• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

לא פלא שהחינמונים פורחים

המאחד הלאומי של הסמול הוא עיתון מתנשא ושמרני, המתפרנס מהדפסת הביביתון ומתאים מאד לקוראיו: בני העשירונים העליונים, המעוניינים לשמור על כספם ולא לחלקו לעניים. יובל גלעד על הבעיות של הארץ
יובל גלעד

הרבה יותר מעיתון יומי, עיתון הארץ משמש כדתו של כל מי שמרגיש ש"גנבו" לו את המדינה – קרי השמאל האשכנזי האליטיסטי השולט כאן מזה עשרות שנים, אבל ה"נוף אנושי" הולך ומשתנה לו מול העיניים.

עיקר מאמיני "הארץ", הקוראים אותו בטקסיות מדי בוקר, הנם אשכנזים חילונים בני מעמד הביניים או העשירון העליון, ודור בניהם שנהנים מירושותיהם. מדובר בפלג אוכלוסייה המרגיש, כאמור, שהשליטה שלו במדינה הולכת ומתרופפת, וששם מבטחו במערכת המשפט (שמגנה עליו היטב, בחסות עורכי דין יקרים) וב"נאורות" האינטלקטואלית שמציע להם העיתון. קהילת מאמינים זו דבקה ב"שמאל" שהמנטרות שלו הן הכיבוש ורצח רבין, מה שלא מפריע להם להצביע למפלגות כמו "קדימה" או "העבודה", שהקשר בינן לבין שמאל הוא מקרי בלבד.

הארץ. צילום: ויקיפדיה

"הארץ" הוא המאחד הלאומי של "השמאל". הוא תוקף כמובן, ובצדק, את ראש הממשלה על מדיניותו האנטי חברתית, על שיתוף הפעולה עם הטייקונים בגזילת כספי הציבור ובהפרטת בני אדם לשכר מינימום מגוחך. אבל העיתון עצמו יקר מאוד. למעשה, בעלי שכר מינימום (כמוני) לא יכולים כלל להרשות לעצמם לרכוש אותו על בסיס יומי. לא פלא שהחינמונים פורחים – הם פשוט בחינם. וכך יוצא שהעיתון נועד בעצם לעשירון העליון ולמעמד הבינוני בלבד. מה הפלא שהעיתון מאבד קשר עם עניי הארץ, ביניהם החרדים המותקפים בעוצמה לא הגיונית עם סיפור ההדרה?

היעדר הקשר של "הארץ" למציאות מדהים אותי, במיוחד בעת הנוכחית. אפשר לתקוף את ראש הממשלה, ואף ראוי לעשות זאת במדינה דמוקרטית, אבל מה לעשות שבתקופתו ישנו שקט ביטחוני יוצא דופן, ושדווקא בתקופותיהן של ממשלות ה"שמאל" יש בדרך כלל נטייה למלחמות מדממות? ראו את עלילות ראש הממשלה ה"שמאלי" הקודם, אהוד אולמרט ואת חברו שר הביטחון ה"שמאלי", עמיר פרץ. אז איפה היושר האינטלקטואלי? אולי היעדר "תהליך השלום", עוד עגל זהב של השמאל, דווקא מרגיע את האזור או לכל הפחות לא מלבה את חלומות הפלסטינים לגבי זכות השיבה, למשל?

אבא שלי הוא שמאלני ותיק, וכשאני מעז להביע בפניו ספק לגבי השנאה הרוחשת לראש הממשלה הנוכחי, אני נענה כמי שבוגד בקבוצת הספורט האהובה. ואכן – השמאל, עיתון הארץ, הבוז לביבי – כולם מאפיינים של אוהדי כדורגל אדוקים, שקבוצתם מפסידה והם מרירים וזועמים כלפי המציאות, תהא אשר תהא.

"הארץ" מתפרנס מחרדה כמו כל עיתון. הוא מחזיק כתבים לענייני איראן, שכל תפקידם הוא לזרוע חרדה בדבר המתקפה הקרובה, ובעלי דעות על ענייני בידודנו העולמי, שמזהירים השכם והערב שה"צונאמי המדיני" בפתח וכו' – והצונאמי לא מגיע. למה הוא לא מגיע? פשוט, כי העולם מקום אכזר ואדיש, כי מדינות המערב שמות קצוץ על סוריה ורצח העם המתבצע בה, רק משום שאין שם נפט.

גם כתבי הכלכלה שלו, וגם עיתון "דה מרקר" אינם מגיעים לדרגה של שמאל. הם תוקפים מדי פעם את תקציבי הביטחון המנופחים ואת הטייקונים, אבל לא מנסים לשנות סדרי עולם, אלא מייצגים חבירה לכוחות השוק עם ניסיון למתנם מעט. הדבר מובן – הרי עיקר הקוראים הנם בני העשירונים העליונים, הם רוצים לשמור על כספם ולא לחלקו לעניים.

כמובן שמדובר גם בעיתון טוב עם כתבים משובחים, אבל קשה להתעלם מהפן המתנשא והצדקני שלו. ראו למשל את המוסף הוותיק בעיתון – "המוסף לתרבות וספרות" המופיע מדי יום שישי בעריכת בני ציפר – קולוניאליסט ממדרגה ראשונה הסבור שהוא חי בפריז של שנות השלושים, ומרבה בדיווחים קולוניאליסטיים מארצות האיזור ובתרגום משוררים צרפתים בני התקופה ההיא.

אינני בא לטעון ש"הארץ" גרוע ממתחריו, שכן על אף שמרנותו הבאה לידי ביטוי בכל התחומים אותם הוא מסקר זהו עדיין העיתון הרציני האחרון במדינה. טענתי היא שהוא גם מוצר שמאחד קהילה בעלת מורשת אירופאית של חילונות פסבדו נאורה וליברלית, שאיבדה כל יכולת ביקורת עצמית: לגבי התנהלותה, לגבי בחירותיה (קדימה) ולגבי יחסה ל"עמים" האחרים במדינה (החרדים למשל, שזוכים למטחי שנאה עכשיו מסיבות פוליטיות גרידא או סתם על מנת לאחד את העם סביב משהו).

יש לזכור, שמהלך המכירה של בית הדפוס של מעריב ל"ישראל היום" לא צלח, והעיתון (שנתפס ובצדק כשופרו של בנימין נתניהו) ממשיך להיות מודפס בדפוס "הארץ", ואף מהווה בכך מקור הכנסה משמעותי. הנה לה התקרנפות נאה: הדעות הן של השמאל, הכסף – של הימין. ראוי, אם כן, לקוראי הארץ שיהיו ביקורתיים, אחרת לא יצדיקו את האגו הזוכה לטפיחה בכל פעם שהם חושבים שהם חושבים בין דפיו הענקיים.

כנראה שיעניין אותך גם: