לא פלא שהחינמונים פורחים

המאחד הלאומי של הסמול הוא עיתון מתנשא ושמרני, המתפרנס מהדפסת הביביתון ומתאים מאד לקוראיו: בני העשירונים העליונים, המעוניינים לשמור על כספם ולא לחלקו לעניים. יובל גלעד על הבעיות של הארץ
יובל גלעד

הרבה יותר מעיתון יומי, עיתון הארץ משמש כדתו של כל מי שמרגיש ש"גנבו" לו את המדינה – קרי השמאל האשכנזי האליטיסטי השולט כאן מזה עשרות שנים, אבל ה"נוף אנושי" הולך ומשתנה לו מול העיניים.

עיקר מאמיני "הארץ", הקוראים אותו בטקסיות מדי בוקר, הנם אשכנזים חילונים בני מעמד הביניים או העשירון העליון, ודור בניהם שנהנים מירושותיהם. מדובר בפלג אוכלוסייה המרגיש, כאמור, שהשליטה שלו במדינה הולכת ומתרופפת, וששם מבטחו במערכת המשפט (שמגנה עליו היטב, בחסות עורכי דין יקרים) וב"נאורות" האינטלקטואלית שמציע להם העיתון. קהילת מאמינים זו דבקה ב"שמאל" שהמנטרות שלו הן הכיבוש ורצח רבין, מה שלא מפריע להם להצביע למפלגות כמו "קדימה" או "העבודה", שהקשר בינן לבין שמאל הוא מקרי בלבד.

הארץ. צילום: ויקיפדיה

"הארץ" הוא המאחד הלאומי של "השמאל". הוא תוקף כמובן, ובצדק, את ראש הממשלה על מדיניותו האנטי חברתית, על שיתוף הפעולה עם הטייקונים בגזילת כספי הציבור ובהפרטת בני אדם לשכר מינימום מגוחך. אבל העיתון עצמו יקר מאוד. למעשה, בעלי שכר מינימום (כמוני) לא יכולים כלל להרשות לעצמם לרכוש אותו על בסיס יומי. לא פלא שהחינמונים פורחים – הם פשוט בחינם. וכך יוצא שהעיתון נועד בעצם לעשירון העליון ולמעמד הבינוני בלבד. מה הפלא שהעיתון מאבד קשר עם עניי הארץ, ביניהם החרדים המותקפים בעוצמה לא הגיונית עם סיפור ההדרה?

היעדר הקשר של "הארץ" למציאות מדהים אותי, במיוחד בעת הנוכחית. אפשר לתקוף את ראש הממשלה, ואף ראוי לעשות זאת במדינה דמוקרטית, אבל מה לעשות שבתקופתו ישנו שקט ביטחוני יוצא דופן, ושדווקא בתקופותיהן של ממשלות ה"שמאל" יש בדרך כלל נטייה למלחמות מדממות? ראו את עלילות ראש הממשלה ה"שמאלי" הקודם, אהוד אולמרט ואת חברו שר הביטחון ה"שמאלי", עמיר פרץ. אז איפה היושר האינטלקטואלי? אולי היעדר "תהליך השלום", עוד עגל זהב של השמאל, דווקא מרגיע את האזור או לכל הפחות לא מלבה את חלומות הפלסטינים לגבי זכות השיבה, למשל?

אבא שלי הוא שמאלני ותיק, וכשאני מעז להביע בפניו ספק לגבי השנאה הרוחשת לראש הממשלה הנוכחי, אני נענה כמי שבוגד בקבוצת הספורט האהובה. ואכן – השמאל, עיתון הארץ, הבוז לביבי – כולם מאפיינים של אוהדי כדורגל אדוקים, שקבוצתם מפסידה והם מרירים וזועמים כלפי המציאות, תהא אשר תהא.

"הארץ" מתפרנס מחרדה כמו כל עיתון. הוא מחזיק כתבים לענייני איראן, שכל תפקידם הוא לזרוע חרדה בדבר המתקפה הקרובה, ובעלי דעות על ענייני בידודנו העולמי, שמזהירים השכם והערב שה"צונאמי המדיני" בפתח וכו' – והצונאמי לא מגיע. למה הוא לא מגיע? פשוט, כי העולם מקום אכזר ואדיש, כי מדינות המערב שמות קצוץ על סוריה ורצח העם המתבצע בה, רק משום שאין שם נפט.

גם כתבי הכלכלה שלו, וגם עיתון "דה מרקר" אינם מגיעים לדרגה של שמאל. הם תוקפים מדי פעם את תקציבי הביטחון המנופחים ואת הטייקונים, אבל לא מנסים לשנות סדרי עולם, אלא מייצגים חבירה לכוחות השוק עם ניסיון למתנם מעט. הדבר מובן – הרי עיקר הקוראים הנם בני העשירונים העליונים, הם רוצים לשמור על כספם ולא לחלקו לעניים.

כמובן שמדובר גם בעיתון טוב עם כתבים משובחים, אבל קשה להתעלם מהפן המתנשא והצדקני שלו. ראו למשל את המוסף הוותיק בעיתון – "המוסף לתרבות וספרות" המופיע מדי יום שישי בעריכת בני ציפר – קולוניאליסט ממדרגה ראשונה הסבור שהוא חי בפריז של שנות השלושים, ומרבה בדיווחים קולוניאליסטיים מארצות האיזור ובתרגום משוררים צרפתים בני התקופה ההיא.

אינני בא לטעון ש"הארץ" גרוע ממתחריו, שכן על אף שמרנותו הבאה לידי ביטוי בכל התחומים אותם הוא מסקר זהו עדיין העיתון הרציני האחרון במדינה. טענתי היא שהוא גם מוצר שמאחד קהילה בעלת מורשת אירופאית של חילונות פסבדו נאורה וליברלית, שאיבדה כל יכולת ביקורת עצמית: לגבי התנהלותה, לגבי בחירותיה (קדימה) ולגבי יחסה ל"עמים" האחרים במדינה (החרדים למשל, שזוכים למטחי שנאה עכשיו מסיבות פוליטיות גרידא או סתם על מנת לאחד את העם סביב משהו).

יש לזכור, שמהלך המכירה של בית הדפוס של מעריב ל"ישראל היום" לא צלח, והעיתון (שנתפס ובצדק כשופרו של בנימין נתניהו) ממשיך להיות מודפס בדפוס "הארץ", ואף מהווה בכך מקור הכנסה משמעותי. הנה לה התקרנפות נאה: הדעות הן של השמאל, הכסף – של הימין. ראוי, אם כן, לקוראי הארץ שיהיו ביקורתיים, אחרת לא יצדיקו את האגו הזוכה לטפיחה בכל פעם שהם חושבים שהם חושבים בין דפיו הענקיים.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יובל

    הכינוי של "ישראל היום" בכותרת – ביביתון, אמנם הולם אבל מעט מתנשא, ונעשה על ידי העורכת של האתר.
    "ישראל היום" הוא אכן שופרו של ראש הממשלה, אבל במאמר אני קורא לקוראי הארץ להפעיל חשיבה חופשית, ולבדוק האם ביבי אכן ראש ממשלה כל כך נורא באספקטים של מדיניות החוץ, בהתחשב בקודמיו – פרץ ואולמרט.
    "ישראל היום" הינו עיתון המתאים בדיוק לעניים (כמוני) הנוסעים באוטובוסים ורוצים לקרוא משהו תוך כדי, באוטובוסים בהם ממילא צפוף מדי מכדי לפרוש את גיליונות הארץ…

  2. טל

    1. לייצר עיתון איכותי עולה הרבה כסף. אני מעדיף שחלק שהכסף יגיע מהקוראים ולא רק מממכירת פרסומות (ראה "ישראל היום")

    2. להגיד שקוראי הארץ מצביעים עבודה / קדימה זו דמגוגיה. עשית סקר? מאיפה אתה יודע? אני מנוי הארץ וממש לא מצביע לאף אחת מהמפלגות שציינת.

