכנזית, הן נוקטות פוליטיקה ימנית. לזכותה של חפץ ייאמר שהיא לא מהססת להשתלח גם ביוסי יונה, כדרכן של עריצויות: האלימות נגד האויב החיצוני מיתרגמת עד מהרה גם ל"טיהור" האויב הפנימי, במקרה הזה – יוסי יונה, אמנם מזרחי לתפארת אבל חוטא חטא כבד בשיתוף פעולה עם דפני ליף הווזווזית. המגיבה אורטל בר-דיין מתגייסת לחטט לדפני ליף (שנזרקה מדירתה השבוע בשנית) בארנק: "היא לא משלמת שכר לימוד, השקרנית"; מהארנק המפוצץ של שלמה מעוז היא בוחרת להתעלם. וסמדר לביא קוראת לתרגם את הרשימה של חפץ לאנגלית, שפת האימפריה האמריקנית רודפת השוויון והאחווה: "חשוב שהדברים האלה יהיו זמינים לכל אותם שוחרי שלום האוהבים להתפייט בחו"ל", מתפייטת לביא, ומסגירה שגם קהל היעד שלה יושב בניו יורק ובוושינגטון, ולא חלילה באום אל-פחם ובקלקיליה, שלא לומר קהיר ודמשק. הרי יכלה לבקש גם תרגום לערבית. אבל מטרתה אינה ליצור סולידריות אלא לפרק אותה, להבאיש את ריחם של מי שהיא מכנה – איזו שנינות – "א-סמול א-אשכנזי א-נאור". בן-דרור ימינית חדשה באה לשכונה.

8. כיצד קורה ש(א)נשים אינטליגנטיים ומודעים פוליטית מידרדרים לפוליטיקה ימנית פופוליסטית? נטל ההסבר עליהם. אציע הסבר טנטטיבי משלי, בעקבות "טוטם וטאבו": בניגוד לדבריה של איריס חפץ, אין שום חידוש בטענה (הנכונה בעיקרה) על קיומה של אפליה נגד מזרחים. שלמה מעוז לא המציא אותה אלא רק תפס עליה טרמפ, ומסתבר שהאפליה לא מנעה ממנו אישית להגיע רחוק מאוד ב"מדינת האשכנזים" (מה שלא אומר כמובן שאין אפליה). מעוז לא שבר שום טאבו. לעומתו, דפני ליף והמחאה של הקיץ שברה מונופול: את המונופול המזרחי על המסכנות. הקורבניות בישראל היא נכס ראשון במעלה, אבל כל מגזר מייחס לעצמו קורבניות משלו: האשכנזים הם קורבנות השואה ו"הגויים", המזרחים הם קורבנות הסדר הכלכלי "האשכנזי", האתיופים קורבנות הגזענות, הערבים קורבנות הציונות, ואילו החרדים והחילונים הם קורבנות הדדיים. הקורבניות הספציפית היא נכס מקודש (ואקף) של כל מגזר ומגזר. מחאת הקיץ שברה את המונופול המזרחי על קורבניות סוציו-אקונומית. בעקבות דפני ליף יצאו לרחובות מאות אלפים שנדפקים כלכלית אפילו שאינם מזרחים. נראה שיש מזרחים – לא כולם, אסור להכליל, אבל אחדים – שגזילת המונופול הזה הקפיצה להם את הפיוז.

עוד בנושא:

שלמה מעוז: הטוטם והטאבו / איריס חפץ

עניין של הקשר / עמוס נוי

כנראה שיעניין אותך גם: