העיקר התדמית

עמותת ענ"ב (עידוד נוער במצוקה) המפעילה מסגרות שמהוות תחנה אחרונה לנוער בסיכון, ממוממנת מהכספים שלנו. של כולנו. אנחנו ממנים אותה דרך משרד הרווחה. מי שמשלם מיסים, מממן אותה ישירות. מי שלא משלם מיסים, כמוני למשל (בכל זאת סטודנט), גם מממן אותה: הכסף שהולך לעמותה יכול היה לשמש לאינספור מטרות אחרות, ומימון במונחי עלות אלטרנטיבית הוא מימון לכל דבר.

אין שום בעיה מובנית בכך שאנחנו ממנים את עמותת ענ"ב. הבעיה היא מה שהיא עושה עם הכסף הזה, ומה שאינה עושה איתו. בעיקרון, היא עושה איתו דברים נפלאים. העמותה, הגדולה ביותר במגרת "חסות הנוער" והיחידה לטיפול בנוער במצוקה במשרד הרווחה, מפעילה מסגרות כמו מעונות לבני נוער על קצה הרצף. את ההוסטלים האלה מפעילים עובדות ועובדים. כאן מתחילה הבעיה.

המדריכים בהוסטלים, שכאמור עובדים עם נוער בסיכון – עבודה קשה ושוחקת – מקבלים קרוב לשכר מינימום. במשמרות לילה, השכר הוא 13 שקל לשעה. אכתוב זאת שוב: 13 שקל לשעה. שאר התנאים גם אינם בשמים, בלשון המעטה. כמו בכל מקצוע חינוכי, מדריכים שנפגעים פירושם נערים שנפגעים. עם שכר כזה מחפיר, העמותות המפעילות את חסות הנוער עבור משרד הרווחה מתקשות למלא תקנים, ורובם המכריע של המדריכים מתקשה לשרוד בתפקיד. לא צריך להיות מומחה לחינוך כדי לשער מה זה עושה לנערים, שאחד הדברים שהם הכי זקוקים לו זאת יציבות.

אחרי שנים של תנאים מחפירים, התאגדו עובדי חסות הנוער בארגון "כוח לעובדים" על מנת לדרוש את המגיע להם ולנערים. במשך כמעט שנתיים טענו העמותות המפעילות, במידה רבה של צדק, שאין להן תקציב לממן את דרישות העובדים. באחרונה המצב השתנה. ב-27 בנובמבר החליט משרד הרווחה באופן רשמי שהוא מתקצב את חסות הנוער בעוד 30 מיליון שקל, שייפרשו על פני השנתיים הקרובות. אלא מה, טלי יוגב, המנהלת של חסות הנוער מטעם הרווחה, החליטה שהתוספת תשמש רובה ככולה למימון תוספת תקנים. כזכור, למרבה האיוולת, העמותות לא מצליחות לאייש את התקנים שכבר קיימים, כי הן משלמות, במחילה, חרא של שכר.

אחרי כל כך הרבה זמן של מו"מ עקר לעובדים נמאס והם החליטו לפתוח בשביתת אזהרה. שי שער, מנכ"ל עמותת ענ"ב, הגיב כך (פסקה שלישית מהסוף): "שביתה במסגרות העמותה היא חציית קו אדום. שביתה שכזו יש בה פגיעה קשה, מוסרית ובלתי הפיכה באוכלוסייה החוסה…". הבעיה האמיתית בתגובה הזאת היא לא הגועל שחש כל אדם נורמלי לנוכח הניסיון להפיל את האחריות למצב על המדריכים שהחליטו אחרי חודשים רבים של מו"מ מנומס לשבות בכדי להציל את המסגרת בה הם עובדים.

הבעיה היא ששער בכלל לא ניסח את התגובה הזאת. מי שניסח אותה היה משרד יחסי הציבור "לגאיה". המשרד נשכר על ידי עמותת ענ"ב על מנת להתמודד עם האיום שמהווים המדריכים על מה שכנראה באמת חשוב לעמותה, יחסי הציבור שלה.

"לגאיה" הוא סיפור מעניין בפני עצמו. המשרד מתמחה, בין היתר, ביחסי עבודה, בעיקר מהצד של המעסיקים. הוא ייעץ למפעל "אקרשטיין" כנגד התארגנות עובדיו, ועשה אותו הדבר ב"של"ה", בקופת חולים כללית. "לגאיה" הוקם בשנת 2004 על ידי גלי גבאי, שבילתה שנים דווקא בייעוץ תקשורת להסתדרות הכללית. עוד שותפה במשרד היא נעמה קציר שמואלי, ששימשה או שמא עדיין משמשת, כדוברת ועד עובדי נתב"ג. כל ניסיון לחפש מהפך אידיאולוגי הוא ככל הנראה עקר; דומה שהמשרד מורכב משכירות חרב לכל דבר, שפשוט גילו לאיזה צד יש יותר כסף. לצד לגאיה, מעסיקה העמותה גם את משרד העו"ד של עו"ד גוטרמן.

אז מה היה לנו כאן? עמותת ענ"ב, שמקבלת את כספנו דרך משרד הרווחה, לא משלמת לעובדים שהיא מעסיקה שכר הוגן. במקום זה, היא מעדיפה להוציא את הכסף של כולנו על משרד יחסי ציבור ומשרד עו"ד יקרים, שמתמחים בייצוג מעסיקים נגד התאגדויות עובדים, כדי לפגוע באותם מדריכים שהיא מנצלת. העיקר התדמית, לא? אם זה לא מרתיח, אני לא יודע מה מרתיח.

אסיים בעצה ידידותית. שי שער ושאר מנהלי חסות הנוער: קחו את הכסף שלנו ותוציאו אותו על תרגיל יחסי הציבור הטוב ביותר: לשלם לעובדים שלכם את מה שמגיע להם. אלו פרטי עמותת ענ"ב. בתור מי שמממנים אותם, אתם/ן מוזמנים/ות לפנות אליהם ולהגיד להם מה אתם/ן חושבים/ות על הסיפור הזה:

ענ"ב – ענב עידוד נוער במצוקה, ת.ד. 68050, ירושלים 91681
טלפון: 02-6725137
פקס: 02-6714020
מייל: enav@enav.org.il

אתם/ן גם מוזמנים/ות לפנות לשר הרווחה והשירותים החברתיים, ולספר לו על מה עמותת ענ"ב מוציאה את כספי הציבור:

עמוד הפייסבוק של משה כחלון

טלפון בכנסת: 02-6408350

טלפון נוסף: 02-6408351

פקס: 02-6408902

***

הכותב הוא סטודנט באוניברסיטת ת"א ופעיל במכללה החברתית-כלכלית

עוד בנושא:

כדי שיזכו לטיפול ראוי / אלמה ביבלש