    3. שקט ביטחוני בתקופת ממשלה זו – הארץ תקף במרץ גם ממשלות "שמאל" (אולמרט)

    4. דה מרקר לא שמאל כלכלי – טענה נכונה. הארץ מעולם לא התיימר להיות שמאל כלכלי. הוא בהחלט עיתון בעל קו ליברלי הומניסטי.

    5. משעמם לך אז אתה החלטת להצטרף להסתה של ביבי נגד "אויבי ישראל"? (הארץ והניו יורק טיימס). אם אתה מגדיר את עצמך שמאל / ליברל ראוי שתכתוב נגד הסתה זו.

  3. יובל

    לטל –
    אינני מגדיר עצמי כשמאל ליברלי בכלל. אני מצביע חד"ש, כאמור, ותומך בשתי מדינות לשני העמים, או אפילו באחת.
    אבל לתקוף את ביבי נהיה ספורט לאומי, בעיקר ב"הארץ" – הרעיון הוא לעצור ולחשוב, לא לתקוף סתם, לנפנף בדגל ה"שלום" האבוד וכו'.

    אבל לא החמצת את הטיעון המרכזי שלי – ההתנשאות של "אני ואפסי".

  4. עודד

    הארץ תקף את אולמרט בשצף קצף. הוא מעולם לא התיימר לייצג שמאל כלכלי (לכל היותר סוציאל דמוקרטיה במובנה הקלאסי) ובית הדפוס אינו רלוונטי משום שלא אמור להיות קשר בין החלטות המערכת להחלטות הכלכליות של המו"ל. זה דווקא מעיד על יושרה.
    המאמר ילדותי ובעיקר סובל מעודף טענות ריקות של הטחת בוץ גרידא.
    נראה שהכותב חווה עכשיו את התקופה האנאלית של המרידה בבית אבא, ומנסה לתת לה דרור על גבי האתר. שיערב לך. אין סיבה שאנחנו נתייחס לזה ברצינות.

  5. נתן.

    אתה בעצמך אחרי שלל הטענות טוען שהוא העיתון הרציני היחיד , אבל מתלונן שהוא יקר.

    אבל אולי יש קשר?

    בשביל ליצר מוצר טוב צריך כסף, בשביל לבצע תחקירים רציניים צריך הרבה מאד כסף.

    אבל מהפכנים דלה-שמטע תמיד רגילים לבכות.

  6. משה

    הארץ – העיתון לאנשים שחושבים את עצמם.

  7. יובל

    לעודד-
    "לא אמור להיות קשר בין החלטות כלכליות להחלטות המערכת" – לא אמור להיות, אבל מה קורה אם יש?
    אני מאחל לך בריאות אנאלית, אצלי הכול בסדר, תודה.

    כנראה שנגעתי פה בעצב חשוף, או יותר נכון בפרה קדושה. עיתון יכול להיות טוב ויכול לעורר גם ביקורת. כשפותחים "עיתון לאנשים חושבים" ויודעים בדיוק מה קוראים מראש – אז הוא לא לאנשים חושבים. הוא לאנשים מתוכנתים – על ידי השמאל הליברלי, קבוצת הספורט "שמאל".

  8. דני

    יקר לך? קרא את המהדורה באינטרנט! לא מתאים לך? כנס לישראל-היום נקודה סי.או. נקודה אי.אל ועזוב אותנו בשקט…

    לגבי הנושא עצמו קשה להתייחס, כי גם הכותב לא טרח לעשות זאת: אין פה ביקורת השוואתית, אין למעשה ביקורת עיתנאית כלל וכלל, וגם הפרטים האישיים והתובנות האישיות מלאים בסתירות וטעויות לוגיות.

