• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

טקטיקה זולה

"התכוננתי להתקפות האלה, ואכן הן לא אחרו לבוא". ענת סרגוסטי עם שמונה הערות בתגובה למאמרו של רן הכהן
ענת סרגוסטי

בדרך פרובוקטיבית הוכיח רן הכהן שאינו מצטיין בהבנת הנקרא. ולכן אני רוצה לתקן כמה עיוותים שעולים מן הרשימה שלו כאן, בהעוקץ ומתכתבים עם הרשימה שכתבתי לפני ימים אחדים באתר onlife  (תחת הכותרת "מה כל כך קפצתם, האשכנזים?" ).

1. באשר להתייחסות למאפיינים הגנטיים, זה מה שנאמר בטקסט המקורי שלי: "יש קבוצה אתנית של מזרחים, ויש לה מאפיינים תרבותיים, אתניים ואפילו גנטיים (יש מחלות שאופייניות יותר אצל אשכנזים ויש יותר למזרחים)". ובכן, מה לא מובן פה? האם העובדה שיש מחלות שאופייניות לאנשים ממוצא מזרחי או לאנשים ממוצא אשכנזי יש בה אמירה ערכית? האם טענתי שקבוצה אחת טובה מהשנייה? לא. אבל הכותב בחר להשתלח בי על ציון עובדה רפואית פשוטה, וכמובן לא עצר שם וייחס לי בשל כך עמדה גזענית. אז אני מבקשת ממנו ומהקוראים לקרוא היטב את דבריי משום שהם נוסחו בזהירות רבה.

2. הכותב טען כאילו אמרתי דברים נגד דפני ליף, כשכל מה שאמרתי היה שאני חולקת על דבריו של שלמה מעוז בנוגע לאנשי המחאה החברתית (רוטשילד לעומת התקווה), אבל זה לא הפריע לכותב להשתלח בי כאילו כתבתי נגד המחאה.

3. לא כתבתי שאני תומכת בכל מה ששלמה מעוז אמר בכנס בספיר, ואיני תומכת בכל מה שאמר. נוסף לכך, הסגנון של שלמה מעוז אינו הסגנון שלי. מה שביקשתי לעשות הוא להתמודד עם התכנים והעובדות שהציג מעוז בכנס. דבר שהכהן לא טרח לעשות. הוא נסחף והכליל והשתלח ושם עליי תוויות. חבל. אני מציעה לו לקרוא שוב את המאמר שכתבתי ולהתמודד עם הטיעונים עצמם.

4. הכותב מסביר מדוע אסור לשלמה מעוז להתלונן, כי הוא בעצם הצליח. שוב, טעות בהבנה בסיסית של הנאמר. מעוז לא אמר שהוא מקופח. ומה הקשר בין ההצלחה שלו לבין העובדות שהציג? האם רק עני, נחשל ומקופח  יכול לדבר על קיפוח? האם רק אישה יכולה לדבר על זכויות נשים? האם רק ערבי יכול לדבר על זכויות ערבים? מה הקשר? מאוד אופייני למכחישים למינהם ללכת למגרש האישי ולהפוך את העניין לאישי. לגופו של אדם במקום לגופו של עניין. במקום להתמודד עם הטענות של מעוז, הכותב מעדיף לפרוש את עושרו ברבים ובכך להחליש את הטיעונים שלו. זו טקטיקה זולה.

5. למי שדיבר על כך שמזרחים רבים הגיעו לעמדות בכירות במדינה. גם זו טענה נכונה. השאלה אם העובדה שהגיעו למקומות האלה שם חיזקה את המזרחים או החלישה אותם. זו טענה שצריך לראות אותה בתוך קונטקסט וכמכלול ולא בפני עצמה. לעיתים מזרחים הגיעו רק משום שהם התכחשו למוצא המזרחי שלהם, לעיתים הם הגיעו בגלל המוצא המזרחי שלהם, לעיתים הם דאגו למזרחים ולעיתים הם התנערו מהם.

6. הכותב מחליט שאני ימנית. למה? כי, כך הוא כותב, פוליטיקה על בסיס אתני היא פוליטיקה גזענית. האומנם? ויותר מכך, הכותב קובע שהתארגנות של שמאל היא התארגנות על רקע כלכלי-מעמדי-אידיאולוגי. ומהי אותה אידיאולוגיה חמקמקה? האם אידיאולוגיה אינה יכולה להיות מבוססת על פוליטיקה של זהויות? האם רק פוליטיקה של מעמדות ראוייה להיכלל בהגדרת השמאל?

7. ועוד דבר: במאמר המקורי התכוננתי להתקפות האלה, ואכן הן לא איחרו לבוא. חבל שמאמר הביקורת לא מתווכח עם הטיעונים ומעדיף להשתלח וליפול לבורות הכל כך ידועים מראש. הייתי מעדיפה שהביקורת תתווכח עם העובדות. מעולם לא טענתי טענה אישית של "אכלו לי שתו לי". להיפך, מי שקרא היטב את המאמר אני מעידה שזכיתי, שהצלחתי, שהגעתי והשגתי הישגים יפים. ההיבט האישי פחות חשוב כאן.

8. והערה אחרונה: מזרחי זה במידה רבה עניין של זהות. מצד אחד זהות אישית-סובייקטיבית ומצד שני איך החברה החיצונית מגדירה את האדם. לי, כמו לכל אדם, יש שלל זהויות: אני אישה, אימא, עיתונאית, אשת קריירה, ישראלית, יהודיה, מזרחית וכו' וכו'. אני בוחרת את הזהות של עצמי. והסביבה מגדירה אותי. אני ערה לכך שהסביבה לא מגדירה אותי כמזרחית (וזה נושא למאמר אחר). ולכן תשובתי לכל "ילדי התערובת" ולכל "נישואי התערובת": זה עניין סובייקטיבי איך אתם מגדירים את עצמכם וזה נתון לבחירה. אין כאן אמיתות מוחלטות. זה עניין סוציולוגי-תרבותי.

עוד בנושא:

שלמה מעוז: הטוטם והטאבו / איריס חפץ

עניין של הקשר / עמוס נוי

מזרחיות, מה קפצתן? | רן הכהן

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רן הכהן

    בין אם "האשכנזים" היא בעיני סרגוסטי קטגוריה גנטית (כמשתמע מנקודה 1 שלה) ובין אם היא קטגוריה אישית/סובייקטיבית ו/או סוציולוגית/תרבותית (כמשתמע מנקודה 8 שלה), אין לי עניין להתפלמס עם מי שפונה ברשימתה אל "האשכנזים" ("מה כל כך קפצתם, האשכנזים?") ועוד בה"א הידיעה. מהכללה גסה, פוגענית ואולי גם גזענית כזאת לא יצמח שום דיון מועיל, והיא גרועה מכל החטאים שסרגוסטי מייחסת לי, בצדק או שלא בצדק.

    דבר אחד לא ציינתי ברשימה שלי, והוא את הערכתי העמוקה לפעולתה המתמשכת והמסורה של ענת סרגוסטי לקידום יוצאי אתיופיה לתפקידים בתקשורת. על כך תבורך.

  2. עידו לם

    שיוויוניות מוחלטת אין ולעולם לא תהיה, הרי גם אם יהיו הרבה גברים מזרחים בעמדות הנהגה לא יהיו מספיק נשים מזרחיות בהנהגה או בתפקידים מובילים, ואם יהיו נשים מזרחיות אז יהיה חוסר בנשים ערביות, אין ולא תהיה שיוויוניות מלאה, זה לא אומר שלא צריך להילחם על הערך הזה אבל יש לדעת ששיוויוניות מלאה לכולם בייצוג לא תהיה. אגב בפרסי נובל יש עמים שזוכים יותר האם הם מופלים לטובה? ואם תגידו שזה לא אותו הדבר כי כאן כולנו חיים באותה מדינה אני עדיין אטען שזה לא אומר שלא יהיו הבדלים תרבותיים בין קבוצות שיובילו להישגים שונים של כול קבוצה.

  3. ורד

    את גזענית ואין ספק שאת לא מכירה בכך. כדאי שתתעוררי, זה מנוגד לפועלך ולעבודתך, לא?

  4. מאיר בביוף

    "הכותב", כפי שאת מכנה (וגם אני בוחל בעצם איזכור שמו)אינו מסוגל להתמודד עם שאלת הגזענות האשכנזית כלפי המזרחים, היות שהוא חלק אורגני ממנה. זו אינה הפעם הראשונה שהוא משתלח במזרחים תוך שהוא מנכס לעצמו תפיסת עולם שמאלית ואוניברסלית (סוג של סאטירה עיירתית?). ביום אחד הוא יילך להפגנות בבילעין ובשייח' ג'ראח, וביום שלמחרת הוא יתלהם על המזרחי שמעז למחות נגד הגזענות האשכנזית. אני מתאר לעצמי, שאילו הוא היה חי בארה"ב, ביום הוא היה מפגין בברקלי עם אנשי השמאל הרדיקלי, ובלילה הוא היה מתעטף בגלימה ובכובע קונוס לבנים ומבעיר צלב, וכל זאת בשם ערכי השמאל. איפה ההיגיון? כבר נואשתי מההיגיון של השמאל האשכנזי.

  5. ירון ניר

    לומר כי המושבניקים קבלוומקבלים אדמות בחינם מן המדינה זה בהחלט לא עובדה. משפחתי לדוגמא, סב אימי, נתנה אדמות פרטיות למדינה והיום, ואין לי טענה על כך, אני משלם הרבה כסף ומשכנתא גדולה על האדמה בכדי לבנות את ביתי כך שהאמירה הכוללנית הקובעת שקיבלתי אדמה מן המדינה אינה נכונה ואף שיקרית.