  9. יובל

    למגיבים החביבים –
    אתם מתנשאים כמו העיתון. העולם לא תמיד לוגי – מה לעשות. פשוט אינכם יכולים לעכל מציאות שאיננה שחור/ לבן: אנחנו הטובים (השמאל הליברלי, האשכנזי, קורא הארץ) והשאר – נחותים, לא לוגיים, קוראי ישראל היום, או חמור מזה, ישראל פוסט.

    התנשאות רק תותיר את השמאל היכן שהוא, גבוה על עץ חולה, או אי שם בקומה גבוה בעזריאלי, ליד הפסנתר של ברק.

  10. אלי

    המחיר, האג'נדה הלבנה, הקונצנזוסיאליות היחסית, הליברליזם הכלכלי, נבזלדין, נחמיה שטרסלר.
    אלה הם דברים שתקועים בישבנו של העיתון ולא די שמפריעים להליכתו – הם בלתי נסבלים.

    ביבי לא קשור.

  11. אבנר.

    גם כשאני נכנס לאתר "העוקץ" אני יודע בדיוק מה אני עומד לקרוא , אז יש שתי אפשרויות : או ש"העוקץ" מיועד לאנשים שלא מסוגלים לחשוב( לשיטתך המתנשאת) או של"העוקץ" כמו לעיתון "הארץ" יש פשוט השקפת עולם.

    מה שלא ברור זה שאם מצבנו כל כך טוב וכל הדיבורים על מלחמה עם איראן ו"צונאמי" מדיני הם קשקושים של אליטה ישנה , למה אתה כל כך עצבני? מה איכפת לך מעיתון "הארץ"?
    מה מפריע לך להמשיך לנמנם בשלוה מול החינמונים למיניהם ולעקוב אחרי עלילות בוגרי "האח הגדול"…

  12. אשכנזי מתנשא

    ועל זה נאמר: טול קיסם מבין שיניך? טול קורה מבין עיניך!!!

  13. צביקה

    אז יופי ,הארץ משתדל לשמור את עצמו כלכלית ומדפיס את הביביתון.
    לכנות את אולמרט שמאלני זו בדיוק הגישה של כמה בימין הקיצוני שכל מי שעומד משמאלם הוא שמאלני.
    על העבודה אכן להוכיח כי חזרה ללא ברק לשמאל-מרכז השפוי.
    הארץ הוא ה עיתון של ישראל במשך שנים והפוסל במומו הוא פוסל ומעניין איזה עיתון יומלץ לקריאה…

  14. שלי

    אבל על סמך מה הביקורת על הקוראים?
    אכן המאמר נראה קצת לא רציני (אני מקווה שזו לא ביקורת מתנשאת…).

  15. יהבית

    אני ומשפחתי ממש, אבל ממש (!) לא בעשירון העליון של המדינה. וההבדל המשמעותי מבחינתי בין המוסף של "הארץ" לבין שאר מוספי השבת, הוא שב"הארץ" לא מורחים את נינט על השער ומפרסמים רק כתבות "צהובות". ב"הארץ" אני מרגישה שאני קוראת כתבות שיש בהן עניין, ולא סתם נוברות לידוענים בחייהם הפרטיים. שמאל, ימין, זה אפילו לא משנה! אם שאר העיתונים היו מתעסקים בדברים חוץ מרכילות, אולי הייתי קוראת אותם. סתם נקודה למחשבה…

  16. מיכאל לינדנבאום

    הארץ הוא עיתון ליברלי-בורגני ברמה גבוהה כמו "לה-מונד" או "ני-יורק טיימס".
    אני קורבן הפרטה(מובטל ללא פנסיה מוקדמת אחרי 22 שנות עבודה ב"פז" המופרטת לידי בינו צדיק),בודאי שאני סולד מחיבתו של הארץ למשטר ההפרטה-הטייקונים-עובדי קבלן,השורר פה מאז 1977 .
    עם זאת ,אני יודע למה לצפות ממנו כמו מ"העוקץ".

    ה"ארץ" ,ליברל קלאסי,לא אוהב את הלאומנות הבוטה ואת הפשיזציה הגוברת של שלטון הליכוד.
    אני מתעב את ביבי כי הוא ב"משמרת" של משטר ההפרטה הניאו-ליברלי של הליכוד,שהפך חיינו לגיהינום.
    ביבי הרוויח ביושר את השנאה הפוליטית כלפיו.
    מספיק לאבד חייך בהפרטה ולהיות עובד קבלן.

  17. מזרחית, דתל"שית, קוראת הארץ

    נכון, הייתי מעדיפה שהאג'נדה תכלול שמאל כלכלי יותר ובמקום זה יש את נחמיה שטרסלר…
    הייתי מעדיפה עורך אחר למוסף הספרות והתרבות במקום בני ציפר הטרחן והשוביניסט… וכדומה
    אבל ההתקפה הזאת קצת מגוחכת בהתחשב בעובדה שמדובר בעיתון אינטילגנטי לעילא שלא מביך את האינטילגנציה של קוראיו.
    עם מוסף ספרות מכובד (בכל זאת) ומוסף ספרים נרחב.
    כמו כן – בל נשכח שבניגוד לידיעות אחרונות למשל – כל תכניו נמצאים באינטרנט ונגישים לכניסה בחינם.
    התלונה על עלות העיתון גם כן אינה מובנת – לא לכולם יש מליונר עם כיסים עמוקים המוכן לממן עיתון יומי. ואחזקת עיתון כל כך מושקע כמו הארץ כרוכה, מן הסתם, בעלויות גבוהות.

  18. יובל גלעד

    אבל גם מסוכן. התגובות רק מוכיחות לי את האלמנט הפאשיסטי בסגידת קוראי העיתון שהפך להיות יותר מעיתון : מאחד אחרון של מיעוט מתנשא.

    גם אני קורא אותו, רק בימי שישי אמנם (לא ברור לי איך אדם עובד יכול להקדיש זמן למגילות האלה באמצע השבוע), ואם הייתם קוראים יפה – הייתם רואים למשל את מגמת ההצהבה במוסף "גלריה", את מגמת ההפחדה של כתבים כמו אלוף בן בעניין האיראני, ועוד.

    אבל מה לעשות, שהאדם עדרי מטבעו, קורא לעיתון לאנשים חושבים או חינמון לאנשים עניים.

  19. מיכאל לינדנבאום

    לטעמי ,ל"הדביק" כינויי גנאי למי (אדם) ולמה(עיתון למשל) שלא מוצא חן בעיניך,ללא הבאת נימוקים,זאת היא בבחינת התנהגות "מתנשאת ופשיסטית" כהגדרת יובל.
    גם ליהודים הדביקו תוויות.
    קראו לזה גם אנטישמיות.

  20. רוני

    ו"פן" כותבים בלי אל"ף (פסקה שלישית מהסוף).

  21. ג. אביבי

    עצם זה שאתה לא מבדיל בין ציבור המזרחים שכותבים כאן לבין עורכי הביטאון של ש"ס, מעיד על הפרימיטיביות, הבורות והגזענות החשוכה שלך. כשמתנשא כמוך מאשים את הקורבנות העיקריים של פשעי הגזענות האשכנזית בגזענות, זה נשמע כמו גרמני בראשית שנות ה40 של המאה הקודמת שמאשים את היהודים והצוענים בגזענות.

  22. יאבץ

    קיבלנו סלט מעניין של :ביבי-הארץ-שלדון בעל ענין-חינמונים להמונים העניים-חרדים מושמצים על בלי עוול-סמולנים סגורי מח-והדפסת עתון שלדון בדפוס הארץ.
    איזו ארץ נהדרת! ראשי פרקים להאדרת ההצלחה הזחוחה של ביבי והכנה לבחירות. גם על הטיטניק ועל הקוסטה קונקורדיה רקדו ,אכלו ושתו לצלילי תזמורות משובחות. הראשון שנמלט מהספינה השוקעת היה …כמובן הקברניט שדאג לשרוד.
    די לנו בחסידים שוטים מכל הכיוונים.

  23. יובל גלעד

    איך קפצתם כל כך מהר לגרמניה של שנות הארבעים?

    כותב הרשימה מודה בהיותו בעל גרעין התנשאות, שכן הוא תוצר של מערכת חינוך חילונית והורים מבית מורשת העבודה והארץ.

    אבל גם בכל אחת מהתגובות התנשאות די מעוררת בחילה – או שאני ילדותי, או שאני לא לוגי, או שאני מתנשא, או שאני בור, או שאני כולם יחד – ותשובתי אחת – נגעתי בפרה קדושה, עוררתי למחשבה, נגעתי בפצע, כמו רופא טוב.

    ראו את מהדורת שישי של "הארץ", בצד רשימה משובחת של גדעון לוי על חסרי בית בירושלים, הכותרת הראשית : שמונים אחוז מאמינים באלוהים! הו, איזה אסון! כל ההתנשאות של הארץ בכותרת מעוררת חרדה אצל החילונים, כותרת צהובה לרשימה דווקא עניינית למדי של אסף ענברי, המנסה לעורר את ציבור הקוראים של הארץ (שברובו חילוני – עשיר – אתיאיסטי – ולא יעזרו מחאותיכם) להבין שהמדינה משתנה, ואנשים – שומו שמיים – הופכים פרימיטיביים, מאמינים באלוהים וכו'.

    בקיצור – תמשיכו להתנשא והלרגיש שאתם הכי טובים, שיהיה לכ לבריאות.

    והדבר נכון גם לגבי האתר המשובח הזה – "העוקץ". איי אפשר להפריז בחשיבותו הציבורית לעורר מודעות בעניינים חברתיים ופוליטיים, ומצד שני – עצם העובדה שאני תמיד יודע מה הדעות שיוצגו כאן, באדיקות, מתוך שכנוע מוחלט וללא היסוס – זאת בעיה. זה לשכנע את המשוכנעים.

  24. רוברט פוזן

    תגובה הראויה לטקסט הזה היא: לא ראוי לתגובה.

  25. ג. אביבי

    "איך קפצתם כל כך מהר לגרמניה של שנות הארבעים?"
    פשוט. האטימות הפתולוגית כלפי נשוא הגזענות של המתנשאים, ראיית כל ציבור המזרחים כעדר מונוליטי שבו לעיתונאי ש"סי אותה תפישה כמו למשכיל מזרחי חילוני או מסורתי, האשמת הקורבנות הגזענות האשכנזית בגזענות – למרות שכל בר דעת צריך לדעת שבראש שרשרת הפתולוגיה הגזענית בישראל נמצאים גזעני אשכנז שנמצאים בסמול ועד הימין מן החילונים ועד החרדים הקיצונים. אלה ועוד.

  26. יובל גלעד

    שהחברה פה עצבניים…
    נראה ששלטת באתר איזו דת של פוליטיקלי קורקטיות שמאלנית חברתית קדושה ומי שחורג מעט מהשפה נסקל עד זוב דם.
    טוב, אולי טעיתי, מיה קולפה, הארץ עיתון חסר פגמים, אקרא אותו כל יום, כל בוקר, אקפיד גם בקריאת התגובות באינטרנט, קלה כחמורה, ואתכסה בטלית המוסף לספרות כצדיק חילוני נאור לכל דבר ועניין, שלא רואה שום גזענות ברשימה של גדעון לוי על "שמונים אחוז מאמינים באלוהים"! וכו'.
    ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם בורא פרי העוקץ והארץ.

  27. אנדרה מויאל

    למה למה למה הוענשנו בגדוד של בכיינים שבכיינותם אומנותם ושלא יניחו למיפלצת העדתית למות כי בלעדיה אין טעם לחייהם. לא כל מזרחי כושל הוא קרבן של גזענות.ואם יותר מזרחיים היו קוראים את הארץ ולא את ידיעות או את ישראל היום, הפשיזם היה פחות מצליח. אז בבקשה – די!